איראן וחזבאללה משדרות מסרים דומים בעקבות ביקור הבזק של נשיא צרפת בלבנון. במוקדם – חשש מהתערבות צרפת בענייניה הפנימיים בלבנון של לבנון העלולים להוביל לפגיעה במעמדן, בד בבד הן ממשיכות לעורר סימני שאלה לגבי נסיבות הפיצוץ והגורמים להתרחשותו.
כלי התקשורת של המשטר באיראן מפנים אצבע מאשימה לעבר "גורמים חיצוניים" ובעיקר אל נשיא צרפת, מקרון, כמי שעומדים ומלבים את ההפגנות נגד ממשלת לבנון, במהלכן נשמעות קריאות בגנות "חזבאללה" ומעורבותו בטרור.
כתב הטלוויזיה האיראנית בביירות חסן עזימזאדה דיווח, כי "המרוויחים הגדולים מהמצב הנוכחי בלבנון הם אלה העומדים מאחורי ההפגנות במדינה". לדבריו, ביקורו של מקרון, התערבותו הישירה והבוטה בענייניה הפנימיים של לבנון, דבריו על הצורך ברפורמה פוליטית ושינוי החוקה, מחזקים את רצונם של גורמי חוץ לנצל את המצב ולהתערב בענייני לבנון. עזימזאדה אמר כי מקרון מייצג "תנועה הנתמכת על ידי אמריקה והמשטר הציוני".
נשיא איראן ושה"ח החוץ שלה שגרו מברקי תנחומים לעמיתיהם בלבנון והביע ונכונות לשגר סיוע הומניטרי. גם מפקד משה"מ, סלאמי וראש הסהר האדום האיראני , הבטיחו לשגר סיוע הומניטרי לנגעי הפיצוץ. מנגד גולשים איראנים ברשתות החברתיות נצלו את האירוע למתוח ביקורת על המעורבות האיראנית בלבנון ואף הציגו תמונות של מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה, , כשחבל כרוך על צווארו. לעומת זאת, סוכנות הידיעות תסנים המזוהה עם משה"מ פרסמה איור ובו הזדהות איראנית עם העם הלבנוני.
העיתון "כיהאן" המשקף בדרך כלל את עמדותיו של המנהיג ח'אמנהאי,) כתב בכותרתו הראשית (9 אוג') "מקרון תומך בעם הלבנוני או שותף לחשודים בפיצוץ ?" בגוף הכתבה התייחס "כיהאן "הפרובוקציות הצבאיות" בגבול הצפון שקדמה לו ו"לביקורו הלא רצוי של מקרון" שעורר זיכרונות לעברה הקולוניאלי של לבנון. כיהאן כתב, כי מקרון איים בסנקציות בינלאומיות אם לבנון לא תערוך שורת רפורמות ושינוי פוליטי
קודם לכן, רמז (6 אוג') "כיהאן" במאמר מערכת תחת הכותרת: "הפיצוץ בבירות: תאונה או מזימת טרור" וטען כי יתכן וארה"ב באמצעות "ארגון הטרור CENTCOM (פיקוד מרכז האמריקני האחראי על הפעילות באזור)" ויתכן שאף ישראל כקבלן ביצוע עומדים מאחורי הפיצוץ "הייתכן, כי מדובר במתקפה כפי שצייץ הנשיא טראמפ לאחר הפיצוץ", שואל העיתון "יתכן כי הציוץ שנמחק בהמשך יכול לספק תשובות לפיצוץ".
ברוח זו מתח אבראהים אלאמין, המקורב לחזבאללה, במאמר דעה (7 אוגוסט), לאחר ביקור מקרון בלבנון בעקבות הפיצוץ על אלה שקראו להחזיר את הקולוניאליזם הצרפתי ללבנון ועל הסיקור העיתונאי הנרחב והאוהד שהוענק לביקור.
כך למשל תהה אלאמין האם מישהו טרח לשאול את מקרון על "חטיפתו" ומעצרו של האזרח הלבנוני ג'ורג' עבדאללה (נעצר ב-1984 ונדון למאסר לאחר שהורשע ברצח הדיפלומט הישראלי יעקב סימנטוב והנספח הצבאי האמריקני בפריס) או הזכיר לו את נוכחות חיילי צרפת, לאחר הפלישה הישראלית ללבנון ב-1982 "שנהרגו בלבנון בהיותם כוח כובש ומי שבצע את הפעולה נגדם פעל ברוח ההתנגדות הצרפתית לכיבוש הנאצי". בעבר רמז אלאמין במספר מאמרים כי יש לחטוף צרפתים כדי להביא לשחרורו.
אלאמין מוסיף כי למרות כל הניסיונות הצרפתים להחיות את הרוח הצרפתית בלבנון, ביו היתר באמצעות תפקידה הקולוניאלי במדינה הסתיים. גם העיתוי הנוכחי, "לאור הנכבה הלבנונית" , בו בחר להגיע ללבנון ולהציע את סיועו בתמיכת ארה"ב, בעלות בריתה במפרץ (בעיקר מכוון לסעודיה) וישראל אינו מקרי ומעורר חשד רצונו לחלק את הסיוע לא דרך המוסדות הלבנוניים, אלא דרך מוסדות החברה האזרחית נועד לפתוח את הדלת בפני ארגוני המודיעין המערביים למעורבות בלבנון באמצעות אותם ארגוני סיוע.
אלאמין מסיים ואומר כי למקרון אין דבר להציע ללבנון זולת אליטיזם והכתב תנאי המערב שנועדו לקולוניזציה מחודשת של לבנון, שכמה לבנונים משתוקקים אליה. הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא שמקרון יעורר מחלוקת פנימית שתדחוף חלק מהאנשים לשווע לעזרתו ולהתערבות צרפת. אך עליו לדעת, כי לבנון השתנתה ועל חלקנו מוטלת המשימה "להעיר אותו מחלומותיו במהרה עוד לפני גשמי ספטמבר".
Après la visite du président @EmmanuelMacron à Beyrouth le 6 août – conférence internationale par vidéo ce 8 août en vue de venir en aide au peuple libanais – plus de 30 participants au chevet des libanais meurtris. La France agit! La France qui aime le Liban. 🇫🇷🇱🇧. pic.twitter.com/oGCLMnRuvv
— Bruno Foucher (@B_Foucher) August 9, 2020
בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות לאיראן ול"חזבאללה" ענין ברור להפחית את המעורבות הצרפתית בכלל והמערבית והערבית בכלל בזירה הלבנונית כמו גם את גילויי המחאה בתוך לבנון נגד הארגון.
לשתיהן לקח זמן רב להפחית את הלחץ הבינלאומי מעל גבן בעקבות חיסולו של ראש ממשלת לבנון, רפיק אלחריר, ב-2005 ועתה הן ניצבות בפני משימה דומה כשמצבה הכלכלי של לבנון נמצא בשפל המדרגה ויכולתה לקבל סיוע דרך הנמל הפגוע נמוכה מאד. גם יכולתה של איראן, הנתונה לסנקציות מתמשכות, לסייע ללבנון באמצעות חזבאללה פחתה מאד. על רקע הפיצוץ המחאה שהחלה ב-17 אוקטובר נגד השחיתות, המצב הכלכלי והמחסור מזון עלולות להתחדש ולהמשך זמן רב יותר בדרישה להחלפת הממשלה ולהחלשת מעמדה של חזבאללה, הנתפסת עתה יותר מתמיד, מכשול להענקת סיוע בינלאומי ללבנון.
