השר יובל שטייניץ העריך ב-31 ביולי כי ישראל בדרך להסכם ארוך טווח עם ארגון חמאס בסיוע מצרים, האו"ם וישראל.
גם בקרב גורמים בחמאס נשמעות הערכות דומות אך הרבה יותר מסויגות. חמאס מנסה עכשיו לקטוף את הפירות המדיניים של קמפיין "צעדת השיבה" ושל טרור ההצתות באמצעות בלונים ועפיפוני תבערה.
מאחורי הקלעים מתקיימים מגעים אינטנסיבים של המודיעין המצרי ושליח האו"ם ניקולאי מלדאנוב בהסכמת ממשל טראמפ וישראל להגיע לעסקת "הסדרה" שתכלול הפסקת אש מלאה בין חמאס לישראל. מעין "הודנה" לתקופה של 5 שנים, פתיחת כל המעברים לרצועה והקמת פרוייקטים בתחום התשתיות ברצועת עזה להקלת המצב ההומניטארי בהיקף 650 מיליון דולר.
עפ"י כל ההדלפות על מה שמתרחש מאחורי הקלעים לא מדובר על הסכמה להקמת נמל ימי ברצועת עזה.
תנועת חמאס נאלצה לוותר על הדרישה הזו לאחר מבצע "צוק איתן" וכנראה שגם הפעם לא תשיג את מבוקשה וטוב שכך.
חשוב בהחלט לאפשר פתיחה של מעבר ימי מרצועת עזה לקפריסין להעברת סחורות תחת פיקוח ביטחוני ישראלי, כפי שהציע באחרונה שר הביטחון ליברמן, או להקים את האי המלאכותי סמוך לחופי עזה שהציע השר ישראל כץ, אולם כל עוד ארגון הטרור ששמו חמאס שולט ברצועת עזה אסור לאפשר לו להקים נמל ברצועת עזה.
הכוונה של חמאס היא ברורה, להקים מעבר ימי לעולם שיאפשר לו להבריח טילים ואמצעי לחימה מתקדמים אחרים מאיראן לרצועת עזה כדי שיוכל להשתמש בהם בעת הצורך נגד ישראל.
גם בתקופה שבה שלטה הרש"פ ברצועת עזה נמנעה ישראל מלהקים נמל ימי ברצועת עזה מסיבות ביטחוניות למרות שהסכימה לכך בהסכמי אוסלו. ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל התנה את בניית הנמל בעזה בהקמת "שרוול ביטחוני" ישראלי שיבדוק את כל תנועת הספינות שיגיעו לנמל עזה ויצאו ממנו אך הרש"פ דחתה את התנאי על הסף.
יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, ניצל את שדה התעופה הקטן באזור דהנייה שישראל אישרה את הקמתו להברחות נשק לרצועת עזה באמצעות מטוסו הפרטי, גם ללא נמל הוא ניסה להבריח לרצועת עזה כמויות גדולות של נשק באמצעות הספינה "סנטוריני" במאי 2001 ובאמצעות הספינה "קארין איי" בינואר 2002, שתי הספינות יורטו ע"י חיל הים הישראלי.
המשך ההתעצמות הצבאית של חמאס באמצעות חפירת מנהרות התקפיות,ייצור רקטות, הקמת כוח קומנדו ימי ובאחרונה גם שימוש ברחפנים מצויידים בחומרי נפץ כדי לנסות לפגוע ביישובים ישראלים סמוך לגבול וביחידות צה"ל ומערכת "כיפת ברזל" מעיד על הכוונות האמיתיות של ארגון הטרור חמאס.
2 מיליון הפלסטינים החיים ברצועת עזה אינם צריכים לסבול, יש לאפשר להם יציאה מהרצועה דרך הים אולם אך ורק עפ"י התנאים הביטחוניים של ישראל. הנהגת חמאס סבורה כי היא תוכל לכפות על ישראל לאפשר לה הקמת נמל ימי ברצועה באמצעות הגברת הטרור אולם מדובר ב"קו אדום" שהדרג המדיני ומערכת הביטחון מבינים היטב את משמעותו ולא יאפשרו לחצות אותו.
יותר מ-50 ימים נלחמה תנועת חמאס נגד ישראל במבצע "צוק איתן" וכבר ארבעה חודשים היא מנהלת מלחמת התשה נגד ישראל מהרצועה במסגרת קמפיין "צעדת השיבה" כדי להביא ל"הסרה מלאה של המצור", מאחורי הדרישה הזו מסתתרת הדרישה האמיתית להקמת נמל ימי ברצועת עזה.
ישראל הרבה יותר חזקה מחמאס מבחינה צבאית אולם היא איננה יכולה להמר על דרישות הביטחון שלה, תנועת חמאס וארגון הגיהא'ד האסלאמי הן שתי שלוחות של איראן ברצועת עזה שהזרוע הצבאית שלהן מופעלת ישירות עי"י הגנרל קאסם סולימאני.
הסכם "הסדרה" עם חמאס הפך לצורך הכרחי גם עבור ישראל וגם עבור חמאס, לשני הצדדים יש אינטרס להגיע להסכם "הסדרה". האלטרנטיבה היא עימות צבאי ששני הצדדים אינם מעוניינים בו, לכן חמאס מנהלת משא ומתן עם ישראל באמצעות מתווכים כדי להשיג הישגים שתוכל להציגם בפני תושבי הרצועה לאחר כ-160 הרוגים ו-16 אלף פצועים בדרגות שונות מאז שהיא פתחה במלחמת ההתשה נגד ישראל.
עדיין לא ברור מהם הסיכויים להשגת הסכם "ההסדרה" מדובר במשא ומתן מורכב מלא במהמורות, השגת ההסכם תקל גם את הדרך לעסקת חילופי שבויים חדשה להחזרת השבויים והנעדרים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.
צריך לקחת בחשבון גם תרחישים אחרים במקרה שהמשא ומתן העקיף עם חמאס על הסכם "הסדרה" ייכשל, כמו המשך הסטטוס קוו של מלחמת ההתשה בגבול הדרום או מבצע צבאי ישראל גדול נגד תשתיות הטרור ברצועה, צריך לזכור כי מדובר בארגון טרור מתוחכם שמשחק משחק פוקר נוקשה מול ישראל על חשבון תושבי רצועת עזה ולכן כל תרחיש הוא אפשרי.
