בנאום מוקלט בעצרת האו"ם איים יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן על ישראל כי אם זו לא תעזוב את יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים בתוך שנה אחת תפנה הרשות לבית הדין בהאג על מנת ששם תוכרע חוקיותו של הכיבוש הישראלי באזורים אלה, כהגדרתו.
האם אכן יש לישראל ממה לחשוש? על כך שוחחנו עם המשפטן הבינלאומי והשגריר אלן בייקר, כיום מנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הסבור כי רמת הדאגה הישראלית מאיום שכזה צריכה להיות אותה המידה של דאגה מאיומו של אבו מאזן כלפי הבריטים שיתבע אותם בבית הדין הבינלאומי על הצהרת בלפור.
"אני לא יודע מי כותב את הנאומים שלו, אבל כאיש מקצוע בעבר ובהווה שמכין חומרי רקע לנאומים של מנהיגים שלנו, אני כותב מה שנכון ומה שאמתי כדי לא להביך את המנהיג הנואם. מי שכותב את הנאומים של אבו מאזן או לא מבין שום דבר או מעוניין להביך את אבו מאזן בזירה הבינלאומית", אומר בייקר ומוסיף: "הפופולריות של מחמוד עבאס בקרב העם שלו כל כך נמוכה, עד שהמקום היחיד ששומר עליו כמנהיג הוא האו"ם, ולכן הוא מנסה בכל שנה לבוא לעצרת הכללית של האו"ם עם הצהרות מגוחכות שאין בהם שום ממש כדי לתפוס קצת כותרות בינלאומיות".
בדבריו מבאר אלן בייקר את עמדתו הנחרצת בדבר חוסר הרצינות וחוסר הרלוונטיות של איומי אבו מאזן: "הוא עצמו חתום על הסכם עם ישראל, על כך שהוא וגם הישראלים מכירים בזכויות ההיסטוריות אחד של השני ומתחייבים לנהל מו"מ על הסדר הקבע, כלומר הוא הכיר שיש בינינו לבינם סכסוך והוא מחויב לנהל מו"מ על מעמד הקבע שיהיה כולל גם דיון על סוגיות כמו ירושלים, התיישבות, יחסים כלכליים, ביטחון, מים ופליטים. כל הדברים האלה מונחים על שולחן המו"מ, ולכן כל עוד ההסכם הזה, הסכם אוסלו, קיים והוא בתוקף הוא לא יכול להתכחש לו".
האם אבו מאזן אינו יכול לטעון שהסכמי אוסלו אמורים היו להסתיים בתוך חמש שנים ומאחר שמאז ועד היום לא התקדם דבר הוא מעביר את ההחלטה לטריבונל משפטי בינלאומי? בייקר משיב: "זה נכון, אבל אף צד לא מצא לנכון להכריז באופן פורמאלי שההסכמים האלה מבוטלים ולא קיימים יותר. זה קורה כי ההסכמים האלה הם הבסיס לעצם קיומו של אבו מאזן, למרות שלא היו שם בחירות והם מפרים את ההסכם בהרבה היבטים, ההסכם הזה הוא מקור הסמכות של נשיאות הרש"פ ושל הרש"פ. ברגע שהוא יגיד שההסכמים הללו בטלים הוא מבטל למעשה את עצם קיומו ומאפשר לנו לעשות כרצוננו על פי האינטרסים הביטחוניים והמדיניים שלנו".
עוד מעיר בייקר כי אבו מאזן יוצא שוב ושוב בהצהרות מאיימות בנושא בית הדין בהאג, בעוד נראה כי הוא לא ממש מכיר את הפרטים המשפטיים הרלוונטיים והוא "אינו מבחין בין בית הדין הפלילי, שמעמיד לדין אנשים יחידים, קצינים או מנהיגים, על פשעי מלחמה, והם הגישו כמה תלונות כאלה, לעומת בית דין אחר בהאג, בית הדין לצדק, שהוא מכריע בין מדינות המבקשות ממוסדות האו"ם חוות דעת משפטיות לגבי סוגיות בינלאומיות. ישראל ביטלה כל הסכמה להישפט ולהתדיין בבית הדין הזה, בין היתר כי לשופטים מישראל אין אפשרות להגיש מועמדות לשיפוט שם. כותב הנאומים של אבו מאזן לא בקי ולכן כותבים לו שטויות והוא חושב שאם הוא יאיים בכל שבועיים שהוא ייקח אותנו לבית הדין בהאג הישראלים יפחדו".
האם נכון לראש הממשלה ולשר החוץ להתעלם מאיומי אבו מאזן? "מצד אחד אבו מאזן עושה מעצמו צחוק ואף אחד לא לוקח אותו ברצינות ואפשר להתעלם ממנו, אבל מצד שני יש לראש הממשלה הזדמנות להשיב לו ולהראות שהוא לא מבין את הפרטים, להגיד לו אתה מאיים בבית הדין בהאג, אבל אתם לא חוזרים למו"מ, אתם מסיתים לטרור, אתם תומכים ב-BDS שזו הפרת הסכם אוסלו, ובנוסף אין בתוככם אחדות, אין בסיס משותף ביניכם לבין חמאס ולכן אתם לא יכולים לבוא בידיים נקיות ולהציג את עצמכם כמייצגי העם הפלשתיני. תסדרו את הבית שלכם ותגידו שאתם מוכנים למו"מ, אבל בינתיים אל תאיימו ואל תדברו שטויות בקהילה הבינלאומית".
פורם באתר ערוץ 7
