עבור לתוכן העמוד
Menu

קורנה ברש”פ: הרבה מעבר לנגיף

הנגיף הביא לכך שהפלסטינים רואים את הניתוק הן ממזרח ירושלים והן מרמאללה • נדמה כי גם ראש הממשלה שתייה ויתר על ההתייחסות לתושבי מזרח העיר

כמו ישראל, גם הרשות הפלסטינית חווה גל חדש של נגיף קורונה, וגם לגל התחלואה החדש יש משמעויות פוליטיות, וכדאי לשים אליהן לב.

ראשית, הקשר בין הרשות לבין מזרח ירושלים. הקורונה, כך נראה, הרחיקה עוד יותר מן הגדה את מזרח העיר, שאמורה להיות הבירה הפלסטינית. בכל הופעות הקורונה של ראש הממשלה, מוחמד שתייה, אין התייחסויות למזרח ירושלים, ונראה שגם ברמת התודעה, הגדה מבינה כי איבדה את מזרח ירושלים.
גם המזרח ירושלמים לא מביטים אל רמאללה כמרכז חייהם, או לפחות כמרכז מודעותם התרבותית והפוליטית.

הקורונה היכתה מכה כלכלית קשה את מזרח ירושלים. התיירות במזרח העיר ובמערבה הייתה מקור תעסוקה למזרח ירושלמים רבים מאוד. וכאשר ענף התיירות קרס, המזרח ירושלמים לא הלכו לרמאללה לחפש עבודה חדשה, אלא לתל אביב, ולעומק הישראלי.

הלוויות חולת  קורונה שנפטרה בחברון
הלוויות חולת קורונה שנפטרה בחברון

אם עד הקורונה רבים מן המזרח ירושלמים הצעירים נהרו למופעי התרבות הערבית ברמאללה, ובעיקר הפסטיבלים של רוואבי, הרי עם הקורונה גם זה קרס, וגם חוט מקשר זה בין מזרח ירושלים לרמאללה נקטע.

לעומת זאת, דווקא בימי המצוקה הבריאותית, שירותי הבריאות המתקדמים של ישראל, נתנו לקשר עם ישראל יתרון מוחץ, ודווקא בימי הקורונה הצורך להזדקק לשירותי רפואה מתקדמים מעניק לישראל יתרון גדול, מה עוד שרופאים, אחיות, אחים רוקחות ורוקחים ממזרח העיר לצד סגל רפואה מערביי ישראל מגביר את תחושת ההתחברות עם ישראל על חשבון רמאללה.

לגבי הגדה, הרי עיקר המכה נחתה הפעם על חברון מכמה סיבות – חברון בנויה מחמולות, והיו כמה אירועים חמולתיים רבי משתתפים שגרמו להתפרצות דווקא שם, אבל לא רק.

חברון, יותר מכל עיר אחרת בגדה, לא מכבדת את רמאללה, ולא מצייתת להוראותיה. הדבר בא לידי ביטוי באי ציות גורף לציווי של שתייה שלא לעבוד בישראל. החברונים פשוט דילגו על משרדי הרשות, ונרשמו לעבודה בישראל ישירות דרך המנהל האזרחי, ואכן, בגלל הגל השני בישראל, גם הם נדבקו.