השיחות בקהיר על “הסדרת החיים” בעזה הגיעו אתמול למשבר. מצרים ביקשה מן הנציג של רמאללה, עזאם אל-אחמד, שלא להגיע לקהיר, וגם משלחת חמאס שהייתה בקהיר נתבקשה לחזור לעזה.
מה עיקר הבעיה? מצרים עומדת על כך שהרשות הפלסטינית ברמאללה תחתום על ההסכם, ולא חמאס, אבל הרשות עומדת על כך כי קודם לכן יש להגיע להסכם פיוס בינה לבין חמאס.
בסוף השבוע ניסחה מצרים הצעה שנועדה להקל על אבו מאזן לחתום: המושג "מוקאוומה", "התנגדות" ,יושמט מכל התייחסות עתידית לגבי אופייה של עזה, וכמובן במסמכי ההסדרה, וכוחות הביטחון של עזה יאוחדו: של פתח' ושל חמאס ביחד.
אבו מאזן כינס דיונים מיוחדים ברמאללה ובעקבותיהם הוחלט לעמוד על כך כי הנוסח היחיד שייצא אל הפועל הם היא נוסח ההסכמים שנחתמו בין פתח' לחמאס, וכי לא יהיה שום שינוי במסמכים האלה.
ברמאללה הייתה מוכנה ליישום הדרגתי של ההסכמים.
בנוסף לכך ה"אירוגנים" השונים ברצועה לא יכלו להסכים על השמטת הביטוי "מוקאוומה". גם הם דבקים באחדות הפלסטינית, ורואים בהחזרת האחדות, כמטרה עדיפה על ההסדרה, וקודמת לה.
אז איך מרבעים את המעגל?
בדרשת חג עיד אל-אדחא, אמר בכיר חמאס, איסמעיל הנייה, דברים מעניינים. הוא אמר כי חמאס לא תוותר על "המוקאוומה", ובגלל זה היא מבינה שלא היא תחתום על הסכם ההסדרה. הנייה גם לא היה מוכן שרמאללה תעשה זאת. במקום זה הוא הציע שמסגרת ערבית היא שתייצג את עזה בחתימה. האם התכוון למצרים, סעודיה, המפרץ וירדן?
בסופו של דבר מצרים תצטרך למצוא פתרון ל"ריבוע המעגל". דבריו של הנייה בחג הקורבן אולי מובילים לכיוון שבו מצרים תלך בסופו של דבר.
