השבועון צבח צאדק' Sobh-e Sadegh, המזוהה עם משמרות המהפכה, הודה (9.11) כי הפיצוץ שהתרחש ב-25 באוקטובר במרכז המחקר משמרות המהפכה ושהוכרז אז כשריפה, היה למעשה "מתקפה" בהתאם ל"אסטרטגיה הישראלית להגביר את הלחץ על איראן".
במאמר תחת הכותרת "התקווה האחרונה של האויב" נסקרת היסטוריית התקפות הסייבר על איראן ובכלל זאת מתקפת התוכנה הזדונית Stuxnet שפגעה במערך הצנטריפוגות של איראן ועכב את תוכנית הגרעין של איראן בשנתיים וכן את תהליך הפקת הלקחים של איראן והקמת מערך הסייבר. כמו כן מתייחס כותב המאמר להתקפות הסייבר על מערך הרכבות באיראן ותחנות הדלק תוך הדגשה כי הדבר נועד ליצור מחלוקת בין השלטון לעם.
כמו כן הודה כותב המאמר כי נפגעו מתקנים גרעיניים בנתנז בכראג' וכן הותקף (26 ספטמבר) מרכז המחקר של הג'האד לאספקה עצמית (self-sufficiency research centers) (مرکز تحقیقات جهاد خودکفایی ) השייך למשמרות המהפכה ובוצעה תקיפת מל"ט לא מוצלחת על מרכז החיסונים נגד קורונה ברכת.
סוכנויות הידיעות המקורבות למשמרות המהפכה באיראן ציטטו ב-26 ספטמבר את הודעת לשכת יחסי הציבור [1]של משה"מ, כי שני שומרים (מרתצ'א כרימי וחסין אבאדי) במרכז המחקר של משמרות נהרגו כתוצאה משריפה באולם המרכז ועובד נוסף נפצע. השבועון צובח-ה צאדק' אישר כי האירוע לא היה שריפה אלא "מתקפה" אשר התרחש כתוצאה מ"אסטרטגיית מוות ע"י אלף פצעי דקירה"[2]. לדעת השבועון ובהסתמך על ידיעות שפורסמו בעיתוני מערב בחודש האחרון, ממשלת ישראל בחרה באסטרטגיה זו להתעמת עם איראן.
קבוצת המחקר Imag Sat Intel פרסמה תמונות לווין שבהן נראות כי התרחש פיצוץ במתקני המרכז ע"ש החלל המאת. התמונות הוכיחו שנגרם נזק חמור למבנה המרכז הצבאי.
קבוצת התעשייה ע"ש החלל המאת היא שלוחה של זרוע האוויר-החלל המסונף למשרד הביטחון והתמיכה של איראן, המהווה יצרנית של טילים בליסטיים בדלק נוזלי. ארה"ב הטילה מאז 2005 סנקציות נוקשות על קבוצת תעשייה זו..
רמצ'אן שריף, דובר המשמרות, כבר אמר ב-29.10 כי הישראליים "שלפו חרבות בשנים האחרונות אך דבר לא קרה".
במקביל, הגנרל ג'ולאם רצ'א ג'לאלי מפקד ארגון הגנת הסייבר באיראן הודיע ב-9.11 כי "תיק החקירה על מתקפת הסייבר נגד המערכת הארצית של תחנות הדלק באיראן, נשלח להמשך הטיפול למערכת המשפט במדינה. לדבריו, היועץ המשפטי לממשלה, ארגון הפיקוח לביקורת ותביעה המשפטית מעורבים בטיפול בפרשה.
המפקד ג'לאלי ציין כי למתקפה זו היו 4 מרכיבים והאויב ניצל את נקודות החולשה ופגיעות במערכת הדלק והצליח לנתק את כל המערכת מתדלוק ובכך האויב רשם לעצמו הצלחה וגרם לסבל אדיר לעם האיראני. לדבריו, האויב במקביל ניצל את התקשורת הזרה (בשפה הפרסית) להתגרות בעם כדי לעודד אותו להפגין ולהתפרע ברחבי המדינה.
יחד עם זאת, מפקד ארגון הגנת הסייבר הודה כי המתקפה על תחנות הדלק אשר נמשכה 8 ימים לפחות עד שתוקנה, הוכיחה כי תשתיות המדינה חלשות מדי להתמודד עם תקיפות מסוג זה. לדברי ג'לאלי, התקיפות נועדו להגביר את הלחץ על איראן ולגרום לטהראן להסכים לוויתורים כואבים מול מערב.
מספר חברי הוועדה לביטחון הלאומי בפרלמנט האיראני לא שללו אפשרות כי המתקפה נגרמה מ"השפעה פנימית" כתוצאה מחדירת גורמים עוינים אל תוך מערכות המשטר.
הגנרל אחמד וחידי, שר הפנים, אמר כי "האויב תכנן את המתקפה על תחנות הדלק כדי לגרום שוב להתפרעויות ביום השנה לאירועים שהתרחשו לפני שנתיים".
השבועון ":צבח צאדק" קובע כי התקפות הסייבר מהוות חלק ממערכה רחבה יותר המתנהלת נגד איראן במימד הכלכלי, הביטחוני והחברתי באמצעות ישראל וארה"ב הכוללת סנקציות, יצירת חוסר ביטחון סביב גבולות איראן באמצעות קבוצות אופוזיציה שונות (כולל קבוצות כורדיות בעיראק).
בינתיים, המשטר נקט באמצעים חמורים מהרגיל כדי למנוע קיום כל אירוע לזכר 1,500 ההרוגים של ההפגנות בנובמבר 2019 שגם הן פרצו במחאה על עלייה פתאומית במחירי הבנזין בממשלתו של חסן רוחאני, הנשיא הקודם. הנשיא הטרי, אבראהים ראיסי, אמר בימים האחרונים כי מתקפת הסייבר על מערכת הדלק החכמה של איראן נועדה להכעיס שוב את האזרחים, אך לא תהיה המתקפה האחרונה על המדינה.
במאמר המערכת המופיע בדף הראשון של השבועון "צבח צאדק" בו התפרסמה ההודעה כי "השריפה" במתקן המחקר בספטמבר הייתה פעולה ישראלית נכתב, בין היתר בעקבות תקרית המיכלית במפרץ עומאן, כי המאזן האסטרטגי האזורי והבינלאומי נוטה בבירור לטובתה של איראן. זאת, לקראת חידוש שיחות הגרעין בסוף החודש בוינה, אליהן צפויה איראן להגיע מתוך עמדת כוח של עמה וצבאה ואילו ארצות הברית נתונה בחולשה וכוחה הצבאי הולך ונחלש[3].
בתוך כך לקראת חידוש השיחות בווינה הדגיש סגן שה"ח האיראני, עלי באקרי-כני, הנושא ונותן בשם איראן בסוגיית הגרעין כי "אין דבר כזה שיחות גרעין שכן ב-2015 נחתם הסכם גרעין כולל ושלם בין איראן ל 5+1P (ארה"ב, בריטניה, צרפת, סין רוסיה וגרמניה)". לדבריו הסוגיה המרכזית על סדר היום בפתיחתן ב-29 נוב' תהיה "השלכות עזיבת ארה"ב את הסכם הגרעין (JCPOA) והסרת הסנקציות הבלתי חוקיות שהוטלו על איראן". "צבח צאדק" מתייחס אף הוא לסוגיית הסנקציות היא החשובה ביותר לאיראן וקובע כי :
" הרחבת הסנקציות היא מטרה נוספת של ארצות הברית. במילים אחרות, לאחר פרישת אמריקה מהסכם הגרעין, לא רק הסנקציות הקודמות הוחזרו לתחייה, אלא גם כ-1,500 סנקציות חדשות הוטלו על איראן. גם כשממשל ביידן עלה לשלטון, למרות אופטימיות מסוימת באיראן כלפי הנשיא החדש בבית הלבן, נמשכה התנהגות הטרמפיסטית כלפי איראן הפעם ע"י ממשל ביידן, ואף מקרה אחד של סנקציות אנטי-איראניות של ארה"ב לא הוסר. למעשה, האליטה הפוליטית של אמריקה (הן הדמוקרטים והן הרפובליקנים) מבקשת עוד להרחיב את הסנקציות הכלכליות על איראן. מיותר לציין שלא רק שאין הבדל בין ביידן לטראמפ, אפילו במדיניות הסנקציות עד כה, אלא שהעוינות האמריקאית כלפי איראן נכנסה לשלב חדש עם מיקסום הסנקציות".
באקרי-כני מבקר עתה בגרמניה, צרפת ובריטניה במסגרת ההכנות לקראת חידוש השיחות בוינה. באקרי היה חבר בצוות ניהול המו"מ בנושא הגרעין בין 2008-2013 ועמד בראש קמפיין הבחירות של סעיד ג'לילי בבחירות ב-2013.
שה"ח האיראני, אמיר עבדאללהיאן, הזהיר בשיחת טלפון שקיים עם עמיתו הגרמני מפני פרסום "הצהרות בעייתיות" מצד מדינות אירופאיות היכולות לגרום למתיחות טרם חידוש המשא ומתן בנושא הגרעין".
נראה, כי איראן שהשיגה התקדמות נרחבת בתחום הגרעין בשנה האחרונה ואגרה כמויות גדולות של אורניום מועשר, כולל לדרגה של 60 אחוז, תמשיך להציג עמדה נוקשה ובלתי מתפשרת בסוגיית הצורך בהסרת כל הסנקציות לקראת ובמהלך המו"מ. בעוד המערב אינו ידע כיצד להתקדם בסוגיית הגרעין נול איראן הרי שהאחרונה מציגה עמדה נחושה ובלתי מתפשרת לאורך זמן ובינתיים ממשיכה להתקדם בתוכנית הגרעין למרות "דקירות הסכין" מעת לעת בחלקים מתוכניתה הגרעינית.
[1] https://tinyurl.com/m8ykbv8v
[2] https://basirat.ir/fa/news/334450
[3] https://basirat.ir/fa/news/334462
