איראן "חוגגת" את המפלה שנחלה הדיפלומטיה האמריקנית באו"מ (14 אוג') לאחר שהצעתה של ארצות הברית להאריך את אמברגו הנשק על איראן מתוקף החלטת מועצת הביטחון 2231 נדחתה, כשרק הרפובליקה הדומיניקנית הצביעה בעדה, רוסיה וסין הצביעו נגד ושאר חברות המועצה נמנעו.
נשיא איראן, חסן רוחאני, אמר (15 אוג') בעקבות ההישג שרשמה איראן במועבי"ט כי הסכם הגרעין עליו חתמה איראן ב-2015 הוא הגורם לכישלון הניסיון של ארצות הברית להאריך את אמברגו הנשק על איראן.
רואחני לעג לארצות הברית ואמר, כי מדובר בהצלחה דיפלומטית לאיראן ותבוסה פוליטית וחוקית, שכן זוהי הפעם הראשונה בה מעלה ארצות הברית טיוטת החלטה למועצת הביטחון ורק מדינה קטנה אחת מצביעה בעדה "ראו איזו השפלה חוותה ארצות הברית…ואיזו עוצמה יש (עדין) להסכם הגרעין (JCPOA), אותו הסכם חבוט שספג כל כך הרבה מהלומות בשלוש השנים האחרונות בגלל פשעיהן של ארצות הברית והגישות הציונית (ישראל), אותו הסכם חצי-מת ניצב מול ארצות הברית והביס אותה".
נשיא איראן שב והדגיש, גם מול מבקריו של הסכם הגרעין מבית, כי שימור הסכם הגרעין חיוני לשמירת הביטחון האזורי והבינלאומי. רוחאני הוסיף, כי נוכח כישלונה במועצת הביטחון הודיעה ארה"ב באופן שקרי כי עצרה מכלית נפט איראנית בדרכה לונצואלה. על רקע זה נשיא איראן, שמתח ביקורת חריפה על איחוד האמירויות נוכח נרמול יחסיה עם ישראל[1], קרא למדינות האזור ללמוד לקח מהכישלון האמריקני המהדהד ולהרחיק את עצמן מארצות הברית.
ערב כינוס מועבי"ט לדיון בהצעת ההחלטה האמריקנית קראו (9 אוג') המדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה במפרץ (משפ"מ, כווית, בחריין, עומאן קטר, איחוד האמירויות וערב הסעודית) למועצת הביטחון להאריך את אמברגו הנשק המוטל על איראן[2] . לשיטתן, "איראן ממשיכה להפיץ נשק קונבנציונאלי לארגוני טרור וגורמים בדלניים באזור ולהתערב צבאית במדינות השכנות לה באופן ישיר או באמצעות בנות חסותה המאומנים בשטחה".
על רקע טענה המשפ"מ, כי "יהיה זה בלתי ראוי להסיר את המגבלות על יכולתה של איראן לייצא נשק קונבנציונאלי עד שתחדל מפעילותה הגורמת לחוסר יציבות באזור ותפסיק לספק נשק לארגוני טרור ולקבוצות בדלניות…זאת כדי להבטיח את היציבות באזור ובעולם".
דובר משרד החוץ האיראני הביע צער על הפנייה ה"לא קונסטרוקטיבית" למועצת הביטחון מצד המשפ"מ ואמר כי מזכירות המשפ"מ מושפעות "מעמדות אנטי-איראניות ומדיניות הרסנית ושגויה" של חלק מהמדינות החברות בו .
שה"ח האמריקני פומפאו אמר לאחר כישלון ההצבעה במועבי"ט כי "מצער שצרפת ובריטניה לא תמכו בדרישת מדינות המפרץ וישראל וכי כישלון מועבי"ט להגן על הביטחון הבינלאומי מהווה טעות קשה והוא בלתי נסלחת" [3]. לדבריו, מועצת הביטחון כשלה להכיר באחריותה של איראן ומאפשרת לתומכת הגדולה ביותר בעולם בטרור למכור ולקנות נשק קטלני ולהתעלם מדרישותיהן של המדינות במזרח התיכון. ארצות הברית תמשיך לעבוד ולתקן שגיאה זו[4].
The GCC’s letter calling on the @UN Security Council to extend the arms embargo on Iran is a bold statement. The U.S. will introduce a resolution this week to extend the embargo after years of diplomacy. The Council must choose between arming terrorists or standing by the Gulf.
— Secretary Pompeo (@SecPompeo) August 9, 2020
דובר משרד החוץ האיראני הצהיר בעקבות הכישלון האמריקני במועצת הביטחון כי "הקהילה הבינלאומית דחתה פעם נוספת ובקול ברור את "ניסיונותיה ההרסניים והבלתי אחראיים של ארצות הברית לחתור תחת אמינות מועצת הביטחון של האו"ם" והוסיף כי במשך 75 שנות קיומו של האו"ם ארצות הברית לא הייתה כה מבודדת.
אחרי הכישלון במועצת הביטחון חדשה ארצות הברית את איומיה להפעיל את מנגנון ה-snapback המעוגן בסעיף הסכם הגרעין להחזרת הסנקציות של האו"ם נגד איראן. נשיא ארה"ב אמר "ידענו מראש מה תהיינה תוצאות ההצבעה (במועבי"ט)…אנחנו נעשה –snapback אתם תצפו בזה בשבוע הבא"[5]. מחלקת המדינה האמריקנית אף גיבשה מסמך משפטי הטוען כי אף שארצות הברית, פרשה מהסכם הגרעין, שמורה עדין הזכות החוקית לדרוש את קידום המהלך כפי שנקבע בהחלטת מועבי"ט 2231, בה היא מוזכרת בשמה ושאינה שוללת את הזכות לנקוט במהלך למי שפרשה מההסכם הגרעין.
Donald Trump said his administration will trigger the #snapback sanctions against #Iran in the UN Security Council in the next few weeks. #ArmsEmbargo pic.twitter.com/GzkwhH57SR
— mostafa.m Ⓜ️ (@MostafaMe4) August 16, 2020
רוסיה וסין, השותפות להסכם, וגם האיחוד האירופי חולקים על עמדה זו וטוענים, כי משפרשה מההסכם ארה"ב אינה יכולה עוד להשתמש במנגנון. מכל מקום, אם תחליט ארה"ב להתניע מהלך להפעלת המנגנון עלול הדבר להעמיק את המתיחות עם מדינות אירופה ואף להגביר את המתיחות במועצת הביטחון.
שר החוץ האיראני, מחמד ג'ואד ט'ריף, הגדיר את ניסיונה של ארצות הברית להפעיל מחדש את המנגנון כ"לא חוקי ולא מקובל…אל תחשבו שאם ארצות הברית צועקת וחוזרת על דבריה, שמורה לה הזכות לפעול… ארצות הברית יודעת, כי אינה יכולה להפעיל את המנגנון ה- snapback. ט'ריף אף הגדיל לעשות וצטט את ג'ון בולטון, מהניצים המרכזיים במדיניות האנטי-איראנית, שאמר כבר ב-2018 ושוב בראיון ב-196 אוג', כי לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין היא לא תוכל להפעיל את הסעיפים בהחלטת מועבי"ט 2231[6].
.@AmbJohnBolton has repeated today what he said on May 8, 2018, while National Security Advisor in the Trump administration.
At least he is consistent—a trait notably absent in this US administration.
US recourse to Dispute Resolution Mechanism in 2231 has NO LEG TO STAND ON. pic.twitter.com/txNBhyOkv4
— Javad Zarif (@JZarif) August 16, 2020
נציגה הקבוע של איראן באו"ם, מג'יד תח'ת רואנצ'י( (Majid Takht-Ravanchi , אמר כי ההצבעה במועבי"ט משקפת אל נכון את בידודה המוחלט של ארצות הברית שסברה, כי דרוש וטו להסרת ההחלטה מסדר היום, אך הסתבר בסופו של דבר, כי זה כלל לא היה נחוץ.
הוא הוסיף, כי לאיום האמריקני להחזיר את הסנקציות snapback אין כל בסיס חוקי שכן ארצות הברית פרשה מהסכם הגרעין.
בתגובה לאיומיה של ארצות הברית להפעיל את מנגנון ה- snapback הגיש חבר המג'לס פרלמנט האיראני, עלי חצ'ריאן(Ali Khezrian) , הצעת החלטה דחופה לפרישת איראן מהסכם הגרעין לפיה אם יופעל מנגנון snapback איראן תפרוש באופן אוטומטי מהסכם הגרעין"[7]
ברוח דברי הנשיא כלי התקשורתיים של המשטר האיראני הדגישו את "התבוסה הנוספת שנחלה הדיפלומטיה האמריקנית באו"ם", את בידודה של ארצות בעולם והתרחקות מדינות המערב ממנה ואת עמידתן לצידה של איראן בסוגיית הגרעין.
העיתון "כיהאן" כתב בכותרתו הראשית תבוסה קשה של ארצות הברית ואירופה מול רוסיה וסין" גם העיתון המתון יחסית "אבראר" כתב בכותרתו הראשית: " ההחלטה האמריקנית האנטי-איראנית הובסה" ואילו העיתון הרפורמיסטי "אבתכאר" הדגיש את "בידודה של ארצות הברית בקרב הקהילה הבינלאומית" .
("כיהאן" : תבוסה קשה ; העיתון "איראן" : הפסיד ; בפעם השנייה הסכם הגרעין הביס את ארה"ב )
לאחר הכישלון האמריקני במועצת הביטחון הניעה רוסיה מספר מהלכים בניסיון להביא לפתרון המשבר בסוגיית הגרעין האיראני. שה"ח הרוסי, לברוב, דן (16 אוג') עם עמיתו האמריקני ביוזמתו של נשיא רוסיה, פוטין, לכנס ישיבה של מנהיגי החברות הקבועות במועצת הביטחון , גרמניה ואיראן כדי להביא "לפתרון כולל של המצב הביטחוני במפרץ הפרסי שיביא בחשבון את האינטרסים והחששות של כל הצדדים". בהודעה שפרסם משרד הרוסי נכתב גם כי השיחה התקיימה ביוזמת הצד האמריקני.
ב-14 אוג' העלה הנשיא פוטין הצעה שמעצמות הגרעין יקיימו שיחת ועידה לדון בהסכם הגרעין עם איראן ובביטחון המפרץ הפרסי. בהצעה שפרטיה נמצאים באתר הקרמלין ציינה כי המהלך הינו הכרחי שכן "הדיונים במועצת הביטחון הופכים למתוחים יותר ויותר באופן שעלול להוביל למשבר".
עוד נכתב כי לאור "האשמות חסרות בסיס הופנו נגד איראן וניסוח החלטות שתכליתן לחתור תחת הסכמות פה אחד של מועצת ביטחון, רוסיה מציעה לכנס בהקדם האפשרי פגישה מקוונת של מנהיגי החברות הקבועות במועצת הביטחון, ובכלל זאת מנהיגי גרמניה ואיראן. המטרה – לשרטט מתווה הדרגתי שיאפשר לנו להימנע מעימות ומהחרפת המצב במועצת הביטחון". ההודעה ציינה גם כי חשוב להעניק תמיכה קולקטיבית ליישומה הרציף וללא הפרעה של החלטה 2231, שיצקה את הבסיס הבינלאומי החוקי ליישום הסכם הגרעין.
כישלונה של ארצות הברית להאריך את תוקף אמברגו הנשק על איראן (יפוג ב-18 אוקטובר) משקף את הפערים המוכרים בסוגיית הגרעין בין ארצות הברית לבין רוסיה וסין ובין השותפות האירופאיות להסכם הגרעין ואת הפער המעמיק בין עמדת ארצות הברית לבין מדינות אלה.
מדינות אירופה ממשיכות ל"הנשים" את הסכם הגרעין למרות חוסר יכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן הכלכליות לאיראן שמצידה ממשיכה לשחוק מרכיבים מרכזיים בו כמו העלאת אחוז העשרת האורניום וצבירתו וכן המשך פיתוח צנטריפוגות.
לגבי האמברגו מדינות המערב וגם האו"ם עצמו מכירות בעובדה כי איראן מפרה לאורך השנים את אמברגו הנשק המוטל עליה ומספקת נשק – בעיקר טילים בליסטיים וטילי שיוט – למורדים החות'ים בתימן, נשק המשמש לתקיפת תשתיות אנרגיה ותשתיות אזרחיות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות. כך למשל סגן שגריר גרמניה לאו"ם Günter Sautter אמר לאחר דחיית ההחלטה האמריקנית להאריך את תוקף האמברגו, כי גרמניה עודנה מחוייבת להסכם הגרעין את מוטרדת מאד מהעברות הנשק האיראניות לתימן, לבנון, סוריה ועיראק תוך הפרת החלטת מועבי"ט מ-2015.
איראן אמנם רשמה השבוע ניצחון מורלי על ארצות הברית במועצת הביטחון, אך הוא אינו מקדם את פיתרון המשברים הקשים בהם היא נתונה והוא אינו מבשר את הסרת הסנקציות בעיקר על מגזר האנרגיה. יחד עם עבור איראן מדובר בהישג הראשון הנגזר מהסכם הגרעין והוא עלול לאפשר לקנות אמל"ח קונבנציונאלי – בעיקר מסין ומרוסיה עוגני התמיכה במימוש הסכם הגרעין – ואף לזכות בלגיטימציה לייצא אמצעי לחימה לשלוחותיה במזרח התיכון ובעיקר לעיראק, לתימן, לסוריה וללבנון.
מבית, יכול הנשיא רוחאני, הנתון למתקפות חוזרות ונשנות מצד מתנגדיו הקולניים של הסכם הגרעין, לרשום הישג מול מתנגדיו ולטעון כי מסוף השנה תוכל איראן לשדרג את יכולות הגנה שלה ואף להכניס כסף לקופת המדינה המתדלדלת ממכירת אמצעי לחימה קונבנציונליים. בקצה המנהרה כבר יכול רוחאני, שיסיים בשנה הבאה את תפקידו, את הסרת האמברגו (2023) על ציוד בתחום הטילים.
מנגד רשמה ארצות הברית ממש בסמוך ניצחון דיפלומטי כאשר הצליחה להביא לנרמול היחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, שבעבר שמשה עוגן איראני חשוב לעקיפת הסנקציות בעיקר באמצעות הברחת סחורות .
עבור איראן זוהי מכה קשה ממש בחצרה האחורית, נוכח התחזקות מעמדה של איחוד האמירויות במרחב הערבי הסוני, בעיקר עם סעודיה, קשריה עם ישראל ועם ארה"ב כמשענות אסטרטגיות. עיקר החשש האיראני היא שמגמה זו תביא להגברת הנוכחות האמריקנית והישראלית באזור המפרץ הפרסי.
בכל הקשור לאירופה נראה, כי מדינות אירופה ממשיכות להעדיף את פוטנציאל היחסים הכלכליים הטמונים בהמשך שימור הקשרים עם איראן על אש קטנה ובמגבלות הצל האמריקני על פעילותן.
בחירתן הלא מפתיעה, לשבת על הגדר, ולהימנע בהצבעה, מעידה, כי הן ממשיכות לדבוק במדיניותן שלא להתעמת עם איראן, למרות הפרותיה החוזרות ונשנות של אמברגו הנשק והסכם הגרעין. מעבר לזאת, הן לא מעוניינות לחבור ולהיות שותפות למדיניותו האנטי-איראנית המובהקת של הנשיא טראמפ ושל שה"ח, פומפאו ולמהלכים העתידים להשפיע גם על הקדנציה הבאה של נשיא ארצות הברית, במיוחד אם טראמפ לא יבחר שוב.
לכן הן בוחרות לשמור על מרחב תמרון שיאפשר להם לקדם את מה שנותר מהסכם הגרעין אותו יזם הנשיא אובמה ושאליו, רמז המועמד הדמוקרטי ביידן, בכוונתו לחזור.
איראן מצידה מנצלת את חלון הזמנים שעד הבחירות בארצות הברית להעמיק את הטריז בין רוסיה וסין ושאר המדינות החתומות על הסכם הגרעין לבין ארצות הברית ולהעמיק את בידודה בזירה הבינלאומית.
יחד עם זאת, נוכח האתגרים העצומים הניצבים לפתחה – בלבנון (בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות והביקורת עליה ועל חזבאללה בעקבותיו) ובמגרש הביתי, במפרץ הפרסי (נרמול היחסים בין איחוד האמירויות לבין ישראל), איראן נצבת בפני מבחן של ממש בכל הקשור למימוש הלכה למעשה של האידיאולוגיה האנטי-אמריקנית והאנטי-ציונית שלה, כשהחשבון על חיסול קאסם סלימאני, מפקד כח אלקדס עדין פתוח (כפי ששב והדגיש השבוע מפקד משה"מ) ו"בגידתה", לשיטתה של טהראן, של איחוד האמירויות באומה האסלאמית עודנה מרחפת העולם הערבי.
כיצד תנהג איראן והאם תוכל לגלות איפוק נוכח הכרסום בהשפעתה בקרב "הרחוב הערבי" במזה"ת ונוכח האפשרות, כדברי צאדק זיבאכלאם, ממבקרי המובהקים של המשטר, כי השקעות מיליארדי הדולרים של המשטר בחזית ההתנגדות בסוריה, עיראק ולבנון עלולות לרדת לטמיון.
[1] https://jcpa.org.il/article/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%9e%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%9f-%d7%96%d7%90%d7%99%d7%93-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%a8/
[2] https://www.gcc-sg.org/en-us/MediaCenter/NewsCooperation/News/Pages/news2020-8-9-1.aspx
[3] https://twitter.com/SecPompeo/status/1295136418122076160
[4] https://twitter.com/SecPompeo/status/1294397249280258049
[5] https://www.whitehouse.gov/briefings-statements/remarks-president-trump-press-briefing-august-15-2020/
[6] https://twitter.com/JZarif/status/1295069383572807680
[7] https://twitter.com/ali_khezrian/status/1295311991981125632
