היחסים הדיפלומטים בין טורקיה לצרפת הידרדרו לשפל המדרגה אחרי שהנשיא ארדואן טען כי הנשיא מקרון זקוק "לטיפול נפשי". שגריר צרפת באנקרה, הרוי מגרו, הוחזר להתייעצויות בפאריס כשברקע הפגנות אלימות מול נציגויות צרפת בעולם הערבי-מוסלמי וקריאות להחרמת מוצרים צרפתיים.
הרקע
זאת אינה הפעם הראשונה שהיחסים בין אנקרה לפאריס עולים על שרטון. עוד בתקופת כהונתו של הנשיא ניקולא סרקוזי סרבה צרפת לדון בהצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי. עד עצם היום הזה המועמדות של אנקרה תקפה. היא עדיין על "סדר היום" בבריסל למרות שאין כל סיכוי שידונו בה בכובד ראש.
במהלך השנתיים האחרונות התחוללו אירועים מרכזיים שהובילו להידרדרות ביחסים בין פאריס לאנקרה, בין שתי המדינות החברות בנאט"ו:
– ביוני 2019 קבלה טורקיה מרוסיה משלוח ראשון של מערכת נ"מ מתקדמת 400-S. צרפת מחתה בחריפות והעמידה את שאלת המשך חברותה של טורקיה בנאט"ו.
– הפלישה הטורקית לצפון מזרח סוריה באוקטובר 2019 ומלחמתה נגד הכורדים עוררו באירופה ובמיוחד בצרפת גל של גנויים ומחאות. ארדואן המשיך במלחמה ואף איים לשלוח מאות אלפי פליטים לאירופה אם לא יתנו לו להשיג את מטרתו נגד "הטרוריסטים הכורדים".
– ב-20 בינואר 2020 חתם הנשיא מקרון על מזכר הבנה אסטרטגי עם ראש ממשלת קפריסין מיטסוטאקיס . צרפת הקימה בסיס ימי קבוע בקפריסין. באי סקירוס שבים האיגאי, נערכו תמרונים משותפים המדמים ניסיון לכיבוש מחדש של קפריסין על ידי טורקיה. נזכיר כי חצי האי קפריסין נשלט על ידי טורקיה מאז 1974, ומוצבים שם 30,000 חיילים טורקים. קפריסין היוונית חברה בקהילה האירופית.
– צרפת שהובילה להפלתו של קאדפי ראתה בחומרה רבה את המעורבות של טורקיה בלוב. הנשיא מקרון ניסה למנוע מאנקרה את השליטה באגן הים התיכון ובצפון אפריקה.
התקרית הימית שהתרחשה ב-10 ביוני 2020 בין אנייה תובלה טורקית לספינת טילים צרפתית גרמה לעימות חריף בין ארדואן לנשיא צרפת. מקרון האשים את ארדואן שהוא משחק באש ומסכן את כל האזור לדוגמת סוריה.
ארדואן חותר ל"סוריזיציה של לוב" טען נשיא צרפת בכעס. הוא החליט להפסיק את שיתוף הפעולה עם טורקיה במלחמה הכוללת נגד הטרור בים התיכון במסגרת נאט"ו. הוא אף הטיל עיצומים על טורקיה אם תמשיך להפר את האמברגו.
– ניסיונותיה של טורקיה להתערב בסכסוך בנגורנו-קרבאך עורר מחאות בקהילה הארמנית הגדולה בצרפת.
יש להדגיש כי צרפת הכירה בשואה הארמנית למורת רוחו של ארדואן והיא תומכת בארמניה במלחמתה נגד אזרבייג'אן. בשבועות האחרונים החריף העימות בין שתי המדינות. טורקיה תומכת אמנם באזרבייג'אן בסכסוך, אולם מכחישה את טענת מקרון כי שלחה מאות לוחמי מיליציה סורית להילחם במובלעת הארמנית לטובת אזרבייג'אן.
ארדואן האשים את צרפת בכך שהיא מחרחרת מלחמה וחזר על טענותיו לפיהן צרפת מחמשת את ארמניה: "אתה חושב שתשיב את השלום עם הנשק שאתה משגר לארמנים. אתה טועה ואינך מסוגל. אינך אומר בכנות את כל האמת".
Turkish President Erdogan on Nagorno-Karabakh conflict:
– US, Russia and France ignored the issue for 30 years
– Occupiers must leave so solution can be found
– Turkey to stand with Azerbaijan in its efforts to liberate occupied territories pic.twitter.com/1hZ2XrsweZ— TRT World Now (@TRTWorldNow) October 1, 2020
נשיא צרפת דרש מארדואן לשנות את עמדתו ולשים סוף ל"הרפתקאות המסוכנות" במזרח הים התיכון ול"התנהגות חסרת האחריות" בנגורנו קרבאך. הוא אף מסר לטורקיה אולטימטום ודרש שעליה לסגת מהשטח שבמחלוקת עד סוף דצמבר 2020.
– ביולי 2020 הפכה הכנסיה האורתודוקסית באיסטנבול "איה סופיה" – אתר מורשת עולמית של אונסק"ו – למסגד. הדבר עורר זעם רב בכנסיה הצרפתית ובמפלגות הימין.
הם התריעו על הסכנה הנשקפת מצד טורקיה והאחים המוסלמים על עתיד שמירת המקומות הקדושים לנוצרים. לאור רדיקליזציה במסגדים ובבתי הסוהר הם בקשו לנקוט באמצעים דרסטים נגד כהני דת איסלמים. טורקיה וגם קטאר הואשמו בהפצת האסלאם בתמיכת האחים המוסלמים במסווה של פעולות רווחה וצדקה.
עריפת ראשו של המורה הצרפתי והפצת הקריקטורות של מוחמד
על רקע כל האירועים האלה יצא נשיא טורקיה ארדואן במתקפה אישית וחסרת תקדים נגד נשיא צרפת עמנואל מקרון. הוא גינה את האמצעים שנקט במטרה להגן על הערכים החילוניים של צרפת נגד האיסלאם הקיצוני בעקבות רציחתו של המורה להיסטוריה סמואל פאטי על ידי פליט צ'צ'ני בן 18 ,לאחר שהציג קריקטורות של הנביא מוחמד בפני תלמידיו.
ארדואן יצא מגדרו והצהיר בנאום ששודר בטלוויזיה: "מה אפשר לומר על ראש מדינה שמתייחס כך למיליוני מאמינים. ראשית, תעבור טיפול פסיכיאטרי. אינני מבין מה הבעיה של האדם הזה מקרון עם האיסלאם ועם מוסלמים?". ארדואן אף התנבא שמקרון לא ינצח בבחירות הבאות לנשיאות צרפת ב-2022.
התגובה הצרפתית לדברי הבלע של ארדואן לא איחרה לבוא. בהודעה שפרסמה לשכתו של נשיא צרפת נמסר כי: "דבריו של הנשיא ארדואן בלתי מקובלים. הגזמות וגסות רוח אינן הדרך. אנו דורשים מארדואן לשנות את דרך המדיניות שלו משום שהיא מסוכנת בכל המובנים".
נשיא צרפת אף התרעם על כך כי ארדואן לא הביע שום צער ולא שלח כמקובל תנחומים בעקבות הרצח המתועב של המורה להיסטוריה.
צרפת והיחס למוסלמים
צרפת היא מדינה חילונית המפרידה מאז 1905 באופן רשמי את הדת מהמדינה. הדבר לא עורר בעיות מיוחדות בקרב הקהילות הקתוליות והפרוטסטנטיות. הם קבלו מהמדינה את מלוא התמיכה ואת התקציבים המתאימים.
במהלך השנים הם השלימו עם המצב ונהלו בחופשיות גמורה פולחן דתי. גם היהודים זכו ליחס דומה. הם השתלבו יפה בחברה הצרפתית ושמרו בקפדנות וביראת כבוד על חוקי הרפובליקה.
החל משנות ה-90' עם ריבוי גלי ההגירה מצפון אפריקה והיבשת השחורה הפכה הקהילייה המוסלמית למיעוט הגדול ביותר בצרפת. היא נהנינת כיתר הדתות מחופש פולחן מלא לרבות מוצרי בשר חלאל המוצבים בכל הסופרמרקטים ומתקציבים רבים.
נציין כי חל אסור לציין בכל מפקד אוכלוסין את דתו של אזרח אך מעריכים כי מספר המוסלמים בצרפת נאמד היום בין 6 ל-8 מיליון. עם זאת מדובר בקהילייה המוסלמית הגדולה ביותר באירופה עם יותר מ- 3000 מדרשות ומסגדים חוקיים.
בשנים האחרונות עם עלייתה של דאעש לכותרות גברה הרדיקליזציה ורבו פעולות הטרור. עד היום התלבטה צרפת באמצעים שיש לנקוט והפרידה בין רוב המוסלמים השומרים על החוקים לבין הרדיקלים.
הבעיה העיקרית היא שבניגוד לקהילייה היהודית שהיא מאז ימי נפוליאון ממושמעת וממוסדת, בקרב הארגונים המוסלמים קיימים אי סדרים מינהליים, יריבויות וחלוקי דעות ביו המנהיגים וכהני הדת.
מקרון תיאר את האיסלאם כדת "במשבר" ברחבי העולם, ואמר שממשלתו תציג בקרוב הצעת חוק לחיזוק חוק החילוניות והמשך המלחמה נגד "הבדלנות האיסלמיסטית". הנשיא הצרפתי גם הכריז על פיקוח הדוק יותר על תוכניות הלימודים בבתי הספר ועל שליטה במימון זר של מסגדים ומדרשות ברחבי המדינה. במקביל מאמין הממשל הצרפתי בלימוד הערבית כשפה שנייה ובהכרת הציוויליזציה של האחר.
Macron: “ Islam is a religion that is in crisis all over the world today"
How nice of Macron to be an outright Islamophobe.
He continues to use Islam as part of his main reelection theme.
All people criticising Trump, look a bit here pic.twitter.com/cc30bjfrQs
— Ragıp Soylu (@ragipsoylu) October 2, 2020
הפגנות וחרם המוצרים הצרפתיים
פרסום קריקטורות חדשות של מוחמד עורר זעם והפגנות ברוב בירות העולם המוסלמי לרבות בישראל ובשטחים וכן ברשתות החברתיות.
בדיר אל-בלאח ברצועת עזה פלסטינים שרפו תמונותיו של מקרון. גם ביפו, מול משכנו של שגריר צרפת, הייתה הפגנה שבה השתתפו כ-200 איש וכן באום אל-פחם. ברחבי לוב שבה ניצבים חיילים טורקים, המפגינים נשאו שלטים שעליהם נכתב בין השאר "הנביא הוא הקו האדום", בצירוף תמונות של מקרון עם סימון קו אדום על פניו.
בירדן, בכוויית, בקטאר, באלג'יריה, בלבנון ובפקיסטאן קראו לנשיא צרפת להתנצל על הדברים והפצירו באזרחים להחרים מוצרים צרפתיים. עשרות חברות הודיעו כבר על חרם מוצרים צרפתיים ועובדים במרכולים הורידו מהמדפים גבינות צרפתיות. עד כה רק מרוקו וטוניסיה נמנעו מלנקוט באמצעים אלה.
הלקחים
אין ספק כי התגובות הצרפתיות הרשמיות והמשך פרסום הקריקטורות של הנביא מוחמד בעיתונות זאת בנוסף לההפגנות ברחובות שהיו אחרי הרצח של המורה להיסטוריה החריפו עוד יותר את המתיחות בין צרפת לבין טורקיה.
הנשיא מקרון המעוניין בכהונה נוספת מוטרד מאוד מהמצב שנוצר וחושש להמשך פגועים והפגנות נגד צרפת בעולם הערבי-מוסלמי.
במקביל הוא אינו יכול לגלות רפיסות ושאננות מול המחאות בתקשורת וברחובות ועליו להגיב בלי היסוסים מול נגד האיסלאם הרדיקלי.
העיתון לה פיגרו פרסם ב-26 באוקטובר 2020 מאמר מערכת בו כתוב בין היתר: " הקללה בעיני האיסלמיסטים היא לעיתים קרובות הזמנה לרצח. הדמוקרטיות המערביות חייבות ללכד את השורות ולהגן על הערכים שלהן. אף מדינה ליברלית אינה חסינה מאיומים. דגל הטריקולור ששורפים האיסלמיסטים מסמל את צרפת אך בראש וראשונה את החירות".
מקרון אמנם זוכה לתמיכה בקרב רוב הצרפתים וגם באיחוד האירופי אבל ספק אם ארדואן יסוג מעמדותיו וממדיניותו המוצהרת. כל הניסיונות הדיפלומטים של האירופאים להרגיע את המצב ולמנוע הדרדרות עלו עד כה בתוהו.
עד היום הייתה מדיניות צרפת אהודה בקרב העולם הערבי ובמיוחד בקרב הפלשתינים. צרפת גם לא נקטה תמיד ביד קשה נגד החרם של מוצרים ישראלים ונגד ה-BDS הפלשתיני למרות שקיים חוק נגד חרמות.
והנה עתה אט אט מתנפצת הקונספציה הנאיבית הצרפתית. מדיניות זו קורסת והעולם הערבי מחזיר בכפיות טובה. צרפת האמינה עד כה כי אפשר לנהל דיאלוג פורה עם הרדיקאלים באיסלאם לרבות עם האחים המוסלמים והסלפיסטים.
גם בענייני חוץ במזרח התיכון מתנפצת הקונספציה. במהלך השנים צרפת לא רצתה להתעמת עם ארגוני הטרור הפלשתינים והאיסלמים וחששה מהתקרבות לישראל. היא שמרה על פרופיל נמוך כדי למנוע פיגועים בשטחה והעדיפה להמשיך לנהל כרגיל עסקים מסחריים ולמצוא חן בעיני הבוחרים המוסלמים החיים בקרבה.
למרות ההצהרות הנחרצות של מקרון עדיין הוא מתלבט בדרך שעליו לנקוט מול ארדואן והוא חושש מאוד מהתפרצות ממלחמת דת. החשש הכבד הוא מפגועים חדשים בצרפת ומחוץ לגבולותיה נגד נציגויות ודיפלומטים ברחבי העולם, וכן מחטיפות חיילים הניצבים במאלי.
בימים אלה עומד מקרון למבחן קשה ביותר וכל החלטה עשויה לחרוץ את גורלו הפוליטי ועתידה של צרפת במאבק נגד מסע הסהר האיסלמי החדש של ארדואן.
