התראות

הסכם הרגיעה: בדרך לסיום מלחמת "ההתשה" שכפה חמאס

הנהגת חמאס מסכימה עקרונית להצעת מצרים ושליח האו"ם •מגנה את הפתח' על ניסיונות סיכול המאמץ • העסקה איננה כוללת את שחרור השבויים והנעדרים הישראלים ויש בה יתרונות וחסרונות לשני הצדדים
שיתוף
הזרוע הצבאית של חמאס חושפת את תמונת רובה הצלפים שלה המכונה "אלע'ול".
הזרוע הצבאית של חמאס חושפת את תמונת רובה הצלפים שלה המכונה "אלע'ול".

עניינים

על רקע הידיעות בתקשורת הערבית והישראלית והערכה כי אנו עומדים בפני הסדרה או עימות, הוציא בצהרים (ראשון) ארגון החמאס הודעה לפיה הוא מגנה את הפתח' ואת הניסיונות לסכל "את הדרך להצלחה של המאמצים הבינלאומיים, המצריים כדי לממש את הפיוס ולעצור את הסבל בעזה", לשון ההודעה.

ב-2 באוגוסט הגיעה לרצועת עזה משלחת של הלשכה המדינית של חמאס בחו"ל בראשותו של צאלח אלעארורי, סגן יו"ר הלשכה, כדי להשתתף בדיונים על הסכם רגיעה חדש עם ישראל.

הדיונים עסקו גם ביוזמה המצרית לפיוס בין פת"ח לחמאס ובנושאים נוספים אולם העדיפות ניתנה לדיון בנושא ההסכם החדש עם ישראל, את ההצעה גיבשו מצרים ושליח האו"ם למזה"ת ניקולאי מלדאנוב.

כניסת המשלחת לרצועה ממצרים, דרך מעבר רפיח, התאפשרה לאחר שישראל התחייבה בפני מצרים ושליח האו"ם ניקולאי מלדאנוב כי לא תפגע בחברי המשלחת בזמן שהותם ברצועה.

מדובר בביקור חריג של הנהגת חמאס ברצועה, המזכיר את הביקור של ח'אלד משעל ברצועת עזה בשנת 2012 בעת ששימש כיו"ר הלשכה המדינית של חמאס.

לאחר הבחירות הפנימיות האחרונות בתנועת חמאס עבר משקל הכובד של מערכת קבלת ההחלטות מקטאר לרצועת עזה, אסמעיל הניה ויחיא סינואר הם שמנהים את העניינים, אולם מכיוון שההחלטות החשובות מתקבלות בקונסנזוס, הרי שאישור הסכם רגיעה חדש עם ישראל מחייב את כינוס הלשכה המדינית ומועצת "השורא" (הפרלמנט של חמאס) לקבלת ההחלטה.

הדיונים ימשכו יומיים ואחר כך תצא משלחת חמאס לקהיר כדי למסור את תשובתה למודיעין המצרי ולשליח האו"ם ניקולאי מלדאנוב, במקביל יכנס ראש הממשלה נתניהו את הקבינט המדיני ביטחוני לדון בהצעה.

 

רגיעה תמורת הסרת המצור

 

העיתון "אל-אח'באר" הלבנוני המזוהה עם חזבאללה דיווח ב-2 באוגוסט את פרטי ההצעה להסכם הרגיעה החדש בין ישראל לחמאס כפי שהגיעו לידיו מפי מקורותיו בתנועת חמאס.

מדובר בהסכם לתקופה של 5 שנים שיבוצע בשלבים.

השלב הראשון-ימשך כשבוע ימים ובמהלכו תופסק כל הפעילות הפלסטינית על גבול הרצועה עם ישראל, שיגור בלוני ועפיפוני תבערה, הצתת עמדות של צה"ל וניסיונות חדירה לישראל בתמורה לפתיחה מלאה של כרם שלום ופתיחה באופן קבוע של מעבר רפיח בין מצרים לרצועת עזה.

השלב השני-שיפור תנאי המחייה ברצועה והסרה מלאה של המצור, הכנסת סחורות לרצועה והגדלת אספקת החשמל מהרצועה לישראל.

 

השלב השלישי– האו"ם יקים פרוייקטים הומניטאריים עבור רצועת עזה-יוקם נמל ימי באלכסנדריה במצרים ושדה תעופה בסיני, תיבנה תחנת כוח בסיני ותשוקם התשתית ברצועה. ישראל לא הסכימה להקמת נמל ושדה תעופה בתוך שטח הרצועה מחשש שהם ישמשו להעברת נשק מאיראן עבור ארגוני הטרור ברצועה ומצרים קיבלה את האחריות להקמתם בשטחה.

אחמד יוסף בכיר חמאס אמר ב-3 באוגוסט לסוכנות הידיעות הפלסטינית "מען"  כי היוזמה ההומניטארית של שליח האו"ם ניקולאי מלדאנוב נפרדת מתיק הפיוס בין פת"ח לחמאס ואין קשר בינהם.

לדבריו, יוזמת מלדאנוב כוללת את פתיחת כל המעברים לרצועה, הכנסת כמותגדולה של סחורות, צמצום האבטלה, הקמת פרוייקטים במגזר הפרטי והגדלת היצוא והיבוא.

סכום של כ-600 מיליון דולר יוזרם כדי להניע את הכלכלה ברצועה, יוקמו פרוייקטים להתפלת מים ולאנרגיה סולרית ותוגדל אספקת החשמל לרצועה.

 

שחרור השבויים והנעדרים הישראלים

 

לא יתבצע שחרור מיידי של 4 השבויים והנעדרים הישראלים המוחזקים בידי חמאס. הנושא ידון לאחר חודשיים מתחילת ההסכם, ייתכן שעסקת חילופי שבויים תתקיים במהלך תקופת הרגיעה.

חמאס עומדת על דרישתה כי תנאי מוקדם לכל עסקה הינו שחרור 80 מחבלי חמאס ששוחררו ב"עסקת שליט" אך נעצרו מחדש ע"י ישראל בגלל שחזרו לפעילות טרור.

 

עמדת הזרוע הצבאית של חמאס

 

עפ"י עיתון "אל-א'חבאר" הלבנוני, הזרוע הצבאית של חמאס הסכימה לאפשר לזרוע המדינית למצוא פתרון למצור מבלי להיכנס לעימות צבאי עם ישראל.

אולם במהלך סוף השבוע הופצו שמועות ברצועת עזה כי הזרוע הצבאית  בראשותו של מוחמד דף מתנגדת למתווה ההסכם שהוצע.

עם זאת צריך לזכור כי יחיא סינוואר משמש, בנוסף להיותו מנהיג חמאס ברצועה, גם כמפקד בפועל של הזרוע הצבאית ולמשעה הוא זה שקובע.

 

נראה כי ההנהגה המדינית של חמאס החליטה כי זהו הזמן המתאים מבחינתה לקצור את הפירות המדיניים של קמפיין "צעדת השיבה" הנמשך כבר 4 חודשים לפני שהדברים מתדרדרים לעימות צבאי נרחב עם ישראל.

היא רואה בהסכם הזה הישג חשוב ומבחינתה הוא מהווה את הסרת המצור שישראל הטילה על הרצועה ב-2007 לאחר שחמאס השתלטה בכוח על רצועת עזה, האם מצרים אכן תאפשר בפועל הפעלת נמל ימי ושדה תעופה בשטחה עבור חמאס ותפתח באופן קבוע את מעבר רפיח?

נמתין ונראה.

 

הפיוס בין חמאס לרש"פ

 

קשה להעריך אם תושג פריצת דרך בנושא הזה. גורמים בחמאס אומרים כי ההערות של פת"ח לטיוטת ההצעה המצרית החדשה הן קשות וכי המינוים שעשה מחמוד עבאס בשבוע שעבר בתוך הממשלה הפלסטינית (נביל אבו רודיינה לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר ההסברה וקדרי אבו בכר לתפקיד שר האסירים) מעידים על כך שכוונתו לקבוע עובדות בשטח ולהקים ממשלה של פת"ח ולא ממשלת אחדות.

אין גם בינתיים שום הסכמה של הרש"פ להסיר את הסנקציות שהוטלו על רצועת עזה.

בהנהגת חמאס חוששים שהרש"פ תנסה לטרפד את ההסכם כדי למנוע הישגים מחמאס.

תנועת פת"ח פרסמה ב-4 באוגוסט הודעה שבה היא מזהירה את חמאס מפני הסכם רגיעה עם ישראל.

בהודעה נאמר כי מדובר במגמה מסוכנת ואם תתקבל ההחלטה הזו הרי שמדובר בהפיכה נוספת נגד העם הפלסטיני ומתנה חינם לישראל שכן ארה"ב וישראל פועלות לפיצול הרצועה לקראת "עסקת המאה" וחיסול הבעיה הפלסטינית.

עיתון "אלחיאת" דיווח ב-4 באוגוסט מפי גורמים פלסטינים בכירים כי מצרים ניסתה לשכנע את הרש"פ להיות חלק מההסכמות עם חמאס אך היא הגישה 4 הסתייגויות להצעת הפיוס המצרית, דבר המקשה על אפשרות חזרתה לרצועת עזה.

אם תצליח יוזמת הפיוס של מצרים, הרש"פ תקבל לידיה את הפיקוח על הצד הפלסטיני של מעבר רפיח ועל הקמת הפרוייקטים של האו"ם ברצועה, אם תיכשל היוזמה, מצרים היא שתפקח על מעבר רפיח ואת הפרוייקטים של האו"ם יבצעו חברות מצריות.

 

לסיכום:

 

עפ"י דיווח בסוכנות הידיעות הצרפתית ממקור פלסטיני מהימן, הנהגת חמאס כבר הודיעה למצרים ולשליח האו"ם ניקולאי מלדאנוב על הסכמתה עקרונית לעסקת ההודנה החדשה עם ישראל וביקשה ערבויות לביצועה.

הסכם הרגיעה החדש בין חמאס לישראל איננו תלוי בפיוס הפנים פלסטיני, מצרים בנתה את ההצעה באופן שיקשה על מחמוד עבאס לטרפד את ההסכם אך הוא יכול להערים קשיים על ביצועו.

גורמים בכירים בפת"ח כבר אומרים כי ההסכם מסייע לנשיא טראמפ לבצע את שלב "עזה תחילה" שהוא השלב הראשון של "עסקת המאה" שהרש"פ וחמאס מתנגדות לה בתוקף.

ישום ההסכם והרגיעה שתושג על גבול רצועת עזה יאפשרו לישראל להשלים את הקמת המכשול הקרקעי הגדול מסביב לרצועת עזה ולהתמקד מבחינה ביטחונית בסכנת הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה.

אולם, אין בהסכם הסכמה של חמאס לשחרר את 4 השבויים והנעדרים הישראלים המוחזקים בידיה והמשא ומתן על שחרורם יקח עוד זמן רב.

אין גם בהסכם הרגיעה שום התחייבות של חמאס להפסיק את התעצמותה הצבאית, בניית מנהרות,ייצור רקטות ופיתוח אמצע לחימה, לרצועה יוכנסו כמויות גדולות של מלט וברזל לבניית הפרוייקטים של האו"ם וחלק מהם בודאי יגיע לידי הזרוע הצבאית של חמאס.

חמאס תוכל גם לנצל את תקופת הרגיעה לשקם את יכולותיה הצבאיות שנפגעו בהפצצות חיל האוויר הישראלי, עפ"י גורמים בחמאס היא איבדה כתוצאה מהן כ-20 אחוזים מיכולותיה הצבאיות.

הסכם הרגיעה החדש מחזיר את שני הצדדים להפסקת האש ששררה בגבול הרצועה אחרי מבצע "צוק איתן".

מלחמת ההתשה של חמאס נגד ישראל שנמשכה 4 חודשים תביא כנראה להקלות במצור המוטל על הרצועה ולשיפור המצב ההומניטארי בה והיא תחזק את שלטון חמאס בעזה ולא תחליש אותו.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close