במהלך 50 ימי הלחימה של החמאס נגד ישראל נהרגו 66 חיילים ישראלים ו-6 אזרחים ישראלים. מספרם הכולל של הנפגעים הישראלים עמד על 842 .1 לעומת זאת, טענו האו"ם ומקורות פלסטיניים שכ-2,100 פלסטינים נהרגו בעזה, מתוכם 72%-84% אזרחים.2
קיימות סיבות טובות לערער על מספרים פלסטיניים אלה ולטעון שאחוז הנפגעים האזרחיים בעזה היה פחות מ-50%, כלומר שיעור של לוחם אחד לאזרח אחד – יחס נמוך באופן חסר תקדים בלוחמה המודרנית, ובמיוחד בלוחמת גרילה באזורים עירוניים. יתרה מזאת, החמאס עצמו הורה ללוחמיו להשתמש במגנים אנושיים, על מנת לגרום בכוונת תחילה למות אזרחים ולהגביר את הלחץ הבינלאומי ואת ההאשמות כלפי ישראל.3 פתחי חמד, שר הפנים לשעבר של החמאס, אמר בשנת 2008, במהלך מבצע 'עופרת יצוקה', שלוחמי החמאס "יצרו מגנים אנושיים של נשים, ילדים, קשישים ומוג'הידין, על מנת לקרוא תיגר על מכונת ההפצצה הציונית".4
המקור הבעייתי של הדיווחים על נפגעים פלסטינים
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHN) דיווח שקיבל את המידע שלו ביחס לנפגעים פלסטינים ממשרד הבריאות הפלסטיני בעזה – משרד הנמצא תחת שליטת החמאס.5 שני ארגונים אחרים בעזה, מרכז מזאן לזכויות אדם6 והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR),7 הפיצו רשימות נפגעים עם מספרים מנופחים של קרבנות אזרחיים. בשנת 2009 סיפקו שני הארגונים עדויות ונתונים סטטיסטיים לדו"ח גולדסטון על המלחמה בעזה – מסמך שאמינותו כבר הוטלה בספק מאז.
אפילו הנתונים של משרד הבריאות של עזה מצביעים על כך שאחוז גדול, באופן חסר פרופורציה, של הנפגעים בעזה היו גברים בגיל לחימה.8 אם ההתקפות הישראליות היו באמת 'חסרות אבחנה' או מכוונות כלפי מקלטים אזרחיים, כפי שטען החמאס, אחוז הגברים שנהרגו היה אמור להיות קרוב לאחוז הנשים שנהרגו. במקום זאת, כפי שמציג זאת משרד הבריאות של עזה, גברים היוו 66 אחוזים מכלל הנפגעים, נשים – 14 אחוז, ילדים – 16 אחוז וקשישים – 4 אחוז.
בניתוח שערך הניו יורק טיימס ביחס למקרי המוות בעזה, צוין ש"גברים בני 20-29, אותו פלח מהאוכלוסייה שיש סיכוי גבוה יותר שיהיה בין הלוחמים, נמצאו כבעלי ייצוג-יתר במספרי ההרוגים: למרות שהם מהווים רק 9 אחוז מ-1.8 מיליון התושבים של עזה, הם מהווים 34 אחוז מאלה שנהרגו שגילם צוין".9
הנתון של הטיימס, לפיו 34 אחוז "הם קרוב לוודאי לוחמים", הוא למעשה מספר נמוך, מאחר שהוא מבוסס על קבוצת גיל מצומצמת ביותר – בני 20-29, שהעיתון החשיב כלוחמים. הטבלה שהציג הטיימס מראה גם שיעור חסר פרופורציה של מקרי מוות בקרב נערים/גברים עזתיים בקבוצות הגילאים 15-19 ו-30-39, שגם רבים מהם, קרוב לוודאי, היו לוחמים.
מגנים אנושיים ומספרי נפגעים מנופחים
על פי משרד האו"ם לתיאום העניינים ההומניטריים, "לפחות 142 משפחות איבדו שלושה או יותר בני משפחה באותה תקרית והמספר הכולל של נפגעים אזרחיים עמד על 739".10 כמה מבין המשפחות הללו שימשו מגנים אנושיים עבור המנהיגים הצבאיים הבכירים של החמאס? ההתקפה האווירית על המנהיג הצבאי של החמאס והמחבל הבכיר, מוחמד דף, מספקת דוגמא ברורה לתופעה זו. ב-10 באוגוסט 2014 גילה המודיעין הישראלי שדף החמקמק מבקר אצל אחת מנשותיו בבית בעיר עזה. מטוסים ישראליים הפציצו את הבית וגורלו של דף לא נודע עד היום.11 אחת מנשותיו של דף ושניים מילדיו נהרגו בהתקפה, בנוסף לשניים או שלושה אזרחים נוספים. מוחמד דף היה ללא ספק מטרה לגיטימית על פי כל כללי הלוחמה – חיסולו של אחד מראשי החמאס תציל ודאי את חייהם של חפים מפשע רבים. בני משפחתו מתו מפני שהוא השתמש בהם כמגנים אנושיים.
בהתקפה ישראלית על בית ברפיח ביום המחרת נהרגו שלושה בכירים של החמאס: מוחמד אבו שמאללה, ראעד אל-עטאר ומוחמד ברהום, שהיו אחראים למתקפת המנהרה על ישראל בשנת 2006, בה נהרגו שני חיילים ונחטף חייל נוסף, גלעד שליט. עטאר גם עמד בראש יחידת הגלשנים של החמאס, שתכננה התקפות טרור בתוך ישראל.
כרזה פלסטינית משנת 2014, המנציחה התקפה על צפון ישראל
בנובמבר 1987. 12 מחבלים פלסטינים מלבנון חצו את גבול
ישראל באמצעות גלשן אוויר ותקפו בסיס של צה"ל.
"חיסולם של שלושת בכירי החמאס ברפיח הייתה מכה משמעותית לחמאס" דיווח עיתון הגארדיין. 13 כמה אזרחים ששימשו את מנהיגי החמאס הצבאיים כמגנים אנושיים נהרגו אף הם באופן טרגי באותה התקפה אווירית. אך כמה עשרות אזרחים חפים מפשע, ישראלים ופלסטינים כאחד, ניצלו כתוצאה מההתקפה על שלושת המטרות הצבאיות הלגיטימיות הללו? שאלה זו עומדת בלב הבדיה המופצת נגד ישראל, לפיה ישראל גרמה למספר "לא מידתי של נפגעים". סיכום המשפחות שנהרגו במלחמה בעזה הוצג על ידי רות פולארד14 בסידני מורנינג הראלד ועל ידי הארייט שרווד מהגארדיין. שרווד הודתה "שבמקרים רבים, אפשר שהייתה מטרה צבאית בין ההרוגים", אך העלתה את השאלה אם השימוש בכוח היה מידתי ואם הוא הפר את ההתחייבות של החוק הבינלאומי להגן על אזרחים.
שתי העיתונאיות הסתמכו על נתוני המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, אל-מזאן, בצלם, UNOCHA ו-אל-חאק שכולם התבססו על מספרים שסיפק משרד הבריאות של החמאס בעזה.
ניתוח הרקע של רבים מהקרבנות מצביע על אופי צבאי ברור או על קבוצת גיל של לוחמים:16
- חאפיז חאמאד, "בכיר בג'יהאד האסלאמי", נהרג בעקבות התקפה אווירית ישראלית על ביתו בבית חנון ב-8 ביולי. על פי סוכנות הידיעות הפלסטינית מעאן17 חמישה מבני משפחתו, ששימשו מגנים אנושיים, נהרגו אף הם. מתוכם, שניים היו גברים, אחד בן 26 והשני 30, קרוב לוודאי לוחמים של הג'יהאד האסלאמי בעצמם.
- 'משפחתו' של מוחמד אסקעפי נהרגה בסג'עייה. חוץ מאסעקפי בן ה-49, נהרגו חמישה גברים בגילאי 25-30 ונער בן 12.
- משפחת אסטאל מחאן-יוניס איבדה 10 מבניה, כולם גברים בגילאים 18-27.
- משפחת טייסיר אל-באטש בעיר עזה איבדה 18 מבניה, אך רבים מהם היו גברים בגילאי 17-28. טייסיר אל-באטש, שהפעילויות שלו בעזה הפכו אותו למטרה צבאית רמת דרג, נפצע בהתקפה.
הלוויית משפחת אל-באטש ב-13 ביוני 2014. הגברים עטופים בדגלים של החמאס. (Andalu Images)
אל-באטש כיהן כראש המשטרה בעזה מטעם החמאס והחזיק בדרגה של תת-אלוף. משטרת עזה היא "חלק אינטגרלי ממערך הביטחון של משטר החמאס בעזה", קבעו גורמי ביטחון ישראליים. "קציני משטרה הם דה-פקטו חלק מהלוחמים של החמאס ומשתתפים בפעילות הצבאית נגד צה"ל, החל מירי על צה"ל ועד מעקב אחר תנועותיו של צה"ל ופעילות טרור נגד ישראל".18
"צה"ל החליט לתקוף את ביתו של מפקד החמאס, טייסיר אל-באטש" דיווח הארץ, "הממוקם בסמוך למסגד, וזאת אחרי שעל פי דיווחי הצבא נתגלו מספר אנשים שעומדים לשגר טילים".19
טענות כוזבות על הרג אזרחים
בתמונות הבאות נראים מחבלים של החמאס, הג'יהאד האסלאמי והפתח, שנהרגו בקרב נגד ישראל. כולם נרשמו כאזרחים על ידי PCHR, אונסק"ו, אל-מזאן ומשרד הבריאות של עזה. גברים אלה הם רק ארבע מבין הדוגמאות הרבות של מחבלים הרשומים כאזרחים.
עייד ראדי אבו-ראידה (משמאל למעלה), מחבל של הג'יהאד האסלאמי. נרשם על ידי המרכז הפלסטיני לזכויות אדם כאזרח.20 עבדאללה מורטאג'ה (מימין למעלה), מחבל של החמאס. תואר כ"עיתונאי" על ידי אונסק"ו . 21 אחרי מותו של מורטאג'ה, הפיץ החמאס סרטון ובו הוא מצהיר הצהרת 'שאהיד' בזמן שהוא חמוש ובמדים.22 מוחמד עבדול רחמן מחמוד אבו-חמד (משמאל למטה), ש-PCHR רמז שהוא אזרח, זוהה על ידי הפתח כ"קדוש מוג'אהיד".23 אשראף איברהים אל-נאג'אר (מימין למטה), מחבל של החמאס בן 22. זוהה על ידי משרד הבריאות בעזה כ"נער בן 13".
הוצאות להורג של אזרחים על ידי החמאס
לפחות 20 עזתים הואשמו כמרגלים לטובת ישראל או כ'משתפי"ם' והוצאו להורג על ידי החמאס ברחובות עזה באוגוסט 2014. בקבוצה זו נמנו גם שתי נשים.25 החמאס לא שחרר את שמות ההרוגים "על מנת לשמור על המוניטין והכבוד של משפחותיהם וילדיהם", אך אין ספק שגם שמותיהם הופיעו ברשימות הנפגעים האזרחיים שבהם הואשמה ישראל.
הרוגים פלסטינים כתוצאה מטילים תועים של החמאס
כלי הנשק של החמאס והג'יהאד האסלאמי לא היו אמינים, ומאות טילים אשר נפלו בתוך עזה עצמה הרגו ופצעו מספר רב של תושבי עזה.26 ב-28 ביולי, למשל, נפל טיל תועה של הג'יהאד האסלאמי על גן ילדים ציבורי במחוז שאטי, שהיה מלא בילדים. 8 ילדים ושני מבוגרים נהרגו. טיל אחר נפל על מרפאת חוץ בבית החולים שיפא בעזה.27 כמעט ודאי ששמות האזרחים התמימים הללו נכללו גם הם ברשימות הנפגעים שבהם האשים החמאס את ישראל.
תצלומי אוויר מאיירים את ירי הטילים על עזה
מחבלים פלסטינים מעזה יורים טילים מאזורים אזרחיים ופוגעים באנשיהם שלהם.
כרזה של צה"ל שפורסמה ב29 ביולי, 2014, המסבירה את מקור הטילים שפגעו בבית החולים שיפא ובמחנה הפליטים שאטי.
מוות בנסיבות טבעיות
ספר העובדות של ה-CIA מציין ששיעורי התמותה בעזה עומדים על 3.9 מקרי מוות לכל 1,000 תושבים. פירוש הדבר הוא שבקרב האוכלוסייה העזתית, המונה 1.8 מיליון בני אדם, יותר מ-5,500 בני אדם מתים בנסיבות טבעיות בכל שנה.29 מספרים אלה מקבילים לשיעור של 15 מקרי מוות בנסיבות טבעיות ביום. כמה נרשמו כקרבנות אזרחיים של המלחמה? ניסיונות לקבל תשובה לשאלה זו לא צלחו, אך ייתכן שכמה מהקשישים ומהתינוקות בעזה שנמנו ברשימת הקרבנות האזרחיים, מתו בעצם מוות טבעי. תוחלת החיים בעזה היא 74.6 שנים, שיעורי התמותה של ילדים עומדים על 16.51 ילדים לכל 1,000 לידות חי, ובעזה יש בממוצע כ-4,000 לידות בחודש. אין זה מפליא, לפיכך, שראש המחלקה הסטטיסטית של הבי.בי.סי., אנתוני ראובן, הזהיר ש"צריך לגשת בזהירות לנתוני הנפגעים בעזה".31 סרן איתן מוכמן, מדובר צה"ל, ציין ש"חשוב לזכור שבמבצע 'עופרת יצוקה' [התקיפה הקרקעית הקודמת של ישראל בעזה, מדצמבר 2008 עד ינואר 2009], טענו ארגונים עזתים והחמאס שרק 50 לוחמים נהרגו, אך הודו שנים מאוחר יותר שהמספר היה בין 600 ל-700. מספר זה כמעט זהה למספר עליו דיווח צה"ל".32
50 לוחמי חמאס הרוגים עלומי-שם
בסוף דצמבר 2014 פרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם האלוף מאיר עמית רשימה 'חלקית' של 50 לוחמי חמאס שנהרגו במהלך המלחמה, ששמותיהם לא הופיעו בשום רשימת נפגעים של החמאס.33 המרכז זיהה אותם כלוחמים שנהרגו במנהרות שהתמוטטו, בפלישה לישראל מהים או בעת יציאה ממנהרות כדי לבצע התקפות בשטח ישראל. החמאס "נמנע בכוונת תחילה לכלול את שמותיהם של פעילי טרור שגופותיהם נמצאים בידי ישראל (כמעט 20) ברשימת הקרבנות של מבצע 'צוק איתן'", הסביר המרכז. "מדיניות ההסתרה של החמאס מכוונת לשרת את המלחמה המדינית, המשפטית והתעמולתית נגד ישראל". הסתרה זו נועדה להקטין את אחוז הלוחמים שנהרגו בתוך מספרם הכולל של הנפגעים.
טענות כוזבות של החמאס ביחס לנזק למוסדות אזרחיים
כאמצעי נגד התקיפות המדויקות של ישראל, הפך החמאס אזורי מגורים לאזורים צבאיים. "הרבה מאוד מהתשתיות הצבאיות של החמאס משולבות בתוך אזורים אזרחיים בעזה", כתב ג'פרי וויט, קצין מודיעין הגנתי בכיר של צבא ארה"ב לשעבר, שהניתוח שלו פורסם במרכז ללוחמה בטרור (CTC) בווסט פוינט.34 "בכך נוצר אפקט של 'כיפה אנושית', שהקשתה על נכונותה ויכולתה של ישראל לפגוע בהם וסיפק להם מידה של הגנה". שלוש פעמים במהלך המלחמה הודה ארגון אונר"א שטילים נמצאים בתוך בתי הספר שלו. במקרה אחר, זה של בית הספר של אונר"א ברפיח, ביים החמאס פגיעה לכאורה ומיקם גופות של 'קרבנות' בחצר בית הספר כדי לאפשר לצלמים לצלמם.
תמונה שמאלית עליונה: הכניסה לבית הספר של אונר"א ברפיח, 3 באוגוסט 2014. לוחמי הג'יהאד האסלאמי שרכבו על אופנוע נהרגו מחוץ לבית הספר; גופותיהם נגררו לחצר בית הספר, ליצור את הרושם כאילו צה"ל תקף את בית הספר. ניתן לראות את סימני הגרירה של דם הגופות.
תמונה ימנית עליונה: הגופות מסודרות בחצר בית הספר. ניתן לראות שהמדרכה שונה מהרחוב שבתמונה הקודמת.
תמונה שמאלית תחתונה: איש סגל של אונר"א (באפוד כחול) מכוון את הנחת גופתה של ילדה במיקום חדש. ניתן לראות שבניין אונר"א מופיע כעת קרוב יותר.
תמונה ימנית תחתונה: ההצגה הושלמה. ניתן לראות את צלליותיהם של הצלמים הרבים במקום. (AFP)
מפכ"ל האו"ם, באן קי-מון, הוקיע בחריפות את התקיפה הישראלית וקרא לה "שערוריה מוסרית ומעשה נפשע". 35 מחלקת המדינה אמרה שהיא "מזועזעת" מההפגזה "המבישה" של ישראל מחוץ לבית הספר של אונר"א ואמרה שישראל צריכה להתאמץ יותר כדי לעמוד בסטנדרטים שלה עצמה ולהימנע מקרבנות אזרחיים.36
ילדים פלסטינים חופרים מנהרות
סיפור עיתונאי ישן צף ועלה מחדש במהלך מבצע 'צוק איתן', ונטען בו ש-160 ילדים פלסטינים נהרגו בזמן שחפרו מנהרות בעזה. הסיפור המקורי הופיע במהדורת 2011/2012 של המכון לחקר פלסטין,37 במאמר הנושא את הכותרת 'תופעת המנהרות בעזה' מאת ניקולאס פלהאם. בדצמבר 2011 סייר פלהאם במנהרות ההברחה שבין עזה לסיני ומצא "ששום דבר לא נעשה כדי למנוע את השימוש בילדים במנהרות, שם, בדומה מאוד למכרות הפחם בעידן הוויקטוריאני, מנצלים את גופם הקטן והזריז. לפחות 160 ילדים נהרגו במנהרות, על פי גורמים רשמיים של החמאס". לא נשמעה שום מחאה בינלאומית נגד החמאס בזמנו, על כך שהם מובילים ילדים למותם במנהרות תת-קרקעיות. גם לא ברור כמה ילדים פלסטינים מתו בקיץ 2014 וכמה נספרו כקרבנות של ישראל, כתוצאה מכך שהחמאס כפה עליהם לשמש מגנים אנושיים וחיילים נגד ישראל.
הערות