חשוב ומעניין להאזין לתגובת אל אזהר, לגילוי הדעת שפרסמו 300 אישים צרפתיים נגד האנטישמיות בצרפת. קטע מיוחד של הפרסום התמקד באנטישמיות ההולכת ומתעצמת בקרב האוכלוסיות המוסלמיות ברחבי צרפת. יהודי צרפת נתונים להטרדות בלתי פוסקת של מוסלמים ברחובות ערי המדינה במידה שונה של אלימות. 11 יהודים נרצחו מאז 2006 ע"י מחבלים מוסלמים. האחרונה שבהם הייתה יהודית קנול, ניצולת שואה בת 85 שהתגוררה בגפה בפאריס שנרצחה ב-11 דקירות סכין בדירתה וגופתה הועלתה באש ע"י שכנה המוסלמי. נראה שמקרה אחרון זה "שבר את גב הגמל" והביא להתעוררותם של אישי רוח וציבור יהודים ולא יהודים. בגילוי הדעת הם דורשים מחכמי האסלאם להכריז כבלתי תקפים את פסוקי הקוראן הקוראים לרצח ולהענשת יהודים, נוצרים וחילונים כדי ששום מוסלמי לא יוכל להסתמך על נימוקים דתיים לביצוע פשע.
גלוי הדעת זכה לתהודה עולמית ובכירי אל אזהר, המוסד המרכזי ללימוד, מחקר והלכה של האסלאם הסוני חשו כי מוטלת עליהם אחריות התגובה.
דר' עבאס שומאן, מבכירי אל אזהר, הנחשב כסגנו של שיח' אל אזהר, הגיב בחריפות. הוא אמר כי לדרישה של 300 אישים צרפתים להקפיא פסוקים בקוראן שלטענתם מעודדים את הריגתם של לא- מוסלמים אין הצדקה, לא ניתן לקבלה, היא כלא הייתה ואף מעידה על בורות במקרה הטוב. בהצהרה לתקשורת הבהיר כי אין בקוראן פסוקים המצווים להרוג אדם מבלי שביצע פשע של הריגה. הוא טען כי האסלאם אינו אחראי על אי הבנתם של זרים למשמעות הפסוקים וכי הם נאחזים במה שנראה להם ברור או פשוט מבלי להתייחס לפרשנות של חכמי האסלאם. עוד אמר כי מה שזרים אלה מגדירים כפסוקים הקוראים להרוג הם למעשה פסוקים של שלום וכולם בהקשר של מענה לתוקפנות אם אכן בוצעה הלכה למעשה ולא פגיעה באחר. הוא הוסיף כי כל הדתות מכירות בזכות ההגנה על הנפש, המולדת והכבוד ובמענה לכל תוקפנות, אפילו בהקמת כוח ובחימושו להפחדת התוקפים הפוטנציאלים.
דר' שומאן סיים את דבריו בקריאה לאלה המעלים דרישות מוזרות מסוג זה, שאין לקבלן, כי עליהם להשתדל להבין את הקוראן הבנה נכונה, כדי לשים קץ לעיוות השריעה. אבל אם הם יתעקשו לדבוק בהבנתו השגויה של הקוראן שילכו הם עם הבנתם ודרישותיהם לגיהינום.
בנאום שנשא כמה ימים לאחר מכן בישיבת הפתיחה של כנס מכללת השריעה והחוק באוניברסיטת אל אזהר חזר דר' שומאן על דבריו הנ"ל והוסיף כמה שבחים לשריעה. הוא ביקש מחכמי האסלאם שיציגו את "הצורה האמיתית של האסלאם" ובעיקר את חלקיו המטיפים לשלום ולאחווה. הוא תבע מהם לחשוף את האוצרות הטמונים בקוראן שאם היה מיושם היה שורר היום שלום בעולם כולו. הוא הדגיש כי ציות לשריעה ויישומה הוא חובה ולא בחירה. המופתי של מצרים דר' שאוקי עלאם אמר במהלך אותו אירוע, בין השאר, כי השריעה האסלאמית מתאימה ליישום בכל זמן ובכל מקום.
ניתן היה לחשוב שאחרי הפגנת הגנה חד משמעית על השריעה יזדרז אל אזהר לגנות את האנטישמיות המוסלמית בכלל ואת זו הפושה כיום בקרב המוסלמים באירופה בפרט וכך לגלות אמפטיה ליהודים קבל עם ועדה וגם לצאת ידי חובה. אלא שאפילו זה לא נעשה. זאת מאחר שהשריעה, שעליה מגן אלאזהר בחירוף נפש מכילה התייחסויות, מוכרות היטב, פוגעניות, ומעליבות ואף קוראות להילחם ביהודים ובלא-מוסלמים בכלל. אנשי דת מוסלמים רגילים לצטט אותם בדרשותיהם להסתה נגד היהודים וישראל. בסורת השולחן (5) למשל נאמר בין השאר: "המאמינים אל תתיידדו עם אלה השמים את דתכם ללעג ושחוק, בין אם הם, יהודים, נוצרים או כופרים פסוק (60). בסורת החסינות פסוק 29 נאמר כי על המוסלמים להילחם בשני עמי הספר יהודים ונוצרים עד שיושפלו וישלמו את מס הכניעה ויכירו בשלטן האסלאם. גינוי האנטישמיות יכול אפוא להיחשב כפגיעה בכתבים הקדושים. יש בקוראן אומנם פסוקים חיובים לגבי היהודים כגון אלה המדגישים את ההבטחה האלוהית להעניק את הארץ הקדושה לעם ישראל – "התקדמו בדרככם אל הארץ הקדושה אשר הבטיח לכם" (סורה 5 פסוק 20), או "שבו בארץ וכאשר תקוים ההבטחה לאחרית הימים נקבץ פזוריכם" (סורה 10 פסוק 104) ועוד רבים אחרים. אלא שכדי לתרץ את הניגודים נקבע שהפסוק המאוחר מיישן את הקודם לו.
ועוד לגבי עמדת אל אזהר בעניין האנטישמיות. שייח' אל אזהר דר אחמד אלטייב התייחס לאחרונה באחד משיעוריו המופצים בערוץ הלווייני המצרי לסלאח אל דין אל איובי שעליו הרעיף שבחים על נדיבותו ובעיקר על ששחרר את ירושלים מידי הצלבנים. הייתה זו הזדמנות בשבילו לקבוע "שירושלים היתה אסלאמית ופלסטין כולה היתה אסלאמית מאז הח'ליף עומר עד מסעי הצלב ואחרי מסעי הצלב ונשארה מקום בטוח עד 1917 כאשר כבשוה הבריטים. הוא סיפר שאחרי הכיבוש הלך אחד ממפקדי הצבא הצרפתי לקברו של סלאח אל דין בדמשק, עמד עליו ואמר: עכשיו הסתיימו מלחמות הצלב". עוד אמר דר' אל טייב בשיעורו כי מאז 1917 נשפך בפלסטין דם רב ולא יהיה פתרון באזור אלא באחדות הערבים ובתמיכת המוסלמים וכי זו העוצמה הציונית העולמית אשר מעוותת את האסלאם במזרח ובמערב".
הדברים ברורים לחלוטין. זוהי אפוא התשובה של אלאזהר לגילוי הדעת של האינטלקטואלים הצרפתים. אולם הנושא האנטישמי הוא רק חלק מן הבעיה.
דברי שייח' אלאזהר וסגנו הם גם תשובה לבקשתו/דרישתו של נשיא מצרים עבד אלפתח אל סיסי לרפורמה באסלאם. חודשים ספורים לאחר היבחרו לנשיא, בא סיסי לאל אזהר במסגרת החגיגות לציון הולדתו של הנביא מוחמד (שחל באותה שנה ב- 1.1.2015) ובנאום שהפתיע רבים קרא לחכמי אל אזהר לשנות את השיח הקיצוני שהתגבש באסלאם ולהתאימו לתקופה הנוכחית שכן שיח זה גורם למלחמות אחים בעולם הערבי וכי בכל מקרה העולם אינו מוכן לקבלו. במקביל הורה סיסי למשרד החינוך להשמיט מספרי הלימוד בבתי הספר היסודיים והתיכוניים מספר קטעים היכולים לעודד אלימות וקריאה לג'יהאד. כמה מן הקטעים שנמחקו נגעו למלחמות הדמים שניהלו סלאח אל דין, ועוקבה בן נפאע שכבש את צפון אפריקה במסע אלימות קשה של הרס וחורבן. הם כללו גם מחיקת חלק מן ההתייחסות השלילית ליהודים (אך לא כולה). שינויים אלה גררו מחאות רבות בטענה שמדובר באירועים היסטוריים שהם חלק מן המורשת האסלאמית.
התגובה של אל אזהר לסיסי הייתה שלילית ובכיריו חזרו ואמרו מספר פעמים כי לאיש אין זכות לשנות את השריעה. מאז נמצאים יחסי הנשיא עם אל אזהר במתח מתמיד וההצהרות הנ"ל מלמדות כי חכמי אל אזהר איתנים בדעתם שלא להתיר שום שינוי. דוגמה המעידה על עמדותיהם הנוקשות הייתה התגובה לבקשתו של נשיא טוניסיה אלבאג'י קאא'ד אלסבסי להשוות את חוקי הירושה בין גברים לנשים. תשובת שייח' אל אזהר הייתה מהירה וחד משמעית כי ענייני הירושה והמשפחה קבועים באופן מוחלט בקוראן ואינם ניתנים לשום פירוש (قطعية الثبوت والدلالة معًا فإنها لا تحتمل الاجتهاد).
בדיון בתקשורת הערבית נטען, כי אף כי אל אזהר מתהדר בכך כי דרכו באסלאם היא דרך האמצע (وسطية) תכנית הלימודים של האוניברסיטה האסלאמית שלו שהיא הידועה והמכובדת ביותר בעולם האסלאמי מכילה ספר דת ומסורת שנכתבו בתקופת האסלאם הקדומה. הם כוללים בנוסף לקוראן את החדית', ביוגרפיה של הנביא, פרשנויות ומסורות שמשקפות מעשים והתנהגויות של אותה תקופה שלא ניתן לקבלן בעת הנוכחית. הם גם מכילים קריאה לג'האד ושנאה ללא מוסלמים. על ספרים אלה מבססת המדינה האסלאמית של אבו בכר אל בגדאדי את מעשיה כולל האכזריים ביותר וביניהם שריפת הטייס הירדני, אכילת בשר אדם, אונס שבויות ומכירתן לעבדות.
בכירי אלאזהר מגיבים להאשמות אלה במילים נחרצות. לדידם הספרים נקיים מכל אשמה, אבל הם מנוצלים ע"י אנשים בלתי הגונים או בורים כדי לעוות את האסלאם. לטענתם ללא ספרים אלה לא ניתן לפרש את הקוראן. בלעדיהם כל אדם יוכל לפרשו כראות עינו. ההיגיון אינו מספיק במקרה זה וצריך להיצמד לפרשנויות הקדומות שהן האוטנטיות. באשר לשינוי השיח האסלאמי אומרים בכירי אל אזהר כי אין זה מתפקידם. משימתם היא אחת ויחידה להכריז ללא הרף על השיח הדתי האמיתי "שלמדנו מאבותינו".
שוב הולך ומתברר כי רפורמה באסלאם היא בלתי אפשרית. עם חדירת ערכי המערב למרחב האסלאמי בסוף המאה ה-18 ניסו פרשנים אסלאמים כגון ג'מאל אל אפגאני, מחמד עבדו, רשיד רדא ורבים אחרים במאה השנים האחרונות למצוא דרך להתאים את האסלאם לדרישות החיים המודרניים אך נכשלו. להפך תנועת האחים המוסלמים שהוקמה בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת הפכה את היוצרות וחידשה בעוצמה את הזרם הסלפי הדוגל בחזרה למקורות, לתקופת הנביא והח'ליפים ישרי הדרך כדי להפגין את עוצמתו של האסלאם מול המערב. ארגוני הטרור אלקעדאה ,המדינה האסלאמית ואחרים הם תוצאה של תורה זו. הם גרמו למלחמות אחים בכל רחבי העולם הערבי, ופגעו בקידומו לעבר הפיתוח. המשמעות היא שהג'יהאד, שנאת האחר והאנטישמיות באסלאם הם כאן לעוד זמן רב אלא אם כן יתרחש אביב אסלאמי שנראה בלתי צפוי.
