עבור לתוכן העמוד
Menu

מלחמת הסייבר בין איראן לישראל

גורמים בכירים בישראל מעריכים כי מלחמת הסייבר בין ישראל לאיראן תתגבר בשנה הקרובה במקביל למאבק המדיני של ישראל נגד הסכם הגרעין עם איראן • ההערכה בישראל היא כי איראן תנסה לבצע התקפות סייבר גדולות על מערכות חיוניות בישראל בתחום המים והחשמל כדי לפגוע בעורף

ישראל ואיראן מנהלות בחשאי, מלחמת סייבר זו בזו, במסגרת המאבק ביניהן על תוכנית הגרעין האיראנית. מומחי סייבר בישראל קובעים כי יכולות הסייבר של ישראל הן ברמה גבוהה יותר מאשר של איראן.

גורמים מדיניים בישראל אומרים כי מלחמת הסייבר הפכה לתחליף לשימוש בנשק קונבציונלי במלחמה בין ישראל לאיראן.

הרשויות בפלורידה בארה"ב הודיעו בשבוע שעבר כי הן בלמו מתקפת סייבר שכוונה כנגד מתקן מי שתייה במדינה. מאוחר יותר התברר כי היה ניסיון להעלות את רמת הכימיקלים במים ולהרעילם.

תמונה מתקני המים שהותקפו בפלורידה
תמונה: מתקני המים שהותקפו בפלורידה

לפני כשנה נעשה ניסיון דומה שהופנה כלפי ישראל, ככל הנראה הייתה זו מתקפת סייבר איראנית שכוונה לפגוע במתקני מים בישראל.

ראש מערך הסייבר הלאומי יגאל אונא תיאר אז את המתקפה כבעלת פוטנציאל הרסני שהייתה יכולה לגרום לנזק רב, כעת בודקים בישראל את הקשר בין שני המקרים.

הבדיקה עוסקת בשאלה האם אותו גורם שביצע את התקיפה נגד המתקנים בישראל עומד גם מאחורי המתקפה בפלורידה. בישראל לא הצביעו בזמנו על מי שעומד מאחורי מתקפת הסייבר, אך רשת "פוקס ניוז" האמריקנית דיווחה כי איראן אחראית למתקפה. ראש מערך הסייבר הלאומי אמר אז: כי "לא מדובר בקבוצת פשיעת סייבר או במתקפה לצורך כופר".

על פי גורמים זרים, בתגובה ביצעה ישראל בחודש מאי בשנה שעברה התקפת סייבר על נמל בנדר עבאס באיראן שגרמה לשיבושים רבים בתחום הספנות.

מתקפות הסייבר והסכם הגרעין

גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי מלחמת הסייבר בין ישראל לאיראן תתגבר בשנה הקרובה במקביל למאבק המדיני הישראלי על הסכם הגרעין וניסיונות ישראל למנוע את ההתבססות הבצאית של איראן וחזבאללה בסוריה.

מלחמת הסייבר הפכה לחלק בלתי נפרד ממה שמכונה בעגה הצה"לית "המערכה שבין המלחמות".

ראש הממשלה נתניהו אמר באחרונה כי "מתקפות הסייבר האיראניות הן עניין של יום ביומו".
בחודש דצמבר בשנה שעברה התייחס הרמטכ"ל אביב כוכבי לראשונה לנושא מלחמת הסייבר ההתקפי של צה"ל בזירות השונות, סוגייה שעד כה צה"ל בחר שלא להתבטא בנוגע אליה באופן פומבי. הרמטכ"ל כוכבי מסר באמצעות דובר צה"ל כי "מרחב הלחימה המשמעותי שהשתנה השנה הוא ממד הסייבר – שבו ביצענו מבצעים התקפיים רבים".

בשנים האחרונות תחום הסייבר ההתקפי נמצא בתחום אחריות אגף המודיעין בצה"ל, והתחום ההגנתי תחת אחריות אגף התקשוב.

עכשיו שוקלים במטה הכללי להקים אגף סייבר שיעסוק בהגנה ובהתקפה בתחום הזה.

להתקפות הסייבר יש חלק חשוב בהרתעה הישראלית כלפי איראן שמגלה אט אט את היכולות ההתקפיות הישראליות. על פי גורמים ביטחוניים, לישראל יש את היכולת לבצע מתקפות סייבר על מתקני הגרעין של איראן ועל מטרות צבאיות ואזרחיות כאחד. ההתקפות האלה מבוצעות ללא "טביעות אצבע" והן מסייעות להפעיל לחץ על איראן במקביל ללחץ המדיני בנושא הסכם הגרעין.

ביולי 2010 הוחדר וירוס בשם "סטאקסנט" למחשבים של מתקני הגרעין האיראניים בבושהר ובנתנז, בחודש יולי בשנה שעברה אירע פיצוץ גדול שהרס את מתקן הצנטרפוגות המתקדמות בנתנז. בתחילה סברו האיראנים כי מטען חבלה גדול גרם לפיצוץ אך הם בודקים כעת גם את הסברה כי הפיצוץ אירע בעקבות מתקפת סייבר ישראלית.

במהלך חודש פברואר 2020 היו התקפות סייבר רבות על מערכת האינטרנט באיראן ששיתקו כ-25 אחוזים מן הפעילות, האיראנים מעריכים כי מאחוריהן עומדת ישראל.

גם האיראנים לא טמנו ידיהם בצלחת ובשנה שעברה הותקפו מאות אתרי אינטרנט ישראלים שונים על ידי האקרים איראניים כדי ליצור מבוכה ובלבול ברשת האינטרנט.

לאיראנים יש יכולות סייבר טובות מאוד. איראן היא מדינה מתקדמת מאוד בתחום הטכנולוגי ובישראל יש דאגה רבה מהיכולות האלה, ההערכה היא כי האיראנים יגבירו את התקפות הסייבר שלהם על תשתיות אזרחיות של שירותים חיונים בישראל כמו מיים וחשמל, הם ינסו לפגוע בכלכלה הישראלית ובעת מלחמה ינסו לפגוע בהתקפות סייבר בעורף הישראלי.