עבור לתוכן העמוד
Menu

לבנון נערכת למשבר לחם בעקבות הלחימה באוקראינה

שר הכלכלה אמין סלים הזהיר כי  פלישת רוסיה לאוקראינה  עלולה לגרום לשיבוש לאורך זמן לרשתות אספקת המזון • "בין 50% ל-60% מייבוא ​​החיטה [של לבנון] מגיע מאוקראינה או מרוסיה", - בהיקף של בין 40 ל-50 אלף טון בשנה, המופצים בין 12 טחנות ברחבי לבנון. 

לבנון הכריזה על צעדי קיצוב המגבילים את השימוש בדגנים לשמירה על אספקת הלחם במדינה, זאת בעקבות משבר התבואה הצפוי לנוכח המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

"נשתמש רק בחיטה לייצור לחם עד שנוכל להבטיח מקורות חלופיים של יבוא דגנים מקנדה ואחרים", צייץ שר התעשייה ג'ורג' בושקיאן ב-5 למרץ.

ביום שישי קרא ראש הממשלה נג'יב מקטי ל"צעדים מחמירים כדי להבטיח שלבנון לא תיקלע למשבר מזון ", במהלך מושב הפרלמנט.

איגוד המילר הלבנוני (ארגון החוואים) הודיע ​​על הסכמתם עם עמדת הממשלה, תוך ניסיון להגדיר את אספקת הלחם הערבי, מרכיב עיקרי בתזונה הלבנונית.

"האמצעים מיושמים כדי שנוכל להבטיח להמשיך לייצר זמן רב ככל האפשר, עד שנוכל להבטיח אספקת חיטה נוספת", הוסיפו בהצהרה.

שר הכלכלה אמין סלים הזהיר כי  פלישת רוסיה לאוקראינה  עלולה לגרום לשיבוש לאורך זמן לרשתות אספקת המזון.

לדברי סלים, "בין 50% ל-60% מייבוא ​​החיטה [של לבנון] מגיע מאוקראינה או מרוסיה", – בהיקף של בין 40 ל-50 אלף טון בשנה, המופצים בין 12 טחנות ברחבי לבנון.

עם זאת, השר דחק שלא לקנות בהלה, בטענה שללבנון יש מספיק מאגרי תבואה שיספיקו ל-45 יום, במידה והאספקה ​​תופסק.

בתקופות רגילות, אוקראינה היא אחת היצואנים הגדולים בעולם של דגנים כמו תירס, שיפון, שעורה, והכי חשוב חיטה.

מדינות אחרות ברחבי המזרח התיכון יישמו צעדי קיצוב תבואה, מחשש שייקח זמן רב עד שהאספקה מאוקראינה תתחדש.