עבור לתוכן העמוד
Menu

הקשר בין פעילי שמאל ישראלים לפרלמנטרים אירופים

פעילי שמאל ישראלים, לרבות חברי כנסת ושגרירים לשעבר, מתוסכלים מהשפעתם המזערית על דעת הקהל הישראלית, אבל הם מתנחמים בכך שימצאו תמיד אוזן קשבת ואהדה לפעילותם בבירות אירופה

זה כבר שנים רבות, שבלונדון, בבריסל ובפאריס , הם מפרסמים באופן קבוע מאמרים נגד מדיניות ממשלת ישראל, נותנים עצות לקובעי המדיניות ולעתים קרובות מציעים עתירות לחברי הפרלמנט האירופי. בימים אלה הם החתימו 442 פרלמנטרים הקוראים להטלת סנקציות על מדינת היהודים במטרה “לשים סוף פסוק לכיבוש הישראלי בשטחים”.

אין ספק כי פעילות זו באדמות נכר מעודדת ביתר שאת את התעמולה השקרית של הפלסטינים וארגונים לא ממשלתיים לזכויות אדם, וחמור עוד יותר מכשירה את פסקתם של בתי משפט בינלאומיים לחקור את ” פשעי המלחמה ” שלכאורה בוצעו על ידי חיילי צה”ל.

לאורך שנים, קומץ פעילים ישראלים גורם נזק בלתי הפיך לתדמיתה של ישראל בעולם. כל אשמות הסרק נגד חיילי צה”ל ובקורתם הנוקבת נגד ממשלות ימין, למרות שזכו ללגטימציה בעת דין הבוחר, מקבלות אוטמטית תהודה רבה בכלי התקשורת הזרים והן זוכות לכותרות מרעישות וחד צדדיות בעיתונות הבינלאומית.

בתוך כך, קצרה ידם של הדיפלומטים הישראלים בשגריריות ישראל וכן של הקהילות היהודיות להוכיח אחרת ולהצדיק את עמדה הרשמית של מדינת ישראל. גרסתם לא תקבל שום יחס רציני מול מבול הידיעות והפרשנויות שמנגד, של כל אלה שהיו בעבר נציגים רשמיים, אך בעזיבתם את השרות הם יעדיפו לשאת את נס המחנה העוין.

זה קורה במיוחד עם שגרירים לשעבר ששרתו בדרום אפריקה. הם מעיזים בלי כל בושה ויסורי מצפון להשוות את מדיניות ישראל לאפרטהייד. סלוף עובדות זדוני ובלתי אחראי של קומץ פקידים מתוסכלים שבמשך שרותם לא הצליחו באף משימה דיפלומטית ראויה לשמה.

 

קמפיין השגרירים של מפלת מר"צ
קמפיין השגרירים של מפלת מר”צ

ברור כי במדינה דמוקרטית מותר ורצוי להביע עמדה ואף לבקר את מדיניות הממשלה אבל יש קווים אדומים שאין לחצותם. יש להקפיד על מהימנות בדווחים, ואין לשלכתב את ההיסטוריה. לזכור תמיד כי ישראל עדיין נאבקת על קיומה מול אויבים אכולי שנאה וללא מעצורים.

תופעה מדאיגה במיוחד בהקשר לפעילותו המוזרה של אברהם בורג. קשה להסביר את התנהגותו הפוליטית ויתכן שרק פסיכאטר מלומד ומוסמך יבין יותר את נפש האדם.
הוא יוכל אולי לפענח איך איש משכיל ומוכשר שכיהן כיו”ר הכנסת והיה גם יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל, מסוגל להחליף בן לילה את עורו ולהפוך לפוסט-ציוני, לקבל אזרחות צרפתית ולהמליץ לכל ישראלי להוציא דרכון זר, ואף לבטל את רשומו כיהודי במשרד הפנים. מה מניעיו של בורג שהרחיק לכת כאשר תמך גם בחרם על מוצרים ישראלים שמיוצרים מעבר לקו הירוק.

האבא, ד”ר יוסף בורג, שכיהן בכנסות ישראל מאז הכנסת הראשונה ב-1949, והיה שר מכובד בממשלות ישראל מטעם המפלגה הדתית לאומית מפד”ל, בוודאי מתהפך בקברו …

בעידודו של אברהם בורג קראו חברי הפרלמנט האירופי להפסיק את “סיפוחה בפועל של הגדה המערבית” ולהפסיק את הריסת המתקנים הבדואים. “בשטחי C.

הכעס האירופי נובע בעיקר על הסיוע שהם העניקו לבניית המתקנים. למעשה, הדבר נעשה בלי ידיעתה והסכמתה של ישראל. הריסת המבנים במאחז הבדואי נערכה כדין בתום משא ומתן ארוך ומיגע ומאבק משפטי ממושך ובאשור בית המשפט העליון.

כבר בספטמבר 2018 קבע בג”ץ סופית כי יש לפנות את הבדואים ולהרוס את המבנים. יש גם לציין כי מדובר במאחז בלתי חוקי בשטח C שעל פי הסכמי אוסלו השטח הוא בשליטה ישראלית. מדוע עכשיו ובדיעבד האיחוד האירופי זועם ומעלים עין על עובדות? האם הוא לא בין העדים החתומים על הסכמי אוסלו יחד עם מדינות אחרות והאו”מ?

נזכיר גם כי בית המשפט העליון בישראל קבע כי יש לעקור משפחות יהודיות המתגוררות בדיור שנבנה באופן בלתי חוקי, כפי שהיה במקרה של מיגרון (2012), עמונה (2017) ונתיב האבות. (2018).

פעולות אלה של בריסל פוגעות בעצם באמינות האיחוד האירופי ומוסדותיו, כמו גם במעמדו כמתווך הוגן ואמין בקידום תהליך שלום עתידי במזרח התיכון.

גם הפעם בין החתומים על עצומת הפרלמנט האירופי, ג’רמי קורבין, לשעבר ראש הלייבור הבריטי הידוע בדעותיו האנטישמיות והפרו-פלשתיניות, וכן עמיתו הצרפתי ז’אן לוק מלנשון.

עצומה זו אינה מפתיעה והיא אחת מני רבות שחברי פרלמנט אירופי מסיעות השמאל והירוקים חתמו בשנים האחרונות. ביזמת פעילים ישראלים ופלשתינים קראו בעבר להשעות את הסכם האסוציציה בין האיחוד האירופי לישראל, אמנה עיקרית בין האיחוד האירופי לישראל. הסכם שהושג אחרי עמל דיפלומטי רב במשך שנים רבות.

זה כבר יותר משלושה עשורים שהפרלמנט האירופי מצביע מדי שנה על החלטות אנטי-ישראליות ודורש להטיל סנקציות על ישראל.

ברית השמאל האירופית תמקד תמיד את פעילותה לגנוי והכפשת ישראל כאשר היא תעלים כמעט עין מהנושאים הבוערים בעולם כגון הסוגיות החברתיות-כלכליות, האיומים הצבאיים והגרעינים של איראן, פשעי המלחמה אמיתיים הנעשים על ידי משטרו של באשר אל אסד בסוריה ובמקומות אחרים, וגם לא בפעילות הטרור האיסלמי וגלי התופעות האנטישמיות המתרבות על אדמת אירופה בתקופת משבר עולמי שנגרם כתוצאה מתחלואת הקורונה.

עוד ועוד, בחודש יוני האחרון העזו סיעות השמאל השונות, כולל הירוקים, להוקיע את “הסכמי אברהם” ואת הנורמליזציה עם מדינות ערביות בטענה שהם הושגו “באמצעי סחיטה ” על ידי הנשיא היוצא דונלד טראמפ.

האם הפרלמנט האירופי דן אי פעם בכובד ראש בסיוע הכספי לפלשתינים? האם הוא גינה את התופעה המדאיגה שסכומי עתק מוצאים את דרכם למימון פעילויות בלתי חוקיות, במיוחד בתשלומי שכר קבועים למבצעי פיגועים ובני משפחותיהם?

 

האם הצביעות אינה זועקת לשמיים כאשר למשל מאשרר הפרלמנט האירופי את הסכם “השמיים הפתוחים” עם ישראל , עסקה אווירית חשובה הן לנו והן לאירופים, ואז מבהירה בריסל כי אין לראות בהצבעה של הפרלמנט “אשור להמשך הסיפוח הישראלי הזוחל של חלקים מהגדה המערבית”.

הווה אומר אם מדינת היהודים תציית להוראות האירופים ו”תתנהג יפה” אזי נתמוך בהידוק הקשרים הבילטרלים. יש כאן בהחלט התנשאות שקופה והטפת מוסר מיותרים?

כיצד המדיניות החד-צדדית והעוינת של חברי פרלמנט מסיעות השמאל מתישרת עם העובדה שבאתר הרשמי של הפרלמנט האירופי נכתב בין היתר: “האיחוד האירופי וישראל חולקים היסטוריה משותפת ארוכת שנים, ערכים הדדים ודמוקרטים וכבוד חרויות האדם והשלטון והחוק הבינלאומי. הפגישות הבין-פרלמנטריות המתקיימות בתדירות גבוהה בין הפרלמנט האירופי עם כנסת ישראל מוכיחות כי היחסים בין שני בתי המחוקקים הם מהדינמיים והחשובות ביותר מכל המשלחות בעולם”.

לסכום, מצער מאוד ומדאיג במיוחד כי המאבק ההסברתי והדיפלומטי של ישראל בזירה הבינלאומית אינו רק נגד אויבנו הנשבעים לכלותינו, הוא גם נגד קומץ של ישראלים, פעילי שמאל מתוסכלים שכרתו בריתות בשדות זרים עוינים.