בעוד שהבנייה עבור יהודים בשטחי מזרח ירושלים התמעטה בשנים האחרונות, בעיקר מסיבות מדיניות, הרי שתכנון קווי הרכבת הקלה בירושלים, אינו סובל מחסמים מדיניים ומזרח ירושלים נמצאת 'חזק' על המפה. קווי הרכבת הקלה המתוכננים בשנים הבאות קושרים בין השכונות ערביות בצפון העיר ובדרומה ואף מחברים בין איזורי מגורים ערבים ויהודים בעיר. הרכבת הקלה משמשת כבר עכשיו כפקטור משמעותי במסכת הדו קיום ומרקמי החיים המשותפים בין יהודים לבין ערבים בירושלים, אך בעתיד היא צפויה להנגיש עוד יותר את איזורי המגורים והמסחר של האוכלוסיה הערבית והיהודית אלה לאלה.
עד נווה יעקב
כרגע פועל בירושלים קו אחד של הרכבת קלה בלבד, 'הקו האדום'. הוא פעיל עתה בין הר הרצל ופסגת זאב, ויוארך משני צידיו כבר בשנה הקרובה. מצידו הצפוני הוא ימשיך מנקודת הקצה שלו כיום – שכונת פסגת זאב, ויסתיים בשכונה הצפונית ביותר של ירושלים, נווה יעקב. בקצהו הדרומי הוא יסתיים בבית החולים הדסה עין כרם, במקום בהר הרצל כיום. קו זה חולף כבר עתה בשכונות ערביות ויהודיות שעד 1967 לא היו חלק מירושלים כמו שועפט ובית חנינא, וכן באיזורי פסגת זאב , הגבעה הצרפתית ובעתיד הלא רחוק כאמור (סוף 2022) גם בנווה יעקב. שלוש השכונות הללו הוקמו על ידי ישראל, בירושלים המאוחדת, לאחר מלחמת ששת הימים, וכיום מתגוררים בהן כ – 80 אלף יהודים.
קו מזרח העיר
קו מרכזי נוסף שיקשור בעתיד הרחוק יותר בין שכונות מזרח ירושלים ויחלוף גם סמוך לעיר העתיקה הוא 'הקו החום'. עיריית ירושלים מתכננת עתה את תוואי הקו שיצא מאיזור התעשיה עטרות בצפון ירושלים ויחבר למעשה את שכונות מזרח ירושלים מצפון לדרום. המקטע הצפוני יתבסס רובו ככולו על תוואי הקו האדום בין תחנת שבטי ישראל לבין בית חנינא, ומשם ימשיך צפונה, לאורך דרך רמאללה (כביש 60 הישן) עד לאיזור התעשייה עטרות. המקטע המרכזי צפוי לעבור דרך מרכז העסקים הראשי של מזרח ירושלים, מצפון וממזרח לעיר העתיקה והמקטע הדרומי צפוי לעבור משכונת ראס אל עמוד, דרך שכונת ג'אבל מוכאבר ועד צור באהר ואום לוסון.
הר הצופים – גילה
קו נוסף, שעבודות התשתית שלו כבר מתבצעות בשטח כמה שנים הוא הקו הירוק, שאף הוא כקודמו, הקו האדום, ישרת אוכלוסיה יהודית וערבית. תחנת המוצא ותחנת הסיום של הקו הן שתי נקודות שביוני 1967 , עם איחוד העיר, צורפו לירושלים: הר הצופים מצפון ושכונת גילה מדרום.
שכונת גילה הוקמה על ידי ישראל לפני 46 שנה כחלק ממערך ההתיישבות היהודית בכל חלקי ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, וכיום מתגוררים בה כ-35 אלף נפש. במהלך האינתיפאדה השניה סבלו תושבי גילה מירי מתמשך מכיוון בית ג'אלה ובית לחם לאחר שאלה הועברו לשליטת הרשות הפלסטינית. בתקופת נשיאותו של ברק אובמה כנשיא ארה"ב הואטה מאד הבניה שם, אך בתקופת טראמפ – חודשה חלקית.
הקצה הצפוני של הקו החדש – הר הצופים היה עד 1967 מובלעת ישראלית, בתוך איזור מפורז וניתן היה להגיע אליו רק במסגרת שיירות מוסדרות בחסות האו"ם. במלחמת ששת הימים ההר שוחרר ובית החולים הדסה וכן האוניברסיטה העברית, שפעילותן על ההר נקטעה ב-1948, חידשו את פעילותם שם. כיום ההר שוקק חיים: בקמפוסים של האוניברסיטה העברית בהר הצופים לומדים יהודים וערבים, וגם בית החולים הדסה הר הצופים משרת את שתי האוכלוסיות. הצוות הרפואי שם 'מעורב' והוא כולל אנשי רפואה וסיעוד יהודים וערבים.
קו הקמפוסים
קו נוסף של הרכבת הקלה בירושלים הוא 'קו הקמפוסים', הקו הכתום שיחבר בין שני הקמפוסים של האוניברסיטה העברית בגבעת רם ובהר הצופים, וכן בין מרכזי התעסוקה הגדולים של תלפיות, השכונות הגדולות בעיר, ומוקדי הפנאי הגדולים במלחה: אצטדיוני ספורט, גן החיות והקניון.
חלק ניכר ממסלול קו הקמפוסים (כ-6.5 ק"מ) יחפוף את הקו האדום הקיים ברחוב יפו וחלקו האחר יחפוף קטעים עם מסילת הקו הירוק. הקו יירד מהר הצופים (במסלול משותף עם הקו הירוק) ויתחבר למסילות הקיימות של הקו האדום ליד התחנה שבגבעת התחמושת עד לתחנה הסמוכה לתחנה המרכזית ותחנת הרכבת 'האומה'. לאחריה, יעבור הקו דרך גשר המיתרים ומשם יתפצל מהמסילה הקיימת ויעלה שוב על מסילת הקו הירוק. סמוך לבנייני האומה הוא יפנה בסיבוב חד לעבר גבעת רם.
קו זה עתיד להיות מוארך עוד (אחרי גבעת רם) דרומה, לצד השכונות ניות, גבעת מרדכי וקטמונים עד צומת פת ומשם הוא יחובר עם קריית הספורט במלחה ועם הגן הטכנולוגי. הקו המוארך צפוי לפעול רק ב-2024 בעת שיופעל הקו הירוק.
קו משער האשפות
ארבעה קווים נוספים שמתוכננים בטווח הזמן הרחוק יותר:
* הקו הירוק הבהיר מתוכנן לנוע על מסלול הקו האדום בין נווה יעקב ופסגת זאב והגבעה הצרפתית לגבעת התחמושת ומשם על מסלול הקו הירוק דרך רמת אשכול ורוממה. ליד תחנה מרכזית הוא יתפצל לכיוון קריית משה, וגבעת שאול ויסתיים ליד הר נוף
* הקו הכחול יצא מרמות עד למרכז העיר ומשם, דרך איזור התעשייה בתלפיות עד לשכונת גילה. לקו זה תהיה שלוחה שתעבור דרך הקטמונים עד גן החיות התנכ"י במלחה.
* הקו הזהוב – קו "תיירותי" מאזור שער האשפות הסמוך לכותל הדרומי דרך שער ציון אל מסלול הקו האדום ברחוב יפו . תוואי קו זה עדיין לא אושר סופית.
* הקו הסגול – קו רוחב משכונת עין כרם וקריית יובל דרך מלחה וקטמונים עד תלפיות (חלקו, בין הדסה עין כרם וקרית יובל, יתבסס על מסילת הקו האדום).
סמל המאבק על הדו קיום
תזכורת: לפני שנים אחדות, לצד האלימות והטרור, הפכה הרכבת הקלה בירושלים סמל לדו קיום ולהמשך הנורמליות. תושבי ירושלים נוסעים בה מעל 200 אלף נסיעות ביום והיא משרתת עשרות אלפי יהודים וערבים. עד שפרצו סבבי האלימות והטרור בירושלים, בשנים 2014-2017, מספר התקריות בין הנוסעים משתי הקהילות היה אפסי. לא במקרה סימנו פורעי "האינתיפאדה הירושלמית" את הסמל הזה וניסו לפגוע בו. באותן שנים הרכבת הפכה מטרה למאות התקפות של בקבוקי תבערה ויידויי אבנים. אל מול המסכת האלימה הזאת , התעקשו בממסד הישראלי – ראש העירייה דאז ניר ברקת, שר התחבורה לשעבר ישראל כץ וזרועות הבטחון בירושלים – להמשיך להפעיל את הרכבת גם בשכונות הערביות שועפאט ובית-חנינא, והציבור, הן היהודי והן הערבי הצביע בסופו של דבר ברגליים. ברכבת הקלה, ממשיך מאז להתממש השיתוף הירושלמי, ויותר מאשר כל מרקם חיים משותף אחר, היא זו שמגלמת את המימד של המשך הנורמליות בעיר.
