עבור לתוכן העמוד
Menu

ח’אמנהאי : איראן מסייעת לפלסטינים לעבור מאבנים לטילים מדוייקים

איראן מנצלת את המתיחות סביב ירושלים לצבור נקודות בזירה האזורית

איראן שבה ומנסה למנף את סבב ההסלמה האחרון בעזה ולהציג את עצמה כמשענתם הכוח העיקרית של הפלסטינים ומחנה ההתנגדות בפרט והאומה האסלאמית בכלל. האירועים בירושלים (הפרות הסדר במסגד אלאקצא, המתיחות בשיח’ ג’ראח)  וההסלמה בעימות בעזה ובקרב ערביי ישראל, השתלבו השנה היטב עם מסריו של המנהיג בנאומו ביום ירושלים העולמי. יום זה מצוין כל שנה מאז שנת 1979 על פי החלטה של מחולל המהפכה האיתאללה ח’אמנהאי וממשלת איראן לציון “כמיהתם” של כל המוסלמים ל”שחרור ירושלים” ול”השבת זכויותיהם הלגיטימיות של הפלסטינים בפלסטין”. כלי התקשורת באיראן מכסים בהרחבה את העימותים בהר הבית ואת מטחי שיגור הרקטות של “ארגוני ההתנגדות”.

(לשכת המנהיג ח'אמנהאי :כרזת שינוי מאזן הכוח בפלסטין)
(לשכת המנהיג ח’אמנהאי  :כרזת שינוי מאזן הכוח בפלסטין)

הכרזה שפרסמה לשכת המנהיג מציגה את משוואות הכוח החדשות המתהוות באזור  וממחישה היטב את מרכיביהן . איראן טורחת להדגיש את תרומתה הרבה ליכולת העמידה האיתניה הפלסטינית ובעיקר לבניית יכולת שיגור הרקטות לעבר ישראל  שהביאה לשינוי המשוואה. בכרזה מוצגת היטב הראייה האיראנית האזורית והבינ”ל האסטרטגית :   המעבר מהאבן הפלסטינית (הסמלית)  לטילים (המוצגים לצד דגלי פלגי ההתנגדות הפלסטינית ודגל חזבאללה ברקע) דרך, אחדות האומה המוסלמית ומעל לכל העוצמה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית של איראן העתידה להוות את המעטפת להמשך פעילות מחנה ההתנגדות ובניית ההגמוניה האיראנית. בתחתית הכרזה המבוססת על עיקרי נאום המנהיג ליום ירושלים נכתב :

כיום העולם משתנה : עלינו תמיד לזכור עובדה זו. כיום מאזן הכוחות השתנה לטובת העולם המוסלמי…צמיחת כוחות ההתנגדות באזורים האסלאמיים הרגישים ביותר, חיזוק  יכולות ההגנה וההתקפה שלהם, גידול המודעות העצמית והמוטיבציה והתקווה בקרב אומות האסלאם, צמיחה באהדה ובסיסמאות אסלאמיות, צמיחה מדעית, צמיחה בנטייה לקבל עצמאות והישענות האומות על עצמן. כל אלה מהווים  הם סימנים מבורכים אשר מבשרים עתיד טוב יותר”.

שבירת המשוואה החדשה של חמאס

ח’אמנהאי : התחזקות מחנה ההתנגדות, הג’האד וההקרבה

בנאומו (בערבית) השנה[1] לרגל יום ירושלים (7 מאי) מנהיג איראן שב והדגיש, כי “סוגיית פלסטין ממשיכה להיות החשובה והאקטיבית ביותר עבור האומה האסלאמית וכי שיתוף הפעולה בין המוסלמים סביב הציר של ירושלים מהווה סיוט עבור הציונים והאמריקנים והאירופים התומכים בהם בצורה עיוורת זה 70 שנה”. במהלך נאומו ברך ח’אמנהאי את שרשרת “שהידי מחנה ההתנגדות ובהם השיח’ אחמד יאסין ועבד אלעזיז רנטיסי (חמא”ס), עבאס מוסוי, עמאד מע’ניה (חזבאללה), פתחי שקאקי (ג’האד אסלאמי פלסטיני), עבד אלהאדי אלמהנדס ומעל כולם קאסם סלימאני , שכולם תרמו את חלקם להתנגדות הפלסטינית והגבירו את כוחו של הג’האד הפלסטיני פי עשרות מונים “פעם הפלסטינים היו זורקים אבנים היום הם מגיבים נגד אויביהם  בטילים מדוייקים…פלסטין חיה , ממשיכה להתנגד ותביס את האוייב..ירושלים הקדושה ופלסטין…כל פלסטין שייכת לעם הפלסטיני…ותחזור לידיו”.

לדברי ח’אמנהאי , על כל המדינות המוסלמיות לסייע לפלסטינים אך ציר המאבק הוא העם הפלסטיני ועליו להתאחד מול הציונות, בריטניה, ארה”ב ושאר הכוחות הפוליטיים החיצוניים. חובה על כל הפלסטינים, ובכלל זאת בעזה, בגדה המערבית וערביי 48 ובמחנות הפליטים באשר הם, ליצוא חזית אחת וליצור אסטרטגיה של עמידה מאוחדת בה כל חלק נחלץ לסייע לחלק אחר כאשר הוא נתון במצוקה ולמנף את כל הכלים העומדים לרשותם. לדבריו, המאזן נוטה לטובת הפלסטינים הצבא הישראלי שנתפס עד כה כבלתי מנוצח הפך חלש כמו שהומחש בסבבים קודמים בלבנון ובעזה ולא “יטעם עוד את טעם הניצחון”. הוא הוסיף כי ישראל חלשה גם מבחינה פוליטית לאחר 4 סבבי בחירות ותושביה רוצים להגר ממנה, עובדה שהעמידה במבוכה את הנהגתה. גם קשריה עם מדינות ערב, כולל מצרים, מצביעים על חולשתה ופגיעותה. ח’אמנהאי קבע בנאומו, כי “ישראל אינה מדינה על מחנה של טרור נגד האומה הפלסטינית ומדינות מוסלמיות אחרות. לחימה נגד אותו משטר עריץ (ישראל) היא לחימה נגד דיכוי וטרור וזוהי אחריות כוללת”. “).

ח’אמנהאי לגלג, בהקשר זה,  על כישלון מה שהגדיר “עסקת המאה” והגדיר את המאמץ מ”צד כמה ממשלות ערביות קטנות חלשות לנרמל את היחסים עם ישראל כניסיון נואש לברוח מסיוט זה שסופו – אני יכול להבטיח – להיכשל”. ח’אמנהאי הזהיר את המדינות שחתמו על הסכמים על ישראל כי האחרונה תנצל אותן ותגביר בהן את השחיתות וחוסר היציבות.  הוא קרא, מעל ראשי שליטי אותן מדינות,  לאחדות מטרה של כל המדינות המוסלמיות ואמר כי אנשי דת מוסלמים ונוצרים צריכים להכריז על הנורמליזציה עם ישראל כאסורה (חראם) מבחינה דתית וצריכים להסביר לתושבים כיצד בגדו בהם שליטיהם (בכוננם יחסים עם ישראל) ותקעו סכין בגבה של פלסטין

( ח'אמנהאי : "פעם הפלסטינים זרקו אבנים היום הם מגיבים בירי טילים מדוייקים".
( ח’אמנהאי : “פעם הפלסטינים זרקו אבנים היום הם מגיבים בירי טילים מדוייקים”.

ח’אמנהאי אמר,  כי לעומת מגמת ההיחלשות של המשטר הציוני ניכרת התעצמות ביכולותיו של מחנה ההתנגדות ו”מסתמן עבורו עתיד טוב יותר בכל הקשור לעוצמתו ההגנתית והצבאיות (התקפיות) כמו גם יכולתו לייצר בעצמו כלי נשק אפקטיביים  ואף להרחיב את מעגל ההתנגדות לרחבי פלסטין ומעבר לה.  מנהיג איראן אמר גם כי ביטחונם העצמי של הלוחמים (מג’אהדים), מודעותם של הצעירים והתרחבות מעגל ההתנגדות לכל שטח פלסטין ואף מעבר לה ובעיקר התקוממותם של מגיני מסגד אלאקצא והתעוררות רוח הג’האד של העם הפלסטיני, הגבירו את המודעות בדעת הקהל בעולם”. ח’אמנהאי סכם, כי כל אלה מבשרים, כי “תפיסת המאבק הפלסטינית אותו מקדמת  איראן במסמכים שהגישה למוסדות האו”ם, הינה מתקדמת, הגיונית ואטרקטיבית”. בנקודה זו בנאומו (בערבית) שב מנהיג איראן והעלה את “תכניתו המדינית” לפיה “הלוחמים הפלסטינים יכולים להעלות את נושא עריכת משאל עם בהשתתפות תושבי פלסטין המקוריים, בני כל הדתות והכיתות,  ואלו שגורשו ממנה. משאל עם זה יגדיר את השיטה הפוליטית בפלסטין בה , יחזיר לפלסטין את הפלסטינים שגורשו ממנה ויקבע את גורל הזרים החיים בה (היהודים שעלו לישראל לאורך השנים). דרישה הינה דמוקרטית , מקובלת בעולם ולא ניתן לחלוק על היותה פרוגרסיבית.

בעקבות הסלמה לאחר שיגור הרקטות לירושלים והמשך העימותים בהר הבית קרא ח’אמנהאי(11  מאי) לגנות את התנהגות המשטר הציוני כלפי הפלסטינים וקבע, כי “למרבה המזל העם הפלסטיני התעורר והוא נחוש…עליו להמשיך בדרך ואף להגביר את התקפותיו, שכן עם הציונים ניתן לדבר רק בשפת הכוח”.

[1] https://english.khamenei.ir/news/8483/The-first-part-of-Imam-Khamenei-s-speech-on-the-International

רוחאני : איראן נצבת לבדה מבין כל מדינות האזור בתמיכתה בפלסטינים

דוברים איראנים אחרים מקרב משה”מ והצבא הלכו אחרי מנהיג איראן. נשיא איראן רוחאני אמר במהלך ישיבת הממשלה (12 מאי) כי “מחובתה של איראן לתמוך בפלסטינים וכי אין להם דרך אחרת להתמודד עם ישראל זולת ההתנגדות והג’האד. רוחאני מתח גם ביקורת על שכנותה הערביות של ישראל בשל חוסר תמיכתם בפלסטינים “ראו למשל אומה נהדרת כמו מצרים או ירדן למה הן שותקות” ? ואמר “באופן בסיסי איראן נצבת לבדה מבין כל הממשלות בהגנה על העם הפלסטיני הנמצא תחת כיבוש”[1]. שה”ח האיראני, מחמד ג’ואד ט’ריף, המבקר בסוריה (12 מאי) שוחח בטלפון עם מנהיגי הג’האד האסלאמי הפלסטיני זיאד נח’אלה ומחמד אלהנדי והביע את “תמיכתה המלאה של איראן בעם הפלסטיני ובהתנגדותו”, קרי, בשיגור הרקטות לעבר ישראל.[2]

(ט'ריף : איראן תומכת בזכות העם הפלסטיני להתנגד)
(ט’ריף : איראן תומכת בזכות העם הפלסטיני להתנגד)

עלי אכבר ולאיתי, שה”ח לשעבר  ויועצו של ח’אמנהאי לעניינים בינ”ל המשמש גם כראש “האיחוד העולמי של ההתעוררות האסלאמית”  (World Assembly of Islamic Awakening’ ) אמר כי הסוגיה הפלסטינית עומדת במקום הראשון בסדר העדיפויות של מדיניות החוץ האיראנית אך נצבת עמה באותה שוחה עם אחינו הפלסטינים לא רק בתחום הפוליטי אלא גם במישור המבצעי וההתנגדות “עד לשחרור אלקדס מהכיבוש”.

הוא הוסיף, כי כיום לאור אסטרטגיות ביטחוניות בכל הקשור למאבק המזויין נגד ישראל מצד חזית ההתנגדות, שרידותו של המשטר הציוני נצבת בפני סכנה גדולה מאד מבית. ולאיתי ציין, כי “תבוסותיו האחרונות של המשטר הציוני בלבנון ובעזה כמו גם בסוריה משקפים במדוייק את תחזיותיו של מנהיג איראן (מ-2015) ח’אמנהאי כי ישראל לא תוסיף להתקיים עוד 25 שנים”.

מפקד הצבא, עבד אלרחים מוסוי, קבע, כי “למרבה המזל סמני נפילתו של המשטר הלא לגיטימי הפכו לעובדה מוגמרת” וכי מאזן הכוחות נוטה לטובת הפלסטינים. הוא חזר על דברי המנהיג כי ישראל לא תתקיים עוד 25 שנה. משמרות המהפכה פרסמו (12 מאי) על רקע “אנתפאצ’ת רמצ’אן” הודעה בה הזהירה את “משטר הטרור בבית הלבן” ואת המנהיגים הערבים תומכיה של ישראל ומי שמסייעים להלבצע את “הזוועות” נגד העם הפלסטיני. משה”מ אמר כי “ישאר נאמן לביצוע מורשתו של השהיד קאסם סלימאני לסייע להתנגדות האסלאמית ולאנתפאצ’ה הפלסטינית כחלק מהשאיפות של המהפכה האסלאמית”. ההודעה הביעה תמיכה ב”חללי אנתפאצ’ת הרמצ’אן…בהתנגדות הקדושה ובמאבק האפקטיבי נגד הכובשים”[1].

[1] https://tinyurl.com/IRGCINTIFADARMAZAN1205

[1] http://www.president.ir/en/121216

[2] https://tinyurl.com/punbj6th

מורשת ח’מיני חיה ובועטת: “חיסול הציונות תנאי כמעט הכרחי לפתרון בעיות האסלאם בימינו”

משנתו של ח’מיני (“חיסול הציונות הוא תנאי כמעט הכרחי לפתרון בעיות האסלאם בימינו”) בכלל ויום ירושלים העולמי בפרט ממשיכים להוות גם היום עוגן המכתיב, מגדיר, מזין ומעצב את יעדי המהפכה האסלאמית ובמסגרתה גם את הקריאה המהדהדת מדי שנה לחיסולה של “הישות הציונית”. דברי ח’מיני המצוטטים שוב ושוב מפני בכירי המשטר האיראני מדי שנה  ממשיכים להדהד ולהדריך גם את הדור השני  והשלישי של המהפכה, כמעין “קבוע ניצחי” שלא ניתן לסטות ממנו, לערער או לחלוק עליו ויש לחתור כל העת ובאופן אקטיבי לממשו. משנה זו רואה בהמשך המאבק בישראל  ובארצות הברית ככזה שאינו רק עומד בזכות עצמו אלא מהווה חלק ממערכה כוללת וממושכת בת מאות שנים עם  ההתנשאות והאימפריאליזם המערבי, שנטעו את הישות הציונית בלב העולם המוסלמי ועם המדינות הערביות הסוניות המיישרות עימן קו.

חמאס מאשר חיסול ראשון מבכיריו; מתהדק המצוד אחר דף וסינוואר

“יום ירושלים הבינלאומי” הפך מאז כינונו לעוגן מרכזי בלוח השנה של המשטר האסלאמי והוא נערך זמן רב מראש לציונו באיראן ובריכוזי המוסלמים (בעיקר השיעים) מחוצה לה. אחד המאפיינים הבולטים הוא קיום תהלוכות המוניות (בדרך כלל לאחר גיוס והסעות מאורגנות של המשטר ומנגנוניו בהן מונפות כרזות “מוות לישראל”, “מוות לארה”ב”).

גם השנה נקשר “יום ירושלים הבינלאומי” עם דמותו המיתית של קאסם סלימאני. במסגרת האדרתו של סלימאני לאחר חיסולו ולהפיכתו לחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה השיעית ועיצובו של מחנה ההתנגדות במזרח התיכון. מנהיג איראן השווה את סלימאני למאלכ אלאשתר, מנאמניו הקרובים ביותר של האמאם עלי (אביו של אמאם חסין). אלאשתר שלחם בקרבות המכוננים של ראשית האסלאם (קרב הגמל, צפין, ירמוכ  ועוד) נתפס כמעין כלוחם מיומן ללא חת. תמונת ידו הקטועה של סלימאני  ועליה הטבעת מופצת שוש ושוב  ברשתות החברתיות והפכה לאחד מסמלי החיסול והמשכיות המאבק בישראל. לטבעת משמעות רבה באיקונוגרפיה של המאמינים השיעים ומתכתבת עם מיתוסי הקרבות (בעיקר כרבלאא’) וההקרבה השיעיים ההיסטוריים. איראן מנסה לשייך את סלימאני הסמל אל מאבקים אזוריים בינלאומיים ובהקשר זה גם אל מאבקם של הפלסטינים בכלל  ובירושלים בפרט , חזבאללה בלבנון ובסוריה  המיליציות השיעיות  בעיראק החות’ים בתימן, השיעים בבחריין ;  ולהוכיח, כי ניתן להילחם בהצלחה באויבים אזוריים, הנתמכים על ידי ארצות הברית ובעיקר ביציר כפיה ישראל (תסנים : ברוחו מצווה סלימאני את המשך הקרב על ירושלים ” ” הדגל של הקדוש סלימאני לא ישאר זרוק על האדמה, וימשיך בדרכו לשחרור ירושלים”)

בהקשר זה הומחשה בקלטת של ט’ריף [1]שהודלפה ועוררה סערה באיראן ומחוצה, העדיפות המכרעת שמעניק מנהיג איראן לפעילותו החתרנית של כח קדס באזור על פני הדיפלומטיה והשתלבותה של איראן במרחב והמחיר המדיני והכלכלי שמוכנה איראן לשלם  (ומשלמת בפועל) על קידום ודבקות ביישום יעדיה האידיאולוגים.  תכני ההקלטה בהירים כי גם הגישושים שמנהלת עתה איראן עם סעודיה (שוב) לשיפור היחסים לא יובילו לשום מקום נוכח המשל הפעילות החתרנית האיראנית בתימן ובקב השיעים בממלכה. עבור איראן העוצה שהיא מקרינה מול סעודיה היא תיקון עוול היסטורי בו ידם של הסונים היתה על העליונה על המהפכה באיראן המקדמת את התחייה השיעית.

[1] https://jcpa.org.il/article/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a3-%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f/

הסיסמאות מותאמות למציאות המשתנה

ברטוריקה האנטי-ישראלית, האנטי-ציונית והאנטי-מערבית הבוטה של מנהיג איראן, ראשי המשטר ומשה”מ הם משווקים למעשה מחדש ומתאימים את סיסמאות המהפכה המקוריות, יוצקים אותן לרוח הזמן והמקום ומקשרים אותן למציאות הגאו-אסטרטגית החדשה באזור בפרט (הסכמי השלום עם “מדינות המפרץ החלשות”, המתיחות בירושלים, ערביי ישראל ) ובעולם בכלל (הסתלקות ממשל טראמפ, הנתפסת כעוד סימן להתערבות השמיימית לטובת איראן והמוסלמים) ולרעיון העל המכונן המנחה את איראן – גם בשיחות בוינה על הצטרפותה מחדש של ארה”ב להסכם הגרעין – עויינות וחשדנות כלפי המערב (בעיקר ארצות הברית) וישראל (“שנשתלה על ידם באזור אסלאמי רגיש זה “) תוך חתירה להגמוניה אזורית.

הפרשנות האקטיביסטית שהעניק ח’מיני לאסלאם השיעי והמהפכה בשיעה שחולל, מתוקפים כל פעם מחדש ומחברים, במיוחד עבור מנהיגיה הנוכחיים של איראן, גם בשעתם הקשה, בין הצלחות במימד הלאומי-איראני (עמידה בסנקציות, הצלחה לשרוד את ממשל טראמפ תיחזוק תוכנית גרעין צבאי פעילה, הפלת צדאם חסין ותחיית השיעים בעיראק, “ניצחונות הארגונים הפלסטינים וחזבאללה בסיוע של איראן על ישראל) לבין המימד הדתי (יד המהדי וההתערבות השמיימית). כל אלה מחזקים ומעצבים את האמונה והשכנוע הפנימי בצדקת הדרך ובהמשך רציונל העמידה האיתנה וההתנגדות. כך מאמינים באיראן לאחר התגשמות “נבואותיו” של ח’מיני על קריסת ברית המועצות (הקומוניזם) ונפילת צדאם גם נבואתו על השמדת ישראל סופה להתקיים וביד איראן לקדם הדבר.

גישה אקטיביסטית

במארג המורכב והמתועדף (על פי קלטות ט’ריף) של ייצוא המהפכה וקידום שאיפותיו המהפכניות של המשטר האסלאמי, הדהודה מחדש מדי שנה של הקריאה לחיסול מדינת ישראל (“המשטר הציוני” “היישות הציונית”; “המשטר הכובש את אלקדס”), מהווה עבור איראן הזדמנות להפגין גישה אקטיביסטית כלפי הבעיה הפלסטינית וכר נרחב למימושו הלכה למעשה חזונו של מחולל המהפכה, ח’מיני. זאת, אל מול מה שמגדירה טהראן אזלת ידם של המנהיגים הערבים הסונים, ההולכים ומנרמלים את היחסים עם ישראל ובכך בוגדים בפלסטינים.

(אתר המנהיג : מ"סלע לטיל", הקריקטורה מבוססת על חנט'לה (حنظلة) דמות מפורסמת של הקריקטוריסט נאג'י אלעלי המזוהה עם ההתנגדות הפלסטינית, נרצח ב1987 בלונדון)
(אתר המנהיג : מ”סלע לטיל”, הקריקטורה מבוססת על חנט’לה (حنظلة) דמות מפורסמת של הקריקטוריסט נאג’י אלעלי המזוהה עם ההתנגדות הפלסטינית, נרצח ב1987 בלונדון)

ח’אמנהאי הדגיש במספר הזדמנויות , כי איראן מחמשת את חמא”ס והג’האד האסלאמי בעזה ומאפשרת להם להגיע לאיזון – “למעבר מהאבן אל הטילים המדוייקים” – במאבק המזויין בישראל (ח’אמנהאי קרא בעבר גם לחמש את הפלסטינים ביהודה ושומרון). בהקשר מופיע בעמוד הראשון של דף הבית של מנהיג איראן קריקטורה תחת הכיתוב “מסלע לטיל” המצביע על חלקה המשמעותי של איראן בשינוי משוואות הכוח באזור באמצעות חימושם של ארגוני הטרור הפלסטינים, העברת ידע לייצור עצמאי וגיבוש טקטיקות התמודדות עם כיפת ברזל, בין היתר, בסיוע חזבאללה. ב-2017 קבע יחיא סנואר, ראש החמא”ס בעזה, כי החמא”ס “ממשיכה להכשיר את אנשיה למשימת שחרור פלסטין… ואיראן ממלאת תפקיד מרכזי להגשמת מטרה זו באמצעות סיוע כספי, צבאי ואימונים לגדודי עז אלדין אלקאסם”. הוא הגדיר את הסיוע האיראני כ”אסטרטגי” בכל הקשור לעימות עם “הכיבוש הישראלי” .

 

בקריקטורה שפרסמה סוכנות הידיעות “תסנים” המזוהה עם משמרות המהפכה נכרת שביעות רצון רבה מהצלחות הטרור הפלסטינים להתמודד עם מערכת כיפת ברזל. איראן עוקבת מקרוב אחרי הפיתוחים בישראל של מערכות נשקארראגוני  המתמודדות עם טילים ורקטות מדוייקים נוכח התפקיד המכריע שממלאים אלה באסטרטגיית הלחימה הא-סימטרית שמנהלת איראן בסירות שונות (תימן, עיראק) ובעיקר נוכח האפשרות לאפשרות התלקחות עימות בצפון בין ישראל לבין “חזבאללה”.

(תסנים : מתקפת הטילים הגדולה ביותר על תל-אביב ).
(תסנים : מתקפת הטילים הגדולה ביותר על תל-אביב ).

אם בעבר ניסתה איראן לעטוף את המסרים האידיאולוגיים הקיצוניים ב”צלופן”. כיום המסרים בוטים יותר וישירים ברוח “הפתרון הסופי” (המוטו של כרזת יום אלקדס של המנהיג משנה שעברה) . המשטר האיראני לא צפוי לשנות את עמדותיו האידיאולוגיות בכל הקשור לתפיסתו את מדינת ישראל כנטע זר ו”כגידול סרטני” (והוא ימשיך לשווקם ביתר שאת באזור תוך התאמתם למציאות ולנסיבות האזוריות והבינלאומיות המשתנות . גם בשנה שעברה, אל מול יזמת “עסקת המאה”, של טראמפ, הציגה איראן את “תוכנית השלום האיראנית” תחת הכותרת “הפתרון הסופי לבעיית פלסטין : משאל עם ” שמשמעותה בפועל היא חיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית. השנה החולפת מוצגת כעוד שלב בנפילתה של ישראל והחלשות המערב לעומת הצלחותיה של איראן לעמוד בפני הלחצים האמריקניים והסנקציות ולשרוד את ממשלו של הנשיא טראמפ.

הקריאות להשמדת ישראל ו”מוות לארצות הברית” יוסיפו להדהד ברחבי איראן ויושמעו ביתר שאת גם ביום ירושלים בשנה הבאה. במקביל, איראן תמשיך לקדם את האסטרטגיה הפתלתלה שלה להשגת מטריה גרעינית שתאפשר לה לפעול ביתר קלות לקידום יעדיה ההגמוניים. במהלך יום ירושלים ב-2005 קרא אחמדי-נז’אד לפלסטינים “להחזיק מעמד בתבונה במשך זמן קצר ואם נעבור אותו בהצלחה תהליך השמדת המשטר הציוני יהיה פשוט וקצר”. בספטמבר 2015 קבע ח’אמנהאי כי ישראל לא תתקיים בעוד 25 שנים, מסר אותו מקפידים האיראנים לשווק שוב ושוב מדי שנה ולספק “הוכחות שמימיות” כי תחזית זו אכן הולכת ומתממש, כאשר בשטח – ממשיכה איראן לפעול לקידומה הלכה למעשה.

[1] https://english.khamenei.ir/news/8483/The-first-part-of-Imam-Khamenei-s-speech-on-the-International

[2] https://jcpa.org.il/article/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a3-%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f/

[3] https://farsi.khamenei.ir/photo-album?id=47808