דובר משרד החוץ של איראן, נאסר כנעאני, הצהיר ב-25 ליולי כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (MbS) הביע את נכונותה של ריאד להעלות את דרג השיחות מול טהרן ולהפוך אותן לרשמיות.
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן
"5 סבבים של משא ומתן נערכו בין איראן לסעודיה, שהתקיימו בעזרת ממשלת עיראק בבגדד שהביאו לתוצאות טובות מאוד ומעודדות", אמר דובר משרד החוץ האיראני, נאסר כנעני, בתדרוך עיתונאים בטהראן.
"לאחר פסגת ג'דה, שר החוץ העיראקי, פואד חוסיין, תידרך בשיחת טלפון את שר החוץ חוסיין אמיר עבדולהיאן על הפסגה", הוסיף.
"במהלך שיחת הטלפון אמר מר חוסיין שמוחמד בן סלמאן, יורש העצר של ערב הסעודית, בשולי הפגישות בג'דה, הביע נכונות לכך ששיחות רשמיות וציבוריות בין איראן וסעודיה יתקיימו בסיבוב הבא, " .
"זהו סימן חיובי. אנו מאמינים כי בשל הרצון החיובי של הצדדים, ניתן לקיים את הישיבה הבאה בדרג רשמי ופוליטי בבגדד, ולעשות צעד בכיוון של שיפור וחידוש היחסים בין שתי המדינות", הוסיף כנעני.
בראיון לטלוויזיה הממלכתית ב-21 ליולי ציין שר החוץ האיראני כי גם טהראן וגם ריאד הביעו נכונות להעביר את המשא ומתן שלהם מהרמה ה"ביטחונית" ל"שלב ציבורי ופוליטי". הוא גם אישר כי היו כמה התקדמות בחמשת סבבי השיחות בין שני הצדדים.
באוקטובר 2021 פרסם סא"ל במיל. מיקי סגל על השיחות בין טהראן לריאד:
היחסים בין איראן לבין סעודיה ידעו עליות ומורדות. שתי המדינות טוענות להגמוניה אסלאמית אזורית ונמצאות משני צידי קו השבר השיעי- סוני ההיסטורי. לאחרונה גבר חששה של סעודיה מצילה המתארך של איראן בין היתר נוכח התקדמותה בתוכנית הגרעין והתערערות משענת הכוח האמריקנית (הוצאת טילי הפטריוט ומערכות הת'אאד לאחרונה מסעודיה). איראן הרואה עצמה מגינה של השיעים בפרט והמוסלמים בכלל מגלה רגישות רבה למצבם של השיעים במזרח הממלכה העשיר בנפט ומסייעת להם בדרכים שונות צבאיות ופוליטיות. סעודיה מצידה תומכת מאחורי הקלעים בארגונים סונים בתוך איראן (בעיקר במחוז ח'וזסטאן) ועל גבולה המזרחי.
הוצאתו להורג בסעודיה של Sheikh Nimr Baqir al-Nimr מהבכירים במנהיגי הדת השיעים בממלכה ומי שהוביל את מחאת השיעים בעקבות ה"אביב הערבי", הביאה לשיא חדש את המתיחות ההיסטורית בין איראן לבין סעודיה. השיח' מתח, בעידוד והדהוד איראניים, בדרשותיו ביקורת על בית המלוכה הסעודי (שחררו את פלסטין ולא את בחריין) והביע תמיכה באיראן. דרשות אלה שמשו את העילה המרכזית לגזר דין המוות שהוצא נגדו ב-2014. ולהוצאתו להורג בסופו של דבר. יחד עם עוד כארבעים ושישה בני אדם, שהואשמו במעורבות בטרור.
מתיחות היסטורית
בעקבות ההוצאה להורג והביקורת החריפה נגד סעודיה אותה הוביל מנהיג איראן, פרץ המון איראני למתחם שגרירות סעודיה בטהראן והצית אותו לא לפני שהוריד ובזה את דגל הממלכה.
סעודיה מצידה מהרה להודיע כי היא מנתקת את קשריה הדיפלומטיים עם איראן. איראן מהרה לשנות את שם הרחוב בו שכנה השגרירות הסעודית (Boustan St.) לרחוב שיח' נמר Nimr Baqir al-Nimr[6]. בעבר שנתה איראן גם את שם הרחוב בו שכנה שגרירות מצרים לרחוב ח'אלד אלאסלאמבולי שרצח את הנשיא סאדאת ואף הנפיקה בול לזכרו.
סעודיה נתקה את יחסיה עם איראן גם ב-1988 (היחסים חודשו לאחר מלחמת המפרץ 1991) והאשימה אותה בחתרנות בתחומה ובקרב מדינות המפרץ הפרסי. ביולי 1987 התנגשו כוחות ביטחון סעודיים עם עולי רגל איראנים במהלך טקס "גינוי הכופרים" אותו מבצעים עולי רגל איראנים במהלך החאג' – המהווה מאז מקור למתיחות ביחסי שתי המדינות. במהלך המהומות נהרגו מאות עולי רגל איראניים ומספר מאנשי כוחות הביטחון הסעודיים (איראן נקמה את מותם בסדרת פיגועים נגד דיפלומטים סעודיים בחו"ל ). בבהלה שפרצה בקרב עולי הרגל נהרגו עוד עשרות עולי רגל. בספטמבר 2015 נהרגו שוב מאות עולי רגל בסעודיה ואיראן האשימה את הממלכה ב"ניהול לקוי" שהוביל לאסון" ולמותם של למעלה מארבעים עולי רגל איראניים.
איראן השיעית, במגמת התחזקות אזורית לאחר ששרדה את משטר הסנקציות של טראמפ, קדמה את תוכניתה הגרעינית ואף נמצאת על סף הצטרפותה מחדש של ארה"ב להסכם הגרעין על פי תנאיה, עגנה את אחיזתה במדינות הגובלות בסעודיה בעיקר תימן ועיראק ובאלו שיש לסעודיה בהן השפעה – לבנון ; ואילו סעודיה הסונית מבקשת עדין לייצב את המרחב הערבי המפורר שלאחר ה"אביב הערבי" להבטיח את יציבותה הפנימית ואת מעמדה בעולם המוסלמי תוך שהיא עוקבת בדאגה רבה בתחיית השיעה The Shia Revival – ממזרח (איראן, עיראק) ובדרומה (תימן) ובדעיכת השפעתה של ארה"ב.
המתיחות בין סונים לבין שיעים בעולם המוסלמי איננה ניתנת לגישור לפחות לא בשנים הקרובות והיא אף מחריפה נוכח ההתפתחויות הדרמטיות המאפיינות את המזרח התיכון הרחב הנמצא בתהליך שינוי עמוקים. אלה מתבטאים הן בגבולות המדיניים שעוצבו בעל ידי המעצמות הקולוניאליות ועתה מתעצבים מחדש,והן בשינויים דמוגראפיים (פליטים, חזרה למרכיבים שבטיים) וגיאו-אסטרטגיים, דוגמת הפחתת המעורבות האמריקנית במזה"ת והנסיגה מאפגניסטאן והגברת המעורבות הרוסית.
מעת לעת מנסות איראן וסעודיה להציג להציג מראית עין של "עסקים כרגיל" וניסיונות לשפר את היחסים בינהן, אבל מתחת לפני השטח ממשיכים לפעום ביתר שאת הגורמים ההיסטוריים המועצמים על ידי ההתפתחויות הנוכחיות במזה"ת, המשקפים אל נכון את עומק התהום הדתית הפעורה בין סעודיה לבין איראן ומציבות אותם על מסלול התנגשות תמידי , בינתיים בזירות המשנה (תימן, סוריה, בחריין לבנון, עיראק, פקיסטאן ועוד), אך בעתיד עלולה מגמה זו להביא גם להתנגשות חזיתית.
יחסי סעודיה איראן בפרט ויחסי העולם הערבי עם איראן השיעית בכלל ימשיכו להיות מאופיינים מהחלוקה הדתית בין סונים לבין שיעים שהיא המעצב הדומיננטי המגדיר יחסים אלה לאורך מאות בשנים. מעצב זה, בו משתלבת הוצאתו להורג של הבכיר השיעי בסעודיה, הסכסוך הישראלי ערבי (הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ) ישפיע גם על זירות המערכה השונות לאורך ולרוחב המזרח התיכון בו תנסה איראן להחיל את השפעתה בסוריה ובלבנון באמצעות "חזבאללה", בעיראק, באיחוד האמירויות בתימן, בבחריין ובכל מקום בעולם הערבי ומעבר לו בו קימת אוכלוסיה מוסלמית שיעית או אוכלוסיה מוסלמית הפתוחה לסיוע ולתעמולה האיראנית.
סעודיה מצידה, הנמצאת עם גבה אל הקיר, נוכח הפניית העורף האמריקנית הבוטה, תמשיך לנסות ולהציב משקולת הנגד בסוריה ובלבנון באמצעות כסף, ובמפרץ הפרסי לעיתים על ידי מעורבות צבאית (דוגמת שליחת כוחות מגן המפרץ להגן על בחרין), ולהתמודד עם האיום האיראני-שיעי הגובר. זאת לצד המשך המאבק באיראן בחצרותיה האחוריות עיראק ותימן.
איראן, תמשיך לחתור לממש את יתרונה על פני סעודיה והעולם הערבי הסוני באמצעות תוכנית הגרעין שלה ועוצמתה הגיאו-אסטרטגית, ששבה וזוכה לאחרונה להכרה מערבית, או במילים פשוטות יותר פצצה שיעית. בכך תצליח איראן, לפחות מבחינתה, לתקן עוול היסטורי – מאז ראשית האסלאם – של יחס מזלזל ומתנשא מצד הסונים לשיעים ולהגדיר ואף להציב חלופה אסלאמית שיעית ראויה להתמודדות עם המערב ועם ישראל "יציר כפיו" באזור המזה"ת, במקום בו נכשלה פעם אחר פעם הלאומיות הערבית. סעודיה ועמה יתר מדינות ערב, יאלצו להסתפק, אם תשלים איראן את תוכנית הגרעין שלה ותגיע לפצצה, במטריה גרעינית אמריקנית (למרות הספקות והדאגה שמעלה לאחרונה סעודיה ומדינות המפרץ באשר לעומק המחוייבות האמריקנית לממלכה) או פקיסטאנית ("הפצצה האסלאמית הראשונה") ויתכן שאף יבחרו לנהל תוכנית גרעין משל עצמן ולפתוח בכך מרוץ חימוש גרעיני במזה"ת.
במרץ 2009 ביקר נשיא איראן אחמדינז'אד בסעודיה. הביקור, בן פחות מיממה, יותר מאשר תרם להרגעת המתיחות חשף את המחלוקות העמוקות המלוות את היחסים ביניהן. לפי שעה למרות שביעות הרצון האיראנית המופגנת מהתקדמות היחסים שמקורה בתחושת הביטחון המקננת בטהראן נוכח ההתפתחויות האחרונות בתוכניתה הגרעינית ובמעמדה האזורי והבינלאומי, והזהירות הסעודית , נוכח אי הודאות ביחסיה עם ארה"ב, נראה כי לפיוס סעודי איראני אמיתי אינו עומד גם עתה על הפרק.
