עבור לתוכן העמוד
Menu

 מתיחות גוברת ביחסים בין איראן למאוריטניה

לאחר שמרוקו ניתקה את היחסים עם טהראן נדמה כי באפריקה מעמדה שלאיראן עומד ומתערער וזאת גם במדינה המוסלמית האפריקנית

היחסים בין איראן למאוריטניה מדרדרים מיום ליום בגלל לחץ כבד של סעודיה לנתק עימה את הקשרים הדיפלומטים. נשיא מאוריטניה מתלבט עדיין איך לתרץ את ניתוק הקשרים עם טהרן שדווקא התהדקו בשנים האחרונות.

יש לציין כי בתחילת חודש מאי 2018  ניתקה מרוקו את היחסים עם איראן ובלחץ סעודיה ניתקה מאוריטניה את קשריה עם קאטר במאי 2017.

שגריר איראן בנואקשוט, מוחמד אל אמרני, זומן ב -25 למאי ל”שיחת הבהרה” על ידי שר החוץ המאוריטני בעקבות פעילות שיעית מוגברת הנעשית במסגד “אל מוג’נה” שבנאוקשוט. המסגד שוכן בקרבת השגרירות האיראנית והוא למעשה מנוהל על ידי “דיפלומטים” איראנים.

בעקבות “שיחת הנזיפה” סולק האימם המקומי שנשלח מטהרן  והוחלף בכהן דת אחר. נדגיש כי מאוריטניה היא הרפובליקה האסלמית היחידה החברה בליגה הערבית ואוכלוסייתה היא  ברובה המוחלט סונית. המאוריטנים נחשבים למלומדים ואדוקים בדת האיסלם. העיר צינגיטי נחשבת למקום השביעי  המקודש ביותר עבור המוסלמים הסונים. היא הוקמה ב-777 לספירה.

מאז ביקור  נשיא מאוריטניה בטהרן ב-2010 גדל מספר המאוריטנים שעברו לשיעה. מנהיגם, בקאר אולד באקר, טוען כי מאז עברו 50000 מאוריטנים מהסונה לשיעה.  מאז אוגוסט 2016 הוא למעשה מיצג  את כל השיעים החיים בכל יבשת אפריקה.

בעזרת תמיכה כספית אירנית הוא הגדיל את מספר ה”עולים לרגל” למקומות הקדושים השיעים באיראן ובעירק.

ב19 ביוני 2017 ערך שר החוץ של איראן, מוחמד זריף, ביקור רשמי בנואקשוט במסגרת “שיחות עבודה” שינהל גם בטוניס ואלג’יר. בהודעה רשמית לאקונית  שפורסמה בתום בקורו נאמר כי: כי נשיא מאוריטניה שוחח עם ש”ח האירני במכלול היחסים בין שתי המדינות ובמיוחד בתחום הכלכלה, והמאבק נגד הקיצוניים והטרור”. כן נחתמו הסכמים בילטרליים שונים בין שתי המדינות.

מאוריטניה // מתוך ספר העובדות של ה CIA
מאוריטניה // מתוך ספר העובדות של ה CIA

בעקבות הביקור של זריף החלה איראן לבנות דרך חדשה שתחבר את העיר טינדוף שבאלג’יריה לבין זוארט שבמאוריטניה. הכביש הארוך הזה נועד גם למטרות אסטרטגיות-צבאיות  במטרה ליצור רצף טריטוריאלי בין שתי המדינות ולהקל על השליטה האירנית במערב אפריקה עד המעוזים של הפוליסריו.

מן הראוי להדגיש כי מאוריטניה היא מדינת רחבת מימדים המשתרעת על יותר ממיליון וחצי קילומטרים מרובעים וגובלת הן עם מאלי, אלג’יריה, מרוקו וסנגל. היא בעלץ אוכלוסייה של ארבע מיליון נפש בלבד, עם 40% אבטלה. מאוריטניה נחשבת למדינה עניה מאוד, ונמצאת במקום ה-154 בדרג העולמי. אוצרותיה העיקריים, דייג ומחצבים, נוצלו במהלך השנים על ידי שבט מסוים הממשיך לשלוט במשאבים. מאוריטניה היא ארץ מדברית רחבת ידיים הגדולה פי חמישים מישראל. באחרונה גילו לאורך חופיה גם כמויות נפט למטרות מסחריות. אך אוכלוסייתה הדלה  המורכבת משבטים, עדיין חיה בתנאי מחייה מחפירים. בזמנו, למרות חברותה בליגה הערבית, אף מדינה מוסלמית לא באה לסייע  לה ואף לא בירה מערבית אחת טרחה להשקיע משאבים ולשקמה. מאוריטניה שקעה עמוק בעוני ולוב ועיראק של סאדאם חוסיין ניצלו את מצבה העגום כדי להזרים כספים שעודדו את הטרור והסתה נגד ישראל ונגד המערב. במקביל, הקימה ערב הסעודית מסגדים ובתי מדרש והפכה את המדינה לרפובליקה מוסלמית אדוקה וקיצונית. מאז נתמכת מאוריטניה בסעודיה וקרבתה בשנים האחרונות לאיראן הגבירה את המתיחות במדינה.

מלבד הקשיים הפנימיים והכלכליים ופעילותה בליגה הערבית ,מאוריטניה  ממשיכה להתמודד עם שני אתגרים עיקריים:

-סיכול פעולות הטרור לאורך גבולה הארוך עם מאלי. היא שתפה פעולה עם צרפת שמסייעת לה באמון כוחותיה, בנשק, מודיעין  ובלוגיסטיקה.

– פעילות  עוינת של הפוליסריו בצפון המדינה הדורש הכרה ועצמאות בחבל הסהרה המערבי. מתיחות מתמשכת הן עם מרוקו והן עם אלג’יריה למרות שמאוריטניה ויתרה על חלקה בסכסוך ומגלה ניטרליות לכאורה. נדגיש כי איראן מסייעת למאבק של הפוליסריו גם דרך שגרירותה באלג’יר. אין ספק כי המשך פעילות אירנית במאוריטניה יקל עליה במסגרת מעורבותה בסכסוך עם הפולסיריו ויגביר את המתיחות ואי היציבות בכל  צפון מערב  אפריקה ובמיוחד במרוקו.

היחסים בין איראן למאוריטניה החלו להתהדק  כבר ב-2008 עם ההפיכה הצבאית של מוחמד אולד עבדל עזיז וניתוק היחסים עם ישראל.

נדגיש כי היחסים הדיפלומטים המלאים עם ישראל החלו עם פתיחת השגרירות  בנוקאשוט שהייתה השגרירות הישראלית הראשונה והיחידה בכל צפון אפריקה.

יש לציין כי בעקבות האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000 ,מאוריטניה הייתה המדינה הערבית ביחד עם מצרים וירדן, שלא ניתקה את היחסים עם ישראל והיא לא הלכה אחרי מרוקו, טוניסיה ומדינות המפרץ למרות כל הלחצים שהופעלו עליה.

היחסים בין ישראל למאוריטניה היו מושתתים על שתופי פעולה הדוקים בתחומי הבריאות והחקלאות ובמסגרת מש”ב. למרות הלחצים של הפלשתינים ואיראן, רוה”מ מאוריטניה ערך ביקור רשמי בארץ ואחריו באו שני שרי חוץ.  משלחת חברי כנסת בקרה במדינה וכן שרי החוץ סילבן שלום ושמעון פרס.  אלפי מאוריטנים נותחו על ידי רופאי עניים מישראל בבתי חולים שדה והוקם מרכז רפואי מודרני לטפול במחלת הסרטן במימון ישראלי שהועבר מאז ניתוק היחסים שלנו לפקוח אירני.

מאז כינון היחסים עם ישראל, שהושג בעמל רב, ניתקה מאוריטניה את קשריה הדיפלומטיים עם לוב  ועיראק והורידה את דרג הנציגות שלה עם סוריה. נשיא מאוריטניה האמין כי עדיפים יחסים מלאים עם ישראל וחשב שבירושלים יכולים להעניק לו את כל מבוקשו בשיקום ארצו ובהבטחת יציבות שלטונו. הוא גם האמין כי הודות “ללובי היהודי” הוא יקבל סיוע מכובד מארה”ב והדלתות יפתחו  לקבלת הלוואות ותרומות. במקביל הוא הבטיח לסייע לנו לקבל החלטות מתונות בליגה הערבית ולתמוך בתהליך השלום.  החלטתו האמיצה לקיים קשרים עם ירושלים הובילה כמובן לבידודה של מאוריטניה בעולם הערבי ואף לצינון היחסים עם צרפת, בת בריתה מאז ומתמיד.

מאז  ניתוק היחסים עם ישראל מאוריטניה שסועה בניגודי אינטרסים במיוחד בין סעודיה לאיראן.

אחרי מבצע “עופרת יצוקה” ב-2009, איראן ניצלה את גל המחאות בעולם הערבי והתקרבה למאוריטניה. סגן נשיא איראן ביקר בנואקשוט והעניק מענק סיוע של מיליוני דולרים.

המדיניות  של טהראן פשוטה. כפי שהיא מסייעת לחמאס ברצועת עזה ולחיזבאללה בלבנון, היא מעניקה בתחילה סיוע סוציאלי והומניטרי למאוריטניה במטרה להשליט את מרותה ואת ההגמוניה שלה. אט אט, במסווה של סיוע לנזקקים במזרח התיכון ובאפריקה, איראן השיעית חודרת למבצרים הסונים המתונים וממירה אותם לשיעים.

אין ספק כי המשך לחץ סעודי על נשיא מאוריטניה ובמקביל גם הבטחה לסיוע כלכלי וצבאי גם מצד ארה”ב וצרפת יזרזו את התהליך ויחישו את ניתוק היחסים בין נואקשוט לטהרן.