רבים מהמזרחנים ומומחי המודיעין בישראל מעריכים כי ההסכמות בין תנועת פת"ח לחמאס שהושגו בשיחות איסטנבול לא ייצאו בסופו של דבר אל הפועל ולא יוביל לעריכת בחירות לפרלמנט הפלסטיני שאמורות להיות השלב הראשון בתהליך הבחירות ולאחריהן יתקיימו בחירות לנשיאות ולמל"פ.
הרש"פ מתכננת להקים אחרי הבחירות ממשלת אחדות ביחד עם חמאס, היא גם הציעה לחמאס לרוץ ברשימה משותפת בבחירות לפרלמנט.
מאז 2007, המועד שבו השתלטה חמאס על רצועת עזה, ועד היום הושגו 14 הסכמים והבנות בין שתי התנועות על פיוס לאומי ואף אחד מהם לא יצא אל הפועל.
הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן, ראש המודיעין הסעודי לשעבר, סיפר לפני כמה ימים בראיון לערוץ "אל-ערביה" כיצד המלך הסעודי, עבדאללה בן עבד אלעזיז, הפגיש במכה שבסעודיה את יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס עם ראש הלשכה המדינית של חמאס דאז ח'אלד משעל, כדי שיחתמו על הסכם פיוס, "חלפו כמה ימים בלבד מהחתימה המשותפת והם החלו לחתור זה כנגד זה". הוא הסביר.
גורם בכיר בפת"ח אומר כי תנועת חמאס ופת"ח הם כמו שני קווים מקבילים שאינם יכולים להיפגש לעולם. אולם, ממשל טראמפ, ממשלת הימין בישראל ומדינות ערב לא הותירו שום ברירה לפלסטינים ולכן הם ינסו שוב להתגבר על המכשולים ולהגיע לפיוס לאומי.
הבחירות האחרונות בשטחים התקיימו בשנת 2006 למועצה המחוקקת הפלסטינית (פרלמנט) ותנועת חמאס הביסה בהן את תנועת פת"ח.
הניצחון של חמאס נבע מהחולשה והשחיתות של תנועת פת"ח אבל בעיקר בגלל הטעות שעשתה ממשלת שרון ז"ל דאז, הסכמי אוסלו אוסרים על השתתפות תנועות וארגוני טרור בבחירות, ראש הממשלה נכנע ללחציו של הנשיא בוש והתוצאה הייתה גרועה לישראל.
שנה לאחר מכן, תנועת חמאס מינפה את ניצחונה בבחירות לרחוב העזתי והשתלטה באמצעות הפיכה צבאית על הרצועה וגירשה בכוח הנשק את הרש"פ מכל אחיזה שלטונית ברצועה.
האמירות האסלאמית בהנהגת חמאס שקמה ברצועת עזה כתוצאה מהניצחון בבחירות נחשבת להישג היסטורי של תנועת "האחים המוסלמים", תנועת האם של חמאס, שהיא איננה מתכוונת לוותר עליו גם אם תנועת פת"ח תנצח בבחירות.
מאז ועד היום חמאס הקימה ברצועת עזה בסיס טרור ענק עם תעשיית נשק רקטי ופיתוח אמצעי לחימה הקשור בעבותות לאיראן שאותו היא מבססת באופן יומי ושמסכן את ביטחונה של מדינת ישראל.
עכשיו שואפת חמאס לחזור על התקדים של שנת 2006 ולהשתתף בבחירות לפרלמנט הפלסטיני כ"תחנת ביניים" בדרכה להשתלט גם על שטחי הגדה.
ניצחון של חמאס בבחירות לפרלמנט יחזק את כוחן של איראן וטורקיה באזור והשפעתן על הנעשה בגדה.
ירדן ומצרים הזהירו בימים האחרונים את יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מפני הרומן החדש שלו עם תנועת חמאס והתקרבותו לטורקיה וקטאר שמהוות את חוד החנית של תנועת "האחים המוסלמים" הפועלת לערער את יציבות המשטרים המתונים במזה"ת, אולם, נראה כי הוא איננו שועה לאזהרות וממשיך לקדם את נושא הבחירות.
מחמוד עבאס מנסה לאותת לישראל, לארה"ב ולמדינות ערב, שלא התייצבו לצידו בדיוני הליגה הערבית נגד הנורמליזציה בין מדינות המפרץ לישראל, כי יש לו גם אלטרנטיבות נוספות והוא יכול גם להתפייס עם חמאס ולחבור לציר המתנגד לנורמליזציה עם ישראל.
התגובה הישראלית
זהו השלב שבו ישראל צריכה להתערב ולהבהיר ליו"ר הרש"פ באופן ברור כי אין בכוונתה לאפשר לחמאס להשתתף בבחירות, גם לא באופן עקיף באמצעות הקמת "מפלגת קש" שתתמודד בבחירות לפרלמנט תחת שם אחר.
אסור לתת באמצעות השתתפות בבחירות, שום לגיטימציה לתנועת חמאס שהינה שלוחה של איראן והדוגלת בראש חוצות בג'יהאד (מלחמת קודש) ובמאבק מזויין במטרה להשמיד את מדינת ישראל ולהקים במקומה את "פלסטין מהים עד הנהר".
לישראל יש מספיק כוח כדי למנוע בעצמה את קיום הבחירות הפלסטיניות בשטחי הגדה ובמזרח ירושלים, היא זו ששולטת בשטח מבחינה ביטחונית, היא יכולה לבצע מעצרים של המתמודדים בבחירות, לאסור על קיום כנסי בחירות, למנוע פתיחת קלפיות ולמנוע מ-300 אלף תושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות.
ההכרה של ממשל טראמפ בירושלים כבירת ישראל חיזקה את מעמדה של ירושלים ואסור לאפשר כעת את הכירסום במעמדה ולאפשר לתושביה הערביים להשתתף בבחירות שמטרתן לטרפד את תוכנית השלום האמריקנית ולחבל בתהליך הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל.
מחמוד עבאס נמצא בשלהי הקריירה הפוליטית שלו, הוא בן 85 וסובל מבעיות לב קשות, בצמרת פת"ח קיימת הערכה כי הוא רוצה לרדת מהבמה הפוליטית ב"אש ובתמרות עשן" כפי שעשה יאסר ערפאת כדי לחפות על כישלונותיו המדיניים ויתכן שהוא מחפש, באמצעות ההסכמה עם חמאס על עריכת בחירות, להגיע לעימות מדיני עם ישראל.
הדבר איננו צריך להרתיע את ישראל, הרחוב הפלסטיני בגדה איבד את האמון בהנהגת הרש"פ הנתפסת כמושחתת וכושלת, הרחוב לא נענה לקריאות ההנהגה לצאת למאבק של "התנגדות עממית" נגד ישראל. מעטים הפלסטינים שמוכנים להקריב את חייהם למען המשך ישיבתם של מחמוד עבאס וחבורתו על כסאות השלטון במוקאטעה ברמאללה.
התקווה העיקרית של יו"ר הרש"פ היא שהמועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן ינצח בבחירות ו"יסובב לאחור את הגלגל", כלומר יבטל את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ ויציע את חידוש המשא ומתן על פי מתווה מדיני התואם את דרישות הפלסטינים כשקו הפתיחה שלו יהיה הויתורים הגדולים שעשה עבור הפלסטינים ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
לכן, יש חשיבות רבה שישראל תבהיר את עמדתה המתנגדת בתוקף לבחירות הפלסטיניות בהשתתפות חמאס כבר עתה לפני שינוי אפשרי בבית הלבן, אחר כך זה עלול להיות הרבה יותר קשה להביע התנגדות אם הנשיא טראמפ יפסיד בבחירות.
יו"ר הרש"פ עדיין לא "שבר את הכלים" עם ישראל. התיאום הביטחוני ממשיך להתקיים, ולו באופן נקודתי, כך יצאו באישור ישראל מהגדה בכיר פת"ח גבריל רג'וב שנסע לדמשק, צאיב עריקאת שנסע לירדן וחוסיין א-שיח' שנסע לקטאר.
מנגנוני הביטחון של הרש"פ ממשיכים לעצור פעילים של חמאס בגדה ולסכל פיגועים, הגנרל מאג'ד פרג' ממשיך בתיאום הביטחוני נגד הטרור עם ראש השב"כ נדב ארגמן ועם ראש ה-CIA ג'ינה הספל.
זהו הזמן להעביר גם למחמוד עבאס את המסר להתרחק מאיראן וטורקיה ולחזור לחיקה של מצרים, ישראל מחזיקה ב"שוט" חשוב מאוד שבו היא יכולה לנפנף מול מחמוד עבאס – מוחמד דחלאן.
מוחמד דחלאן, אויבו הפוליטי המר של מחמוד עבאס, משתוקק לחזור לשטחי הגדה כדי להשתתף בקרב הירושה, עד כה נמנעה ישראל מלהתערב בקרב הזה ולתמוך באחד המועמדים לרשת את מחמוד עבאס, אולם ברור שישראל מחזיקה במנוף לחץ גדול שאותו היא יכולה להפעיל על עבאס ולגרום לו לרדת מהעץ שהוא טיפס עליו. יש גם מנופי לחץ נוספים,מצבה הכלכלי של הרש"פ גרוע ביותר והיא זקוקה לכספי המיסים שישראל גובה עבורה, היא לא תוכל להמשיך ולהחרים את קבלתם לאורך זמן.
מחמוד עבאס איננו מעוניין בקריסת הרש"פ שבהקמתה הוא רואה "הישג לאומי" חשוב.
עריכת בחירות בשטחים היא חלק חשוב מהסכמי אוסלו ומהתהליך הדמוקרטי לבחירת הנהגה ומוסדות שלטון פלסטינים, ישראל מחוייבת להסכם הזה אך גם הפלסטינים, אסור לאפשר לתנועת טרור להשתתף בהן וזה מצויין במפורש בהסכם.
הפלסטינים המתינו 13 שנים לבחירות לפרלמנט והם יכולים להמתין עוד קצת זמן, הזמן לקיים את הבחירות , ללא השתתפות תנועת חמאס, הוא ברגע שמחמוד עבאס יירד באופן טבעי מהבמה הפוליטית או כשיכנס למצב של נבצרות, עד אז אין מה למהר, אסור להתפשר בנושא הביטחוני.
