עבור לתוכן העמוד
Menu

קופרווסר: אירופה מתעלמת מנוכחות ה”אחים המוסלמים”

תופעת ההגירה ההמונית מעלה סוגיות ביטחוניות מרכזיות, דיפלומטיות, דמוגרפיות, משפטיות וכלכליות • גולד: חייבים להיערך לפרדיגמה חדשה ביחסי ישראל-אירופה • הכנס שודר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

היום (שני) יתקיים בתל אביב טקס השקת ספרה החדש של חוקרת המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה וחברת הפרלמנט האיטלקי לשעבר, פיאמה נירנשטיין “גל ההגירה לאירופה – דילמה יוצאת דופן”.

בכנס שיועבר בשידור ישיר בעמוד הפייסבוק של אתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, צפויים להשתתף, ד”ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ד”ר טומאסו וירגילי, עמית מחקר במספר מכוני מחקר בינלאומיים, השגריר בדימוס אלן בייקר, תא”ל במיל. יוסי קופרווסר ופרופ’ אסא כשר, עמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

באירוע ישתתפו שגרירים ונציגים נוספים מאירופה.

על הספר

הספר עוסק בדילמות חסרות התקדים העומדות בפני מדינות אירופה ונובעות מההגירה ההמונית מאפריקה וממזרח התיכון, המהווה כיום את האתגר המורכב ביותר בעניינים הבינלאומיים.

תופעת ההגירה ההמונית מעלה סוגיות ביטחוניות מרכזיות, דיפלומטיות, דמוגרפיות, משפטיות וכלכליות.

קישור אל הספר: http://jcpa.org/immigration-to-europe/

הצטרפו לסיקור בשידור חי של האירוע:

דברי פתיחה ד”ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה: ברוכים הבאים.

משבר ההגירה באירופה יוצר הבדלים בין צפון אגן המזרח התיכון לבין דרום אגן המזרח התיכון. למרות שנראה שהמשבר אומנם נרגע , הוא כבר השפיע על הפוליטיקה באירופה ואיך אנשים מסתכלים על היחסים באירופה.

אני מאמין שאנחנו צריכים לשקול כמה הדבר משפיע על היחסים לא רק בתוך אירופה אלא גם ביחסים של ישראל מול אירופה.

לישראל היום יחסים טובים ולעיתים מתוחים עם אירופה וכעת שתיהן יש להן אותו סט של דאגות. אם מביטים על סוגית ההגירה מעיראק וסוריה לאירופה ואתה עובר מה קורה בסיני ,ש עשוי להיות האתגר הבא של אירופה, ישראל הייתה פעילה בעזרה למצרים, כפי שחשף הנשיא א-סיסי, במאבק מול דאע”ש.

ניתן לחשוב מה היה קורה אם ישראל לא היית המציעה את הסיוע . אם דעא”ש היה מנצח בסיני הייתה לו אפשרות לחצות לתוך פנים מצרים ולהתחיל גל חדש של הגירה לכיוון אירופה באזור המזרחי. לכן כישראל עוזרת למצרים היא בעצם מסייעת לאירופה.

ישנם דרכים רבים שישראל מבינה שדאע”ש הוא אחד מארגוני הטרור הטובים בעולם ולכן ישראל שחשוב לה לדוגמה הנשוא של ייצוא גז וחידוש אנרגיה יוצר אלמנט נוסף לשיתוף פעולה.

אני חושב שאנחנו עוברים לעידן חדש שבוא נחנו צריכים להבין מה קורה ולהיות  מוכנים לפרדיגמה חדשה של אירופה שתהיה יותר טובה אפילו.

תא”ל במיל. יוסי קופרווסר:

נושא ההגירה הוא נושא חשוב ביותר, הוא רגיש וקשה שלא “לדרוך על אצבעות” כאשר אתה מתבטא בו ולכן אנסה לעשות זאת למרות שאני לא איש כזה.

אני מבקש לדבר כמובן על ההיבטים הביטחוניים של נושא ההגירה ובעיקר על האוכלוסייה המוסלמית בה. באירופה ישנה נוכחות של אוכלוסייה קיצונית מוסלמית. חלקה הגיעה מגלי המהגרים של שנת 2015 וחלקה נולדה וגדלה בתוך אירופה. ההגירה מבחוץ, דוגמת ההגירה של שנת 2015 , מזינה את הקיצונים בתוך אותה אוכלוסייה.

ארגונים קיצוניים מנצלים את גלי ההגירה כמו דאעש על מנת לעזור לאנשיה לחדור אל לב היבשת ולהקים בה תאי טרור. אירופה כבר חוותה את עניין זה עם שני המרוקאים שתכננו פיגועים ברחבי היבשת.

מאז אותם פיגועים נעשו פעולות רבות על ידי שירותי המודיעין של אירופה אבל לא מספיק כדי לנסות ולהתמודד עם הבעיה.

הבעיה השנייה, גם היא ידועה – החוזרים. אותם אנשים “לוחמים” החוזרים מהאזורים של דאעש לאחר שהמירו את דתם, השתתפו בלחימה וספגו את האידאולוגיה של הארגון הקיצוני וכעת לאחר תבוסתו והתפזרותו ברחבי היבשת הם מבקשים לחזור לבים ומהווים איום בטחוני.

ישנה אוכלוסייה שהיא קיצונית ראילסטית – כזו שמבקשת להחיל את חוקי השריעה על אירופה, אבל מבינה שכעת זו לא העת והיא ממשיכה לפעול להגיע אל היעד.

וישנה אותה אוכלוסייה שפשוט מבקשת חיים יותר טובים. רובה הגיע לפי גלי ההגירה של 2015, לאחר שהבנו במזרח התיכון כי ארה”ב נתנה אישור לאיראן להשתלט על המזרח התיכון והם הבינו כי לא יכלו להתקיים במקום כזה ומבקשים מקום אחר לגור בו. אותם מהגרים הם בעיקר מסוריה וחלקם אף אנשי “האחים המוסלמים” שלא הצליחו לחיות תחת אסד ותחת דאעש ונמלטו מן המדינה.

 

רבים מן המהגרים עוברים תהליך של הקצנה באירופה. חלקם עושים דרך ארוכה יותר, תחת הכרה שזו לא העת וחלקם מנסים לקדם אותה. הטעות היא של הממשלות המערביות המתייחסות אל אנשי “האחים המוסלמים” כנציגי הקהילה המוסלמית ומולה היא מקיימת את הדיון.

באירופה פועלים מספר ארגונים גדול תחת מטריה אחת של “האחים המוסלמים” הן במישור הפננסי והן במישור החינוכי. הם אינם מציגים עצמם כחלק מן “האחים המוסלמים” אבל הם כולם קשורים לארגון הראשי הממומן על ידי אנשי “האחים”. הממשלות המערביות חושבות כי הדרך להגיע לדון עם האוכלוסייה היא דרך אותם ארגונים ועל ידי כך מעלמים מהפעילות שלהם.

במסמך הרשמי שלנו שמנו לב כי בגרמניה, צרפת ובריטניה לפי דוחות רשמיים פועלים אלפים כארוגני טרור קיצוניים. זה אמנם לא הרבה אבל מדובר במספר שמהווה בעיה לשירותי הביטחון של אותן מדינות.

דרך נוספת היא החינוך ובתי הכלא שמהווים כר פורה הקצנה של אותם אנשים.

מה ניתן לעשות?

יש לשפר את יכולת ההתמודדות של המודיעין באירופה – המחשבה כי אותם מהגרים ישתלבו בתוך האווירה התרבותית שלאירופה אינה נכונה.

כמו כן על אותן מדינות לתמוך במאבק בקיצונים במדינות המקור.