עבור לתוכן העמוד
Menu

יו”ש זה סיפור אחר”

טראמפ ונתניהו הכריזו שניתן לספח את הגולן כי ישראל כבשה אותו למען ביטחונה, אך משפטנים מבהירים שהדבר מנוגד לדין הבינלאומי, ושבכל מקרה לא ניתן להשליך מכך על עתיד הגדה

ההכרה החד-צדדית של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ בריבונות הישראלית ברמת הגולן הדגישה את הנימוק, שלפיו, כפי שנכתב בהצהרה, “מדינת ישראל השתלטה על רמת הגולן ב-1967 על מנת לבצר את ביטחונה מפני איומים חיצוניים”. ראש הממשלה בנימין נתניהו חיזק בטקס ולאחריו את הטענה הזו ואמר כי “ישראל זכתה ברמת הגולן במלחמת הגנה עצמית צודקת”. לפני המראתו חזרה ארצה אמר עוד לעיתונאים בשדה התעופה בוושינגטון כי “זה נותן עיקרון אחד חשוב בחיים הבינלאומיים, כשאתה מתחיל מלחמות של תוקפנות אתה מאבד טריטוריה. אל תבוא ותתבע את זה אחר כך. זה שייך לנו”. לאחר מכן, על מטוסו של ראש הממשלה, אמר גורם מדיני בכיר לכתבים כי ההכרה האמריקאית אכן קובעת לכאורה עיקרון שלפיו ניתן להחזיק בשטח שנכבש במסגרת מלחמת מגן: “כולם אומרים שאי-אפשר להחזיק בשטח כבוש והנה כן אפשר. אם זה נכבש במלחמת מגן זה שלנו”.‎

בעקבות דברי הגורם טוענים כעת פעילי ימין שההכרה האמריקאית תוכל לשמש בסיס לקמפיין מול הבית הלבן, שיקרא להכיר גם בריבונות הישראלית בגדה המערבית על תפיסה של מלחמת מגן.

הטענה כי יש הבדל לכאורה במשפט הבינלאומי בין שטח שנכבש במלחמה הגנתית לבין מלחמה שאינה כזו לא חדשה. היא נשמעת מעת לעת מפי גורמים ישראלים בזירה הבינלאומית. כך למשל, בכנס במוסקבה בפברואר 2018 אמר דורי גולד, מנכ”ל משרד החוץ לשעבר וכיום נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, כי “ישנה הבחנה ברורה של פרשנים משפטיים בינלאומיים לגבי שטח שנכבש במהלך מלחמת מגן לבין שטח שנכבש במהלך מלחמה יזומה”.

לדבריו, “הקהילה הבינלאומית הבינה כי מלחמת ששת הימים היתה מלחמת מגן ולכן הדין הבינלאומי שונה לגבי שטח רמת הגולן”. כדי להבין מה מעמד האמירות האלה בראי המשפט הבינלאומי שוחח “הארץ” עם משפטנים מומחים לנושא. המשפטנים הסכימו כי גם אם ישנה אפשרות להתפלפל על ההצדקה להחזקת שטחיה של ישות תוקפנית, אך כשמדובר בסיפוח השטח או בהחלת ריבונות, הטענה של מלחמת מגן לא קשורה לדיני הכיבוש.

כך למשל עמיתו של גולד, המשפטן והשגריר לשעבר אלן בייקר, מנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ששירת בתפקיד היועץ המשפטי וסמנכ”ל משרד החוץ, אמר ל”הארץ” כי במשפט הבינלאומי המודרני אין הבחנה בדיני הכיבוש בין מלחמת מגן למלחמה אחרת. לדבריו, “אין דרך לרכוש שטח בכוח ולא משנה אם זה מגן או לא מגן. המשפט הבינלאומי המודרני לא מכיר בזה. איך כן אפשר לרכוש שטח? על ידי הסכם במשא ומתן או השתלטות על מדינה שמפסיקה להיות קיימת. אבל לא בדרך הכוח. יש כאן פגם מסוים במשפט הבינלאומי בגלל שלמעשה יש כאן פרס לתוקפן. הוא לא מאבד את הזכאות לשטח”.

לדברי בייקר, “טראמפ לא ביסס את הצהרתו רק על טענת מלחמת המגן אלא בכך שהממשל הסורי ממשיך להוות איום. יש כאן נקודה מעניינת, ויש בזה צדק אני חושב, ותקדים שקבע השופט סטיבן שוובל בזמנו (נשיא בית הדין הבינלאומי בהאג לשעבר – נ”ל) שכל עוד אותה המדינה ממשיכה להוות איום על המדינה שכבשה את שטחה אז ככה הולכת ומתחזקת הזכות למדינה שכבשה להמשיך ולחזק את אחיזתה בשטח. אז אם במשך 52 שנה סוריה המשיכה וממשיכה להיות איום על ישראל, אז יש כנראה מצב מיוחד שמקנה מעמד יותר רציני או תביעה יותר חזקה לשטח. כיבוש, בעצם המלה, זה מצב חוקי לפי דיני המלחמה. הבעיה היא בהחלת הריבונות ובזה המשפט הבינלאומי לא מכיר אם זה נעשה בכוח. המשפט הבינלאומי גם לא מספיק מתייחס למקרה של תוקפנות מתמשכת”.

יו”ש זה סיפור אחר

אולם בעניין ההשוואה בין המצב בגולן לבין קביעת עיקרון עתידי לכאורה בגדה אמר בייקר שהדברים הם “קשקוש” מהבחינה המשפטית. “יהודה ושומרון זה סיפור אחר, זה לא עניין של מלחמת מגן או לא מלחמת מגן”, הסביר. “יש שם הסכם עם הפלסטינים שעדיין בתוקף (הסכמי אוסלו – נ”ל) שמחייב אותנו ואותם ליישב את הסכסוך. התחייבנו לזה”.

בייקר מוסיף כי “רק אם נפרוש מההסכמים בטענה של הפרה פלסטינית, והיו הזדמנויות כאלה שלא מימשנו, אז נוכל להצדיק בזה צעדים חד-צדדיים. אבל עובדה שלא עשינו. כל התיאוריה של מלחמת מגן, אני לא קונה את זה. הרי בחוק רמת הגולן לא כתוב בכלל שסיפחנו. הייתי בפרקליטות הצבאית כשקבענו שמחילים את המשפט הישראלי עקב היעדר מערכת משפטית מסודרת, כי הדין הפנימי שם היה הדין דתי-דרוזי שלא כתוב כי הוא סודי. לא היתה שום כוונה לסיפוח והמלה לא מופיעה שם. זה קצת הצחיק אותי עכשיו שטראמפ מכיר בריבונות שאנחנו לא הכרנו בה”.

למאמר המלא בעיתון הארץ