חבר הכנסת מנסור עבאס, יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת, המייצגת בכנסת את התנועה האסלאמית הפלג הדרומי, הסביר בפוסט בפייסבוק את עמדתו בנוגע לסבב הלחימה בין ישראל לארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה (מבצע "עלות השחר").
להודעה של עבאס צורף צילום מסך מדיווח של העיתונאי פוראת נסאר על דברי ביקורת נוקבים של השייח' כמאל ח'טיב נגדו ונגד חבר הכנסת איימן עודה יו"ר הרשימה המשותפת. להלן הדיווח של נסאר: "השייח' כמאל ח'טיב לאחר ההפצצה ברצועת עזה: "קשט ידיך [הייה שמח] מנסור עבאס [על התקיפה בעזה בגין חברותך בקואליציה] והתבייש איימן עודה [על עצם חברותך בכנסת]".
על רקע דברים אלה המציגים במשתמע אותו כבוגד בעם הפלסטיני ושותף למלחמה שמנהלת ישראל נגדו, פרסם מנסור עבאס ההודעה הבאה בערבית (6 באוגוסט 2022):
"המלחמה היא הזדמנות להתמודד עם האמת.
"לאחר שקראתי הצהרות המצליפות במפלגות בערביות ומאשימות אותן [בשותפות לתקיפה הישראלית ברצועת עזה], כמו זו שצירפתי לפוסט שלי, שבהן כותב המילים הללו [השייח' כמאל ח'טיב] מצליף במפלגות המייצגות כמעט מחצית מהחברה [הערבית], ומפנה אליהן אצבע מאשימה, חובה עליי לומר:
"ראשית, אני תוהה, למה אנחנו תמיד מבקשים להלקות את עצמנו מיד אחרי כל אירוע? ואז אני מופתע מהדרישה לפרסם עמדה על המלחמה, והאם אין לנו אלא לגנות את המלחמה ולהתנגד לה ולגנות את נפילת קורבנות וחפים מפשע?! יותר מכל אני מופתע מהאשמת המפלגות הערביות כאילו פתיחת המלחמה והפסקת המלחמה היא בידי המפלגות הללו.
"לאחר כל אשר קראתי ושמעתי, אני רואה היום הזדמנות לעמת אחדים מאיתנו עם האמת. אני מדבר על כל המפלגות הערביות, הן [הרשימה הערבית] המאוחדת [רע"מ] שנכנסה לקואליציה ואשר באופן מעשי [תפקידה של הקואליציה] הסתיים לאחר פיזור הכנסת, והן המפלגות [הערביות] האחרות אשר נתונות להתקפה בגלל שהן המליצו על [בני] גנץ [לראשות הממשלה] או העדיפו את [יאיר] לפיד על פני אחרים.
"האמת היא שלמפלגות הערביות אין השפעה ממשית בכל הקשור להחלטות בנושאי חוץ וביטחון במדינה. מי שאומר אחרת מוכר אשליות לעמנו ולחברה [הערבית] שלנו. משום כך, לאורך השנים לא הייתה נוכחות או ייצוג של חברי כנסת ערבים בוועדת החוץ והביטחון, והמפלגות הערביות נמנעו מלהשתתף בכל הצבעה בענייני הביטחון וסוגיות [הקשורות למדיניות] החוץ.
"על בסיס זה, [הרשימה הערבית] המאוחדת [רע"מ] בחרה להיות חלק מהקואליציה, ולא חלק מהממשלה, והיא התנגדה לקבל לידיה תפקידי שרים בממשלה, וזאת כדי שלא תהיה נוכחת [שותפה] בדיון על החלטות [העוסקות ב]מלחמה והחלטות קשות אחרות עבורנו כערבים. אנחנו מוכנים שיהיה לנו תפקיד בהחלטות על פיוס, ביטחון, רגיעה ושלום, לא התרשלנו ולא נתרשל בעניין זה, זו השאיפה שלנו וזו התקווה שלנו.
"השיח הריאליסטי שלנו שהצגנו אומר בבירור שהתפקיד החשוב ביותר שאנחנו, כנציגים ערבים בפרלמנט [הכנסת], יכולים למלא הוא הדאגה לנושאים הקשורים לחברה הערבית ומימוש זכויותיה, ולכן החלטתנו להצטרף לקואליציה הייתה בגלל שלא ניתן לפתור את הסוגיות הבוערות של החברה הערבית מחוץ למעגל ההשפעה.
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן
"בגישה המציאותית שלנו אמרנו מתחילת הדרך שאין הבדל בין ימין לשמאל בישראל, והיום, למרות שתקופת שירותי בפרלמנט [הכנסת] קצרה יחסית, עבדתי ונפגשתי למען האינטרס של החברה [הערבית] שלנו עם [בנימין] נתניהו, נפתלי בנט, [בני] גנץ, [יאיר] לפיד ואחרים, ואני יכול לומר מניסיון שאין הבדל ביניהם בענייני חוץ וביטחון.
"על בסיס זה, אני אומר: הצגת הפרלמנט [הכנסת] כזירה של מאבק לאומי היא טעות ואשליה, ועל המפלגות הערביות להכיר בעובדה זו. קיימות זירות מאבק אחרות, שיש להן תפקיד וכלים לפעולה, ולנו בפרלמנט [הכנסת] נותר להגדיר את הפרמטרים של תפקידנו בשקיפות מוחלטת מול הציבור [הערבי], ולהתאים את הציפיות שלנו איתם בהתאם ליכולותינו האמיתיות, באופן ריאליסטי והגיוני".
ניתוח והערכה
חה"כ מנסור עבאס מבסס את האסטרטגיה הפוליטית של רע"מ, המייצגת כאמור את התנועה האסלאמית הפלג הדרומי, על הנחת היסוד לפיה בתנאים הקיימים בכנסת שבה רוב מכריע למפלגות ציוניות, אין למפלגות הערביות יכולת להשפיע באופן מעשי על עיצוב מדיניות החוץ והביטחון של הממשלה, ולפיכך עדיף להן שלא להיות שותפים לתהליך קבלת ההחלטות, אלא להתמקד בקידום הנושאים החשובים לחברה הערבית.
הוא מתגונן מפני האשמתו בשותפות להתקפה הישראלית ברצועת עזה ולמעשה בבגידה בעם הפלסטיני במספר טענות: השותפות בקואליציה הסתיימה באופן מעשי לאחר פיזור הכנסת, ממילא לרע"מ אין כל השפעה על ההחלטות בנושאי ביטחון, והחשוב מכל – קיימת חלוקת תפקידים בניהול המאבק הלאומי, כלומר רע"מ ממלאת בכנסת את תפקידה בקידום ענייני החברה הערבית, וגורמים אחרים מנהלים את המאבק הלאומי בזירות אחרות ובאמצעים אחרים. עבאס נמנע בהודעתו מגינוי מתקפת הרקטות של הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור פלסטיניים אחרים לעבר ישראל או מהסתייגות מדרך המאבק המזוין של הארגונים הפלסטיניים.
מדבריו של מנסור עבאס משתמע, כי המאבק הלאומי בכנסת והמאבק הלאומי בזירות העימות המזוין עם ישראל אינם סותרים זה את זה, אלא נהפוך הוא נדבך באותו מאבק לאומי ומשלימים זה את זה.
עמדתו זו של מנסור עבאס עולה בקנה אחד עם הגישה העקבית שהוא מציג בנוגע לניהול המאבק הלאומי נגד ישראל. במאמר בשנת 2017, מנסור עבאס, המשמש גם ראש הזרוע המדינית של התנועה האסלאמית הפלג הדרומי, קבע עבאס כי המסמך המדיני של חמאס תואם בבסיסו את עמדות מייסדי חמאס והתנועה האסלאמית הפלג הדרומי בהוסיפו שני סייגים – התנערות פומבית של תנועת חמאס מפגיעה באזרחים (במשתמע פגיעה בכוחות הביטחון לגיטימית) והצהרה (טקטית) על נכונותה לכבד הסכמים בינלאומיים.2
עבאס אף המליץ להנהגת חמאס לדבוק במסמך המדיני שפרסמה ולהפוך אותו לתוכנית פעולה לאומית פלסטינית ולשמור על "המאבק/ההתנגדות בכל האמצעים" כנכס לאומי. המסמך המדיני של חמאס שולל את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי בארץ ישראל, קובע, כי עצם הקמתה של מדינת ישראל נעדרת כל לגיטימיות ומגדיר הציונות אויב של האנושות.
לגיטימיות ומגדיר הציונות אויב של האנושות.
