על רקע המשבר ההומניטרי ממנו מזהירה מערכת הביטחון עומד הקבינט עומד לדון השבוע בסוגית נמל הים בעזה. התוכנית הכמעט בלעדית שעל הפרק היא תכניתו של השר ישראל כ"ץ, להקמת אי מול עזה שישמש לכמה מטרות, ובראשם נמל ימי.
לדעתי זאת תוכנית טובה, ויש לקוות כי תינתן לה תשומת לב ראויה. אולם עדיין יש בה מספר בעיות עיקריות לדעתי:
- מדובר בתוכנית לטווח ארוך – עזה דורשת פתרון מידי ומהיר להקלת המצוקה על האוכלוסייה.
- התוכנית יקרה מאוד – וכמו כן, לא ברור מה יהיו מקורות המימון שלה.
- סוגית הביטחון – הסוגיה אולי החשובה ביותר, ואין לכך פתרון המניח את הדעת בינתיים.
ברור לכל כי חמאס לא יוותר על ניצול כל פרצה אפשרית להברחת נשק, ורק פיקוח ישראלי ישיר יכול לתת לכך מענה טוב. נמל בעזה לא יאפשר פיקוח ישראלי ישיר, וכל הפתרונות לפיקוח מרחוק, כמו בקפריסין, אינן מניחות את הדעת.
פתרונות הביניים – נמל זמני
מכיוון, שתוכנית האי, אפילו תאושר, לא תיתן מענה מידי, הדבר מחייב לבחון גם פתרונות אחרים, ולו לתקופת ביניים.
רעיון היכול להוות פתרון ביניים מתקבל על הדעת הוא נמל בסיני, בין אם נמל אל-עריש, או נמל חדש ליד הגבול בציר פילדלפי, או פתיחת רציף לפלסטינים בנמל אשדוד.
בשיחות עם גורמים מצריים בכירים התברר לי כי מצרים לא מוכנה בשום פנים לתת לפלסטינים נמל, לא באל-עריש ולא נמל חדש על גבול הרצועה ברפיח.
לראשונה, מצרים איננה מתנגדת שהמוצא לים לפלסטינים יהיה בשטח ישראל.
אם כך, האלטרנטיבה של נמל אשדוד הוא שמירה על הסטטוס קוו האמצעות הסדרים אד הוק להעברת סחורות לעזה מנמל אשדוד – נדמה כי פתרון מוסכם בין הרש"פ לבין ישראל ייתכן בהקשר זה. הבעיה שבהסדרת רציף רשמי לרשות הפלסטינית באשדוד, היא שמיד אחר כך ידרשו הפלסטינים מעבר בטוח לתרקומיה, והם לא מסתירים כוונה זאת. לתפיסתה של הרש"פ מדובר במעבר בטוח שיהיה תחת ריבונותם הבלעדית ויפקיע מישראל את הריבונות בשטח.
הצעה נוספת היכולה לעמוד על הפרק היא הקמה של מזח מיוחד לעזה באשדוד, בהוצאה לא רבה, שיפעל תחת פיקוח ישראלי מלא ויחובר למעבר כרם שלום.
כל הפתרונות האלה לא צריכים "להתחרות" בתוכנית האי, אלא לתת פתרונות מהירים ויעילים לבעיה דחופה.
פורסם לראשונה ב-5 בפברואר 2018