עבור לתוכן העמוד
Menu

מסכמים את חיי מובארק: "לא היה איש חזון כמו סאדאת"

צבי מזאל, נציג ישראל פעמיים בקהיר - אחת מהן בזמן ביקור סאדאת בישראל - נפרד מנשיא מצרים הרביעי שהלך לעולמו היום (שלישי) בגיל 94: "הוא לא היה איש חזון כמו סאדאת, אבל הוא הצליח לשמר את היציבות בינינו לבינם".

צבי מזאל, נציג ישראל פעמיים בקהיר – אחת מהן בזמן ביקור סאדאת בישראל – נפרד מנשיא מצרים הרביעי שהלך לעולמו בראיון לתכנית הרדיו בגלי צה"ל "רצועת הביטחון".

לאתר YNET סיפר מזאל כי מובארק היה ער למצב של מצרים, אך לא רצה לעשות מהפכות ורק לשמור על השלום ועל יציבות ארצו. "לא היו לו אשליות, הוא ידע שיש הרבה בעיות", הוא אמר. "הוא רצה להעביר את כהונתו בשלום. הנושא הכלכלי לא היה בראש מעייניו, אך בשלוש השנים האחרונות לכהונתו הוא החל לדאוג לכלכלה". מזאל ציין כי "הוא דיבר עם ארגונים בינלאומיים, אך זה היה כבר מאוחר מדי בעקבות תחילת המהפכה במצרים".

מזאל סיפר כי נשיא מצרים המנוח לא דמיין ששלטונו יופל במהפכה ב-2011. "הוא לא האמין שזה יקרה ושיש הפגנות נגדו. הוא חשב שהעם אוהב אותו ואהב להיות עם העם. הוא דיבר איתם, לא מלמעלה, והיה האיש שלהם", הוא אמר. "בשלב מסוים הוא הבין שהוא צריך לעזוב כי זו הייתה הדרך היחידה לעצור את הטבח שעלול היה להיות".

הוא הוסיף כי מובארק נפגע מאוד מהמהפכה במצרים. "מבחינתו זו הייתה טרגדיה גדולה", אמר מזאל. "גם בזמן המהפכה הוא התעקש שלא לעזוב את מצרים בניגוד לאחרים. הוא אמר 'זו מדינתי ואני נשאר', ואכן עד היום הוא חי בשקט אחרי משפט וריצוי עונש".

לדברי מזאל, הוא ומובארק נפגשו עשרות פעמים במסגרת תפקידו כשגריר במצרים. "הוא תמיד קיבל אותנו עם ארוחה יפה. היה לו חוש הומור וצחקנו, והוא תמיד ידע לומר מילה טובה", הוא סיפר. "הדבר המרכזי מבחינתו היה לשמור על השלום – והוא עשה זאת כפי שצריך. בתפקידו כמפקד חיל האוויר ב-73' הוא ראה את הבעיות והצרות של העולם הערבי – והבין ששלום עם ישראל טוב למצרים. הוא גם דאג למעמדה של מצרים בעולם הערבי ופעל לחדש את מעמדה בליגה הערבית".

לאתר "ישראל היום" אמר: "בפגישות עם מובארק היה ברור שהשלום עם ישראל חשוב לו אבל היה גם ברור שלו הוא היה במקום סאדאת, לא היה שלום עם ישראל. מובארק היה קצין ולחם בישראל במלחמת יום הכיפורים והוא נותר חלק מבשרו של הצבא המצרי, עם זאת הוא המשיך את סאדאת ושימר את הסכם השלום וזה היה ברור במפגשים איתו. למעשה מובארק רצה גם וגם – גם לחזור להיות מרכזי בעולם הערבי וגם במקביל לשמר את היחסים עם ישראל ועם ארה"ב שהיו נפגעים קשות במקרה של משבר ביחסים. 

"לכן הוא קירר את השלום ולא עשה כל כך הרבה כדי לחמם אותו, אלא להפך. עם זאת, היה ברור שהוא רוצה בשלום הזה. צריך להבין סאדאת היה מהפכן, איש חזון ששינה את מצרים. מובארק היה איש ששומר את המסגרות. זו הייתה התחושה אצלנו בפגישות, השלום היה חשוב לו ובבת עינו, אבל הוא לא היה יוצא למהלך כזה מעצמו. מבחינה זו היחסים בין המדינות לא התרוממו אבל גם לא נסוגו וכשמדברים על העולם הערבי ועל הצורך של מנהיג ערבי ללכת בין הטיפות זה לא מעט. אם כי הוא יכול היה לעשות יותר לו היה רוצה".
 
"מובארק ידע שהרחוב שלו לא יסכים ולא יקבל בשום צורה יחסים חמים עם ישראל וברגע שתהיה נורמליזציה הציבור שלו יצא נגדו. הוא ידע שכל הפגנה נגד נורמליזציה הופכת להיות תוך 20 נגד השלטון ולכן הוא שימר את הקשר איתנו, אבל לא יותר מידי. מובארק הבין היטב את החשיבות של שת"פ ביטחוני עם ישראל ועם ארה"ב ומאד נהנה ממה שזה נתן למצרים כמדינה. באותו אופן הוא ידע כמה נושא סיני חשוב לישראל ולארה"ב והוא שם נשען על העזרה הזו כי הממשל המצרי תמיד חשד בנאמנות של הבדואים, וראה בסיני 'חצר אחורית'. לכן השלום עם ישראל מאד עזר לו בתחום הזה גם כן".