עבור לתוכן העמוד
Menu

הקרב של מרוקו נגד הג’יהאדסטים

מרוקו אימצה אסטרטגיה של מלחמה אכזרית וחסרת רחמים נגד ארגוני הג'יהאד, תוך שהיא מגבירה את ההגנה שלה סביב יעדים ומוסדות אסטרטגיים

תאי טרור ג’יאהדסטים מצאו קרקע פורייה במרוקו בה הם צומחים ומתפתחים לא רק לאיום ממשי על יציבות הממלכה, אלא גם כמגייס של כוח אדם משמעותי לתנועות האסלאמיות הרדיקליות השונות במזרח התיכון, באפריקה ובאירופה. נוכחותם במרוקו ניכרת בפיגועי הטרור שבוצעו מעת לעת נגד יעדים מרכזיים בממלכת שריפיאן [צאצא של מוחמד]. פיגוע הטרור בקזבלנקה, בו נהרגו יותר מ -45 קורבנות ב- 16 במאי 2003, מהווה את נקודת המוצא של העימות בין הממלכה לבין ארגוני הטרור האסלאמיים במרוקו, זאת שנתיים בלבד לאחר הפיגוע האכזרי במרכז הסחר העולמי בניו יורק ב- 11 בספטמבר 2001, שסימל את הרדיקליות האיסלאמית הגוברת ברחבי העולם.

 

אל מול האיום הזה, מרוקו אימצה אסטרטגיה של מלחמה אכזרית וחסרת רחמים נגד ארגוני הג’יהאד, תוך שהיא מגבירה את ההגנה שלה סביב יעדים ומוסדות אסטרטגיים. עם זאת, בשנים האחרונות סוכנויות הלוחמה בטרור במרוקו השיגו השיגים וכן כישלונות וזאת מבלי שהצליחו למגר את אותם ארגוני ג’יהאד ששורשיהם העמוקים בחברה המרוקאית. על פי ראש מודיעין החוץ המרוקאי לשעבר (DGED – Direction Générale des Etudes et de la Documentation), מוחמד יאסין אל מנסורי, הסוכנויות נגד טרור הצליחו עד אוקטובר 2014 לסכל 119 פיגועים עם חומר נפץ, 109 ניסיונות התנקשות, שבעה ניסיונות לחטיפת בני ערובה ו -41 מעשי שוד מזוינים.

עם זאת, נתון עדכני יותר בנושא הפעילויות נגד טרור שבוצעו על ידי הסוכנויות במרוקו נמסר על ידי מוחמד ניפוי, ראש החטיבה בסוכנות ה- FBI המרוקאית – הלשכה המרכזית לחקירה Bureau) Central d’Investigation Judiciaire), דברים אילו נחשפו במהלך יום עיון בנושא טרור בפברואר 2021.

לפי ניפוי, מרוקו הצליחה מאז 2003 לפרק יותר מ -2,000 תאי טרור, לתפוס 3535 מחבלים ולסכל יותר מ -500 פעולות טרור. מדובר על ממוצע של 111 תאי טרור בשנה וכמעט 10 סיכולים בחודש!

ובכל זאת, עד למרץ 2021 בוצעו באזור סאל, הגובל בגבולות הדרומיים של מרוקו, כ- 982 התנקשויות, המהווים כמעט 40% מהפשעים שבוצעו באזור, והם יוחסו לרשתות טרור. מתוך האלפים שהתנדבו לארגוני הג’יהאד, מקורם של 5,000 מהם הוא לוחמים ממדינות צפון אפריקה, 1,654 מרוקאים (כולל נשים וילדים). בסביבות 270 חזרו מעיראק וסוריה, ו- 137 מקרים טופלו על ידי ה- BCIJ והועמדו לדין, מתוכם 115 היו פעילים בסוריה-עירק, 14 בלוב. בנוסף, שמונה לוחמים נוספים הוחזרו למרוקו בסיוע ארצות הברית בשנת 2019.

מבין 288 הנשים שעזבו את המדינה 99 חזרו ואילו 82 מתוך 391 ילדים חזרו למרוקו.

 

 

לדברי ראש המודיעין החיצוני המרוקאי לשעבר, חלק מהמיליטנטים המרוקאים מילאו תפקידים בכירים במדינה האסלאמית: חלקם היו “שרים – אמירים” (שופט, פיננסים, פנים), וכן אמיר צבאי (ראש צבא) , ואפילו מושל אזור גיאוגרפי (הר טורקמן). עם זאת, נראה כי חלק הארי של הג’יהאדיסטים המרוקאים היו חברים במדינה האסלאמית. שבעים וחמישה אחוז מהם היו “Inghimasiyyine”, טרמינולוגיה של המדינה האיסלאמית עבור פעיל סמוי האחראי על ההגנה על שיירות ושירות בגל ההתקפה השני כאשר מתבצעת התקפה ממוקדת וממוקדת .

בימים הראשונים של מלחמת האזרחים בסוריה התארגנו הצפון אפריקאים בחטיבות, אחת מהן נקראה “הרקת שאם אל-איסלאם” ובראשה עמד מרוקאי, איברהים בנצ’קרון, כינויו אבו אחמד אל-מג’ריבי.

איברהים בנצ'קרון, כינויו אבו אחמד אל-מג'ריבי.
איברהים בנצ’קרון, כינויו אבו אחמד אל-מג’ריבי.

חלקם אף כינו את החטיבה כ”ליווה אל-פרנסיון “(” הבריגדה הצרפתית “) מאחר שהלוחמים התקשרו ביניהם בצרפתית; חלק מחבריה היו אזרחים צרפתים, בעיקר ממוצא צפון אפריקאי, ששולבו בחטיבה דוברת הצרפתית בצפון אפריקה. החטיבה חסרת המזל, שהייתה פעילה באזור לטקיה, כמעט הושמדה לחלוטין על ידי הצבא הסורי, הנאמן לבשאר אסד. שאר החברים פוזרו ביחידות שונות שהוקמו לאחר מכן על ידי המדינה האיסלאמית .

המבחן הג’האדיסטי במרוקו

מרוקו רואה בכל אותם חוזרים אליה כאנשי שהצטרפו לארגוני טרור וככאלה הם טרוריסטים חשודים. הוראות החוק המרוקאיות חלות על נשים וגברים כאחד. אם ניתן צו מעצר בגלל פעילות טרור משתמעת, החשוד נעצר מיד עם כניסתו למרוקו ומובא לתביעה הציבורית הרלוונטית, במקרה זה, לבית המשפט לערעורים ברבאט.

מרוקו רואה בכל אותם חוזרים שהצטרפו לארגוני טרור וככאלה הם טרוריסטים חשודים. הוראות החוק המרוקאיות חלות על נשים וגברים כאחד. אם ניתן צו מעצר בגלל פעילות טרור משתמעת, החשוד נעצר מיד עם כניסתו למרוקו ומובא לתביעה הציבורית הרלוונטית, במקרה זה, לבית המשפט לערעורים ברבאט.

מאז התבוסה הצבאית של דאעש בקרב מוסול, עירק, בשנת 2017, בחרו הג’יהאדיסטים המרוקאים לרכז את מאמציהם ופעילותם בחגורת סאהל, חממה למדינה האסלאמית, אל-קאעידה וארגוני ג’יהאדיסטים אפרו-אסלאמיים אחרים. האזור הוא אזור בעל חשיבות עליונה עבור מרוקו, שהגדילה את מאמציה ואת שיתוף הפעולה עם המדינות האפריקאיות בדרומה ובדרום-מזרח, כתוספת לביטחון הלאומי ולשותפות הכלכלית האסטרטגית. לפי מנהל ה-BCIJ החדש, , צ’רקאוי חאבוב, יותר ממאה חברי פוליסריו (הלוחמים במרוקו בנושא סהרה המערבית שסופחה לממלכה בשנת 1976) הם חלק מאל-קאעידה, ומחנותיהם ממוקמים בטינדוף. (בגבול הדרומי של אלג’יריה-מרוקו). מדובר במרכזי גיוס והכשרה, הנהנים מחסותה של אלג’יריה מכיוון שהיא מסרבת לשתף פעולה עם מרוקו בנושא טרור ג’יהאדי .

מאז התבוסה הצבאית של דאעש בקרב מוסול, עירק, בשנת 2017, בחרו הג’יהאדיסטים המרוקאים לרכז את מאמציהם ופעילותם בחגורת סאהל, חממה למדינה האסלאמית, אל-קאעידה וארגוני ג’יהאדיסטים אפרו-אסלאמיים אחרים. . האזור הוא אזור בעל חשיבות עליונה עבור מרוקו, שהגדיל את מאמציו ואת שיתוף הפעולה עם המדינות האפריקאיות בדרומה ובדרום-מזרח, כהרחבה לביטחון הלאומי ולשותפות הכלכלית האסטרטגית. על פי המנהל החדש של ה- BCIJ, צ’רקאוי חאבוב, יותר ממאה חברי פוליסריו (הלוחמים במרוקו בנושא סהרה המערבית שסופחה לממלכה בשנת 1976) הם חלק מאל-קאעידה, ומחנותיהם ממוקמים בטינדוף. (בגבול הדרומי של אלג’יריה-מרוקו). מדובר במרכזי גיוס והכשרה, הנהנים מחסותה של אלג’יריה מכיוון שהיא מסרבת לשתף פעולה עם מרוקו בנושא טרור ג’יהאדי .

רשתות אסלאמיות עדיין עסוקות במרוקו בגיוס ג’יהאדיסטים, בעיקר בפרברי קזבלנקה ובעיר סאוטה שבצפון המדינה. רשתות אלה מתרכזות גם בתושבי ספרד ובקהילת הגולים המרוקאים בספרד. מאז 2013 סוכנויות האנטי-טרור בספרד, משתפת פעולה עם הסוכנות המרוקאיות, והן הצליחן לפרק יותר מ -40 תאי טרור וכלאו כ -150 ג’יהאדיסטים. יותר מ -83% מהג’יהאדיסטים הם גברים, וגילם הממוצע הוא 32 לעומת 23 אצל הנשים; שני שליש מהגברים נשואים, שסיימו את לימודיהם בתיכון עם ידע מסוים באיסלאם!

במאמציה להילחם בטרור, מרוקו יצרה שותפויות עם מעצמות מובילות אחרות במאבק בטרור. מרוקו חתמה על 80 אמנות העוסקות בשיתוף פעולה ביטחוני ושיפוטי הנוגע לטרור. נוצרה מערכת יחסים מיוחדת עם ארצות הברית וזאת במקביל לידיעה כי ארצות הברית מעוניינת להקים בסיס צבאי בסהרה. התנהלות זו מאופיינת על ידי המרוקאים כ”נכס אסטרטגי “מכיוון שהוא נועד לספק למרוקו מודיעין חיוני ומונע בנוגע לפעילות הג’יהאדיסטים וארגוני טרור אחרים המהווים איום על הממלכה. מאז 2016 מרוקו היא חלק ממפקדת אפריקה של ארצות הברית (AFRICOM), הכוח הרב לאומי שיזמה ארצות הברית והוקדש למאבק בג’יהאדיסטים בחגורת סאהל ובאפריקה.

Moroccan aircraft in a joint exercise with planes from the USS Eisenhower carrier on March 4, 2021. (AFRICOM)16
Moroccan aircraft in a joint exercise with planes from the USS Eisenhower carrier on March 4, 2021. (AFRICOM)16

שיתוף פעולה במרוקו עם ארה”ב וכוחות הצבא האירופיים

מרוקו פיתחה גם את שיתוף הפעולה שלה עם צרפת, ספרד ופורטוגל במסגרת אבטחת ה- G4. וכן נעשתה פניה בנושא לממשלת בלגיה.

יתר על כן, מרוקו ארגנה מחדש את סוכנויות האנטי-טרור שלה והעמיקה את שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון והמשפט השונים, מצב המאפשר למנגנון המרוקאי (סוכנויות הקשורות למשרד הפנים, המשטרה, הז’נדרמריה, DGST … ואחרים) לבצע פעולות מדויקות ומתואמות נגד יעדי טרור בשיתוף פעולה מלא של קבוצת ההתערבות המהירה (Groupe d’Intervention Rapide – GIR). ה- BCIJ, ה- FBI המרוקאי המקומי, מחזיק במטה ב- Sale ליד הבירה רבאט, הממוקמת בלב “משולש המוות”, כפי שכונה על ידי התושבים המקומיים.

משרדי BCIJ נמצאים מאחורי חומותיו של כלא זכי ונמצאים כמה צעדים מבית המשפט נגד טרור של Sale. ה- BCIJ מייצג למעשה את הזרוע המשפטית של המנהל הכללי לפיקוח על השטח (DGST), הסוכנות לביטחון פנים. חשודים שנעצרו ונחקרו נשלחים ליועץ המשפטי לממשלה האחראי לתביעה, שמשרדיו ממש מול אלה של ה- BCIJ. ה- BCIJ אף קיבל אישור לחקור פעולות טרור שבוצעו מחוץ לגבולות מרוקו.

במקביל, כוחות הצבא המלכותיים של מרוקו (FAR), יחד עם משרד הפנים, פרסו רשת ביטחונית בשם “הזר” (ערבית לערנות) שנועדה לחזק את עמדות הגבול בשדות התעופה ובתחנות הרכבת. הממלכה התאימה גם את חוקיה הנוגעים לפעילות טרור כדי לכלול אפילו ענישה על כוונתם של אנשים להצטרף לתאי טרור ולוחמים מחוץ לגבולות מרוקו.

לסיכום, מרוקו נחבטה כמעט שני עשורים בדפוסי גיהאדי-טרור משתנים. לאחר שספגה מכות קשות בתחילת המאה, מרוקו הקימה מערכת שהצליחה לסכל פעילויות טרור רבות. זה, כמובן, דורש מאמץ מתמיד, ארגון יעיל וכושר המצאה.

אין ספק כי הטרור הג’יהאדי במדינה קשור להקשר הרחב יותר של הרדיקליות האסלאמית הרווחת בימינו ומושפע באופן ספציפי מפעילות הג’יהאדי המתמשכת באזור סאהל ובאירופה. מרוקו בנתה צוות תגובה יעיל להפליא נגד אותו טרור. ובכל זאת, היא לא הצליחה למגר את הסיבות העומדות מאחורי קיומן של אותן תנועות קיצוניות. כמו מדינות אחרות באזור, מרוקו סובלת מנגיף פוליטי המגיח ממדינות כושלות כמו לוב ומשטרים לא יציבים בחגורת סאהל. עתידם של אותם ארגונים ג’יהאדיים מסתמך על המאמצים המרוכזים של כל הנוגעים בדבר להילחם בתופעה זו בשורשיה.

המאמר מתורגם – גרסת המקור נמצאת באתר באנגלית של המרכז הירושלמי.