עבור לתוכן העמוד
Menu

רוחאני דחה את ההתפטרות של זריף

התפטרותו של שר החוץ האיראני , "הפנים המחייכות של המהפכה איראנית" היא נקודת ציון חשובה להמשך המדיניות האיראנית הפנימית והבינלאומית

עדכון 17:00: נשיא איראן החליט לדחות את התפטרותו של זריף. פרטים נוספים בהמשך.

 

שה”ח האיראני (מאז 2013) , מחמד ג’ואד ט’ריף הודיע (25 פברואר) על התפטרותו מבלי שציין את  המניעים לצעד זה. נשיא איראן, רוחאני יודיע בקרוב אם יקבל התפטרות זו. בפוסט שהעלה ט’ריף לרשת החברתית אינסטגרם (לרגל יום הולדת של פאטמה זהרא, בתו של הנביא מחמד) הוא כתב :

“ברצוני להביע מקרב לב את התנצלותי הכנה על כך שאיני יכול עוד להמשיך ולשרת (את העם האיראני) ועל כל כישלונותיי במשך שרותי “[1]. (תמונה :הודעת ט’ריף באינסטגרם).

 

לראיון ב”שעה הבינלאומית” בנושא (החל מדקה 27:00):

https://www.kan.org.il/radio/item.aspx?pid=72631

 

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Javad Zarif (@jzarif_ir) on

ט’ריף OUT קאסם סלימאני IN

העיתון “אנתח’אב” דיווח כי ט’ריף התפטר מיד כאשר ראה את תמונות בהן נראה הנשיא אסד המבקר באיראן מצולם עם הנשיא רוחאני והמנהיג ח’אמנהאי, פגישות אליהן לא הוזמן. במסר לכתב העיתון ציין ט’ריף :  “לאחר פרסום התמונות של הפגישות של היום, יותר לא נותר אשראי (כבוד) לזריף כשר החוץ של איראן בעולם”[1].

במהלך הפגישה בין נשיא סוריה ומנהיג איראן נראים בתמונות שפרסמה לשכת המנהיג : קאסם סלימאני, מפקד כוחות אלקדס של משמרות המהפכה (שלישי מימין) ; עלי אכבר ולאיתי, שה”ח לשעבר וכיום יועצו של המנהיג לענייני בינלאומיים (שני מימין ובין אסד וח’אמנהאי)[2]. היעדרותו של ט’ריף מהפגישות משקפת, אל נכון, את הירידה הנמשכת במעמדו של משרד החוץ האיראני  בתהליכי קבלת ההחלטות של איראן.

[1] http://www.entekhab.ir/fa/news/461580/%D8%B8%D8%B1%DB%8C%D9%81-%D8%AF%D8%B1-%D8%AA%D9%85%D8%A7%D8%B3-%D9%BE%DB%8C%D8%A7%D9%85%DA%A9%DB%8C-%D8%A8%D8%A7-%D8%A7%D9%86%D8%AA%D8%AE%D8%A7%D8%A8-%D8%A8%D8%B9%D8%AF-%D8%A7%D8%B2-%D8%B9%DA%A9%D8%B3-%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D9%85%D9%84%D8%A7%D9%82%D8%A7%D8%AA%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D8%A7%D9%85%D8%B1%D9%88%D8%B2-%D8%AF%DB%8C%DA%AF%D8%B1-%D8%AC%D9%88%D8%A7%D8%AF-%D8%B8%D8%B1%DB%8C%D9%81-%D8%A8%D9%87-%D8%B9%D9%86%D9%88%D8%A7%D9%86-%D9%88%D8%B2%DB%8C%D8%B1-%D8%AE%D8%A7%D8%B1%D8%AC%D9%87-%D8%AF%D8%B1-%D8%AC%D9%87%D8%A7%D9%86-%D8%A7%D8%B9%D8%AA%D8%A8%D8%A7%D8%B1%DB%8C-%D9%86%D8%AF%D8%A7%D8%B1%D8%AF

[2] http://farsi.khamenei.ir/ndata/news/41797/13971206_24838.mp4?nf

 

פעמון אזעקה

נשיא איראן, רוחאני,  חלק (26 פברואר) שבחים לתפקוד של ט’ריף מבלי שהתייחס כלל לסוגיית התפטרותו ואמר כי “כיום נמצאים משרדי החוץ והנפט של איראן כמו גם הבנק המרכזי שלה בקו החזית של המאבק נגד ארצות הברית…וברצוני להודות להם על עמידתם האיתנה ויכולותיה הגבוהות כנציגי הציבור האיראני”. בד בבד, מספר חברי פרלמנט (מג’לס) כבר הזדרזו לנסות ולמנוע את התפטרותו של ט’ריף וחתמו על עצומה ברוח זו. עלי נג’פי חושרודי (Ali Najafi Khoshrudi ) , דובר הועדה למדיניות חוץ ולביטחון לאומי אמר כי “המחוקקים אוספים חתימות למכתב הקוראה לט’ריף להמשיך בכהונתו”[1]. כלי התקשורת דיווחו, כי כבר נאספו למעלה מ150 חתימות (יותר ממחצית חברי המג’לס) כדי למנוע את התפטרות ט’ריף[2].

סוכנות הרשמית של איראן,   IRNA, דיווחה   קבוצה גדולה של דיפלומטים והסגל הבכיר של משרד החוץ האיראני הודיעו שגם הם יתפטרו אם ההתפטרות של טריף תתקבל. שה”ח האיראני הגיע  בבוקר שלאחר הודעת ההתפטרות שלו למשרד החוץ ונפגש עם בכיריו המשרד שלו ואמר: מקווה שהתפטרותי י תהווה פעמון אזעקה שיחזיר את משרד החוץ למעמד החוקי שלו.

בין אירופה למשה”מ

יוזכר, כי כבר בשליש השני של ינואר 2019 דיווחה העיתונות האיראנית על כוונתו של שה”ח ט’ריף להתפטר מתפקידו ועל כוונתה של איראן לסגת מהסכם הגרעין עם המעצמות, עליו הגן שה”ח מול ביקורת גוברת מצד המחנה השמרני ומשמרות המהפכה. ראש לשכתו של הנשיא רוחאני, מחמוד ועאט’י צייץ אז בתגובה כי מדובר בדיווחים “מוטים ושקריים” שנועדו לפגוע באינטרסים הלאומיים של איראן וקרא לתקשורת האיראנית לגלות ערנות ולהימנע מדיווחים באלה במיוחד כאשר ₪ שוהה מחוץ לאיראן _ט’ריף ביקר בהודו באותה עת)[1].

שמועות ודיווחים על התפטרותו של ט’ריף הופיעו גם לקראת סוף 2018 בעקבות ראיון שהעניק לאתר ח’בר  (Khabar) לפיהם  “הלבנת בהיקף רחב כספים הפכה  למציאות באיראן והרבה אנשים מנצלים זאת”. דבריו, גררו תגובה קשה מצד המחנה השמרני ואף דווח כי ספג שר המשפטים ע’לאםחסין  מחסני-אג’אא’י ( Gholamhossein Mohseni-Ejei)  דרש ממנו לתקף את דבריו בהוכחות. דובר משרד החוץ, בהראם קאסמי התייצב אז לימינו של ט’ריף ןאמר כי הלבנת הכספים גרמה נזק כבד לכלכלת איראן ויש לטפל בה. באותה הזדמנות הכחיש קאסמי דיווחים, כי בכוונת ט’ריף להתפטר.

אולם נראה, כי אין עשן בלי אש. התייצבותו של שה”ח האיראני “הפנים המחייכות והמפויסות של איראן” להגנה על המשך מחויבותה של איראן להסכם הגרעין, לאחר פרישתה של ארצות הברית ממנו, הרגיזה רבים מקרב המחנה השמרני באיראן ומשמרות המהפכה שקראו לאיראן לסגת ממנו. החמרת המצב הכלכלי באיראן בעקבות הטלתן מחדש של הסנקציות האמריקניות, בעיקר על מגזר הנפט לבתה עוד את הויכוח הפנימי באיראן.

[1] https://twitter.com/Dr_Vaezi/status/1083440487703429120

על רקע החרפת המצב הכלכלי גברה המתיחות בין לשכת המנהיג, ח’אמנהאי, לבין לשכת הנשיא על האחריות להמשך ההידרדרות ובעיקר על כך שהוויתורים שעשתה בהסכם הגרעין לא הובילו לשיפור המצב והשארות במסגרת ההסכם  ו”ההתרפסות בפני המערב” , קל וחומר לאחר פרישת ארצו הברית ממנו, הינה טעות. ט’ריף, שהוביל את צוות המשא ומתן בנושא הגרעין ולאחר מכן את השיחות עם מדינות אירופה על מציאת מנגנון עוקף סנקציות, נתפס על ידי השמרנים ומשמרות המהפכה  כאחראי המרכזי לכישלון וממשלת רוחאני בה הוא מכהן כחלק ממנו.

שה”ח האיראני המתפטר הצליח במשך מספר חודשים לשמש מעין חוצץ בין ממשלת רוחאני למחנה השמרני ומשמרות המהפכה. הוא למעשה מלא את התפקיד שמלא בשעתו הנשיא רפסנג’אני, שנפטר לפני כשנתיים, ונחשב למבקר הקולני ביותר של ההשפעה הגוברת והשלילית של משמרות המהפכה על מסלולה התקין של המהפכה האסלאמית באיראן ועל יחסיה התקינים עם מדינות באזור ובזירה הבינלאומית.

על פרשת דרכים

התפטרותו של ט’ריף (אם יאמצה הנשיא) עלולה לחדד עוד את הוויכוח הפנימי בתוך איראן לגבי המשך הדבקות בהסכם הגרעין ומסמלת את המשך תהליך החלשות מעמדה של הרשות המבצעת (ממשלת רוחאני) אל מול התחזקות משמרות המהפכה ולשכת המנהיג (המשמשת כמעין ממשלת צללים ובה חברים לשעבר במשרות יועצים).

על פי חוק ממשלת רוחאני אמורה לכהן עד 2021 אך כבר עתה נשמעות קריאות שונות להתפטרותה של הממשלה ולא ברור אם התפטרות ט’ריף, המהווה מעין הודאה בכישלון הקו הפייסני מול המערב, המנסה להצטייר כמעין שעיר לעזאזל, על רקע המצוקה אליה נקלעה איראן, תבלום מגמה זו.

מכל מקום בשנתה ה-40 למהפכה נמצאת איראן על פרשת דרכים שהתפטרות ט’ריף מהווה חלק ממאפייניה. האם פניה של איראן לשינוי מדיניותה בזירה האזורית והבינלאומית, כפי שקיווה ט’ריף שהוביל מגמה פייסנית זו בצורה נחושה למרות הקשיים מבית (ביקורת מצד משמרות המהפכה, קשיים בחקיקה FATF שתקל על מסחר עם אירופה, חשיפת מעורבות מנגנוני המודיעין האיראנים בחיסול מתנגדי משטר באירופה) ומחוץ (פרישת ארה”ב מהסכם הגרעין, הקשיים במו”מ על כינון מנגנון עוקף סנקציות) ; או שמא נקיטת קו נוקשה יותר בכל הקשור להקרנת כוח באזור- ברוח ההתבטאויות המתלהמות של מפקדי משה”מ והצבא לאחרונה- המשך ניסיונות ההתבססות בסוריה ובלבנון , הגברת הסיוע לארגוני הטרור הפלסטינים, העמקת המעורבות בתימן ויתכן גם האצת החתרנות במדינות המפרץ.

מדיניות זו עלולה להעלות את איראן ואת ארצות הברית על מסלול של עימות. מזכיר המדינה האמריקאני, פומפאו כבר צייץ בעקבות הודעתו של ט’ריף כי “…בכל מקרה הוא (ט’ריף) והנשיא רוחאני אינם אלא חלון הראווה של מאפיה דתית מושחתת. אנו יודעים כי המנהיג (ח’אמנהאי) מקבל את ההחלטות הסופיות. מדיניותה של ארצות הברית לא השתנתה – על המשטר (האיראני) להתנהג בצורה המכבדת את אזרחיו” .

.