מנהיג איראן, ח'אמנהאי, שיבח ב-8 ליוני את רב החובל וצוות המכליות שהובילו דלק ומוצרי נפט אחרים מאיראן לוונצואלה, למרות אזהרות ארה"ב. בהודעות בספרדית[1] ובאנגלית בחשבון הטוויטר שלו כתב ח'אמנהאי :
"לצוותי המכליות שהובילו דלק לונצואלה : בשם אללה הרחמן והרחום אני מברך את כולכם קפטני הספינות ואנשי הצוות. הם עשו עבודה נעלה, עבודת ג'האד והביאו כבוד לאיראן. שאללה יהיה עמכם".
בחודש האחרון איראן שגרה, בצעד מתריס מול משטר הסנקציות עליה ועל ונצואלה ולמרות ת איומיו של מזכיר המדינה פומפאו למנוע את הגעתן, חמש מכליות (Petunia, Forest, Faxon, Clavel and Fortune) עמוסות ב-1.53 מיליון חביות דלק ואלקילט (alkylate) , לוונצואלה. במכליות היו גם צוותים מטעם תעשיית הנפט האיראני האמורים לסייע בשיקום מתקני הזיקוק. המכלית האחרונה הגיעה לוונצואלה ב-1 יוני. נשיא ונצואלה ניקולה מדורו הביע את הערכתו על "הסיוע ההומניטרי המגיע מסין, רוסיה, איראן וקובה… הם חברים אמיתיים של ונצואלה".[2] הטלוויזיה האיראנית בספרדית HISPAN TV מהדהדת את המשט ואת הסיוע האיראני לונצואלה בשידורי תעמולה רבים[3]
אסטרטגיית ההתנגדות האקטיבית לארה"ב עובדת
עבור איראן (וונצואלה) מדובר בהישג תודעתי מרשים בכל הקשור ל"שבירת הסנקציות"., שכן התועלת המעשית לכלכלת איראן הנתונה במשבר עמוק אינה גדולה . איראן וונצואלה מציגות את הגעת המכליות כצעד נוסף במאבק נגד האימפריאליזם האמריקני ושבירת הסנקציות האמריקניות ללא כל צורך במשא ומתן עם ארה"ב. בבד בבד, מנצלת איראן את הריגתו של אזרח אמריקני שחור בידי שוטר לבן להבאיש עוד את ריחה של ארצות הברית בעולם והמנהיג, ח'אמנהאי, מתווה את קו ההסברה בסוגיה זו כששאר כלי התקשורת והדוברים האיראנים הולכים בעקבותיו.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי העליון של איראן (SNSC) עלי שמח'אני אמר ((7 יוני) כי המכליות האיראניות סיימו את משימתן ועושות את דרכן חזרה לאיראן" משמעות הדבר היא שאסטרטגיית ההתנגדות הפעילה עובדת והטיפשים שחשבו להטיל מצור על איראן נתונים עתה תחת מצור בשל עוצמתה וסמכותה של איראן…ולראייה פנייתו לאחרונה של טראמפ לניהול שיחות עם איראן" בעקבות שחרורו של מייקל וויט, שהיה עצור באיראן, הודה טראמפ לאיראן וקרא לה "לא להמתין עד לאחר הבחירות בארצות הברית (במשתמע לקוות לנשיא אחר) כדי לעשות את העסקה הגדולה. אני הולך לנצח. אתם תעשו עסקה טובה יותר עכשיו"[4].
"איראן הוציאה קרוב ל-30 מיליארד דולר בסוריה. צריך להחזיר את הכסף הזה"
האיראנים הכחישו דיווחים כי חילופי האסירים לאחרונה בין איראן לבין ארה"ב הם פרי מו"מ בין הצדדים. שמח'אני הוסיף, כי ארה"ב מנסה להציג את שחרורו של וויט כהישג כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מהמשבר הפנימי "ואין סוף הכישלונות". אולם, חילופי האסירים לא היו תוצאה של מו"מ ולא יתקיימו שום שיחות בעתיד". ברוח דומה התבטא גם ראש המועצה לקביעת האינטרס, מחסן רצ'אא'י, "הנשיא טראמפ אמר שזו העת למו"מ..מו"מ הוא רעל גם אם תצליח להיחלץ מהביצה הטובענית בה אתה שוקע".
נשיא איראן שב ונצל את סוגיית מכליות הנפט לשפר את יחסיה של איראן עם מדינות האזור ובשיחת טלפון עם אמיר קטר (סוף מאי) שב והזהיר כי "אם מכליות הדלק שלנו תתקלנה בבעיות בים הקריבי או בכל מקום כתוצאה מפעילות אמריקנית, ארה"ב תתמודד עם בעיות דומות ותתקל בתגובה קשה". רוחאני שב וקרא להגברת שיתוף הפעולה האזורי, ללא מעורבות אמריקנית, וחזר על סיסמת איראן לפיה "ביטחון האזור שלנו, ובמיוחד הביטחון הימי, צריך להיות נתון בידי מדינות האזור ותמיד הודענו שאנחנו מוכנים לשיתוף פעולה עם המדינות השכנות."
ונצואלה הודיעה (4 יוני) כי הסחר בין המדינות יימשך וכי "טהראן כבר הציעה להמשיך ולספק לוונצואלה תוספי בנזין ובתי זיקוק וככל הנראה גם סיוע בתחום תחזוקת ותפעול תשתיות האנרגיה שלה.. הנשיא מדורו יקבל את ההצעה כדי לאפשר לחברת הנפט המנוהלת על ידי PDVSA להיערך להגברת התפוקה. מדורו אמר (9 יוני) יבקר באיראן מדי עם סיום משבר הקורונה כדי לחתום על "הסכם דו צדדי שיבטא את הגברת הקשרים בתחום האנרגיה, הכלכלה והצבא". טרם נקבע מועד לביקור. בינתיים, נחתה 8 ביוני בקראקס טיסה עם סיוע הומניטרי איראני לחולי נגיף הקורונה[5]
בתוך כל הודיע (8 יוני) עלי ג'עפר אבאדי, מפקד חטיבת החלל בחיל החלל של משה"מ, כי המכליות האיראניות שהפליגו לוונצואלה נעקבו בדרכן על ידי הלוויין איראני "נור" ששוגר לאחרונה[6]. הוא אמר כי הלוויין פועל כשורה והכחיש כי הפסיק לפעול "בימים הראשונים כל האותות מהלוויין פעלו וכל העולם קלוט אותם לאחר מכן צמצמנו את האותות כך שיגיעו רק לאיראן כדי לחסוך בכוח".
ארצות הברית : מאמץ דיפלומטי לעצירת משטים נוספים
ארצות הברית מצידה ממשיכה לפעול בערוצים דיפלומטיים לסיכול המשך העברת משלוחי דלק וסיוע לתשתיות האנרגיה של ונצואלה. הנציג המיוחד של ארה"ב בוונצואלה, אליוט אברמס,( (Elliott Abrams אמר, כי ארה"ב התריעה בפני חברות ספנות ברחבי העולם, בעלי ספינות, קברניטים, חברות ביטוח המבטחות ספינות כמו גם נמלים בין איראן לבין ונצואלה כי יהיו חשופים לסנקציות אמריקניות אם יסייעו להמשך משלוחי הדלק. של איראן לוונצואלה…אני לא חושב שתמצאו בעלי אוניות ומבטחים וקפטנים ואנשי צוות שמוכנים לעסוק בעתיד בעסקאות האלה."
"פרס טי וי" דיווחה כי גיברלטר הוזהרה לגבי ייצוא הדלק של איראן לוונצואלה. גורם אמריקני, ששמו לא צוין, אמר כי מדינות שונות התבקשו למנוע את שירותי הנמל למכליות האיראניות בדרך לונצואלה.
קריסת שיטת הסנקציות מבלי לנהל מו"מ עם ארה"ב
בסיכומו של דבר איראן רואה בפרשת משט המכליות לוונצואלה משום הישג חשוב אותה בכוונתה למנף להמשך ההתמודדות עם ארצות בזירה האזורית והבינלאומית. . במאמר מערכת פרוגרמטי[7] המשלב מרכיבים אידיאולוגיים וצעדים מעשיים, שפורסם באתר האינטרנט של מנהיג איראן נכתב, כי המשט יכול להוביל ל"ברית אסטרטגית בין איראן לבין ונצואלה אם יורחב גם לתחומים אחרים..הוא גם מספק הצצה לסוג היחסים אותם ניתן לכונן בין ארצות אחרות הנתונות לסנקציות אמריקניות כדי לעקוף אותן". עוד נכתב במאמר תחת הכותרת "הברית איראן-ונצואלה: קריסת שיטת הסנקציות מבלי לנהל מו"מ עם ארה"ב", כי משט המכליות חשוב גם בשל המסר שהוא משדר לארה"ב ולמדינות הנתונות תחת סנקציות אמריקניות "האם מדובר בתחילתו של עידן חדש ביחסים במערכת הבינלאומית בו סנקציות חד-צדדיות אינן אפקטיביות עוד, אינן תקפות ואינן משמשות עוד כלי בידי מדיניות החוץ האמריקנית ?"
המאמר מתאר בהרחבה את הסיבות להטלת סנקציות על איראן ועל ונצואלה ואת המצב הכלכלי בהן הן נתונות שתי המדינות, שהוביל לשת"פ ביניהן. איראן "נחושה להוכיח כי הודות לסנקציות ובאמצעות התנגדות היא מצליחה להשיג מטרות אותן היא לא מצליחה להשיג באמצעות מו"מ וכי היא נאמנה להסכמים שחתמה ולא חשוב אם זה עם שכנותיה סוריה, ועיראק או עם ונצואלה…(קיומם) של הסכמים אלה מבליט את השותפות האסטרטגית הנרקמת סביב ציר ההתנגדות לארצות הברית ולסנקציות שהיא מטילה". המאמר מתייחס לצעדים שנקטה ונצואלה בתחום הדה-דולריזציה ( (de-dollarization כדוגמא נוספת להתנגדות להגמוניה האמריקנית ולהצלחת איראן לשבור את הסנקציות בתחום הנפט ואף לייצא נפט ודלק. נכתב כי המסר מטהראן לוושינגטון הוא "לא ניתן להטיל סנקציות על איראן" ומשט המכליות לוונצואלה נושא מסר חד וברור : "איראן לא רק שאינה מתחשבת בסנקציות היא מחפשת שותפות סחר במרחק אלפי קילומטרים ממנה ועוד בחצרה האחורית של ארצות הברית".
משט המכליות תגובה על חיסול סלימאני
במאמר המערכת נטען עוד כי בהוציאה לפועל את מדיניותה זו איראן נשענת על שלושה עקרונות מרכזיים :תמיכה ציבורית, עצמאות פוליטית וכוח הרתעה צבאית. לטענת כותבי המאמר איראן שנתה את משוואת הכוחות בעימות עם המכלית הבריטית “Grace” במפרץ הפרסי והוכיחה את נכונותה להגיב לכל צעד באמצעות מל"טים וטילים. באותו הקשר נכתב כי מאז נבחר טראמפ איימה איראן מספר פעמים בפומבי לחסום את מיצר הורמוז אם תדרש לכך, אולם "כיום איראן הגיע לעמדת כח כזו המאפשרת לה לענות על איום באיום בכל מקום בעולם…תעוזתה ובטחונה העצמי של איראן בשליחת מכליות לים הקריבי, תחת דגל איראן ומבלי לכבות את מכשירי המעקב על מיקומן , הינה בראש וראשונה תוצאה של טעותו של טראמפ בחיסולו השפל של קאסם סלימאני". זוהי גם תוצאה ישירה של הפרות ארצות הברית את והחלטות מועבי"ט ופרישתה מהסכם הגרעין . הדבר נכון גם לגבי ונצואלה שספינות ומטוסי הקרב שלה ליוו את המכליות והוכיחו כי הם מוכנים להתמודד עם כל מהלך אמריקני שגוי.
לקראת סיום נכתב כי המשט מחזק את אופק שיתוף הפעולה בין מדינות עצמאיות כדי שתיצורנה ארגונים משלהם בעתיד הקרוב…כיום 23 מדינות נתונות לסנקציות אמריקניות, אחרות, כולל כמה מדינות באירופה, נתונות להגבלות שונות, לאור יוזמה זו איראן וונצואלה יכולות ליזום הקמת ארגון שת"פ כזה…לכשיוקם, ארגון כזה יאפשר כינון מנגנון שיעקוף את הסנקציות האמריקניות "הלא חוקיות והמדכאות של ארצות הברית וכמה מדינות מתנשאות נוספות" ויבטא את הפוטנציאל הטמון במדינות החברות. לסיכום, מדגישים כותבי המאמר כי מאז כינונה של הרפובליקה האסלאמית של איראן היא נתונה בעימות מול ארה"ב. היא חתמה על הסכם הגרעין למרות שידעה כי ארה"ב לא תעמוד בהתחייבויותיה, כפי שהוכח בסופו של דבר. "כיום איראן נחושה להוכיח שישנן דרכים אחרות להשגת מטרות מבלי שנדרש לוותר לארצות הברית. האסטרטגיה היא התנגדות פעילה. התנגדות פעילה אין פירושה בידוד, ואין המדובר במגננה. ההיפך הוא הנכון, (האסטרטגיה) מבוססת על שימוש בכל המשאבים והיכולות לשת"פ בין מדינות ידידות ובה נכונות לשלם את מלוא מחיר העימות עם כל איום…כיום טהראן וקראקס הוכיחו כי הן דוגמא חיה (לנכונות כזו").
איראן נערכת לאורך שנים ארוכות לעימות עם ארצות הברית, רובו בתחום הלוחמה האסימטרית נוכח יחסי הכוחות הנוטים בברור לצידה של ארצות הברית. הברית המתהדקת עם ונצואלה מאפשרת לאיראן להשיג דריסת רגל קרוב לארצות הברית ממנה יהיה לה קל יותר להגיב לפעולות האמריקנית הרחק מגבולותיה ולבצע פעולות טרור נגד ארה"ב ובעלות בריתה (דוגמת הפיגועים בארגנטינה). איראן מנסה לרכס על גל ההצלחה, מבחינתה, לשגר את המכליות לוונצואלה ולהרחיב את חזית ההתנגדות לסנקציות האמריקניות באמצעות פעולה אקטיבית. נראה כי איראן, מעודדת מהצלחתה זו, תיזום מהלכים דומים בעתיד, תוך נכונות להסתכן בעימות מוגבל עם ארצות הברית.
מנהיג איראן, ח'אמנהאי, ממשיך להכתיב את הקו המתריס מול ארצות הברית. הצלחת המשט, המשבר הפנימי בארצות הברית והבחירות לנשיאות בנובמבר מגבירים את התעוזה ואת ההתרסה האיראנית ומחזקים באיראן את התחושה כי ניתן להתמודד עם הלחץ ועם הסנקציות האמריקנית. בשבוע שלאחר ציון יום מותו של ח'מיני מנסה יורשו להצטייר כמי שהביט בעיניו של השטן הגדול ויכל לו. זוהי גם המורשת עליה שוקד ח'אמנהאי
[1] https://twitter.com/es_Khamenei/status/1270029233830666241
[2] https://twitter.com/RoaJavier/status/1269752646702960640
[3] https://twitter.com/Hispantv/status/1267833453908840448
[4] https://twitter.com/realdonaldtrump/status/1268774841810911232
[5] https://twitter.com/ailin_martez/status/1270434240631582726
[6] https://www.tasnimnews.com/en/news/2020/06/08/2280654/venezuela-bound-oil-tankers-tracked-by-iranian-satellite-irgc-general
[7] http://english.khamenei.ir/news/7619/Iran-Venezuela-alliance-The-collapse-of-the-system-of-sanctions
