ארגון חמאס והפלגים האחרים ברצועה מאיימים לחדש את הטרור העממי (בלוני תבערה והפעילות הלילית על הגדר) אם ישראל תנקוט סחבת בהתחייבויותיה כלפי הרצועה ותעכב את שיקומה.
בתום פגישת חירום בשבוע שעבר בלשכתו של יחיא סינוואר בעזה הודיעו הפלגים על התנגדותם לדרישת ישראל לקשור את שיקום הרצועה בהחזרת 4 השבויים והנעדרים הישראלים.
"אסירים ישוחררו רק בתמורה לאסירים" נאמר בהודעה שפורסמה, "אנו מוכנים לאתגרים ולכפות משוואות נוספות (על ישראל)".
משלחת ביטחונית ישראלית חזרה מדיונים בקהיר עם המודיעין המצרי על הסיכויים לקדם עסקת חילופי שבויים חדשה בין ישראל לארגון הטרור. הפגישות לא הניבו התקדמות והמשלחת חזרה לישראל לדווח לראש הממשלה נפתלי בנט ולקבל הנחיות להמשך. המצרים ידונו עם הנהגת חמאס בעמדה של ישראל והמשלחת הישראלית תשוב לקהיר השבוע להמשך הדיונים.
גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי התקדמות בנושא החזרת 4 השבויים והנעדרים המוחזקים בידי חמאס היא המפתח לשיקומה של רצועת עזה. הדרג המדיני בישראל קיבל את ההחלטה הזו אחרי מבצע "שומר החומות", אולם ארגון חמאס מתנגד בתוקף ללינקג' הזה ועושה הכל כדי לנתקו. מבחינתו עסקת חילופי השבויים היא "תיק נפרד" שחמאס רוצה לקבל בעבורו מחיר גבוה מישראל – יותר מ"עסקת שליט" ב-2011.
יחיא סינוואר נקב לפני כ-3 שבועות במספר 1,111, ודבריו פורשו על ידי גורמים בארגון כי זהו מספר האסירים הביטחונים שחמאס דורש מישראל לשחרר במסגרת עסקת חילופי השבויים החדשה. ב"עסקת שליט" שיחררה ישראל 1027 מחבלים תמורת חייל ישראלי אחד חי.
נושא מחלוקת נוסף בין ישראל לחמאס הינו הכסף הקטארי. דהיינו המענק החודשי הקטארי בסך 30 מיליון דולרים שישראל מאשרת להכניסו במזומן לרצועת עזה בכל חודש. מקצת הכסף עובר לרכישת דלק עבור תחנת הכוח המייצרת חשמל בעיר עזה ושאר הכסף מיועד לתשלום משכורות לחמאס ולמשפחות נזקקות, אולם מסתבר שהכסף הזה הגיע במרביתו לחמאס לצורך התעצמותו הצבאית: בניית מנהרות וייצור רקטות.
ישראל מתנגדת כעת להעברת הכסף הזה במזומן ודורשת כי הוא יכנס לרצועה באמצעות הרש"פ, אך ארגון חמאס מתנגד בתוקף.
פיצוץ בפגישה עם שליח האו"ם
יחיא סינוואר, מנהיג ארגון הטרור ברצועה נועד ב-21 ביוני בעיר עזה עם תור ונסלנד, שליח האו"ם למזרח התיכון, בעניין הסיוע ההומניטארי לרצועת עזה, הנעת תהליך הרגיעה ושיקום רצועת עזה.
📹 خاص صفا | رئيس حركة "حماس" في غزة يحيى السنوار يتحدث عقب لقائه منسق الأمم المتحدة الخاص لعملية السلام في الشرق الأوسط "تور وينسلاند"* pic.twitter.com/IEE1k4qRK7
— وكالة صفا (@SafaPs) June 21, 2021
שליח האו"ם הבהיר לסינוואר את עמדת ישראל הקושרת את שיקום הרצועה בהחזרת 4 השבויים והנעדרים הישראלים. בינתיים, מעברי הגבול מישראל לרצועת עזה סגורים וגם מרחב הדיג מצומצם ל-6 מיל בלבד.
גורמים בחמאס אומרים כי הפגישה בין יחיא סינוואר לשליח האו"ם הייתה קשה וסינוואר הרים במהלכה כמה פעמים את קולו, הוא איים כי אם ישראל לא תעביר לאלתר את הכסף הקטארי במזומן, ארגון חמאס יחדש את ההסלמה בגבול הרצועה.
אחר כך יצא סינוואר לעיתונאים ואמר:
"הפגישה עם שליח האו"ם הייתה גרועה ולא היו בה שום בשורות לשיפור המצב ההומניטארי ברצועת עזה, ישראל לא הבינה את המסר והיא מנסה לסחוט אותנו".
גורמים בחמאס אומרים כי הארגון יחדש בהדרגה את ההסלמה בגבול ויתחיל בשיגור בלוני תבערה לעבר ישראל, כל הפצצה ישראלית בתגובה על כך "תיענה בפגיעה ישירה בישובי עוטף עזה".
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי סבב לחימה נוסף בין ישראל לעזה הוא עניין של שבועות, הקבינט הביטחוני החדש שמע בתחילת השבוע סקירות של ראשי צה"ל על ההכנות לסבב לחימה חדש.
חמאס מעריך שהממשלה החדשה בישראל במילכוד והוא יכול להשיג ויתורים ישראלים באמצעות חידוש הטרור באופן הדרגתי נוכח הלחצים של ממשל ביידן והקהילה הבינלאומית על ממשלת בנט-לפיד להשיג רגיעה בגבול הרצועה.
שיקום הרצועה מתעכב
גורמים בחמאס אומרים כי הארגון הודיע לכל המתווכים כי איננו מחוייב להפסקת האש עם ישראל וכי הוא דורש להתחיל בשיקום הרצועה לאלתר, חמאס מאיים כי עיכוב שיקומה של רצועת עזה יביא לחידוש מעשי האלימות.
אולם, גם חמאס יודע היטב שהמצב כיום שונה מאוד מהמצב ששרר בקיץ 2014 בתום מבצע "צוק איתן".
הנסיבות השתנו לחלוטין ושיקומה של רצועת עזה נראה רחוק מתמיד והסימנים הם מבשרי רעות כי ישראל וחמאס בדרך לעימות צבאי חדש מכמה סיבות:
- ארגון חמאס הכריז על ישום משוואה חדשה "עזה-ירושלים". כל עוד המצב במזרח ירושלים לא נרגע בגלל הבעיות בשכונת שיח' ג'ראח, בכפר סילוואן ובהר הבית,שלשום היו עימותים קשים בין המשפחות היהודיות למשפחות הפלסטיניות באזור שיח' ג'ראח.
חמאס אמור על פי המשוואה החדשה שלו להמשיך בשיגור בלוני תבערה ורקטות לעבר ישראל. בתרחיש הזה הרצועה תהייה נתונה תחת הפצצות כבדות של ישראל ואי אפשר יהיה לשקם בה שום דבר.
- ישראל מתנה את שיקום הרצועה בהחזרת 4 השבויים והנעדרים שבידי חמאס. ישראל איננה יכולה לקבל את דרישות חמאס שאיננו מוכן להתגמש ודורש בתמורה את שחרור ראשי הטרור ומאות מחבלים רוצחים.
הדרג המדיני בישראל איננו מוכן לחזור על השגיאות שנעשו בעסקת שליט ב-2011 וחמאס מסרב להפנים את השינוי שחל בדרג המדיני בישראל, נכון לשעה זו, אין שום פריצת דרך במגעים לעסקת חילופי שבויים בין חמאס לישראל.
- הקהילה הבינלאומית מהססת וחוששת מלהעביר כספים לשיקום הרצועה. רוב הכסף שהועבר לשיקום הרצועה אחרי מבצע "צוק איתן" ב-2014 ירד לטימיון, מדינות העולם שואלות מה הטעם לשקם את הרצועה אם ארגון הטרור יוזם מלחמה נגד ישראל כל כמה שנים.
מצרים הודיעה על תרומת סכום של 500 מיליון דולר לשיקום הרצועה, ההערכה בעולם הערבי היא כי מדובר בכסף של איחוד האמירויות המחפש לקנות השפעה ברצועת עזה מול הציר הקטארי-חמאסי, מלבד הסכום שתרמה מצרים שאר הגורמים הערבים והבינלאומיים מהססים מלתרום עבור שיקום הרצועה.
- ישראל סגרה את המעברים לרצועה ומסרבת להכניס חומרי בניה לרצועה (מלט, ברזל, עץ וכבלי חשמל) לצורך שיקומה מבלי שיוקם מנגנון פיקוח יעיל שיוודא שהחומרים האלה לא יגיעו לחמאס לצורך שיקום מערך המנהרות ("המטרו") והביצורים של הארגון.
ישראל והרש"פ גם דרשו ממצרים לעצור הכנסת חומרי בנייה ממצרים לרצועה דרך מעבר רפיח, מצרים נענתה לבקשה באופן זמני.
- ארגון חמאס דוחה הצעה של הרש"פ להקמת "מטה לשיקום הרצועה" בהשתתפות נציגי הרש"פ, ישראל והאו"ם. גורמים בחמאס אומרים כי הארגון יכשיל הקמת כל מערך פיקוח ובקרה על חומרי הבנייה, לדבריהם, יש לו זמן ובסופו של דבר ישראל והרש"פ יתקפלו מדרישותיהן.
בחמאס טוענים כי גם אם חומרי הבנייה יועברו ישירות למשפחות שבתיהם נהרסו הם יגיעו בסופו של דבר לארגון מכיוון שרוב התושבים ברצועה הם תומכי חמאס שדוגלים ברעיון "ההתנגדות" והמאבק המזויין נגד ישראל.
המצב מורכב ומסובך והמתווכים השונים מנסים למצוא פתרונות יצירתיים.
העיתון "אלערבי אלג'דיד" דיווח ב-18 ביוני מפי גורמים מצרים כי הרש"פ מתנגדת להצעה, שמקובלת על סינוואר, כי המענק הכספי הקטארי שמיועד לרכישת סולר עבור תחנת הכוח המייצרת חשמל בעזה יועבר למצרים והיא תרכוש את הסולר ותעביר אותו לאונר"א ברצועת עזה כדי לעקוף את חמאס.
גורמים בארגון הטרור אומרים כי שיקום הרצועה הפך לסיסמא ריקה מתוכן מכיוון שאין הירתמות של כל הגופים המעורבים ברצועה לשקם אותה באמת.
אחרי מבצע "צוק איתן" ב-2014 יזמה מצרים מפגש בינלאומי בשארם א-שיח' שבו גוייסו תרומות לשיקום הרצועה, היום כבר אף אחד לא מדבר על כינוס ועידה כזו, המאמצים מתמקדים בייצוב הפסקת האש השברירית שעלולה לקרוס בכל רגע ולהפוך לסבב לחימה חדש.
