הפלסטינים נערכים למאבק במוסדות הבינלאומיים נגד תוכנית הסיפוח הישראלית בגדה. בכיר פת"ח עזאם אלאחמד אמר לרדיו "קול פלסטין" ב-11 ביוני כי הם פועלים לכנס את העצרת הכללית ומועצת הביטחון של האו"ם לקראת קבלת החלטה על כינוס ועידה בינלאומית לשלום וביטול החלטות הסיפוח של ישראל, לא דחיית הביצוע שלהן אלא ביטולן המוחלט.
לדבריו, 8 מדינות אירופאיות כבר מוכנות להכיר במדינה פלסטינית.
בלחץ האיחוד האירופי הכינו הפלסטינים הצעת חלופית משלהם לתוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ והגישו אותה לנציגי הקוורטט מבלי לשלוח אותה לארה"ב.
העיתון "אלערבי אלג'דיד" חשף ב-11 ביוני, מפי גורמים בכירים ברש"פ, את פרטי ההצעה הפלסטינית החדשה שהוגשה בכתב כדי שתשמש בסיס לדיונים בזירה הבינלאומית ונועדה להראות שלפלסטינים אין מדיניות סרבנית שדוחה באופן עקבי כל תוכנית שלום שאינה עולה בקנה אחד עם "הקוים האדומים" הפלסטינים.
ההצעה הפלסטינית מבוססת על נאומו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס במועצת הביטחון של האו"ם ב-20 בפברואר 1988 שאליה התווספו 2 תיקונים:
א.הסכמה להקמת מדינה פלסטינית מפורזת.
ב. דרישה ליצוג בינלאומי רחב יותר שיפקח על המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים והסכמה עקרונית לחילופי שטחים עם ישראל במסגרת הסדר הקבע.
ההצעה הפלסטינית הנגדית לתוכנית "עסקת המאה" איננה מחדשת כמעט שום דבר בעמדה הפלסטינית מאז שנת 1988.
ההצעה הפלסטינית כוללת:
א.קריאה לכינוס ועידה בינלאומית לשלום בהתבסס על ההחלטות הבינלאומיות בהשתתפות בינלאומית רחבה:החברות הקבועות במועצת הביטחון ובקוורטט שתקבל את ההחלטות הבאות:
1) קבלת "פלסטין" כחברה מלאה באו"ם ואבטחת הגנה בינלאומית לעם הפלסטיני.
2) הכרה הדדית בין מדינת פלסטין לבין ישראל בגבולות 67.
3)הקמת מנגנון בינלאומי רב משתתפים שיסייע לצדדים במשא ומתן לפיתרון כל סוגיות הסדר הקבע על פי הסכמי אוסלו (ירושלים, גבולות,ביטחון, פליטים, מים, אסירים),כדי לקיים משא ומתן המחוייב ללגיטימיות הבינלאומית וביצוע כל מה שיוסכם עליו בתוך תקופת זמן קצובה עם ערבויות לביצוע.
ב. בתקופת המשא ומתן שני הצדדים יפסיקו לנקוט צעדים חד צדדים, במיוחד כאלה שישפיעו על הסדר הקבע ובראשם הפסקת ההתנחלויות, כולל מזרח ירושלים.
הפסקת העברת השגרירות האמריקנית לירושלים ואי הצטרפות מדינת פלסטין ל-22 ארגונים בינלאומיים.
ג.ישום יוזמת השלום הערבית כפי שאושרה ועריכת הסכם אזורי לאחר הגעה להסכם שלום בין ישראל לפלסטינים.
1)עקרון שתי המדינות-הקמת מדינה פלסטינית שבירתה היא מזרח ירושלים שתחיה בשלום וביטחון לצד מדינת ישראל בגבולות 1967, התנגדות לפתרונות זמניים ומדינה עם גבולות זמניים.
2) הסכמה לחילופי שטחים קלים ביחס זהה בהסכמת שני הצדדים.
3) מזרח ירושלים היא בירת מדינת פלסטין, היא תהייה עיר פתוחה ל-3 הדתות.
4)אבטחת ביטחון שתי המדינות מבלי לפגוע בריבונות ובעצמאות של אף אחת מהן וזאת באמצעות צד בינלאומי שלישי.
5)פיתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים הפלסטינים בהתבסס על החלטה 194 של האו"ם בהתאם ליוזמת השלום הערבית והמשך המחויבות הבינלאומית לתמיכה באונר"א עד לבעיית בעיית הפליטים.
ההצעה הנגדית הפלסטינית לתוכנית "עסקת המאה" מבטלת לחלוטין את תוכנית השלום האמריקנית, אין בה שום שינוי בעמדה הפלסטינית המסורתית והיא שואפת לנטרל את תפקידה של ארה"ב כמתווכת העיקרית בין ישראל לפלסטינים.
אין בהצעה הפלסטינית שום הסכמה לקבלת העיקרון כי ישראל היא מדינה יהודית, והיא תומכת למעשה בזכות הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם ולרכושם בגבולות 48 והנצחת תפקידה של אונר"א.
ההצעה הפלסטינית גם מתעלמת מהזכויות של ישראל בהר הבית, המקום הקדוש ביותר ליהדות, והיא דורשת נסיגה ישראלית מלאה ממזרח ירושלים כולל מהרובע היהודי בעיר העתיקה, מהכותל המערבי ומהשכונות היהודיות החדשות בירושלים שהוקמו מעבר לקו הירוק אחרי מלחמת ששת הימים.
ההצעה הנגדית הפלסטינית נולדה רק בלחץ של האיחוד האירופי, היא משקפת את סירובם של הפלסטינים לסטות מ"הקווים האדומים" שלהם ולהגיע לפשרה עם ישראל, אין בה שום יצירתיות וגמישות ומרחב למשא ומתן והיא בבחינת "ראה וקדש".
אין שום סיכוי שישראל וארה"ב יסכימו לדון בהצעה הפלסטינית הנגדית לתוכנית השלום האמריקנית, מדובר בספין מדיני שנועד להראות כי קיימת אלטרנטיבה לתוכנית השלום של הנשיא טראמפ ושהיא איננה "המשחק היחידי בעיר".
