החלטות המועצה המרכזית של אש"פ אינן מספיקות כדי לשנות את עמדת המחנה הסוני המתון בראשות סעודיה, אשר ממשיך לראות באיראן כסכנה העיקרית לערבים ולא ישראל.
מחמוד עבאס לא הצליח לאחד את בני עמו והוא צפוי גם להיכשל במאבקו בזירה הבינלאומית נגד ישראל. נדמה כי עבאס הבין כי מדינות ערב לא ילחמו בעבורו נגד הנשיא טראמפ.
המועצה המרכזית של אש"פ סיימה את דיוניה והעבירה את המלצותיה לועד הפועל של אש"פ כדי שיישם את ההחלטות אבל כדאי לשים לב לעובדה ששני ארגונים פלסטינים חשובים, חמאס והגי'האד האסלאמי, החרימו את דיוני המועצה ובכך הנחיתו מכה נוספת על מאמצי הפיוס שנמצא במצב של "מוות קליני" ורק נס גדול יכול להצילו.
עפ"י הדיווחים המגיעים מוושינגטון, נראה כי הנשיא האמריקני שועט קדימה ואיננו מתרשם מהחלטות המועצה המרכזית של אש"פ או מהמילים "יחרב ביתך" ששחרר כלפיו יו"ר הרש"פ בפומבי במהלך דיוני המועצה.
לנשיא טראמפ יש סיבה טובה שלא להתרגש. ספק רב אם החלטות המועצה המרכזית של אש"פ ייושמו וגם אם הן ייושמו יש לממשל מספיק דרכים להפעיל מנופי לחץ על הרש"פ וגם לישראל, השולטת ברוב שטחי הגדה, יש את הכוח להפעיל לחצים על הרש"פ ועל התושבים הפלסטינים.
החברה הפלסטינית מפוצלת ומפולגת ולמרות זאת רוצה מחמוד עבאס לצאת לקרב בינלאומי נגד הכרזת הנשיא טראמפ בניסיון לכופף את ידו ולגרום לו לחזור בו מהכרזתו בנושא ירושלים.
זה לא עומד לקרות. הבעיה של מחמוד עבאס איננה רק עם הנשיא טראמפ ועם ישראל בעניין ירושלים, הבעיה שלו היא גדולה יותר, היא גם עם המדינות הערביות המתונות ובראשן סעודיה, מה שנקרא "הציר הסוני", שסבורות כי העדיפות העליונה של הערבים צריכה להיות בבלימתה של איראן וכי האיראנים הם האוייבים ולא ישראל.
כפי שביטא זאת בפומבי שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אלח'ליפה: "הבעיה של ירושלים היא בעיה משנית שלא כדאי בגללה להסתכסך עם ארה"ב".
מחמוד עבאס השתתף ב-17 בינואר בכינוס של מוסד אל-אזהר בקהיר לתמיכה בירושלים שנכחו בו גם הנשיא א-סיסי ונציגים מ-86 מדינות, מדינות ערב מצטיינות בהרבה גינויים ואזהרות בנושא הכרזת טראמפ אך הרבה פחות במעשים.
סעודיה היא שמובילה היום את העמדה האזורית הערבית ללא שום מתחרה. היא סבורה שהסכנה הגדולה ביותר לערבים מגיעה מטהרן, ממשטר ההיאתולות, ולא מירושלים וממשלת נתניהו.
מדינות ערב האחרות הולכות אחרי סעודיה ומחמוד עבאס איבד את ההזדמנות לקבל סיוע מעשי במאבקו נגד הנשיא טראמפ. הוא מקבל רק מילות תמיכה וסיסמאות שדופות, לא מעבר לזה.
סעודיה הצליחה להעמיד את נושא הסכנה האיראנית בראש סדר העדיפויות של העולם הערבי ולהסיח את דעת המדינות הערביות מכל נושא אחר, סעודיה מצפה ממחמוד עבאס שיבין את דאגותיה ולא יתעקש בנושא ירושלים מכיוון שהוא מאמין בעיקרון המשא ומתן ובהסכם אוסלו בניגוד לחמאס שנתמכת ע"י איראן.
הסעודים שהגו את יוזמת השלום הערבית רוצים להתקדם ולהתחיל ולבצע את אחד מסעיפיה החשובים, סעיף הנורמליזציה עם ישראל, אך עבאס מתנגד.
יו"ר הרש"פ יפעל עכשיו בזירה הבינלאומית נגד הכרזת הנשיא טראמפ בנושא ירושלים אך הסיכוי שלו להביא לביטול ההכרזה שואף לאפס.
עבאס יודע – החלטות המל"פ לא שוות כלום
גם ההחלטות של המועצה המרכזית של אש"פ אינן שוות הרבה מבחינה בינלאומית. אש"פ כבר הכיר בישראל וההחלטה שלו כעת להשעות את ההכרה הזו איננה מחזיקה מים, הוא לא יכול לחזור לאחר למצב שהיה ביחסים בינו לבין ישראל עד 1993, העולם לא יקבל זאת.
המועצה המרכזית של אש"פ לא ביטלה בהחלטותיה את הסכם אוסלו ומבחינה בינלאומית הרש"פ עדיין מחוייבת אליו. מבחינת הפלסטינים אין ויתור על עקרון המשא ומתן ועקרון 2 המדינות, ולכן, בכך הפלסטינים קובעים כי הינם חלק בלתי נפרד מהמחנה הערבי המתון בניגוד למחנה הקיצוני בראשות איראן התומך בהשמדתה של מדינת ישראל.
מחמוד עבאס דחה על הסף את הצעת הנשיא טראמפ, שהועברה לו ע"י מלך סעודיה ויורש העצר הסעודי, כי יסכים לכך שאבו דיס תהייה בירת המדינה הפלסטינית, לדבריו הוא דחה גם הבטחות סעודיות לסיוע לפלסטינים בהיקף אדיר של מיליארדים של דולרים אם יענה בחיוב להצעה, הסעודים מוכנים להכניס את ידם לכיס בתנאי שמחמוד עבאס יזרום עמם אך זה לא קורה.
עיתון "אלחיאת" דיווח ב-17 בינואר כי מחמוד עבאס חושש שממשל טראמפ יכפה עליו את "עסקת המאה". לסעודיה יש תפקיד מפתח בעסקה הזו והיא מתואמת עם ממשל טראמפ, אם מחמוד עבאס ימשיך בהתנגדותו ל"עסקת המאה" הוא ימצא את עצמו בעימות חדש , הפעם מול הבולדוזר הסעודי, יורש העצר הנסיך מוחמד בן סלמאן.
לכן, עדיף למחמוד עבאס "ליישר קו" עם סעודיה, הוא לא יכול להילחם נגד כל העולם ובמיוחד נגד העולם הערבי, אם יגיע להבנות עם סעודיה יהיה לו הרבה יותר קל להגיע בסיועה של סעודיה להבנות עם הנשיא טראמפ בנושא ירושלים, אבל נראה כי מחמוד עבאס מעדיף בשלב הזה את המלחמה בסגנון דון קישוט נגד תחנות הרוח האמריקניות, אין לו סיכוי לנצח.