עבור לתוכן העמוד
Menu

מאבקי הירושה ברש”פ: ה”אוריינט האוס” חוזר

חילופי ירי בין אנשי המוקעטה לבין אנשי דחלאן ברחבי השטחים מובלים לשובו של המאבק שכנראה היה תמיד מתחת לפני השטח - מקומיים מול אנשי טוניס, דבר המתבטא כעת במאבק בין עבאס לדחלאן

בגדה מחריפה המתיחות בין תומכי דחלאן לבין נאמני אבו מאזן. ברמאללה נכנסו כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית למחנה הפליטים אל-אמערי, הקרוב מאוד למרכז העיר, כי יש בו פוטנציאל של השתלטות חמושה על רמאללה, ובמחנה הפליטים בלאטה נהרגו אנשי דחלאן.

המתיחות הגיעה לידי פיצוץ בגלל הסכמי השלום בין ישראל לאמירויות שדחלאן מזוהה עמם. 

במזרח ירושלים סולקו אנשי דחלאן משורות פת”ח “הרשמי”, אבל הם מתארגנים בנפרד. בעוד רמאללה מגייסת יסודות אלימים מן העולם התחתון, אנשי דחלאן מתארגנים סביב הפרסונל של “האוריינט האוס” לשעבר, שביטא את ההנהגה המקומית מול הנהגת פת”ח שבאה בעקבות הסכמי אוסלו מתוניס.

הצטרפו עכשיו לטלגרם של המרכז הירושלמי לעניייני ציבור ומדינה

 

אנו נוטים לייחס תשומת לב לתחרות בין האישים השונים הנאבקים על ההנהגה הפלסטינית, אבל הדוגמא של מזרח ירושלים ממחישה לנו על מה בעצם המאבק האמיתי – מעבר למאבק האישי, יש כאן מאבק בין הפלסטינים המקומיים מול ההנהגה שהובאה על ראשם בכוח הסכמי אוסלו.

 

האם עכשיו תשנה צרפת את מדיניותה?

ישראל לא הייתה יכולה לסגור את “אוריינט האוס” אלמלי רמאללה כבר שחקה אותה, הקטינה ולמעשה ביטלה את חשיבותה. ישראל הייתה רק נועל השערים הרשמי. כעת, “האוריינט האוס” הישן מתארגן מחדש, והפעם נגד ההנהגה שבעיניהם לא שייכת לכאן, ועליה ללכת.

עניין המאבק המשותף בדחלאן עלה גם כנושא עיקרי בשיחות הפייק פיוס בין פת”ח לחמאס בתורכיה. פת”ח ביקש מחמאס לשתף פעולה נגד דחלאן, וחמאס סירב!

יש הרבה סיבות לכך, אבל אחת העיקריות היא שבשורה התחתונה גם חמאס מרגיש עצמו שייך “לפנים” ולא ל”חוץ”, ובנפת רמאללה למשל, משפחת ברגותי הגדולה מוכנה לשתף פעולה עם חמאס יותר מאשר עם המוקאטעה, והעובדה שמרוואן ברגותי, סמל הנהגת הפנים עדיין נמק בכלא, בלי שפת”ח תוניס נוקף אצבע לטובתו – אומר הכל.  

האם נפתח בגלוי קרב הירושה ברש”פ?