עבור לתוכן העמוד
Menu

יום ירושלים 2021: הכי גדולה, הכי חרדית, הכי ערבית

נתוני השנתון הסטטיסטי של ירושלים שמפרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות מלמדים על המשך השיפור הדמוגרפי לטובת הצד היהודי • שיעורי ילודה,פריון וריבוי טבעי גבוהים יותר מאשר באוכלוסיה הערבית, אך מאזן ההגירה השלילי ומחסור בדירות פוגעים במגמה • כ-40% מיהודי העיר חיים ב'מזרח ירושלים וכ-1.35 מליון במטרופולין ירושלים (כולל גלעין העיר)

ירושלים היא העיר עם האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בישראל, האוכלוסייה החרדית הגדולה ביותר בישראל וגם האוכלוסייה הערבית הגדולה ביותר בישראל – כך עולה מנתוני השנתון הסטטיסטי החדש של ירושלים לשנת 2020, שמפרסם גם השנה מכון ירושלים למחקרי מדיניות בשיתוף עיריית ירושלים ( את השנתון ערכו מיכל קורח וד”ר מאיה חושן):

בשנת 2019 עמד מספר היהודים בעיר על 577,600 תושבים והוא גדול בכ-31% ממספר היהודים בעיר השנייה בגודלה בישראל – תל אביב ( 439,900).

באותה שנה חיו בירושלים 241,900 חרדים, והם היוו כרבע (24%) מכלל החרדים בישראל. האוכלוסייה החרדית בירושלים היוותה בשנה זו 27% מאוכלוסיית העיר ו-44% מהאוכלוסייה היהודית בירושלים. לשם השוואה, בבני ברק, העיר החרדית הגדולה ביותר בישראל היה מניין התושבים 204,600. יוצא אפוא שכלל אוכלוסיית בני ברק קטנה מכלל האוכלוסייה החרדית בירושלים, ולא כל תושבי בני ברק הם חרדים.

ירושלים, כאמור, היא גם העיר עם האוכלוסייה הערבית הגדולה ביותר בישראל, ובשנת 2019 עמד מניין התושבים הערבים בעיר על 358,800. האוכלוסייה הערבית בירושלים גדולה משמעותית מהאוכלוסייה הערבית בערים הערביות הגדולות בישראל: נצרת ( 77,300) רהט
( 71,300) או אום אל-פחם (56,100).

אוכלוסיית ירושלים: הקרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות
אוכלוסיית ירושלים: הקרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות

בסך הכל גרים כיום בירושלים על פי נתוני השנתון – שמבוסס בעיקר על נתוני הלמ”ס – 936,400 תושבים. 38% מהם ערבים (345,800) ו-62% מהם יהודים ( 563,200).

(יצויין כי בפועל, ועל פי הנתונים הלא רשמיים שאינם כלולים בשנתון, היחס שונה: 41% ערבים ו-59% יהודים. השוני נעוץ בספירה שונה, אמיתית יותר, של מספר התושבים בשכונות הירושלמיות הצפוניות שמעבר לגדר. על פי ספירת הלמ”ס, שעליו מבוססים נתוני השנתון, חיים במרחבי כפר עקב ושועפט רק כ-70 אלף תושבים ערבי, בעוד שעל פי נתוני הגיחון, העירייה והמשרד לענייני ירושלים מדובר באוכלוסייה של 140-150 אלף נפש).

 

39% מיהודי ירושלים גרים במזרח העיר. אלפי ערבים חיים בשכונות יהודיות

מעניינת במיוחד היא חלוקת אוכלוסיית ירושלים לפי פריסה גיאוגרפית וקבוצת אוכלוסייה:

מסתבר כי בסוף שנת 2019 התגוררו 581,100 מתושבי ירושלים (יהודים וערבים) בשטחי מזרח העיר, והם היוו 62% מכלל תושבי העיר. באותו זמן היוותה האוכלוסייה היהודית בירושלים 39% מכלל התושבים בשטחי מזרח העיר, והאוכלוסייה הערבית 61%.

מיעוט מתושבי העיר היהודיים גרים כיום בשכונות הערביות במסגרת ‘ההתיישבויות האידיאולוגיות’, בעיקר בסילוואן (בכפר השילוח ובעיר דוד) 640 נפש, בראס אל עמוד (מעלה הזיתים (640 תושבים וב’שמעון הצדיק – 180 תושבים. במקביל, מיעוט מתושבי העיר הערבים גרים בשכונות יהודים. בגבעה הצרפתית, כולל במעונות הסטודנטים – 2000 תושבים, בפסגת זאב – 1700 ובגילה -900 תושבים. (כאן המניע הוא בדרך כלל כלכלי).

אלא שרוב התושבים היהודים והערבים, חיים כידוע בשכונות נפרדות משלהם. השכונות היהודיות הגדולות ביותר בשטחי מזרח העיר הם רמות אלון (כ-50 אלף תושב), פסגת זאב (43,200), גילה (31,000), נווה יעקב (25,300) והר חומה (24,800). חלק מהשכונות הללו דוגמת רמות אלון או פסגת זאב הן בסדרי גודל של ערים בינוניות בישראל ומספר התושבים בהן דומה למספר התושבים ברמת השרון, כרמיאל וטבריה .

השכונות הערביות הגדולות ביותר במזרח העיר בשנת 2019 היו בית חנינא (43,400) תושבים, כפר עקב, א-טור ומורדות הר הזיתים (29,500), ג’בל מוכבר (25,400) ושועפאט ( 23,600).

ירושלים מטרופולין סביב לה – למעלה מ-400 אלף יהודים חיים ב’ירושלים רבתי

עורכי השנתון מקדישים בשנים האחרונות פרק מיוחד למטרופולין ירושלים, וזאת על רקע העובדה שתושביו מקיימים זיקות רבות ומשמעותיות לעיר ותורמים לחיותה: בשנת 2019 חיו במטרופולין ירושלים 1,345,300 תושבים: 936,400 בעיר ירושלים, שהיא גלעין המטרופולין ו- 408,900 תושבים יהודים בטבעת החיצונית. בתוך ‘הטבעת החיצונית’ חיו 215,600 יהודים בגזרה המערבית ו-193,300 יהודים בגזרה המזרחית שכוללת רק את היישובים הישראלים ביהודה ושומרון.

היישובים היהודיים הגדולים ביותר בטבעת החיצונית של מטרופולין ירושלים היו: בית שמש (125 אלף תושבים) ביתר עילית (59,300) מעלה אדומים (38,200), מבשרת ציון (24,100) וגבעת זאב (18,400).

השינוי לטובת הצד היהודי במגמה הדמוגרפית – נמשך

* שיעור הילודה – בשנת 2019 היה שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים (28.6 לידות לכל אלף תושבים ), גבוה מזה שבקרב האוכלוסייה הערבית (23 לידות לכל אלף תושבים).

בקרב האוכלוסיה הערבית בירושלים חלה ירידה חדה בשיעור הילודה משנות ה-70 ועד היום. בשנים 1973-1979 היה שיעור הילודה הממוצע בקרב אוכלוסייה זו 42.4 לידות לאלף תושבים. הוא ירד ל-32.9 בשנים 1980-1989. בשנים 2000-2009 עמד על 31.8 והמשיך לרדת ועמד על 26.5 בשנים 2010-2019.

מהפך יהודי גם בשיעור הפריון

*גם בשיעור הפריון, חל מהפך, והצד היהודי נטל את ‘ההובלה’: שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים – משמע – מספר הילדים שאשה יהודייה צפוייה ללדת במהלך חייה – עמד על 4.3 והיה גבוה משיעור הפריון בקרב הנשים הערביות בירושלים – 3.2.

בעשור האחרון נרשמה עלייה קלה בשיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות, הן בירושלים והן בישראל, בעוד שבקרב הנשים הערביות חלה ירידה. בשנת 2010 היה שיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות בירושלים 4.2 והוא עלה במעט ל-4.3 בשנת 2019. בקרב האוכלוסייה הערבית נרשמה מגמה הפוכה: בירושלים ירד שיעור הפריון של האשה הערבייה מ – 3.9 ל – 3.2. בעבר היה שיעור הפריון של האשה הערביה בירושלים גבוה אף יותר והגיע ל-4.3 .

שיעור הפריון בירושלים: הקרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות
שיעור הפריון בירושלים: הקרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות

ריבוי טבעי יהודי גבוה יותר

הריבוי הטבעי ( ההפרש בין מספר הלידות לבין מספר הפטירות) הוא מרכיב הגידול העיקרי של האוכלוסייה בירושלים. בשנת 2019 נוספו לירושלים כתוצאה מריבוי טבעי 21.500 נפשות. 62% יהודים ו-38% ערבים.

במשך שנים רבות היה שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הערבית בירושלים גבוה מזה של האוכלוסייה היהודית. אולם החל משנת 2014 התהפכה המגמה ושיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסיה היהודית היה גבוה מזה של האוכלוסיה הערבית (למעט ב-2017). בשנת 2019, היה שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית בירושלים גבוה במעט מזה של האוכלוסייה הערבית, 23.4 (לאלף תושבים) ו-22.9 בהתאמה.

שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית בירושלים (23.4) גבוה באופן ניכר משיעורו בישראל (13.5).

מאזן הגירה שלילי

את ‘השורה’ מקלקל מנקודת המבט של הצד היהודי מאזן הגירה שלילי ומתמשך לאורך שנים רבות. יותר יהודים עוזבים את ירושלים מדי שנה ממספר היהודים שבאים לגור בה. בשנת 2019 עברו לגור בירושלים מיישובים אחרים בארץ 11.900 תושבים חדשים, אך עזבו אותה ליישובים אחרים בארץ 20,100 תושבים. מאזן ההגירה בין-יישובית של ירושלים היה לפיכך שלילי ועמד על מינוס 8,200 תושבים. המהגרים לירושלים וממנה הם בעיקר יהודים ומיעוטם ערבים (3%-4%).

ההגירה לירושלים // הקרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות
ההגירה לירושלים // הקרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות

בקרב הנכנסים והיוצאים מירושלים בלט אחוז הצעירים הגבוה. 53% בקרב הנכנסים ו-46% מקרב העוזבים.

מספר המהגרים הגדול ביותר לירושלים הגיע מהיישובים הבאים: בני ברק, בית שמש, ת”א, אשדוד, גבעת זאב, ביתר עילית ומעלה אדומים.

ששת היישובים אליהם עבר מספר העוזבים הגבוה ביותר היו: בית שמש, ת”א, ביתר עלית, צור הדסה, בני ברק וגבעת זאב.

אין מספיק דירות

ממחקרים קודמים התברר שהסיבה העיקרית לעזיבת יהודים את ירושלים היא העדר אפשרויות דיור, או העדר אפשרויות דיור במחיר סביר. בירושלים יש במגזר היהודי דרישה לכ-5000 דירות בשנה, אולם ההיצע השנתי נע בין 2000 ל – 2500 בלבד.

מערכת החינוך – פחות חילונים, יותר חרדים, יותר ערבים

בשנת הלימודים תש”פ ( 2019/20) למדו במערכת החינוך בירושלים כ-291,000 תלמידים: מספר התלמידים בחינוך העברי עמד על 176 אלף – 67,300 תלמידים בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי דתי, ו- 108,700 תלמידים בחינוך החרדי. בחינוך הערבי למדו כ-115 אלף תלמידים, מתוכם 97,600 תלמידים בחינוך הציבורי וכ-17,400 בחינוך הפרטי.

השכלה גבוהה

בשנת תש”פ (2019/20) למדו בירושלים 33,700 סטודנטים באוניברסיטה העברית ובמכללות האקדמיות בירושלים. באוניברסיטה העברית למדו 20,900 סטודנטים (62%) ובכלל המכללות האקדמיות בעיר למדו 12,900 סטודנטים (38%).

פחות דירות לערבים בהשוואה לחלקם היחסי באוכלוסיה

הקרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות
הקרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות

בסוף שנת 2020 היו בירושלים 237,500 דירות למגורים, 173,900 (73%) בשכונות היהודיות ו-62,400 (26%) בשכונות הערביות. חלקן של הדירות בשכונות היהודיות גבוה מחלקה של האוכלוסיה היהודית בירושלים שעמד על 62% בסוף שנת 2019. חלקן של הדירות בשכונות הערביות נמוך מחלקה של האוכלוסיה הערבית בעיר שעמד על 38%. ההסבר לכך הוא משקי הבית הגדולים יחסית בקרב האוכלוסייה הערבית (5.1 נפשות) בהשוואה לאוכלוסיה היהודית (3.3 נפשות).