כשני שליש מתושבי ירושלים 63% חיים כיום, 55 שנה אחרי איחוד ירושלים, באיזורים המכונים 'מזרח העיר', מצפון, מדרום וממזרח לגבולות השיפוט הישנים. 37% גרים במערבה.
בעוד שבמערב העיר 99% מהתושבים הם יהודים, הרי שב'מזרח העיר' רק 39% מהתושבים הם יהודים ו-61% הם ערבים – כך עולה מנתוני השנתון הסטטיסטי החדש לירושלים, שמפרסם כמדי שנה, לרגל יום ירושלים, מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
על פי נתוני השנתון המעודכנים לסוף 2020, כפי שמופיעים בקובץ 'על נתונייך' (תמצית השנתון) – ב'מזרח העיר' מתגוררים כיום 361,700 תושבים ערבים ו-233,900 יהודים. בסך הכל חיים בירושלים, 951,100 נפש והיא העיר הגדולה באוכלוסייתה מבין ערי ישראל. תושביה מהווים 10% מאוכלוסיית ישראל.
בירושלים גם גרה האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בישראל – כ-584 אלף תושבים והאוכלוסייה הערבית הגדולה בישראל , כ-367 אלף תושבים. אוכלוסיית ירושלים מונה פי שניים מאוכלוסיית ת"א, שהיא העיר השנייה בגודלה בישראל במספר תושביה.
במהלך השנים חלה ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית מתוך כלל אוכלוסיית ירושלים, ובמקביל חלה עליה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. חלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר ירד מ-74% לכ-60% כיום ובמקביל חלה עליה בחלקה של האוכלוסייה הערבית מ-26% בשנת 1967 לכ-40% כיום.
שיעור היהודים במזרח העיר קטן עם השנים
גם כשבוחנים מה חלקה של האוכלוסייה היהודית ב-'מזרח ירושלים' לאורך השנים, מסתבר כי הוא יורד בהדרגה. הוא הגיע לשיא של כ-46% בשנת 1996, בזמן תנופת הבניה הגדולה של השכונות היהודיות החדשות מעבר ל'קו הירוק' , אך כיום הוא עומד כאמור על 39% בלבד.
השכונות היהודיות הגדולות במזרח העיר הן רמות אלון – 50.4 אלף תושבים, פסגת זאב – 43.8 אלף, גילה – 31.6 אלף, נווה יעקב – 25.9 אלף, הר חומה – 25.2 אלף ם, רמת שלמה – 15 אלף ותלפיות מזרח – 14.8 אלף תושבים.
השכונות הערביות הגדולות במזרח העיר הן: בית חנינא – 44.3 אלף תושבים, כפר עקב – 39 אלף, מחנה הפליטים שועפט והשכונות סביבו – 35 אלף , א-טור ומורדות הר הזיתים – 30.1 אלף, ג'בל מוכאבר – 26.1 אלף ושכונת שועפט – 23.9 אלף תושבים.
יצוין, כי בשונה מנתוני למ"ס עליהם מבוסס השנתון, על פי נתוני העירייה, הגיחון והמשרד לענייני ירושלים – מספרי האוכלוסין בכפר עקב ומחנה הפליטים שועפט והשכונות סביבו כפולים מהמספר המצוין כאן (74 אלף) והוא מגיע לכ-145 אלף נפש!
מנקודת המבט היהודית ישראלית יש בשנתון חדשות טובות יותר וחדשות טובות פחות:
מאזן הגירה שלילי
החדשות הפחות טובות הן, שמאזן ההגירה של ירושלים מוסיף להיות שלילי, משמע: יותר עוזבים את ירושלים מדי שנה – 18,800 בשנה האחרונה ופחות באים לגור בה – בשנה האחרונה 11,000 בלבד. משמעות הדבר היא שמאזן ההגירה של ירושלים עומד על מינוס 7,800 תושבים. המהגרים לירושלים וממנה הם בעיקר יהודים (96%) ומיעוטם (4%) ערבים. מאזן הגירה שלילי זה, עקבי כבר למעלה מ-30 שנה
שתי הסיבות המרכזיות לעזיבה הגדולה יחסית של יהודים את ירושלים, הם מחסור במקורות תעסוקה, או מחסור במקורות תעסוקה בעלי רמת שכר מספק, אך בעיקר – יוקר דיור גבוה ומחסור בדירות. הביקוש לדירות בירושלים נע מדי שנה, סביב ה-5000, אולם בשנת 2021 הסתיימה בנייתן של 1,800 דירות בלבד. באותה שנה החלה בנייתן של 3,200 דירות בירושלים, מספר גבוה בהשוואה לשנת 2020, שבה נרשמו 2,400 התחלות בנייה.
לצד הנתון על מאזן הגירה שלילי, שאינו מאפשר ל'צד היהודי' בירושלים לשפר את המאזן הדמוגרפי לטובתו, חל שינוי משמעותי בנתון המכונה 'שיעור הפריון'. 'שיעור הפריון' מייצג את מספר הילדים הממוצע שאשה צפוייה ללדת במהלך חייה.
שיעור פריון גבוה יותר אצל הנשים היהודיות
שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים – 4.3% היה גבוה ב-2020 מזה של הנשים הערביות בירושלים -3%. שיעור הפריון הגבוה של הנשים היהודיות בירושלים נובע בעיקר משיעורי פריון גבוהים בקרב האוכלוסייה החרדית והדתית בעיר. שיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות בירושלים יציב כבר כ-20 שנה. לעומת זאת, בקרב הנשים הערביות בירושלים (ובישראל) נרשמה בשנים אלו ירידה חדה בשיעור הפריון מ-3.9 בשנת 2010 ל-3 ב-2020.
בהתאם לכך , במשך שנים רבות (1967-2011), שיעור הילודה של האוכלוסייה הערבית בירושלים היה גבוה מזה של האוכלוסייה היהודית, אך בשנת 2012 המגמה השתנתה. מאז, שיעור הילודה של האוכלוסייה היהודית נותר גבוה מזה של האוכלוסייה הערבית. בשנת 2020 שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על 28.2 לידות לכל אלף תושבים, בעוד ששיעור הילודה בקרב האוכלוסייה הערבית עמד על 24 לידות לכל אלף תושבים
תוספת של 21 אלף נפש מריבוי טבעי
הריבוי הטבעי ( ההפרש בין מספר הלידות למספר הפטירות) הוא הגורם העיקרי שמניע את גידול האוכלוסייה בירושלים. בשנת 2020 נוספו לירושלים כתוצאה מריבוי טבעי 20,900 נפשות: האוכלוסייה היהודית בעיר גדלה ב -13,300 נפשות והאוכלוסייה הערבית גדלה ב-7,600 נפשות. באותה שנה גם בחרו כ-2,400 עולים לקבוע את מקום מושבם בירושלים.
126 קמ"ר
מלבד דימונה וערד, ירושלים היא העיר הגדולה בשטחה בישראל. נכון לשנת 2022, שטח השיפוט של ירושלים משתרע על פני 126 קמ"ר. לשם השוואה, שטח השיפוט של העיר באר שבע כולל 118 קמ"ר, של חיפה- 73 קמ"ר, של ראשון לציון – 62 קמ"ר, ,של ת"א – 54 קמ"ר ושל מעלה אדומים – 49 קמ"ר.
חלקים גדולים משטח השיפוט של ירושלים הם שטחים פתוחים, חלקם בתוך השטח הבנוי של העיר, כגון פארקים, וחלקם מקיפים אותו, כגון יער ירושלים. בשנת 2013 השטחים הפתוחים היוו 53% משטח השיפוט של העיר.
ירושלים היא גם מטרופולין
מטרופולין ירושלים הוא המטרופולין השנייה בגודלה בישראל. בשנת 2020 , גרו במטרופולין ירושלים 1,373,000 תושבים: 951,500 בעיר ירושלים, גלעין המטרופולין, ו- 421,900 בטבעת החיצונית.
מטרופולין הוא מרחב גיאוגרפי תפקודי שבו מספר רב של ישובים עירוניים (עיריות ומועצות מקומיות) ויישובים כפריים (במועצות אזוריות) הסמוכים זה לזה, יוצרים ישות תפקודית אחת. היישובים מקיימים ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים. בישראל הגדירה הלמ"ס 4 מטרופולינים: ירושלים, ת"א, חיפה וב"ש.
בשנת 2020 היו במטרופולין ירושלים 86 ישובים, שבהם גרו כאמור למעלה מ-1.3 מיליון תושבים. בגלעין המטרופולין גרו 951 אלף תושבים ובטבעת החיצונית – 422 אלף תושבים:
224,300 בגזרה המערבית ו-197,600 תושבים בגזרת היישובים הישראלים ביהודה ושומרון.
הנתונים על גזרת היישובים הישראלים ביהודה ושומרון כוללים רק ישובים יהודים, על כן הם מתייחסים לתושבי ישראל בלבד, ואינם כוללים את התושבים הערבים שמתגוררים באזורים אלו שאינם בעלי סטטוס של תושב ישראלי. לפי אומדן הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020, האוכלוסייה הפלסטינית במחוזות הסמוכים לירושלים מנתה 741,500 אלף תושבים.
בשנת 2020, הישובים הגדולים ביותר בטבעת החיצונית של המטרופולין היו בית שמש (132.500 אלף תושבים) ביתר עילית (61,100), מעלה אדומים ( 37,800) מבשרת ציון (24,200) וגבעת זאב (19,200)
רק 19% חילונים
בירושלים מתגוררות קבוצות אוכלוסייה רבות ומגוונות. אחד המאפיינים המבחינים בעיר הוא אופי הזהות הדתית שלהן. בקרב האוכלוסייה היהודית בגיל 20 ומעלה, חלקם היחסי של החרדים והדתיים בירושלים גבוה באופן ניכר בהשוואה לישראל כולה, וחלקם היחסי של החילונים והמסורתיים נמוך בהשוואה לישראל כולה.
בסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התבקשו התושבים להגדיר את זהותם הדתית. מנתוני הסקר שנערך בשנים 2018-2020 עולה כי מתוך 321,700 יהודים בני 20 ומעלה המתגוררים בירושלים – 19%הגדירו את עצמם חילונים (60,800 תושבים), 25% הגדירו את עצמם מסורתיים(79,800) , 21% הגדירו את עצמם דתיים (67,200 תושבים) ו-35% הגדירו את עצמם חרדים (114,000 תושבים) כאמור, נתונים אלו מתייחסים רק לבני 20 ומעלה.
יותר תלמידים ערבים וחרדים
בשנת הלימודים תשפ"א (21/2020 ) למדו במערכת החינוך בירושלים כ-297,700 תלמידים. מספר התלמידים בחינוך העברי עמד על 179,700:
בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והממלכתי-חרדי למדו 67,500 תלמידים ( 38%) ובחינוך החרדי למדו 112,200 תלמידים (62%).
בחינוך הערבי למדו כ-118,000 תלמידים:
100,600תלמידים בחינוך הציבורי וכ-17,400 תלמידים בחינוך הפרטי.
בחומש האחרון חלה ירידה של 1% במספר התלמידים בחינוך הממלכתי, עלייה של 5% בחינוך הממלכתי-דתי, עלייה של 6% בחינוך החרדי ועלייה של 11%בחינוך הערבי הציבורי.
עניים יותר
תחולת העוני בירושלים (43%) גבוהה באופן ניכר בהשוואה לישראל (21%) לחיפה (15%) ולתל אביב (12%) .
תחולת העוני בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים (32%) נמוכה באופן ניכר בהשוואה לאוכלוסייה הערבית בעיר (61%)
ירושלים אפוא היא אחת הערים העניות ביותר בישראל. בשנת 2020 חיו מתחת לקו העוני 38% מהמשפחות בירושלים, 43% מהנפשות ( 416,400) ו-53% מהילדים (206,900)
אחוז הילדים החיים מתחת לקו העוני גבוה מאחוז המשפחות החיות מתחת לקו העוני, כלומר – עוני הוא תופעה אשר רווחת במיוחד בקרב משפחות גדולות. תחולת העוני בירושלים גבוהה באופן ניכר בהשוואה לישראל כולה, שבה חיו מתחת לקו העוני 20% מהמשפחות, 21% מהנפשות ו-29% מהילדים.
תיירות
בעקבות מגפת הקורונה נפגע כושר המשיכה של ירושלים עבור תיירים מחו"ל . בשנת 2021 , 25% מהאורחים מחו"ל שהתארחו במלונות בישראל לנו בין היתר בירושלים ו-26% מלינות התיירים מחו"ל בישראל נרשמו במלונות בעיר. שני יעדי התיירות המועדפים על התיירים מחו"ל הם ירושלים ותל אביב, בעוד שבקרב הישראלים היעדים המועדפים הם אילת וים המלח. 44% מהתיירים מחו"ל שלנו במלונות התיירות בירושלים, הגיעו מארצות הברית.
בשנים שקדמו למשבר הקורונה, ירושלים הייתה יעד מועדף על תיירים מחו"ל. בעקבות סגירת השמיים וההגבלות הנוספות שהוטלו במהלך ההתמודדות עם מגפת הקורונה – קטן מספר התיירים, והצטמצם חלקן היחסי של לינות התיירים מחו"ל מתוך כלל הלינות בעיר. בשנה זו חלקן של לינות התיירים מחו"ל מתוך כלל הלינות בירושלים עמד על 16% והוא היה נמוך בהשוואה לת"א (18%) אך גבוה בהשוואה לחיפה (7%) , טבריה (3%) וחוף ים המלח ואילת (1%)
