המחירים של מוצרי היסוד ממשיכים לזנק, הרעב מתפשט ברחובות ואנשים פורצים לבנקים שקורסים. אם בשנים האחרונות הפגנות ההמונים וערימות האשפה המצטברות בביירות העלו חשש לקריסת השכנה מצפון, בשבועות האחרונים – זאת המציאות.
ד"ר ז'ק נריה, מומחה ללבנון וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מסביר בשיחה עם "ישראל היום" איך דווקא מלחמת האזרחים בסוריה מילאה תפקיד מפתח בהתמוטטות המערכת הבנקאית. "במשך עשרות שנים, לבנון הייתה מקלט לכספים ערביים, בעיקר של כספי המפרץ – סעודיה, האמירויות ומקומות אחרים. בלבנון ניתנו אז ריביות אסטרונומיות בין 30% ל-50% על הכסף (על ההפקדות; ש"ק) באישור הבנק המרכזי. הבנק ניצל זאת כדי לממן את המשכורות ואת הפוליטיקאים.
"הדבר הזה עבד כל עוד כסף חדש הגיע והחליף את מה שבוזבז. ברגע שחיזבאללה נשלח בהוראת איראן וניצב ליד המשטר הסורי, הוא התנגש עם המיליציות שנתמכו על ידי סעודיה ומדינות המפרץ. ואז הסעודים ודומיהם החליטו שאין מקום לכסף שלהם בלבנון, והתחילו למשוך כספים. לאט-לאט, הבנק המרכזי השתמש ברזרבות שלו. זה קרה ברצף של שבע-שמונה השנים האחרונות.
"הזרז המיידי היה הפיצוץ בביירות. האנשים נבהלו והלבנונים עצמם התחילו להוציא כספים. למרות החוקים הדרקוניים שהטיל הבנק המרכזי, מתברר שבתוך פחות משלושה חודשים הלבנונים הוציאו מהבנקים קרוב ל-10 מיליארד דולר לחו"ל. שמו אותו (בבנקים) באירופה – בשווייץ, בצרפת ובמקומות נוספים. ואז הוטלו מגבלות על הבנקים, וברגע שזרעו פאניקה בקרב האוכלוסייה – הדברים התגלגלו כמו כדור שלג: שער הלירה הלבנונית, שבמשך עשרות שנים היה 1,500 לירות לדולר, איבד גובה ונכון להיום הוא עומד על 19,000 לירות לדולר".
ניהול בינלאומי – או התמוטטות
במקביל, הרשתות החברתיות מוצפות בסרטונים שמתעדים את התורים הארוכים בתחנות הדלק. ד"ר נריה מסביר שהכלכלה בלבנון מתנהלת באופן ריכוזי. "הדלק ממומן על ידי הממשלה ותחנות הכוח הן ממשלתיות. שתי תחנות כוח שסיפקו 40% מהחשמל בלבנון היו מושבתות בעצם כי נגמר הדלק. מה עושים? משתמשים בכספים שנשארו ברזרבות של המדינה ואז מנסים לחלק אותם. לחלק – זה לייבא מוצרי יסוד: פורמולה לתינוקות, תרופות ודלקים – והכל בסכום של 400 מיליון דולר בחודש. עכשיו אין יותר כסף ברזרבות. יש עדיין כסף בתלושים לעוד חצי חודש או לחודש שלם, לפני שתהיה התמוטטות. אין יותר כסף".
החוקר מוסיף כי יוזמות הסיוע נתקלות בקושי בגלל רמאות של לבנונים. כך, למשל, אנשים נוהגים למלא יותר דלק ממה שהוקצה להם, ואז למכור אותו במחיר כפול. "הם חייבים למעלה ממאה מיליארד דולר ללווים בחו"ל, והם לא מסוגלים להחזיר את הכסף. התעשייה העיקרית הייתה התיירות, והיא נגמרה יחד עם הסעודים ואחרים שהחליטו שהם לא באים", הוא אומר.
בשל כך, הצרפתים מתנים את הסיוע ברפורמות ובהקמת ממשלה של טכנוקרטים. אלא שזו נתונה למחלוקת משולשת בין ראש הממשלה הממונה סעד אל-חרירי, נשיא לבנון מישל עאון וחיזבאללה. הריב נסוב סביב השאלה מי ימנה שניים מתוך 18 השרים בממשלה הטכנוקרטית. לדברי המומחה, הפתרון היחיד שעשוי לסייע הוא גוף בינלאומי שינהל את המדינה לצד הממשלה או במקומה, "אחרת לא יבוא שום סיוע. אף אחד לא ייתן גרוש שם כל עוד יודעים שהכסף הזה יגיע לחיזבאללה".
בתוך כל הכאוס הזה, חיזבאללה הוא הגורם היחידי שנהנה מעומק אסטרטגי של דולרים מאיראן. "חיזבאללה ממתין בצד ומחכה להוראות מאיראן מה לעשות הלאה. איראן אמרה לו בזמנו – 'בואו תיכנסו למערכת הלבנונית ותהיו חלק מהממשלה'. השלב הבא זה להשתלט על לבנון. זה בעצם מה שעומד מבחינת ישראל כאיום העיקרי. האיום הוא שחיזבאללה לא יהיה רק מדינה בתוך מדינה, אלא מדינת חיזבאללה", מזהיר ד"ר נריה.
פורסם ב"ישראל היום" ב-14.7.21.
