עבור לתוכן העמוד
Menu

מבוא לחלוקת ירושלים

בארה"ב מאיימים לכפות על ישראל, חד־צדדית, פתיחת קונסוליה אמריקנית לפלשתינים בירושלים • המערכה נגד המהלך עולה שלב: דורי גולד סבור שיהיה צורך לשקול תגובה ישראלית, "אולי הרחבת ירושלים" • האמריקנים, מצידם, שוקלים שלוחה גם במזרח העיר, וחניכה מחודשת של משרדי אש"ף בוושינגטון

התרחיש הפסימי שאותו מתארים דיפלומטים ישראלים סביב סיפור הקונסוליה האמריקנית לפלשתינים בירושלים, עלול להתגשם כבר בעוד שבועות אחדים, אחרי אישור התקציב בכנסת. תומאס ניידס, השגריר המיועד של ארה”ב בישראל (מחליפו של דיוויד פרידמן), עתיד להגיע לבניין המפורסם ברחוב אגרון – כיום המעון הרשמי של שגריר ארה”ב בישראל. בבניין זה שכנה עד לפני כשנתיים הקונסוליה האמריקנית בירושלים – זו שהנשיא הקודם טראמפ סגר; זו שתפקדה מבירת ישראל שנים רבות כנציגות האמריקנית למזרח ירושלים ולשטחי הרשות הפלשתינית ועזה, והייתה כפופה למחלקת המדינה של ארה”ב ולא לשגרירות בתל אביב.

על פי הנחיית אדוניו בוושינגטון, ניידס – למרות התנגדות ישראלית – ינקוט צעד חד־צדדי. הוא יחזיר למקומו את שלט הקונסוליה, ויפריד מחדש בין פעילות השגרירות שטראמפ העביר מתל אביב לירושלים, לבין פעילות הקונסוליה שתעסוק בענייני הפלשתינים. כך יפעלו דה פקטו מבירת ישראל שתי ישויות דיפלומטיות אמריקניות: האחת, שגרירות, תעסוק בענייני ישראל שבתחום הקו הירוק. השנייה, קונסוליה, תתפקד בפועל כשגרירות ותעסוק בפלשתינים ממזרח העיר, מהגדה ומהרצועה, וגם במתנחלים היהודים ביו”ש.

אנשי מקצוע במשרד החוץ מכנים זאת “מבוא לחלוקת ירושלים”. הם מדגישים שהמשמעות של מהלך מעין זה, שמאחוריו ניצבים הנשיא ג’ו ביידן ומזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, תהיה ערעור אם לא נסיגה מהחלטת ארה”ב בתקופת טראמפ להכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל.

כך מבינים זאת גם הפלשתינים. רה”מ הפלשתיני מוחמד אשתייה הבהיר לפני ימים אחדים (דיווח של “מבט לתקשורת פלשתינית”) כי “המסר מהממשל האמריקני החדש הוא שירושלים אינה עיר ישראלית מאוחדת, ושהממשל האמריקני לא מכיר בסיפוח של ירושלים הערבית על ידי הצד הישראלי. אנו רוצים שהקונסוליה האמריקנית תניח את הבסיס לשגרירות האמריקנית העתידית במדינה הפלשתינית”.

אשתייה הסביר כי “הצעד האמריקני מרחיק את ארה”ב מההשקפה שירושלים היא עיר אחת, שעמדה בבסיס ההחלטה להעביר את שגרירות ארה”ב מתל אביב לירושלים”.

המערכה נגד המהלך, שהאמריקנים אינם מסתירים את כוונתם להוציאו אל הפועל, תפגוש בקרוב שתי החלטות אמריקניות נוספות שאמורות להשלימו. הראשונה – ארה”ב מבקשת לפתוח מחדש לא רק את הקונסוליה באגרון, אלא גם את השלוחה המזרח־ירושלמית שלה, זו שפעלה עד 2010 בדרך שכם (ואחר כך עברה לארנונה). השיח עם הפלשתינים על האפשרות הזאת כבר החל.

השלוחה המזרח־ירושלמית של הקונסוליה סייעה במשך שנים להקמת מוסדות השלטון ומנגנוני הביטחון של הרשות, ואף סיפקה לממשל בוושינגטון נתונים “מפלילים” על הבנייה הישראלית ביו”ש ובשכונות היהודיות במזרח העיר, כדי שיוכלו לפעול נגדה.

מבוכה אחרי התקציב?

ההחלטה העתידית השנייה שעשויה לצאת לפועל, היא פתיחה מחדש של נציגות אש”ף בוושינגטון. קבוצת חברי קונגרס דמוקרטים מהאגף הפרוגרסיבי של המפלגה מכינה את הקרקע למהלך. הנציגות נסגרה כזכור בימיו של טראמפ, אבל ממשל ביידן נוטה לפתוח אותה מחדש. הדבר ייעשה אם וכאשר הצעת החוק, שאותה מוביל חבר הקונגרס ממישיגן אנדי לוין, תעבור בבית הנבחרים של ארה”ב.

כפי שדיווחה במוסף זה קרולין גליק, לוין מבקש לתקן את החוק האמריקני נגד טרור מ־1987 באופן שניתן יהיה לפתוח מחדש את נציגות אש”ף בוושינגטון. בחוק ההיסטורי ההוא, ארה”ב הגדירה את אש”ף כארגון טרור, ואסרה עליו לפתוח משרד בשטחה או לזכות בסיוע כספי אמריקני כל עוד הארגון וחבריו לא מפסיקים לעסוק בטרור.

האפשרות של מהלך חד־צדדי מצד וושינגטון בפרשת הקונסוליה האמריקנית בירושלים, מעוררת מבוכה בצמרת הישראלית, בעיקר לאחר שהאמריקנים הבינו משר החוץ יאיר לפיד שמדובר בשאלה של עיתוי ולא בשאלה של מהות (חשיפה של אריאל כהנא ב”ישראל היום”). האמריקנים ניאותו לפיכך לדחות את פתיחת הקונסוליה עד לאחר אישור תקציב המדינה בכנסת, כדי לאפשר לממשלה להתייצב פוליטית.

עמדת לפיד, בהנחה שאכן הציג אותה, כפי שטוענים האמריקנים (לפיד מכחיש) – אינה מקובלת על רה”מ נפתלי בנט. רה”מ, אומרים מקורביו ל”ישראל השבוע”, “מתנגד לפתיחת קונסוליה בירושלים בכל עיתוי שהוא. הוא רואה בה פתח שעלול להשיב בדלת הראשית את המדיניות האמריקנית ‘הישנה’, זו ששואפת לחלוקת ירושלים ולהקמת בירה פלשתינית במזרח העיר עבור מדינה פלשתינית עתידית”.

כשהמקורבים מדברים על “המדיניות הישנה”, הדבר מחייב תזכורת והסבר: עשרות שנים הבטיחו מועמדים לנשיאות ארה”ב, מהמפלגה הדמוקרטית ומהמפלגה הרפובליקנית, להעביר את שגרירות ארה”ב מתל אביב לירושלים – אך כאשר נבחרו, נמנעו מלפרוע את השטר. “חוק שגרירות ארה”ב בירושלים”, שהקונגרס חוקק ב־1995, חייב לכאורה את הממשלים להעביר את השגרירות לבירת ישראל, אבל נשיאי ארה”ב לדורותיהם חתמו מדי שנה על צווים שדחו זאת זמנית.

ממשלי אובאמה, בוש וקודמיהם אף טרחו לא פעם לקרצף מתצלומים רשמיים של הממשל את הכיתוב “ירושלים, ישראל”, והשאירו על התמונות רק את הכיתוב “ירושלים”. מחלקת המדינה אף סירבה לרשום בדרכונם האמריקני של אזרחי ארה”ב ילידי ירושלים, כי מקום לידתם הוא “ירושלים, ישראל”.

 

מנכ”ל משרד החוץ לשעבר, ד”ר דורי גולד, כיום נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, סבור שישראל צריכה לשים דברים על השולחן ולהבהיר לארה”ב גלויות מה היא יכולה לעשות, ומה אינה מסוגלת ואינה רשאית לעשות. “אם נהיה ברורים לגבי מרחב התמרון האמיתי שלנו – האמריקנים יכבדו זאת”, הוא מעריך. גולד, שידוע בניסוחיו הזהירים, אינו בורר הפעם מילים, ומגדיר את כוונת הממשל לפתוח מחדש את הקונסוליה בירושלים כ”שערורייה”. “ישראל לא יכולה להשלים עם איום על הריבונות שלה בירושלים”, הוא אומר.

האם ניתן בכלל למנוע מהלך אמריקני כזה, אם הוא ייעשה חד־צדדית, כפי שכבר נשמעים רמזים?
גולד: “אולי לא, אבל אז יידרש דיון מעמיק בנוגע לאפשרות לנקוט מהלך תגובה ישראלי, למשל הרחבת ירושלים. יש עוד רעיונות. איני רוצה להרחיב בכך, אבל ודאי שאי אפשר ללא תגובה”.

ארה”ב טוענת שהקונסוליה היתה קיימת כאן עשרות שנים, מבלי שישראל תבעה לסגור אותה.
גולד: “אנו שופטים את המציאות הקיימת. עשרות שנים גם הרשות הפלשתינית לא היתה קיימת והיום היא קיימת. 19 שנה ירושלים היתה מחולקת עם גדרות וגבול, וכבר 54 שנים שזו עיר לא מחולקת.

דברים משתנים. אם הם היו פותחים קונסוליה ברמאללה – לא הייתי מתלהב, אבל הייתי מבין זאת. אם הם היו פותחים קונסוליה אחרי שהרשות הפלשתינית היתה מפסיקה לשלם משכורות למשפחות המחבלים, לא הייתי מקבל את הקונסוליה בירושלים, אבל הייתי מבין את הדרישה. אבל הפלשתינים לא שינו את ההתנהגות שלהם – ומקבלים פרס”.

האם פתיחת קונסוליה אמריקנית לפלשתינים בבירה היא מהלך שמבטל את ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל?

גולד: “זה עלול להוביל לשם ולסלול דרך. צריך לזכור שישנה אמנת וינה מ־1963 – שישראל וארה”ב חתומות עליה – שלפיה דרושה הסכמה של המדינה המארחת כדי לפתוח קונסוליה. לעשות את זה חד־צדדית – בלי הסכמת ישראל – זו שבירת כלים”.

אולי המלחמה נגד הקונסוליה, שבסופו של דבר היא סמל, היא המלחמה הלא נכונה? אולי נכון יותר להשקיע את האנרגיות מול ארה”ב בהתעקשות על בנייה בעטרות, ובהר חומה, ובגבעת המטוס ובאי־1, בנייה שיכולה לעצב את גבולות העיר לדורות?

גולד: “אין סתירה בין הדברים. אני, בכל מקרה, לא רואה היום את ארה”ב מאפשרת מדיניות שמכירה בזכות של ישראל לבנות בשטחים שהיו חלק מירדן לפני 1967. תיאום עם ארה”ב הוא דבר חיוני וחשוב, אבל סיפור הקונסוליה הוא קריטי, ואין מקום להתפשר עליו. הוא שייך לעניינים שבנפשה של המדינה. אסור להתפשר על הזכות שלנו בכל ירושלים”.

גולד מציין כי הסביר את הזכויות הללו ב־2017 בפירוט רב, בפני ועדה של בית הנבחרים האמריקני. “החברים שם הבינו זאת”, הוא אומר, “המציאות הפורמלית עכשיו היא עדיין כזו שמבחינת ארה”ב, ירושלים היא בירת ישראל. ארה”ב לא חזרה בה מההכרה בכך. במציאות הזו צריך לדבוק ולנהל את המאבק מול ארה”ב בחוכמה וברגישות, אבל בעיקר בנחישות ובאמונה”.

הוא מבהיר כי הוא עצמו אינו מבדיל בין מערב העיר למזרחה. “יש ירושלים אחת, אבל התוצאה של פתיחת קונסוליה ברחוב אגרון במערב העיר תהיה לא רק ערעור על הריבונות הישראלית בבירה, אלא גם נגיסה חמורה במעמד שהיה לישראל במערב ירושלים לפני 1967”.

בינתיים, הממשל האמריקני מכין את הקרקע למהלך, ואישר תקציב להפעלת הקונסוליה במערב העיר. אף החלו בירורים באשר לפתיחת שלוחה של הקונסוליה גם במזרח העיר. פתיחת הקונסוליה, מבהיר גורם אמריקני, “היא הבטחת בחירות של ביידן. הוא חייב זאת לחלקים נרחבים במפלגה הדמוקרטית”.

בישראל, לעומת זאת, מזהיר גורם פוליטי מהקואליציה את האמריקנים, שהתעקשות על פתיחת הקונסוליה – אפילו לאחר אישור התקציב – תערער את ממשלת בנט־לפיד ועלולה לשרת את בנימין נתניהו. “יש שרים בממשלה שלא יחיו עם הדבר הזה, ועלולים להעביר את תמיכתם לאופוזיציה”, מזהיר אותו גורם. “אני מקווה ומאמין שהאמריקנים מביאים גם את זה בחשבון”.

פורסם באתר ישראל היום.