עבור לתוכן העמוד
Menu

כיצד התמודד המזה”ת עם ה”שפעת הספרדית”

מספר מחקרים נכתבו בעבר על ההתמודדות של האזור עם השפעת שגבתה למעלה מ-50 מיליון קורבנות ברחבי העולם • לדעת חוקרים רבים נמל יפו היה השער של המחלה ל"סוריה הגדולה"

מגפת “השפעת הספרדית” שפקדה את העולם מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה ב-1918 הרגה למעלה מ-50 מיליון בני אדם. השפעת לא פסחה על אזור המזרח התיכון שהיה מוקד חשוב למסחר ועליה לרגל.

לפי מחקרים שנעשו לאחרונה על המגיפה ההרסנית, כמעט 500 מיליון אנשים ברחבי העולם נדבקו.

אחד הקורבנות של השפעת הקשה היה אחד מהאנשים המזוהים ביותר עם עיצובו של המזרח התיכון – סר מארק סייקס הדיפלומט הבריטי שעבד במסגרת ועידת השלום בפאריס, פרש לחדרו בערב של 16 לפברואר ונפטר בגיל 39. הוא מת מהמגפה הנוראית.

סייקס, אחד מהשותפים להסכם הקרוי על שמו משנת 1916 ,סייקס-פיקו, היה לאחד הקורנות האחרונים של המחלה.

סר מארק סייקס, האיש שעיצב את המזה"ת החדש
סר מארק סייקס, האיש שעיצב את המזה”ת החדש

ברחבי המזרח התיכון, השפעת גבתה חיים ללא רחמים כמו במקומות אחרים. המגיפה העולמית הגיעה בשלושה גלים, אך זה היה הגל השני, הארסי ביותר, שהשיג הביאה למקרי מוות רבים במה שמכונה “סוריה הגדולה” בסביבות 1918.

המידע אודות השפעת הנגיף הקטלני על המזרח התיכון הוא מועט, כך לפי כתבה שפורסמה באתר “THE NATIONAL”. מן המעט שקיים ניתן ללמוד בספרים.

נמל יפו – הפתח ל”שפעת הספרדית”

עבודת התזה המוצלחת ביותר שנכתב על ההשפעה על האזור נכתבה על ידי קגל ג’וסטשטיין לנגפלד לינד ב -2012″, השפעת מגיפת השפעת הספרדית משנת 1918 על סורי רבתי” ופורסמה במסגרת החוג ללימודי המזרח התיכון ואפריקה בלונדון.

המזרח התיכון היה אזור שנמצא בסכסוך. מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הבריטי. הגל השני הגדול , עליו סופר מקודם, הגיע לפי הדיווחים בנובמבר 1918. לפי לינד הפצת המחלה נעשתה על ידי הכוחות שהגיעו מאירופה אל היבשת. “יפו … ככל הנראה הייתה נקודת הכניסה הראשונה לנגיף באזור [בספטמבר], על ידי אוניות בריטיות מאלכסנדריה או פורט סעיד ”.
אזרחים וכוחות צבאיים כאחד הוכו על ידי ההידבקות במקביל להצתת הרעיון הערבי על ידי לורנס איש ערב.

המגפה מכה בכולם

הכוחות משני צידי המלחמה – בריטים, אוסטרלים, הודים, טורקים ואחרים – נפלו קורבן לשפעת . ההקמה הצבאית של האימפריה הבריטית של כוח המשלוח המצרי (EEF) הביאה להפצה של שתי מגיפות במקביל – מלריה ושפעת בארץ ישראל באוקטובר 1918, לאחר תבוסת חיל הפרשים הטורקים.

לינד כותב גם כי “השפעת הספרדית בדמשק, מלווה במלריה, חיסלה כמעט מחצית מחיל פרשי המדבר של חיל הצבא האוסטרלי וניו זילנד (אנזאץ ‘)” באותו חודש.

 

האוכלוסייה האזרחית של “סוריה הגדולה” התמודדה מעט יותר טוב עם השפעת. ב- 6 בנובמבר 1918 כתב הקונסול הספרדי בירושלים: “יש כל כך הרבה מקרים של דלקת ריאות בזמן האחרון. השפעת המפורסמת למרבה הצער הופכת לדלקת ריאות, ותוך שלושה ימים היא הורגת… … ילדה רק בת 20 … נמדדו לה 43 מעלות … היא נפטרה, כביכול, הכל נשרף “.

אחד המאפיינים הבולטים של המגיפה הזו היא שהיא הרגה גם צעירים גם מדינות המפרץ סבלו מהשפעת. בסוף סתיו 1918, אבן סעוד, המלך הראשון והמייסד של ערב הסעודית, קרא לשירותיו של הרופא האמריקני, פול הריסון. הוא הגיע לריאד וגילה כי עשירית מהאוכלוסייה בעיר מתו מן המחלה.

“כל העיירה הייתה חולה, עד כדי כך שהגופות נסחבו על ידי חמורים וגמלים” , כתב הריסון ב- 18 בינואר 1919. הנסיך תורכי, בנו הבכור של אבן סעוד, היה רק בשנות העשרה המאוחרות שלו כשנכנע ל”שפעת ספרדית”.

“שנת הקדחת” בחצי האי הערבי

שנת 1918 נודעה בחצי האי ערב כ”שנת הרחמים “ו”שנת קדחת”. LOJIEN BEN GASSEM ARAB NEWS פירסם באתר “ARAB NEWS כי לשפעת לקח כמה חודשים כדי למחוק עיירות וכפרים. ארונו קבורה אזלו ואנשים ואנשים התחילו להוציא את דלתותיהם ולהשתמש בשמיכות כדי להעביר גופות למסגד לקבורה.
אנשים שנדבקו הצליחו לשרוד לא יותר מיומיים. רבים התנדבו לרחוץ את המתים, לחפור קברים ולקבור אות, כאשר הקברנים היו מותשים מעובדתם. יש אנשים שחפרו כל היום למעט בשעות התפילה, עד שנשברו, כתב גאסם.

A market in Riyadh, two years before the 1918 Spanish influenza pandemic. (Supplied)
A market in Riyadh, two years before the 1918 Spanish influenza pandemic. (Supplied)

בספרו של עבדול רחמן אל-סוויידה “נג’ד בעבר האחרון”, נכתב כי המאבק נגד המגיפה התבסס בעיקר על בידוד חולים בבתים ובמקומות מחוץ לעיר או בחומות העיר.
סופר בספר על ניסיון לפתח חיסון: “הם לוקחים מוגלה מחולים ומחסנים את שאר האנשים בדרכים פרימיטיביות, ובכך מגבילים את התפשטות המחלה. עשבי תיבול ופורמולות רפואיות היו כמה מהשיטות בהן השתמשו הסבים והסבתות במלחמה נגד המחלות, “אמר אל-סוביידה.


“לאחר 40 יום החלימו המטופלים והנשים היו מכינות להם מרק ( “אל-קירו “) מעודפי אוכל בעיר כדי לשמור על אמצעי זהירות” .

על פי אל-סוויידה, אנשים האמינו שאם המטופל אכל אוכל שלא מבושל ב”אל-קירו”, הם היו חווים סיבוכים. הסיר הכיל אוסף של בשר גמל, כבש ועיזים.

בספרו של פול ל. ארמרדינג “רופאים לממלכה: עבודתם של בתי חולים למשימה אמריקאית בממלכת ערב הסעודית”, היה למלך המייסד של הממלכה הסעודית , עבדול עזיז, תפקיד בולט במאבק נגד המגפה המדבקת הזו.

 

איראן – רעב כבד

איראן נפגעה קשה גם במהלך המגיפה. לפי מחקרו של אמיר אפקמי, פרופסור חבר לפסיכיאטריה ובריאות עולמית באוניברסיטת ג’ורג ‘וושינגטון בארצות הברית, במהלך 1918 איראן הייתה למעשה “מדינה כושלת”.

העובדה שאיראן הייתה קורבן למלחמה בין הצדדים על ידי המעצמות הביאה את המדינה על סף רעב וזאת בנוסף לבצורת קשה שפקדה את האזור מזה שנתיים. “היו סיבות מיוחדות שהפכו את האזורים הכפריים של [איראן] לפגיעים במיוחד למגיפה של 1918”, ציין אפקמי, מחבר חוקה פשרה: החוויה האיראנית עם מגיפת השפעת משנת 1918. “
רעב כבד פשט על המדינה. אפכמי כי המדינה הפרסית ככל הנראה איבדה בין 910,400 ל -2,431,000 מתושביה. זה בין שמונה ל 21.7 אחוזים מכלל האוכלוסייה שלה אז – וממקם אותה בראש טבלת תמותת האוכלוסיות הנפגעות מה”שפעת הספרדית”.

קורבנות נוספים היו מהגרים לבנונים וסורים לארצות הברית. מחקרים שנערכו על ידי מרכז Moise A Khayrallah ללימודי התפוצות הלבנוניות באוניברסיטת צפון קרוליינה מצביעים על כך שהפליטים מסוריה ולבנון סבלו מאוד מהנגיף, שגבה בין 500,000 ל- 675,000 נפשות בארה”ב.

לינד מציין כי מתוך אותם 500,000 איש בערך שנספו ב”סוריה הגדולה” מרעב או ממחלות הקשורות ברעב במחצית השנייה של המלחמה, רבים מהם היו ללא ספק קורבנות מגיפת השפעת.

 

https://www.thenational.ae/lifestyle/the-spanish-flu-pandemic-and-its-impact-on-the-middle-east-1.703289

https://www.arabnews.com/node/1649051/saudi-arabia

https://www.academia.edu/8231875/The_Impact_of_the_1918_Influenza_Pandemic_on_Greater_Syria