הדיונים בווינה על החייאת הסכם הגרעין עם אירן מ-2015 נמשכים. בפועל, כל האפשרויות העומדות על הפרק בשיחות הן מסוכנות לישראל. הגעה להסכם "טוב", שיחסום באמת את דרכה של אירן להשגת היכולת לייצר נשק גרעיני, איננה עומדת עוד על סדר היום. העמדה האמריקנית היא שיש לחזור להסכם הגרעין ללא שינויים. זו אפשרות מסוכנת, שכן היא תסלול את הדרך עבור אירן להשיג יכולת לייצר כמות גדולה של פצצות אטום בתוך פחות מעשור. זאת, ללא פיקוח ממשי על פעולותיה, ללא הגבלת מאמציה לפתח טילים שישמשו לנשיאת פצצות אטום ותוך ביטול הצורך הנוכחי לחצות מרחב סף בעייתי בו היא נתונה לאפשרות שישראל או ארצות הברית יסכלו השגת יכולת לייצר פצצה אחת.
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן
יתר על כן, הסרת הסנקציות תעמיד לרשות אירן משאבים כלכליים עצומים, שיאפשרו לה להגביר את מאמציה לבסס את ההגמוניה שלה בחלקים נרחבים של המזרח התיכון. חזרה להסכם גם תפגע בחופש הפעולה של ישראל לפעול לטרפוד ההתקדמות האירנית לגרעין. ישראל אמנם מבהירה כי היא לא תהיה מחויבת להסכם שהיא איננה צד לו, אבל מערכת היחסים עם ארצות הברית תכפה עליה לרסן את פעולותיה.
האפשרויות האחרות העומדות על הפרק בווינה הן חזרה להסכם על פי התנאים האירניים (התחייבות של ארצות הברית שלא לחזור בה בעתיד ממחויבותה להסכם ולהסיר את כל הסנקציות שהוטלו מאז הושג ההסכם), או הסכם ביניים בו יוסרו חלק מהסנקציות בתמורה להקפאת מצב בתוכנית הגרעין, כך שאירן תחדל לצבור כמויות נוספות של אורניום מועשר. אפשרויות אלה חמורות יותר מבחינת ישראל מהאפשרות המועדפת על ידי ארצות הברית, שגם היא, כאמור, מסוכנת עבור ישראל ועבור הערבים מהמחנה הפרגמטי במזרח התיכון.
במציאות זו, האופציה המועדפת מבחינת ישראל היא כישלון השיחות, שמשמעותו תהיה המשך הסנקציות על אירן, אולי גם מצד אירופה, ייתכן תוך הפעלת המנגנון האוטומטי לחידוש הסנקציות (SNAP BACK) על ידי אחת ממדינות אירופה שעדיין מחויבות להסכם. אירן תוכל אמנם במצב כזה לנסות להמשיך להתקדם לקראת השגת יכולת לייצר מספר מצומצם של פצצות גרעין, אך זאת תחת איום של פעולה צבאית ישראלית או אמריקנית ותחת לחץ כלכלי העלול להגביר את אי היציבות מבית.
בתוך כך נמשך הניסיון של גורמים רבים, כולל בכירים אמריקנים, להטיל את האשמה לבעייתיות הנוכחית על החלטת הנשיא טראמפ, בעידודה של ישראל בראשות ראש הממשלה לשעבר נתניהו, לפרוש מהסכם הגרעין ב-2018. זאת בטענה שאירן מילאה את חלקה בהסכם ושדבקות בה הייתה מאפשרת להרוויח זמן ולהימנע מההתקדמות שביצעו האירנים בשנתיים האחרונות בתוכנית הגרעין.
בפועל, לא רק שההסכם עצמו היה מסוכן מאוד כפי שהוסבר לעיל, אלא שהאירנים, באופן ממולח, נשארו נאמנים לחלקים הטכניים של התחייבויותיהם במסגרתו (שבלאו הכי היו נוחים מאוד עבורם, כאמור, שכן העסקה סיפקה להם הטבות כספיות משמעותיות ומסלול להשיג יכולת ייצור ארסנל גרעיני גדול בלי הצורך לחצות מרחב סף ארוך יחסית ומסוכן מאוד בדרך), אלא שהם הפרו את רוח ההסכם, בכך שהשאירו ברשותם את התוכניות והידע שצברו בתחום הנשק והסתירו מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מידע קריטי בנוגע לממדים הצבאיים של התוכנית שלהם. בכך, הם הפרו את האמנה לאי הפצת נשק גרעיני. עד עתה אירן לא סיפקה הסבר לאורניום המעובד שנמצא במחסן בטורקוזאבאד ובמתקן באבדה ולא מסרה את המיקום ואת כמות האורניום שברשותה, שעקבותיו נמצאו במתקנים אלה. כל אלו מלמדים כי טהרן מעולם לא התכוונה לציית להגבלות משמעותיות על שאיפותיה הגרעיניות.
מה שדרוש הוא הסכם אחר לגמרי – כזה שמבטיח בפועל שלאירן לעולם לא תהיה היכולת לייצר נשק גרעיני. כדי להשיגו, על ארצות הברית להגביר את הלחץ על אירן לדווח על ההתקדמות שהשיגה בפרויקט הגרעין הצבאי שלה ולספק את המידע על המתקנים שלא נחשפו והאורניום הלא ידוע. רק אז, הסכם המבטיח שטהרן לא מסוגלת לייצר נשק גרעיני יכול להיות רלוונטית. הסכם כזה צריך לא לכלול מועדים לפקיעת ההגבלות על תוכנית הגרעין האירנית, לאפשר פיקוח בכל עת ובכל מקום, כולל על המדענים האירנים, לחייב את פירוק מתקן הגרעין התת-קרקעי בפורדו, שנועד לצרכים צבאיים ולהגביל את פיתוח הטילים על ידי אירן.
ממשלת אירן ממשיכה לאיים על ישראל בהשמדה ולממן טרור ברחבי המזרח התיכון, ובכך מפרה באופן בוטה את אמנת האו"ם. אין שום הצדקה להסיר ממנה את הסנקציות ולסלול עבורה דרך בטוחה להשגת יכולת לייצר ארסנל של נשק גרעיני. מניעת אירן מלהשיג נשק גרעיני היא אפשרית וקריטית. לרוע המזל, הוכח כי ה-JCPOA מאפשר למשטר האירני להתקדם לגרעין ולהרחיב את השפעתו האזורית, במקום לרסן אותו.
לאור כל זאת, על ישראל להמשיך במאמץ להבהיר לארצות הברית שאל לה לדבוק במאמץ להגיע להסכם רע עם אירן, ולהשלים בינתיים עם משיכת הזמן של אירן, שהולכת ומתקדמת לקראת השגת היכולת לפרוץ לעבר ייצור מספר פצצות אטום. אירן כבר הפכה בפועל את האפשרות של חזרה להסכם המקורי לבלתי רלוונטית. הזמן הולך ואוזל וכדי למנוע מאירן השגת יכולת לייצר נשק גרעיני, ארצות הברית צריכה, ללא קשר לוויכוח על העבר, להגביר את הלחץ על המשטר האיסלאמיסטי הקיצוני, כולל באמצעות הצבת איום אמין בפעולה צבאית. במקביל על ישראל להאיץ את הכנותיה לפיתוח יכולות לנטרול תוכנית הגרעין האירנית ולהתמודדות עם התגובות הצפויות למהלך כזה.
פורסם באתר N12
