עבור לתוכן העמוד
Menu

שיחות איראן – סעודיה: פריצת דרך לא נראית באופק

ההיסטוריה בין נציגי השיעה והסונה מובילה בסופו של לפער בלתי ניתן לגישור למרות ההצהרות האופטימיות דווקא מצדה של טהראן

בשבועות האחרונים התקיימו מספר סבבי שיחות בין איראן לבין סעודיה בניסיון להסדיר את היחסים המתוחים ביניהן.  בעוד סעודיה נוקטת משנה זהירות לגבי סיכויי הצלחת השיחות מגלה איראן גישה אופטימית יותר ונכונות רבה יותר לחשוף את דבר המגעים. השיחות מתקיימות לראשונה מאז נכנס נשיא איראן , ראיסי, לתפקידו.

שר החוץ של סעודיה, הנסיך פייסל בן פרחאן, אמר ב-3 לאוקטובר כי “סבב השיחות הרביעי התקיים ב -21 בספטמבר בעיראק ולמרות   שהדיונים “נותרו ב”שלב הגישוש” הוא מקווה  שהם יניחו את היסוד להמשך בירור הסוגיות התלויות בין איראן לבין סעודיה.[1] מלך סעודיה, סלמאן, אישר בסוף ספטמבר כי איראן וסעודיה מנהלות ביניהן מגעים אך כל התקדמות תלויה בכיבוד הריבונות, אי התערבות בסוגיות פנימיות והפסקת התמיכה בארגוני טרור ומליציות”. רמז עבה להמשך תמיכתה של איראן בחות’ים בתימן ובחזבאללה-חג’אז. בד בבד, הדגיש שר החוץ הסעודי כי הממלכה תומכת בהמשך המאמץ הבינלאומי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני .

דובר משרד החוץ סעיד ח’טיבזאדה, מצידו, ציין כי איראן וסעודיה מנהלות לאחרונה “מגעים על בסיס קבוע וכי השיחות שהתקיימו לאחרונה בבגדאד התמקדו ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות והשיגו “התקדמות טובה” בין היתר, בנושאים אזוריים. ח’אטיבזאדה דחה דיווחים (ראה להלן) שהופיעו בתקשורת הערבית לפיהם סעודיה תפתח מחדש את שגרירותה בטהראן והקונסוליה במשהד , שנסגרו בינואר -2016 לאחר הוצאתו להורג של השיח’ נימר אל-נימר (Nimr al-Nimr). בסעודיה והסתערות של המון איראני על הנציגויות הדיפלומטיות של סעודיה בתגובה .[2] גורם דיפלומטי עיראקי המכיר את פרטי ההסכם אמר כי “סבב השיחות האחרון בין טהראן לריאד התקיים בתוך נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד וכי האווירה “הייתה חיובית מאוד “. לדבריו, בפגישה האחרונה, נכח עלי שמח’אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן ועאדל אל-ג’ובייר, יועצו של ממשלת סעודיה לענייני חוץ.

דובר משרד החוץ סעיד ח'טיבזאדה
דובר משרד החוץ סעיד ח’טיבזאדה

 

כלי תקשורת באיראן צטטו כלי תקשורת ערביים (בעיקר עיראקיים[3]) הדגישו את התקדמות וההסכמות שהושגו בשיחות. סוכנות הידיעות האיראנית ISNA   צטטה את אתר ”Arab post”  כי סעודיה הסכימה, בעקבות דרישה האיראנית,  להפסיק את תמיכתה בארגונים המתנגדים לאיראן ובעיקר בג’יש אל-עדל  הסוני הפועל נגד המשטר האיראני במחוז סיסטאן ובבלוצ’סטן, ובקבוצות אופוזיציה במחוז ח’וזסטאן. על פי הדיווח ב”Arab post”  איראן  ביקשה מסעודיה לא להפעיל לחץ ביטחוני על המיעוט השיעי במזרח הממלכה ולאפשר להם לבקר בעיר הקדושה משהד.כמו כן הציע איראן  לסעודיה להשקיע בעיראק וסוריה, ובמסגרת זו לסלול כביש בינלאומי בין משהד למכה שיעבור דרך כרבלאא ואף  לפתוח מחדש את שגרירותה בטהראן.

סוגיה מרכזית  נוספת שנדונה, על פי המדווח,  במהלך השיחות  הייתה המשך המלחמה בתימן ותנועת אנצאראללה החות’ית המנהלת את המלחמה נגד הקואליציה בהובלת סעודיה בתימן ואחראית על שיגור טילים ומל”טים לשטח סעודיה . הצדדים הסכימו כי הפתרון המדיני צריך להיות בנוכחות ובפיקוח של איראן וסעודיה. המחלוקת בין שני הצדדים סביב סוגיה זה עמוקה מאד וזמן קצר לאחר סבב השיחות הרביעי אמר עלי פדוי (Ali Fadavi)  סגן מפקד משה”מ (24 ספט’) כי “אלה שהחלו במלחמה בתימן (סעודיה) מתחננים עתה שנציל אותם מהמשבר”[4]. בבד בבד המשיכו המורדים החות’ים לתקוף בטילים ובמל”טים אתרים אסטרטגיים בסעודיה. ב-9 אוקטובר נפצעו 10 אנשים בשדה התעופה ע”ש המלך עבדאללה בג’זאן מהתפוצצות מל”ט נושא חומר נפץ ששגרו החות’ים מתימן. זאת לאחר שבספטמבר הגבירו החות’ים הזוכים לתמיכת איראן את ההתקפות  הטילים והמל”טים על יעדים ברחבי הממלכה.

בהקשר זה מספר גורמים באיראן, שביקשו להישאר בעילום שם, אמרו ל-ISNA כי משלחות ביטחון סעודיות הגיעו לאיראן כדי לשפץ את השגרירות הסעודית בטהראן על מנת לפתוח מחדש את השגרירות יחד עם הקונסוליה הסעודית בעיר משהד. משלחות סעודיות עדכנו את המערכות הביטחונית והטכנית בתוך השגרירות והקונסוליה כדי להבטיח שהמערכת לא תיפגע לפני שהשגרירות תיפתח מחדש. במקביל משלחת ביטחונית איראנית, הגיעה לסעודיה כדי להסדיר את פתיחתה מחדש של השגרירות בריאד והקונסוליה בג’דה.

עפ”י ISNA מספר מקורות איראניים טענו גם כי התיק בנושא המשא ומתן הרגיש בין איראן לבין  סעודיה הועבר ממשרד החוץ האיראני לידי המועצה העליונה לביטחון הלאומי . יתכן, כי הדבר מעיד על מתיחות בין המועצה העליונה לביטחון לאומי לבין משה”ח האיראני נוכח הסמכויות הרבות שמרכז משה”ח בהובלתו של אמיר עבדאללהיאן המקורב למנהיג, שהצהיר כי בכוונתו להפוך את המשרד לפעיל הן להלכה והן למעשה – בפעילות בשטח.

אמיר עבד אללהיאן, שר החוץ האיראני, הנהנה מהשפעה רבה וזוכה לאמון מלא של המנהיג, אמר (8 אוקטובר)  במהלך פגישותיו  בביירות, כי “השיחות בין איראן לבין סעודיה נמצאות על המסלול הנכון”, יש להמשיך את השת”פ וההתייעצויות כדי ליישם את ההסכמות שהושגו עד כה[5]  ולהביא להפסקת התערבותם של גורמים זרים בנעשה באזור. במהלך פגישה עם נביה ברי, ראש תנועת “אמל” הדגישו השניים את הצורך בהמשך המגעים עם סעודיה. שה”ח האיראני,  דחה את האשמות כי איראן נתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם סעודיה ואמר כי ריאד, היא זו שהחליטה על ניתוק היחסים וכי בכל מקרה לשתי המדינות תפקיד מרכזי בשמירה על ביטחון האזור.

היחסים בין איראן לבין סעודיה ידעו עליות ומורדות. שתי המדינות טוענות להגמוניה אסלאמית אזורית ונמצאות משני צידי קו השבר השיעי- סוני ההיסטורי. לאחרונה גבר חששה של סעודיה מצילה המתארך של איראן בין היתר נוכח התקדמותה בתוכנית הגרעין והתערערות משענת הכוח האמריקנית (הוצאת טילי הפטריוט ומערכות הת’אאד לאחרונה מסעודיה). איראן הרואה עצמה מגינה של השיעים בפרט והמוסלמים בכלל מגלה רגישות רבה למצבם של השיעים במזרח הממלכה העשיר בנפט ומסייעת להם בדרכים שונות צבאיות ופוליטיות. סעודיה מצידה תומכת מאחורי הקלעים בארגונים סונים בתוך איראן (בעיקר במחוז ח’וזסטאן) ועל גבולה המזרחי.

הוצאתו להורג בסעודיה של Sheikh Nimr Baqir al-Nimr  מהבכירים במנהיגי הדת השיעים בממלכה ומי שהוביל את מחאת השיעים בעקבות ה”אביב הערבי”, הביאה לשיא חדש את המתיחות  ההיסטורית בין איראן לבין סעודיה. השיח’ מתח, בעידוד והדהוד איראניים,  בדרשותיו ביקורת על בית המלוכה הסעודי  (שחררו את פלסטין ולא את בחריין) והביע תמיכה באיראן. דרשות אלה שמשו את העילה המרכזית לגזר דין המוות שהוצא נגדו ב-2014.  ולהוצאתו להורג בסופו של דבר. יחד עם עוד כארבעים ושישה בני אדם, שהואשמו במעורבות בטרור.

 

 מתיחות היסטורית

בעקבות ההוצאה להורג והביקורת החריפה נגד סעודיה אותה הוביל מנהיג איראן, פרץ המון איראני למתחם שגרירות סעודיה בטהראן והצית אותו לא לפני שהוריד ובזה את דגל הממלכה.

סעודיה מצידה מהרה להודיע כי היא מנתקת את קשריה הדיפלומטיים עם איראן. איראן מהרה לשנות את שם הרחוב בו שכנה השגרירות הסעודית (Boustan St.) לרחוב שיח’ נמר  Nimr Baqir al-Nimr[6]. בעבר שנתה איראן גם את שם הרחוב בו שכנה שגרירות מצרים לרחוב ח’אלד אלאסלאמבולי שרצח את הנשיא סאדאת ואף הנפיקה בול לזכרו.

 

סעודיה נתקה את יחסיה עם איראן גם ב-1988 (היחסים חודשו לאחר מלחמת המפרץ 1991) והאשימה אותה בחתרנות בתחומה ובקרב מדינות המפרץ הפרסי. ביולי 1987 התנגשו כוחות ביטחון סעודיים עם עולי רגל איראנים במהלך טקס “גינוי הכופרים” אותו מבצעים עולי רגל איראנים במהלך החאג’ –  המהווה מאז מקור למתיחות ביחסי שתי המדינות. במהלך המהומות נהרגו מאות עולי רגל איראניים ומספר מאנשי כוחות הביטחון הסעודיים (איראן נקמה את מותם בסדרת פיגועים נגד דיפלומטים סעודיים בחו”ל ). בבהלה שפרצה בקרב עולי הרגל נהרגו עוד עשרות עולי רגל. בספטמבר 2015 נהרגו שוב מאות עולי רגל בסעודיה ואיראן האשימה את הממלכה ב”ניהול לקוי” שהוביל לאסון” ולמותם של למעלה מארבעים עולי רגל איראניים.

איראן  השיעית,  במגמת התחזקות אזורית לאחר ששרדה את משטר הסנקציות של טראמפ, קדמה את תוכניתה הגרעינית ואף נמצאת על סף הצטרפותה מחדש של ארה”ב להסכם הגרעין על פי תנאיה, עגנה את אחיזתה במדינות הגובלות בסעודיה בעיקר תימן ועיראק ובאלו שיש לסעודיה בהן השפעה – לבנון  ;  ואילו סעודיה  הסונית  מבקשת עדין לייצב את המרחב הערבי המפורר שלאחר ה”אביב הערבי” להבטיח את יציבותה הפנימית ואת מעמדה בעולם המוסלמי תוך שהיא עוקבת בדאגה רבה בתחיית השיעה The Shia Revival – ממזרח (איראן, עיראק)  ובדרומה (תימן) ובדעיכת השפעתה של ארה”ב.

 

המתיחות בין סונים לבין שיעים בעולם המוסלמי איננה ניתנת לגישור לפחות לא בשנים הקרובות והיא אף מחריפה נוכח ההתפתחויות הדרמטיות המאפיינות את המזרח התיכון הרחב הנמצא בתהליך שינוי עמוקים. אלה מתבטאים הן בגבולות המדיניים שעוצבו בעל ידי המעצמות הקולוניאליות ועתה מתעצבים מחדש,והן בשינויים דמוגראפיים (פליטים, חזרה למרכיבים שבטיים) וגיאו-אסטרטגיים, דוגמת הפחתת המעורבות  האמריקנית במזה”ת והנסיגה מאפגניסטאן והגברת המעורבות הרוסית.

מעת לעת מנסות איראן וסעודיה להציג להציג מראית עין של “עסקים כרגיל” וניסיונות לשפר את היחסים בינהן, אבל מתחת לפני השטח ממשיכים לפעום ביתר שאת הגורמים ההיסטוריים המועצמים על ידי ההתפתחויות הנוכחיות במזה”ת, המשקפים אל נכון את עומק התהום הדתית הפעורה בין סעודיה לבין איראן ומציבות אותם על מסלול התנגשות תמידי  , בינתיים בזירות המשנה (תימן, סוריה, בחריין לבנון, עיראק, פקיסטאן ועוד), אך בעתיד עלולה מגמה זו להביא גם להתנגשות חזיתית.

יחסי סעודיה איראן בפרט ויחסי העולם הערבי עם איראן השיעית בכלל ימשיכו להיות מאופיינים מהחלוקה הדתית בין סונים לבין שיעים שהיא המעצב הדומיננטי המגדיר יחסים אלה לאורך מאות בשנים. מעצב זה, בו משתלבת הוצאתו להורג של הבכיר השיעי בסעודיה, הסכסוך הישראלי ערבי (הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ)  ישפיע גם על זירות המערכה השונות לאורך ולרוחב המזרח התיכון בו תנסה איראן להחיל את השפעתה בסוריה ובלבנון באמצעות “חזבאללה”, בעיראק,  באיחוד האמירויות בתימן, בבחריין ובכל מקום בעולם הערבי ומעבר לו בו קימת אוכלוסיה מוסלמית שיעית או אוכלוסיה מוסלמית הפתוחה לסיוע ולתעמולה האיראנית.

סעודיה מצידה, הנמצאת עם גבה אל הקיר, נוכח  הפניית העורף האמריקנית הבוטה, תמשיך לנסות ולהציב משקולת הנגד בסוריה ובלבנון באמצעות כסף, ובמפרץ הפרסי לעיתים על ידי מעורבות צבאית (דוגמת שליחת כוחות מגן המפרץ להגן על בחרין), ולהתמודד עם האיום האיראני-שיעי הגובר. זאת לצד המשך המאבק באיראן בחצרותיה האחוריות עיראק ותימן.

איראן, תמשיך לחתור לממש את יתרונה על פני סעודיה והעולם הערבי הסוני באמצעות תוכנית הגרעין שלה ועוצמתה הגיאו-אסטרטגית, ששבה וזוכה לאחרונה להכרה מערבית,  או במילים פשוטות יותר פצצה שיעית. בכך תצליח איראן, לפחות מבחינתה, לתקן עוול היסטורי – מאז ראשית האסלאם –  של יחס מזלזל ומתנשא מצד הסונים לשיעים ולהגדיר ואף להציב חלופה אסלאמית שיעית ראויה להתמודדות עם המערב ועם ישראל “יציר כפיו” באזור המזה”ת, במקום בו נכשלה פעם אחר פעם הלאומיות הערבית. סעודיה ועמה יתר מדינות ערב, יאלצו להסתפק, אם תשלים איראן את תוכנית הגרעין שלה ותגיע לפצצה, במטריה גרעינית אמריקנית (למרות הספקות והדאגה שמעלה לאחרונה סעודיה ומדינות המפרץ באשר לעומק המחוייבות האמריקנית לממלכה)  או פקיסטאנית (“הפצצה האסלאמית הראשונה”) ויתכן שאף יבחרו לנהל תוכנית גרעין משל עצמן ולפתוח בכך מרוץ חימוש גרעיני במזה”ת.

במרץ 2009 ביקר נשיא איראן אחמדינז’אד  בסעודיה.  הביקור, בן פחות מיממה, יותר מאשר תרם להרגעת המתיחות חשף את המחלוקות העמוקות המלוות את היחסים ביניהן.  לפי שעה למרות שביעות הרצון האיראנית המופגנת מהתקדמות היחסים שמקורה בתחושת הביטחון המקננת בטהראן נוכח ההתפתחויות האחרונות בתוכניתה הגרעינית ובמעמדה האזורי והבינלאומי, והזהירות הסעודית , נוכח אי הודאות ביחסיה עם ארה”ב, נראה כי לפיוס סעודי איראני אמיתי אינו עומד גם עתה על הפרק.

 

 

 

 

 

[1] https://tinyurl.com/2sc8ed68

[2] https://tinyurl.com/jk7vyjwe

[3] https://tinyurl.com/shafaq29sep

[4] https://tinyurl.com/tasnimnews24sep

[5] https://tinyurl.com/ty57s766

[6] http://www.presstv.ir/Detail/2016/01/03/444360/Iran-Saudi-embassy-Nimr-St