עפ"י טיוטת ההצעה של מצרים ושל שליח האו"ם ניקולאי מלדאנוב להסכם רגיעה בין ישראל לחמאס, שהתפרסמה בכמה עיתונים ערבים, ניתן להסיק כי יש כמה יתרונות לישראל מהעסקה המוצעת.
א. השגת שקט למספר שנים על גבול הרצועה, הפסקת שיגור בלוני ועפיפוני התבערה, הפסקת שיגור הרקטות והפצמ"רים לעבר עוטף עזה והקפאת קמפיין "צעדות השיבה".
ב. "הרגיעה" תאפשר לישראל להשלים את בניית המכשול הקרקעי מסביב לרצועת עזה.
ג. "הרגיעה" בגבול הדרומי תאפשר לישראל להתמקד בגבול הצפון ולהילחם נגד הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה.
אולם, אסור לישראל לוותר על "הקווים האדומים" שלה במיוחד בכל מה שקשור לסוגיית החזרת 4 השבויים והנעדרים המוחזקים בידי חמאס.
הניסיון מצביע על כך שברגע שישראל מגלה נחישות ואיננה מוותרת על "הקווים האדומים" שלה, ארגון חמאס מתקפל. הנה למשל, ישראל הביעה התנגדות עזה להקמת נמל ימי ושדה תעופה ברצועה, בגלל החשש הוודאי שחמאס ינצל אותם להברחת נשק איכותי מאיראן לרצועה כדי להשתמש בו נגד ישראל, התוצאה הייתה שארגון חמאס התקפל.
טיוטת הסכם הרגיעה המוצעת מדברת על הקמת נמל ימי עבור רצועת עזה בפורט סעיד ושדה תעופה בסיני.
הנמל הימי ושדה התעופה יהיו בפיקוח ביטחוני מצרי והם גם ישמשו כמנוף לחץ אפשריים של מצרים על חמאס, היא תוכל בכל רגע נתון למנוע מחמאס את השימוש בהם בדיוק כפי שעשתה במעבר רפיח.
לכן, שחרור השבויים והנעדרים צריך להיות "הקו האדום" הנוסף של ישראל והוא חייב להיות חלק בלתי נפרד מהסכם הרגיעה עם חמאס.
ארגון חמאס התעקש במהלך המגעים עם מצרים ועם שליח האו"ם מלדאנוב להפריד את הנושא הזה מהסכם הרגיעה ולנהל עליו מגעים לעסקת חילופי שבויים נוספת עם ישראל.
מדוע? ההסבר מאוד פשוט, ארגון חמאס רוצה לסחוט את ישראל, הוא לא רוצה שהתמורה לשחרור השבויים והנעדרים תהיה בהקלות הומניטאריות אלא בשחרור כמה שיותר מחבלים מן הכלא הישראלי.
מנהיג חמאס ברצועה, יחיא סינוואר, הסביר זאת כמה פעמים לציבור העזתי, הוא משוכנע שהוא מחזיק בידיו קלפי מיקוח חזקים מול ישראל. ההיגיון של חמאס אומר כי אם עבור חייל ישראלי אחד שילמה ישראל ב"עסקת שליט" בשחרור יותר מ-1000 מחבלים, כולל מאות מחבלים עם "דם על הידיים", הרי שתמורת 2 גופות של חיילי צה"ל ו-2 אזרחים ישראלים חיים ישראל צריכה לשלם בשחרור כמה אלפי מחבלים עפ"י התעריפון של "עסקת שליט".
בחמאס מדברים על שחרור כל הרוצחים "הכבדים" של הארגון וגם מחבלים בכירים אחרים כמו מרוואן ברגותי מארגון פת"ח, מהנדס האינתיפאדה השנייה, ואת אחמד סעדאת מהחזית העממית, שתכנן את רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל.
לכן, ישראל חייבת לשבור הפעם את "מעגל הקסמים" הזה שבו היא נתונה לסחיטה של החמאס בגלל הרגישות הגבוהה שיש בישראל לנושא השבויים והנעדרים.
הרגיעה איננה רק אינטרס ישראלי, ארגון חמאס איבד יותר מ-20 אחוזים של יכולותיו הצבאיות כתוצאה מההפצצות של חיל האוויר הישראלי על התשתיות הצבאיות בעומק הרצועה במהלך 4 החודשים של מלחמת ההתשה שנכפתה על ישראל.
ארגון חמאס רוצה לנצל את הרגיעה לחיזוק יכולותיו הצבאיות, לבניית מנהרות חדשות ייצור רקטות ופיתוח אמצעי לחימה חדשים וגם כדי לחזק את מעמדו ברחוב הפלסטיני באמצעות ההקלות ההומניטאריות, בניית פרויקטים בתחום התשתיות וכמובן באמצעות שחרור אלפי מחבלים מבתי הכלא בישראל.
ישראל החמיצה בשנת 2016 הזדמנות חשובה לשחרור השבויים והנעדרים לפני שחתמה על הסכם הפיוס עם טורקיה.
לנשיא ארדואן יש קשרים הדוקים והשפעה רבה על הנהגת חמאס, במיוחד על ח'אלד משעל שהיה אז יו"ר הלשכה המדינית , וישראל הייתה יכולה להתעקש שחתימת ההסכם עם טורקיה תותנה בשחרור השבויים והנעדרים או לפחות במסירת מידע על גורלם.
זה לא קרה, וההזדמנות היקרה הוחמצה.
לכן, אסור להחמיץ הפעם את ההזדמנות, במיוחד שחמאס נתון ללחץ רב והוא בנחיתות צבאית גדולה מול צה"ל.
זה הזמן להגביר את הלחץ על חמאס ולא לשעוט לעבר הסכם רגיעה שמקבע את הכללים שקובע ארגון חמאס.
גורם מדיני בכיר תדרך את אמצעי התקשורת לקראת הדיון בקבינט הביטחוני בנושא הסכם "הרגיעה" עם חמאס כי "אין על הפרק כל הסדרה רחבה ללא פתרון סוגיית החזרת אזרחינו וגופות חללינו המוחזקים ברצועה".
יש לקוות שהדברים נכונים, עד עכשיו ישראל לא יישמה את החלטות הקבינט להפעיל לחץ על חמאס כדי להביא לשחרור השבויים והנעדרים.
ברצועת עזה חיים 2 מיליון פלסטינים שרוצים לא פחות מתושבי ישראל ברגיעה בגבול הרצועה, גם בני משפחות המחבלים מפעילים לחץ על הנהגת חמאס לסגור "עסקה" עם ישראל שלא לדבר על הנהגת האסירים הביטחוניים בתוך בתי הכלא בישראל.
זה הזמן שבו ישראל צריכה לשנות את כללי המשחק בעניין השבויים והנעדרים אחרת הדבר יעודד את ארגוני הטרור להמשיך בחטיפות חיילים ואזרחים ישראלים כדי לסחוט את ישראל וייחשב כ"פרס לטרור", גם ככה נשחקה ההרתעה ב-4 החודשים האחרונים בגלל מדיניות ההבלגה של ישראל בגבול רצועת עזה, דווקא עכשיו בדקה ה-90 לפני השגת הסכם הרגיעה עם חמאס זהו הזמן הנכון להציב את "הקו האדום" בכל הקשור לשחרור השבויים והנעדרים המוחזקים בידי חמאס.
