עבור לתוכן העמוד
Menu

לקחי גדר הביטחון ברצועת עזה בהקשר של הגדה המערבית

מאמר המבוסס על הרצאתו של האלוף במיל' דורון אלמוג במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ב-29 בנובמבר 2004.

 

  • כחלק מיישום הסכמי אוסלו, ויתרה ישראל ב-18 במאי 1994 על 80 אחוזים מרצועת עזה. כשאנו מדברים על התנתקות מעזה, המשמעות היא נסיגה מ-20 האחוזים הנותרים של השטח.
  • בתקופה כהונתי כאלוף פיקוד הדרום, בשנים 2000 עד 2003, היו יותר מ-400 ניסיונות של פלשתינאים לחדור לישראל, וכולם נכשלו.
  • אחד האמצעים הביטחוניים העיקריים שננקטו בזמן הקמת הגדר מחדש היה כינון אזור חיץ ברוחב של קילומטר אחד. נוסף על כך, הקמנו נקודות תצפית המצויידות בטכנולוגיה עילית, שאִפשרו לחיילים להשגיח על שישה קילומטרים בערך, יום ולילה, והוצאנו לכוחותינו כללי פתיחה באש חדשים כלפי כל מי שמתקרב לאזור זה.
  • בלמנו כ-30 אחוזים מהפעילות העוינת ליד הגדר, וכ-70 אחוזים בתוך השטח, בפעילות התקפית. נוסף על הגדר, אנו חייבים להמשיך לאסוף מודיעין בכל השטחים, כדי שנוכל ליירט טרוריסטים פלשתינאים.
  • מאחר והגדר מונעת מהמחבלים לצאת מרצועת עזה, הם החליטו לשנות את הטקטיקה, והם מפתחים רקטות ויוזמים התקפות ממוקדות על יישובים יהודיים. לכשנסיים את הקמת הגדר סביב הגדה המערבית, ייתכן שמודל הטרור הפלשתינאי ישתנה גם שם, והוא יתנהל באותה המתכונת.

מלחמה המכוונת נגד ערים ישראליות

מאז ספטמבר 2000 איבדה ישראל 1,020 נפשות במלחמה נגד הטרור הפלשתינאי. זוהי המלחמה הראשונה שבה המחיר בחיי אזרחים היה גבוה כל-כך, ושבה רוב ההרוגים היו בערים שלנו, בלב-לבה של ישראל. ההחלטה להקים גדר ביטחון בגדה המערבית היא בראש ובראשונה הצהרה ביטחונית: שממשלת ישראל תעשה כל מה שביכולתה כדי להגן על חיי אדם בישראל.

כמפקד רצועת עזה בין 1993- 1995, הייתי מעורב בבניית הגדר המפרידה בין רצועת עזה לישראל. הייתי גם נוכח בתחילת היישום של הסכמי השלום באוסלו, והייתי המפקד הישראלי הראשון שקיבל את פני ערפאת ב-1 ביולי 1994, כשהגיע ממצרים לעזה.

כחלק מיישום הסכמי אוסלו, ויתרה ישראל על 80 אחוזים מרצועת עזה. מאז 18 במאי 1994, זמן קצר לפני בואו של ערפאת, היה הכוח הישראלי פרוס רק ב-20 אחוזים מרצועת עזה. לכן, כשאנו מדברים על התנתקות מעזה, המשמעות איננה נסיגה מכל הרצועה, אלא רק מ-20 האחוזים הנותרים של השטח.

הפלשתינאים מפרקים את הגדר

זמן קצר אחרי יישום הסכמי אוסלו, ישראל הקימה גדר סביב רצועת עזה גדר באורך 60 ק”מ אך, בתחילת האינתיפאדה האחרונה איבדנו את רובה. האינתיפאדה החלה ב-28 בספטמבר 2000. בדצמבר 2000, בביקורי הראשון ברצועה כאלוף פיקוד הדרום, גיליתי שהפלשתינאים פירקו את רוב הגדר. בה בעת קיבל צה”ל בין 10 ל-30 התרעות מודיעיניות ליום על מחבלים המנסים לחדור לישראל כדי לתקוף ולרצוח ישראלים, תחילה על-ידי הטמנת מטעני נפץ ואחר כך באמצעות מפַגעים מתאבדים.

בתקופה שבה הייתי אלוף פיקוד הדרום, בשנים 2000 עד 2003, היו למעלה מ-400 ניסיונות של פלשתינאים לחצות את הגבול מרצועת עזה, וכולם נכשלו. להלן כמה מהסיבות העיקריות לכך:

  • המהלך הראשון שלנו היה להקים מחדש את הגדר. הקמתה נמשכה שישה חודשים, מדצמבר 2000 עד יוני 2001.
  • אחד האמצעים הביטחוניים העיקריים שננקטו בזמן הקמת הגדר היה כינון אזור חיץ ברוחב של קילומטר אחד. לפעמים היו פרדסים שאִפשרו למחבלים להתקרב בהסתר עד 50 מטרים מהגדר. הדרך היחידה להתמודד בתכליתיות עם ההתרעות המודיעיניות שלנו היתה לכרות את העצים כדי לאפשר תצפית טובה יותר.
  • נוסף על כך, הקמנו נקודות תצפית המצוידות בטכנולוגיה עילית, שאפשרו לחיילים להשגיח על שישה קילומטרים בערך, יום ולילה, ופרסמנו לכוחות כללי פתיחה באש חדשים כלפי כל מי שמתקרב לאזור זה.

הניסיון שצבר פיקוד הדרום ברצועת עזה הוא הבסיס למאמצינו להקים גדר חדשה בגדה המערבית. מבחינה גיאוגרפית, הגדה המערבית שונה מרצועת עזה, אבל מנקודת ראות מקצועית היא מהווה בעיה דומה, אף כי הגדה המערבית מרובה בגבעות, והיא גדולה פי עשרה מרצועת עזה.

בלמנו כ-30 אחוזים מהפעילות העוינת ליד הגדר, וכ-70 אחוזים בתוך השטח, בפעילות התקפית. אנו מצפים ותובעים את הקמתה של רשות פלשתינאית חזקה שתגלה נכונות להיאבק בטרור ולפרוק את ארגוני הטרור שבשטחה מנשקם.

רפיח, על הגבול המצרי, מאופיינת במנהרות. כשהייתי אלוף פיקוד הדרום, השמיד צה”ל יותר ממאה מנהרות לאורך ארבעת הקילומטרים של רפיח. תופעת ההברחות החלה עם יישום הסכם השלום בין ישראל למצרים. אחד התנאים שהציב הנשיא סאדאת היה חלוקת העיירה רפיח לשניים, כדי שחלק ממנה יישאר מצרי וחלק יהיה תחת שליטת ישראל. מכיוון שמסדרון הגבול באזור זה צר מאוד, זמן התגובה של הכוחות הישראלים קצר ביותר. אנו משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כדי לגלות את המנהרות ולהשמידן, אבל הבעיה נמשכת עד היום.

הקמת הגדר והטכנולוגיה החדשה סביב רצועת עזה אִפשרה לנו גם לעקוב אחר אירועים ולצלמם, וכך התאפשר לצה”ל לבצע “תחקיר” או “ניתוח אירוע מבצעי”, הכולל שאלות קשות על התנהגות החיילים והמפקדים בשטח.

הטקטיקות של המחבלים משתנות

לאחר שהגדר מנעה מהמחבלים לצאת מרצועת עזה, הם החליטו לשנות את הטקטיקה: התחילו לפתח רקטות ולהשתמש במטעני נפץ גדולים בתוך הרצועה. הם גם יזמו התקפות ממוקדות על יישובים ישראליים. כשנסיים את הקמת הגדר סביב הגדה המערבית, ייתכן שמודל הטרור הפלשתינאי ישתנה גם שם, והוא יתנהל באותה המתכונת.

מניסיוננו ברצועת עזה למדנו שצריך להמשיך ולהקים את הגדר סביב הגדה המערבית. ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2004 הסתמנה ירידה חדה בהצלחות הטרור, אבל לא משום שהם לא ניסו. בכל חודש ישנם בין חמישה לשלושים ניסיונות לשגר מפַגעים מתאבדים ללבה של ישראל.

חשוב שנקים גם אזור חיץ ביטחוני בצמוד לגדר. אם נרשה לפלשתינאים לעבד את אדמותיהם עד הגדר ללא אזור חיץ כזה, נאפשר למחבלים לתפוס מקום שממנו יוכלו לשגר בעתיד התקפות. ולבסוף, נוסף על הקמת הגדר, עלינו להמשיך ולאסוף מודיעין בכל השטחים כדי שנוכל לשפר את יירוט המחבלים טרם הגעתם ליעדם, ולסכל את הפיגועים המתוכננים על ידם.