עבור לתוכן העמוד
Menu

“רוסיה דואגת רק לחיילים שלה”

המתיחות בין הצבא האיראני לצבא רוסיה על אדמת סוריה עולה • אולם האינטרסים של שני הצדדים בינתיים, כנראה לא יובילו למשהו דרמטי

סבב התקיפות האחרון שבצע חיל האוויר הישראלי בסוריה נגד אתרי יעדים איראנים בסוריה, שב וחשף (24 ינואר) את המתיחות הגוברת ביחסי רוסיה ואיראן בכל הקשור לפעילותן הצבאית בסוריה. ביטויה האחרון של מתיחות זו הוא דברי ראש הועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ במג’לס האיראני חשמתאללה פלאחת פישאה  Heshmatollah Falahatpisheh )) שמתח ביקורת  חריפה על הכוחות הרוסים בסוריה שכיבו את מערכות ההגנה האווירית 300S- שלהם במהלך התקיפה האחרונה של חיל האוויר בסוריה.

הסורים והאיראנים שואלים - איפה היו מערכות ההגנ"א של רוסיה?
הסורים והאיראנים שואלים – איפה היו מערכות ההגנ”א של רוסיה?

על פי מספר דיווחים נהרגו במהלך התקיפה נגד יעדי כח אלקדס של משמרות המהפכה  נהרגו מספר אנשי משה”מ וחיילים סוריים.

לדבריו, לו מערכות ההגנה היו פועלות כנדרש ישראל לא הייתה מסוגלת לבצע את ההתקפה. ראש הועדה אף העריך, כי “נראה שיש סנכרון בין התקיפות של המשטר הציוני לבין מערכות ההגנה האווירית של רוסיה בסוריה[1].

לקריאה נוספת:

מתרבות הידיעות על חילופי אש בין רוסיה לאיראן

תגובה איראנית דומה נגד ממדיניות התגובה הרוסית במהלך תקיפות צה”ל נרשמה לאחר תקיפת חיל האוויר על מטרות משה”מ במאי 2018 ונראה כי מתחת לפני השטח ממשיכה לרחוש המתיחות בין המדינות, הן לגבי הנוכחות על אדמת סוריה בהיבטיה הצבאיים (דר שפיגל דיווח לאחרונה על קרבות בין יחידות צבא סוריה הנאמנות לרוסיה וכאלה הנאמנות לאיראן[2]) והן לגבי מטרות העל ביום שאחרי – שיקום סוריה ומיצובה המדינית.

בעקבות התקיפה מתחה סוכנות הידיעות הרשמית IRNA תחת הכותרת ” היכן עומדת רוסיה בנוגע לתקיפת המשטר הציוני על סוריה”. הביקורת על עמדת רוסיה והדגישה, כי ניתן להגדיר את יחסי שתי המדינות יותר כ”נישואי נוחות” מאשר “ברית אסטרטגית”. עוד נכתב, כי רוסיה לא חשה בנוח ביחסיה עם איראן לגבי בזירה הסורית ויש מתיחות בין השתיים על רקע רצונה של מוסקבה לשמור על קשרים טובים עם ישראל[3]. סוכנות הידיעות “IRNA” תמונה של נתניהו ופוטין.

מתוך סוכנות הידיעות "פקמה"
מתוך סוכנות הידיעות “IRNA”

מעבר לזאת אתר איראני התומך בשימור הנוכחות האיראנית בסוריה מותח ביקורת על רוסיה (והכוחות האיראנים המוצבים בסוריה) שנכשלו במשימת הגנת הכוחות הצבאיים הפועלים בסוריה, בתקיפה ב-4-T במהלכו נהרגו מספר אנשי משה”מ.

“לגבי רוסיה” נכתב, כי היא “דואגת רק לחייליה שלה”. האתר קרא למפקדים האיראנים לדרוש מרוסיה לספק הגנה גם לחיילים האיראנים המוצבים בבסיסים בסוריה ותהה “איזו מין ברית זו עם רוסיה” .

“רוסיה מחויבת לביטחונה של ישראל”

סימנים המתיחות ביחסי רוסיה ואיראן לגבי המדיניות בזירה הסורית ניתן למצוא גם בראיון שהעניק ל-CNN [5]ב-25 ינואר,  סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריבוקב (Sergei Ryabkov), יום לאחר ביקורתו ראש הועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ במג’לס האיראני. ריבקוב הבהיר,  כי איראן ורוסיה אינן בעלות ברית בסוריה וכי מוסקבה מחויבת לביטחונה של ישראל והיא מתנגדת לפעילותה העוינת של איראן נגדה. כאשר נשאל האם איראן היא בת ברית של רוסיה בסוריה השיב :

“I wouldn’t use this type of words (allies) to describe where we are with Iran…We in no way underestimate the importance of measures that would ensure very strong security of the state of Israel…The Israelis know this, the U.S. knows this, everyone else, including the Iranians, the Turks, the government in Damascus. This (Israel’s security) is one of the top priorities of Russia”.

מסרים רוסים סותרים

מסרים רוסים סותרים הועברו לכאורה במהלך פגישת (27 ינואר)  חסין אמיר עבדאללהיאן, יועץ בכיר לענייני מדיניות חוץ של יו”ר הפרלמנט (מג’לס)  עם שגריר רוסיה בטהראן Levan Dzhagaryan. השגריר הרוסי אמר במהלך הפגישה כי רוסיה ואיראן חולקות עמדות ואסטרטגיות משותפות ובכוונת אף להרחיב את השת”פ ביניהן. לדבריו, “החלשות הברית בין רוסיה-לאיראן היא מיתוס. אלה במערב המתייחסים לסוגיו אלה הם אוייבי הברית בין שתי המדינות…אלה המפיצים שמועות אלה בתוך איראן הם ידידי המערב…אלה המבקרים את רוסיה אינם מעוניינים בברית בין איראן לבין רוסיה ואנו מכרים אותם היטב”. הוא הוסיף כי סגן שה”ח הרוסי ויועצו המיוחד של פוטין לענייני סוריה סרגיי וירשינין (Sergey Vershinin) מבקר בקביעות באיראן לתמול בבת בריתנו איראן בנוגע לסוריה[6].

(בתמונה : הורגים איראנים בתקיפות בסוריה, מאי 2018)[4].
(בתמונה : הורגים איראנים בתקיפות בסוריה, מאי 2018)[4].
עבדאללהיאן אמר , כי ישראל (המשטר הציוני) יהיה המפסיד העיקרי כתוצאה ממדיניות חרחור המלחמה שבה הוא נוקט במזרח התיכון וכי הפרובוקציות הצבאיות שלו מציבות סיכון אמיתי על הביטחון האזורי”.

נישואי הנוחות עלולים להתפרק

המתיחות בין איראן ורוסיה לגבי המשך הנוכחות האיראנית ומאפייני פעילותה בסוריה צפויה להמשך ואף להחריף. לפי שעה מצליחות שתי המדינות לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך של מתיחות זו אך מעת לעת צפה ועולה אל פני השטח כפי שקרה בשבוע החולף לאחר תקיפת חיל האוויר ובסבבי תקיפות קודמים בהם נפגע מספר רב של אנשי משה”מ.  בימים האחרונים אף מדווח על קרבות בין כוחות צבא סוריה הנאמנים לאיראן (דיביזיה 4)  וכאלה הנאמנים לרוסיה באזורים שונים בסוריה.

בטווח הקצר-בינוני  שתי המדינות משמרות אינטרס משותף להבטיח את משטרו של בשאר אסד. אולם, ביום שאחרי ייצוב המשטר המחלוקות והאינטרסים המנוגדים של שתי המדינות לטווח ארוך יצופו ויעלו על פני השטח. איראן רואה בסוריה כעוד בסיס קדמי לצד לבנון לניהול העימות עם ישראל – דבר העלול לגרור לחוסר יציבות ופגיעה באינטרסים הרוסים של ביסוס נוכחות קבועה ויציבה באזור הים התיכון (ובכלל זאת בלוב).

חילוקי הדעות המסתמנים לגבי מאפייני הנוכחות האיראנית בזירה סורית בין מוסקבה לבין טהראן אינן מקרינים בשלב זה על השת”פ הכלכלי והצבאי (רכש אמל”ח) האחרים של שתי המדינות ורוסיה ונראה כי רוסיה אף לא תצטרף למהלך הסנקציות האמריקניות נגד איראן. אולם, בטווח הרחוק עשויים נישואי הנוחות של איראן ורוסיה בזירה הסורית להקרין על היבטים רחבים ואסטרטגיים יותר של שתי המדינות.

 

 

[1] http://www.irna.ir/fa/News/83182672

[2] http://www.spiegel.de/politik/ausland/syrien-krieg-verbuendete-von-baschar-al-assad-gehen-aufeinander-los-a-1249835.html

[3] http://www.irna.ir/fa/News/82914166

[4] http://iswnews.com/10038/%d8%a7%d8%b3%d8%a7%d9%85%db%8c-%d8%b4%d9%87%d8%af%d8%a7%db%8c-%d9%81%d8%b1%d9%88%d8%af%da%af%d8%a7%d9%87-%d8%aa%db%8c%d9%81%d9%88%d8%b1-%d8%aa%db%8c%d8%a7%d8%b3-%d8%9b-%d9%88-%d8%a8%d8%a7%d8%b2/

[5] https://edition.cnn.com/videos/world/2019/01/25/sergei-ryabkov-russian-deputy-foreign-minister-pleitgn-dnt-tsr-vpx.cnn/video/playlists/around-the-world/

[6] https://www.tehrantimes.com/news/432360/Israel-will-be-the-main-loser-for-its-warmongering-policies