עבור לתוכן העמוד
Menu

שוב הקפאת בנייה ‘מדינית’ בירושלים – הפעם בהר חומה שכבר הוקפאה בעבר

לשכת רה"מ: "ישראל בנתה בירושלים, בונה בירושלים ותוסיף לבנות בירושלים, תוך הפעלת שיקול דעת". בעבר הסביר נתניהו: "הקמת הר חומה נועדה ליצור חיץ בין מזרח ירושלים לבין בית לחם ובכך לסכל רצף טריטוריאלי של הרשות הפלסטינית וניסיון שלה לתקוע טריז אל תוך ירושלים ולגרום לחלוקתה".

משרד רה”מ מעכב דיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של אזור ירושלים על קידום תוכנית לבניית כ-2000 יח”ד נוספות בשכונת הר חומה. העיכוב הוא מדיני ונעשה בהנחיית רה”מ בנימין נתניהו, למורת רוחה של עיריית ירושלים. גורמים מדיניים בירושלים העריכו, כי אין זה מן הנמנע שהעיכוב עתה נובע מכוונת ארה”ב לפרסם בקרוב, את ‘תוכנית המאה’ המתייחסת גם לירושלים. בלשכת רה”מ הבהירו: “ישראל בנתה בירושלים, בונה בירושלים ותוסיף לבנות בירושלים – תוך הפעלת שיקול דעת”.

אין זו הפעם הראשונה שבה מעוכבת בניה בהר חומה בשל מה שמוגדר ‘רגישות מדינית’. גם ב-2015 עיכב משרד רה”מ דיונים בוועדות התכנון על קידום הבנייה בהר חומה בשל מה שהוגדר כבר אז כ’רגישות מדינית’. לא רק ממשלת נתניהו נהגה באופן זה. גם בתקופת ממשלת אולמרט עוכב זמנית קידום תוכניות בנייה בהר חומה, ואז תקף נתניהו, שעמד באותה עת בראש האופוזיציה את הממשלה וטען כי “ישנה הקפאה מוסווית בהר חומה ובפועל לא מאפשרים למשרד השיכון לבנות שם”.

אזור הר חומה // GOOGLE MAPS
אזור הר חומה // GOOGLE MAPS

שכונת הר חומה, בשמה הפורמלי, ‘חומת מאיר’ נוסדה בשנת 1997 והיא קרויה על שמו של שמואל מאיר שנהרג בתאונת דרכים והיה סגן ראש עיריית ירושלים. השכונה הוקמה לאחר לחץ כבד של שדולת א”י בכנסת, שבאותה תקופה מנתה 17 חברים וכונתה ‘כוח 17’ ובלחצם של אהוד אולמרט, שכיהן אז כראש עיריית ירושלים ושל סגנו שמואל מאיר. נתניהו שחשש מתגובת הפלסטינים ומתגובה חריפה של ארה”ב החליט בסופו של דבר להיענות ללחצים, שאיימו על שלמות הקואליציה שלו ולהקים את השכונה. הוא הסביר כי מטרתה ליצור חיץ בין מזרח ירושלים לבין בית לחם ובכך לסכל רצף טריטוריאלי של הרשות הפלסטינית וניסיון שלה לתקוע טריז אל תוך ירושלים ולגרום לחלוקתה.

תכנון השכונה החל עוד בימיו של יצחק רבין כראש ממשלה, לאחר שהקרן הקיימת בישראל נטעה כבר בסוף שנות ה-60 יער גדול על אדמות ג’בל אבו גנים ( הר חומה) במגמה למנוע את תפישתו על ידי פלסטינים ובדווים. בתכנון השכונה ובבנייתה תמך בזמנו גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק.

השכונה הפכה אבן מחלוקת בין ישראל לפלסטינים במהלך השיחות שקיימו ממשלות ברק ואולמרט על הסדר בירושלים. במסגרת שיחות אלה ניאותה ישראל לחלק את ירושלים ולהעביר את השכונות הפלסטיניות למדינה פלסטינית עתידית, אך במקביל הסכימו הפלסטינים להכיר ברוב השכונות היהודיות הגדולות שנבנו בירושלים שמעבר לקו הירוק ולצרפן לשטח ישראל. הר חומה, שהייתה כבר אז שכונה גדולה יחסית, לא נכללה בהבנות אלה. הפלסטינים טענו שבניית השכונה הפרה התחייבות של ממשלת ישראל להפסקת הבנייה בהתנחלויות. שרת החוץ באותה התקופה, ציפי לבני, הבהירה כי ישראל רואה בחומת שמואל שכונה ירושלמית ולכן הבנייה בה תמשך. הרחבת השכונה זכתה בשעתו גם לתמיכתה של מפלגת קדימה.

כיום מתגוררים בהר חומה כ-25 אלף יהודים. אדמותיה הופקעו מהבעלים הפרטיים שהחזיקו בהן. 70% מהאדמות שהופקעו על ידי הממשלה היו שייכים ליהודים, ו-30% לערבים. צו ההפקעה של הקרקעות שעליהן הוקמה שכונת הר חומה, נחתם על ידי שר האוצר לשעבר יצחק מודעי בתקופת ממשלתו של יצחק שמיר, בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת. היה זה צו ההפקעה הממשלתי האחרון בירושלים שהוציאה הממשלה, שנועד להקמת שכונות ירושלמיות גדולות חדשות מעבר לקו הירוק. מאז, חדלה ממשלת ישראל להפקיע קרקעות בירושלים לטובת הקמת שכונות יהודיות חדשות בירושלים.

ההקפאה עתה, בשכונת הר חומה מצטרפת להקפאות נוספות בירושלים ובסביבת: הקפאה של בניית השכונה היהודית המתוכננת והמאושרת ( מבחינת היתרי בנייה) בגבעת המטוס; והקפאת הבנייה בשכונה המתוכננת על שטח אי-1 בין מעלה אדומים לבין ירושלים. כמו כן מסיבות מדיניות הואט לאורך שנים קידום התוכניות להקמת שכונה יהודית גדולה באזור התעשייה עטרות שבצפון ירושלים.