עבור לתוכן העמוד
Menu

על החוקיות של חיסולים ממוקדים

מחקרו של ג'סטוס ווינר ז"ל משנת 2012 אודות הסטנדרט הכפול של הקהילה הבינ"ל בעקבות חיסולים ממוקדים שישראל ביצעה לעומת חיסולים של העולם המערבי

בעקבות חיסלו של “אבי הפצצה האיראנית”, מוחסן פחריזאדה ביום שישי ליד טהראן, עלו טענות על ידי מנהיגים באיראן ועל ידי דובר האיחוד האויפואי כי מדובר ב”פשע”.

החלטנו לחזור אל מחקרו של עו”ד זכויות האדם ג’סטוס ווינר ז”ל, מיוני 2012 וזאת על רקע החיסולים שביצעה ישראל בהנהגת החמאס בזמן מבצעים צבאיים.

להלן תקציר המחקר:

“נילס מלצר, היועץ המשפטי של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), מגדיר חיסול ממוקד (TK) כ”שימוש בכוח קטלני המיוחס לנושא של החוק הבינלאומי מתוך כוונה, התחשבות מראש, והתלבטות להרוג אנשים שנבחרו באופן אינדיבידואלי שאינם נמצאים במשמורתם הפיזית של המוקדים אליהם. “

 

ארגוני זכויות האדם העבירו לבדיקה משמעותית של חיסולים ממוקדים באופן שיצר סטנדרט כפול שבו מדיניות הנוקטות במדיניות זו  כפופות לקריטריונים שונים של הערכה וביקורת. לכל בידול כזה אין כל בסיס ויש להעריך אותו באופן אחיד ועקבי.

מחקר זה בוחן מקרוב את עבודתם של ארגון Human Rights Watch (HRW) ושל אמנסטי אינטרנשיונל (AI), ביחס לצבא ההגנה לישראל (צה”ל) וכמה צבאות מערביים (ארה”ב, בריטניה, הולנד, קנדה ואוסטרליה) שיישמו מדיניות של חיסולים ממוקדים מאז נובמבר 2000.

הוא בוחן את מבחן השלושה חלקים של HRW להערכת חוקיות של חיסול ממוקד מסוים ומגלה הבדלים משמעותיים בטיפול בחיסולים ממוקדים מצדו  של צה”ל בהשוואה למדינות המערב. עבודתה של אמנסטי אינטרנשיונל מגנה גם שלא בצדק את מדיניות החיסול הממוקד הישראלית, ובמקביל למעשה מתרצת את מדיניות החיסול הממוקד המערבית שהסתיימה לא פעם  בהרוגים רבים יותר של אזרחים.

מצד אחד, קיימת מדיניות חיסולים ממוקדים שהתנהלה תוך עמידה כמעט מלאה במבחן המוצהר של HRW, שבוצעה בשקיפות יוצאת מן הכלל והועברה לביקורת ציבורית אינטנסיבית מקומית ובינלאומית (כולל ביקורת שיפוטית). באופן המדהים ביותר, המדיניות השיגה רמות חסרות תקדים של דיוק מודיעיני. מדיניות חיסולים הממוקדים זו יושמה תוך מיקוד מדויק ולמעשה ללא טעויות באשר למיקומו של המחבל – ובממוצע של פחות ממקרה הרוג אזרחי אחד לתקיפה.

מצד שני, קיימת מדיניות חיסולים ממוקדים שבמקרים רבים לא עמדה במבחן המוצהר של HRW והתנהלה מאחורי גלימת האטימות המערכתית והמכוונת, ללא שום פיקוח ציבורי כמעט. בשל מודיעין פגום או חלקי, מדיניות זו נמדדת באירועים רבים שהיו צריכים להניף דגלים אדומים בנוגע לעקרונות הליבה של הבחנה ומידתיות – ועם יותר הרוגים אזרחיים לכל תקיפה.

אל”מ הבריטי ריצ’רד קמפ, לשעבר מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן, אמר כי צה”ל בעזה “עשה יותר שמירה על זכויות אזרחים באזור לחימה מאשר כל צבא אחר בהיסטוריה של הלחימה.”

למחקר המלא בשפה האנגלית.