עבור לתוכן העמוד
Menu

מי מפר את הסטטוס קוו בהר הבית?

מתחם שער הרחמים הוא המסגד החמישי שהמוסלמים מכשירים בהר. אחרי 67 פעל שם אחד בלבד! • המוסלמים אינם מסתפקים בכך וכרסמו בסטטוס קוו לאורך שלשת העשורים האחרונים בעוד תחומים רבים. למחאות התדירות שלהם נגד ישראל על הפרת הסטטוס קוו בהר אין בסיס

הוואקף והמוסלמים ‘הופכים את היוצרות’, ומשכתבים את ההיסטוריה, המוכרת היטב גם להם, כאשר הם מתארים את הניסיון של ישראל לסגור את מתחם שער הרחמים כהפרה של הסטטוס קוו בהר הבית. ישראל סגרה את המתחם בשנת 2005, מכיוון שעמותת חמאס פעלה במקום. סגירת המתחם בשנת 2005 ,  תחילה בצו אלוף ואח”כ בצו בית משפט , הוארכה מעת לעת, עד לפני חודשים אחדים. אלא שהפעילות המוסלמית במתחם עתה, אינה רק ניסיון לתפוס בחזרה את המתחם, שבו אכן החזיקו בעבר, (כפי שהם מחזיקים בכל הר הבית), אלא ניסיון ללכת צעד אחד רחוק ומשמעותי פי כמה: להשמיש את המתחם כמסגד חמישי בהר הבית! הניסיון הזה מבטא תהליך שנמשך כבר כשלשה עשורים ויותר להגדיל את שטחי התפילה בתחומי ההר, וכן תהליך מתמשך של כרסום בסטטוס קוו מצד המוסלמים.

הנה העובדות:

א. מסגד נוסף ראשון – אחרי מלחמת ששת הימים פעל בהר הבית מסגד אחד בלבד: מסגד אל אקצא, שבו התפללו המוסלמים מאז ומתמיד.

במהלך שנות השבעים של המאה הקודמת, בתהליך הדרגתי, הם השמישו גם את מבנה כיפת הסלע, שבמקור אינו מסגד, כשטח תפילה קבוע, והם מקיימים בו כיום תפילות סדירות בימי שישי, בעיקר הנשים המוסלמיות.

ב. מסגד נוסף שני – בשנת 1996, הכשירו המוסלמים כמסגד גם  את אורוות שלמה, בפינה הדרום מזרחית של הר הבית, מתחת לפני הקרקע. גם באורוות שלמה לא פעל קודם לכן מסגד והוא שימש כחלל שבו אוחסן ציוד של הוואקף וכסוג של אתר עתיקות , שבו ביקרו מעת לעת תיירים וחוקרים בפיקוח הוואקף. את שיפוץ אורוות שלמה, והפיכתם ל’מסגד אל מראוואני’, ביצעו כזכור המוסלמים, תוך פגיעה קשה מאד בעתיקות הר הבית.

ג. מסגד נוסף שלישי – זמן קצר לאחר הכשרת המסגד באורוות שלמה, הכשירו המוסלמים את החללים המכונים: אל אקצא הקדום, מתחת למסגד אל אקצא העילי, והפכו אף אותם למסגד.

ד. מסגד נוסף רביעי – תפישתו המחודש של מתחם שער הרחמים על ידי המוסלמים מתאפיינת בדפוס פעולה דומה לזה שהתרחש באורוות שלמה. הם החלו לקיים במקום תפילות, פרשו שם שטחים, והודיעו על מינוי אימאם למסגד שער הרחמים.

ה. תפישת שטחים נוספים לתפילה – לאורך השנים ריצפו המוסלמים שטחים נרחבים מרחבת הר הבית, שאף הם הפכו לשטחי תפילה, ביחוד בחגים מוסלמים, ביחוד בימי הרמאדן.

אלא שאלה אינם השינויים היחידים שחוללו המוסלמים לטובתם בסטטוס קוו בהר הבית, לאורך השנים. הנה כמה נוספים בולטים:

ו. סגירת שערים – בשעות השבעים ניתן לתיירים וליהודים להיכנס להר הבית מבעד לשערי השלשלת והכותנה, ולא רק מבעד לשער המוגרבים, כפי שהמצב היום. המוסלמים סגרו בשלב מסוים את שני השערים הללו, ומתירים רק למוסלמים להיכנס דרכם להר.

ז. הגבלות על הביקורים בהר – זמני הביקור והשטחים שבהם ניתן לבקר בהר הבית צומצמו עם השנים. בעבר הם היו גמישים יותר ובלתי פורמליים. ניתן היה לבקר בהר גם בשבתות ובימי שישי, וגם להיכנס למסגדים. כיום הדבר אינו אפשרי עוד והמשטרה מגבילה את ביקורי היהודים בהר לאזורים מוגדרים, בעיקר את ביקורי היהודים הדתיים שם.

ח. שדרוג מעמד הירדנים בהר – שינוי בולט נוסף בסטטוס קוו בהר, נוגע למעמדה של ירדן שם. אחרי מלחמת ששת הימים ירדן , באמצעות משרד ההקדשים שלה, הפעילה במקום את מנגנון הוואקף ושילמה משכורות לעובדיו, אולם כמעט ולא הייתה מעורבת בניהולו השוטף. כיום, מתוקף הסכם השלום עם ישראל והבנות פורמליות ובלתי פורמליות נוספות עם ישראל– ירדן הפכה לשותף השקט של ישראל בהר הבית, והשפעתה על הנעשה שם רבה. הצעד האחרון שבו נקטה – הרחבת מועצת הוואקף, ושילוב של גורמי קיצון בה, מסמן מפנה בעמדתה, ונעשה כמובן נגד עמדת ישראל. במועצה שולבו כזכור אנשי פת”ח, רש”פ ואף חבר נוסף – שיח’ עכרמה סברי, שמזוהה כיום עם ‘האחים המוסלמים’ והפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שהוצא אל מחוץ לחוק וכן עם תורכיה ונשיאה ארדואן.

ט. גלישת ההשפעה המוסלמית, גם לשטחים שלמרגלות ההר – בניגוד לעבר, ישראל מתחשבת היום בעמדה המוסלמית, ובעיקר בעמדת ירדן גם כאשר מדובר בשטחים הגולשים מהר הבית, מחוץ לחומות ההר ולמרגלותיו.

כך למשל הופקדה בידי הירדנים מלאכת שיקום הכותל המזרחי והכותל הדרומי של ההר, שיציבותם התערערה, וניבעו בהם סדקים. בנוסף נענתה ישראל לוטו ירדני בפרשת גשר המוגרבים, והיא אינה מחליפה אותו עד היום בגשר קבע. ישראל נענתה לוטו ירדני, גם בכל הקשור לפינוי פסולת בניה ואשפה ‘הכלואים’ מאחורי יריעות פח בסמטת ‘הכותל הקטן’, ברובע המוסלמי ( המשכו של הכותל המערבי, ואתר תפילה יהודי)

השינוי היחיד שחל בסטטוס קוו לטובת הצד היהודי, נוגע לאפשרות החופשית יותר, למימוש זכות הביקור של היהודים בהר. עד לפני כחמש שנים, הגבילה המשטרה מאד את מספר היהודים שנכנסו להר בעת ובעונה אחת. בזמן כהונתם  השר לבטחון פנים גלעד ארדן ושל מפקד מחוז ירושלים הפורש, יורם הלוי, השתנתה המדיניות והוחלט לממש את האפשרות שהסטטוס קוו מקנה לביקורים חופשיים יותר של יהודים בהר ( להבדיל ממימוש זכות התפילה – שנאסרה). בשנה שעברה, 2018, ביקרו בהר מעל 30 אלף יהודים, לעומת אלפים בודדים בשנה עד 2013. הרוב המכריע של המבקרים היהודים בהר מצייתים להנחיות המשטרה, ואינם מנסים להתפלל שם. ניסיונות לתפילה הפגנתית ופומבית בהר – נמנעים עט תמיד. תפילה שבלב, או תפילה במלמול שפתיים חרישי באופן שאינו נראה ואינו הפגנתי – אינם נמנעים.

הנה כי כן, למחאה המוסלמית השכיחה על הפרת הסטטוס קוו מצד ישראל, אין כלל בסיס. ההפך הוא הנכון. מי שמפר את הסטטוס קוו לאורך השנים בהר, הוא דווקא הצד המוסלמי. ישראל מגלה לאורך השנים אזלת יד וחולשה בדרך התמודדותה עם הכרסום המתמיד מצד המוסלמים בסטטוס קוו בהר. פרשת שער הרחמים הוא מבחן נוסף ליכולת העמידה הישראלית מול התהליך הנמשך הזה.