ערב כניסתו של ג'ו ביידן לבית לבן, פועלת איראן במספר מישורים בזירה האזורית והבינלאומית, הבהירה טהראן לממשל הנכנס כי היא אמנם אינה פוסלת על הסף משא ומתן עימו, אולם על זה להתנהל בתנאיה שלה ובראשם הסרת הסנקציות.
מעבר לכך בסדרה של תרגילים צבאיים שבמרכזם ירי טילים בליסטיים ארוכי טווח – כולל לטווח 1800 ק"מ – טילי שיוט, ומל"טים תוקפים מפלטפורמות שיגור שונות (ובכלל זאת צוללות) איראן מבהירה, כי לא תהיה מוכנה לדון מחדש בסעיפי הגרעין ובעיקר כי אין בכוונתה להכניס את סוגיית תעשיית הטילים ("לצרכי הגנה") למסגרת המו"מ, כמו גם את סוגיות מעורבותה בפעילות אזורית ומדיניותה בתחום זכויות האדם וחופש הביטוי.
Iran: The IRGC today held an unannounced missile & drone drill pic.twitter.com/puF4B4OqFP
— Amichai Stein (@AmichaiStein1) January 15, 2021
במקביל, נקטה איראן בשורת צעדים המפרים באופן בוטה את הסכם הגרעין – העשרה אורניום לעשרים אחוז, התקנת ציוד להפקת אורניום מתכתי ואגירת אורניום מועשר. בהצהרה משותפת הביעו בריטניה, גרמניה וצרפת "דאגה עמוקה" מייצור מתכת האורניום "שאין לה כל שימוש אזרחי" וקראו לאיראן לשוב למסגרת ההסכם . איראן מצידה "צוברת הפרות" לקראת אפשרות שתחזור בה מהן במסגרת גילוי רצון טוב במהלך מו"מ עתידי עם ארה"ב.
במישור ההסברתי- מדיני בימים האחרונים פרסם אתר האינטרנט של המנהיג ח'אמנהאי של המנהיג סדרת ראיונות עם גורמים מרכזיים של יועצי לשכתו ומקורביו. הראיונות עולים בקנה אחד עם האסטרטגיה – "היגיון העוצמה", שהתווה ח'אמנהאי לקראת כניסת ממשל ביידן – ובמוקדה – הצגת יכולת בליסטית והרתעה להגנה, עמידה איתנה ועצמאית בפני הסנקציות ופעילות אזורית לסיוע למדינות ולגורמים שונים. יודגש, כי סוגיית הטילים והמעורבות האזורית הן שתי סוגיות עליהן הצהיר ביידן כי בכוונתו להעלות מול איראן בניסיון לגבש הסכם חדש. ח'אמנהאי הבהיר, כי לא יהיה מוכן לדון בהן וכי הן מהוות את ליבת האסטרטגיה האיראנית.
במוקד הראיונות עמדה סוגיית הסנקציות והצורך בהסרתן כתנאי לחזרת ארה"ב להסכם הגרעין ואפשרות למשא ומתן עם הממשל החדש בארה"ב. למרות שדברי המרואיינים תואמים את השקפתו של ח'אמנהאי, הרי עצם קיומם יכול לרמוז כי ח'אמנהאי אינו פוסל מו"מ עם ארה"ב כפי שהבהיר בציוץ "אין אנו מתעקשים שארה"ב תחזור למסגרת הסכם הגרעין, זה לא חשוב עבורנו כלל וכלל אם ארה"ב תשוב להסכם הגרעין. דרישתנו ההגיונית היא הסרת הסנקציות. זו הדרך היחידה לשובה להסכם הגרעין ".
בששת הראיונות שפרסם האתר של ח'אמנהאי בשבוע האחרון, אין אזכור להתנגדות למשא ומתן אלא הועלו תנאים הנדרשים לקיומו. עלי אכבר ולאיתי, שר החוץ לשעבר ויועצו הבכיר של המנהיג לעניינים בינלאומיים, אמר כי "אם ארצות הברית רוצה לחזור להסכם הגרעין, התנאי הוא ביטול הסנקציות", הסרת "מנגנון ההדק" (Snapback) והחתמת הנשיא החדש על ההסכם .
עלי לאריג'אני לשעבר יו"ר הפרלמנט ומועמד לנשיאות, מוחמד באק'ר ק'אליבאף יו"ר הנוכחי של הפרלמנט ומועמד לנשיאות, כמאל ח'ראזי לשעבר שר החוץ, ראיונות מיוחדים באתר המנהיג
מחמד באקר קאליבאף, יו"ר המג'לס, הוסיף כי "ללא הסרת הסנקציות, אין כל משמעות להסכם … על ארצות הברית להסיר את המכשולים שהיא בעצמה הציבה בפני מימושו…ביטול הסנקציות פירושו שאיראן תוכל לפעול כרגיל, למכור נפט, לייצא ולייבא, להפעיל את מערכת הבנקאות שלה ולשחרר את נכסיה שנחסמו בעולם." הוא תיאר גם את החלטה המג'לס האחרונה להפחתת ההתחייבויות של איראן כלפי הסכם הגרעין כ"תנופה" בתחום הדיפלומטיה, שמשמעותה יהיו מנוף וכלי למיקוח בידי איראן מול ארצות הברית .
שר החוץ מחמד ג'ואד ט'ריף ועלי לאריג'אני, יועצו של ח'אמנהאי וחבר המועצה לקביעת האינטרס, הביעו עמדות דומות . שה"ח הדגיש, כי "חתימה לבדה אינה מספיקה, ואיראן חייבת להרגיש את ההשפעה של ביטול הסנקציות", . לאריג'אני קבע מצידו, כי "לא מועיל לפעול בהדרגה ויש להסיר את הסנקציות על איראן בבת אחת ."
סעיד ג'לילי, לשעבר ראש צוות מו"מ גרעיני מול המעצמות, נציגו הנוכחי של המנהיג העליון במועצה העליונה לביטחון לאומי וחבר בוועדת הפיקוח על הסכם הגרעין, הבהיר, כי חזרת ארה"ב להסכם מבלי להסיר את הסנקציות מזיקה ולא רצויה בהחלט .
כמאל ח'ראזי, שר חוץ לשעבר, יו"ר המועצה האסטרטגית ליחסי חוץ וחבר נוסף בצוות פיקוח על הסכם הגרעין אמר, כי משמעות חזרתה של אמריקה להסכם ללא ביטול הסנקציות היא שאיראן תמשיך להיות בת ערובה של המצב העגום הקיים וידרשו ממנה לשלם "דמי כופר". יחד עם זאת, ח'ראזי הוסיף כי "יש הבדלים בין המדיניות של הדמוקרטים והרפובליקנים ובין טראמפ לביידן ."
איראן "מחוסנת" לסנקציות
כאמור איראן ממשיכה להערך לכניסת הממשל החדש בארה"ב. מדיניות "מקסימום הלחץ" שהפעיל ממשל טראמפ נגד טהראן – ונמשכה עד ממש את לימיו האחרונים בבית הלבן- הצליחה ללכד סביב מנהיג איראן את משמרות המהפכה והגרעין השמרני הקשה של המשטר למרות המחיר הכלכלי העצום שגבתה.
עתה נצבת איראן מול הממשל החדש כשהיא "מחוסנת", לשיטתה, מאיומים והשפעת הסנקציות ומציגה עמדה נוקשה – הן בהיבט המדיני – הסרה מידית של כל הסנקציות כתנאי לחזרת ארה"ב להסכם וכיבודו והן בהיבט הצבאי – עמדה נחושה הלכה למעשה כי אין בכוונתה לוותר על תוכנית הטילים שלה, כולל לטוח ארוך ועל זכותה לסחור באמל"ח עם מדינות שירצו בכך.
מעבר לזאת, מבהירה איראן, כולל בהרחבת פעילותה בעיראק, בתימן ובסוריה כי לא תסכים להצר את פעילותה במזרח התיכון ו"לבגוד" בעלות בריתה. זאת, במקביל, להמשך ההפרות הבוטות של הסכם הגרעין המקרבות אותה לקיצור הזמן לייצר פצצה גרעינית אם תחליט על כך.
הנשיא רוחאני וצוותו מפגינים אף הם נכונות לחידוש הדיאלוג עם ארצות הברית לקראת חזרה אפשרית שלה למסגרת הסכם הגרעין , אך אף הם מדגישים את הצורך בהסרת הסנקציות עם זאת, נראה כי רוחאני לא צפוי לאמץ גישה לעומתית מול מנהיג איראן ולנהל מו"מ בניגוד לעמדתו ומבלי שאיראן תזכה להטבות כלכליות כלשהן.
כשלונו של רוחאני לממש את הבטחות הסכם הגרעין בעיקר בתחום הרווחה הכלכלית הגבירו את הביקורת נגדו מקרב המחנה השמרני, שעתה לא יאפשר לו להתהדר בהישג של החזרת ארה"ב למסגרת הסכם הגרעין. גם תקופת הזמן הקצרה שנותרה לנשיא ולממשלתו עד הבחירות הצפויות לנשיאות באיראן ביוני 2021 זאת לא תאפשר להביא לסיומו את משא ומתן הרגיש עם הממשל הנכנס, שיתנהל, לפחות בראשיתו, בערוצים חשאיים, כפי שהתנהל ערב החתימה על הסכם הגרעין ב-2015.
חוק "הפעולה האסטרטגית להתמודדות עם הסנקציות" הקורא להסרת הסנקציות עד ה-25 בפברואר, , עלול לסבך עוד יותר את חידוש הקשר עם ממשל ביידן, במיוחד אם תממש איראן את איומיה לצמצמם את פעילות הפקחים ולהשעות את שיתוף הפעולה שלה עם הפרוטוקול הנוסף לאמנה לאי הפצתו של נשק גרעיני (Additional Protocol to the Nuclear Non-Proliferation Treaty).
הנשיא ביידן, שכבר הביע נכונות לשוב למסגרת הסכם הגרעין, עלול למצוא את עצמו מול התרסות איראניות גוברות בתחום פיתוח הטילים הבליסטיים ושיפור פלטפורמות ואתרי השיגור, ובין הפרות בוטות של הסכם הגרעין המקרבות את איראן ליכולת ייצור פצצות גרעין באמצעות צבירת די אורניום מועשר וכן לחץ מצד בעלות בריתה באזור ישראל, סעודיה ומדינות המפרץ לא להרפות מהלחץ על איראן.
הבחירות באיראן הצפויות להיערך באמצע השנה מוסיפות לחוסר הודאות בכל הקשור ליציבות המערכת הפוליטית האיראנית והפרטנר הצפויים להמשך ניהול המשא ומתן.
כבעבר, נראה כי רצונן של ארה"ב ובריטניה, צרפת וגרמניה (3EU) לשמור על מסגרת הסכם הגרעין תוביל לפשרות בכל הקשור להתעצמותה של איראן בטילים בליסטיים, טילי שיוט ומל"טים ואף אפשרות מכירת חלק מהאמצעי הלחימה שלה למדינות אחרות (הסרת אמברגו הנשק הוא אחד ההישגים הבודדים של איראן מהסכם הגרעין – אף שהוא גם מוגבל). זאת, לצד פשרות צפויות גם בכל הקשור להפרות זכויות האדם וחופש הביטוי באיראן והמשך פעילותה החתרנית ופעילות הטרור של איראן באזור.
על רקע זה צפויה לעמוד למבחן בטווח הקצר-בינוני המציאות החדשה שנוצרה במזרח התיכון בשלהי כהונתו של משל טראמפ ובמוקדה השלכות הסכמי השלום בין מדינות המפרץ וישראל, ושדרוג היחסים הכלכליים-צבאיים שלהם עם ארצות הברית על הביטחון באזור והמשך ההתעצמות של איראן.
https://farsi.khamenei.ir/photo-album?id=47119
https://www.diplomatie.gouv.fr/en/country-files/iran/news/article/iran-jcpoa-statement-by-spokepersons-of-the-foreign-ministries-of-france
We don't insist the US return to the #JCPOA. This is not the issue for us at all whether the US returns to the JCPOA or not. That which is our logical demand is the removal of sanctions, and that is the only way that the US's return to the JCPOA would make sense.
— Khamenei.ir (@khamenei_ir) January 15, 2021
https://farsi.khamenei.ir/others-dialog?id=47078
https://farsi.khamenei.ir/others-dialog?id=47087
https://farsi.khamenei.ir/others-dialog?id=47090
https://farsi.khamenei.ir/others-dialog?id=47100
https://farsi.khamenei.ir/others-dialog?id=47092
https://farsi.khamenei.ir/others-dialog?id=47104
https://www.independentpersian.com/node/114491/%D8%B3%DB%8C%D8%A7%D8%B3%DB%8C-%D9%88-%D8%A7%D8%AC%D8%AA%D9%85%D8%A7%D8%B9%DB%8C/%D9%86%D8%B2%D8%AF%DB%8C%DA%A9%D8%A7%D9%86-%D8%A8%D9%87-%D8%AE%D8%A7%D9%85%D9%86%D9%87%E2%80%8C%D8%A7%DB%8C-%D8%A7%D8%B2-%C2%AB%D8%B4%D8%B1%D8%A7%DB%8C%D8%B7-%D9%85%D8%B0%D8%A7%DA%A9%D8%B1%D9%87%C2%BB-%D9%85%DB%8C%E2%80%8C%DA%AF%D9%88%DB%8C%
