עבור לתוכן העמוד
Menu

הפנים הנוספות של ניזאר בנאת

הפוסטים שפרסם לפני מותו מעידים על המחויבות של בנאת לאיראן, ל"מוקאמה" ובעיקר לפירוקה של הרשות במטרה ליצור אנרכיה

השם ניזאר בנאת הוא השם החם בזירה הפלסטינית ומותו עדיין מעורר הפגנות בחברון, רמאללה וכעת גם שכם.

המפגינים מאשימים את אבו מאזן ברצח. הם מסתמכים על הדרך הברברית שבה נעצר בביתו במכות לעיני משפחתו. מבלי לקבוע אם נרצח, או מת מן המכות בלי כוונת רצח, את המניע לחיסולו האפשרי יש לחפש בדברים שאמר שמהם עולה התמונה של אישיותו, מסריו, ומדוע נרצח, אם נרצח.

אז מי אתה ניזאר בנאת? הוא קודם כל אנרכיסט. בריאיון שנתן במהלך מערכת הבחירות לפרלמנט שבוטלו בסופו של דבר הוא אמר כי מכיוון שהרשות מושחתת עד העצם, מערכת המשפט רקובה וכוחות הבטחון לא מגינים על האזרח, אז מזכותו של האזרח לקחת את החוק לידיו. לא אכפת לו שהרשות תקרוס כי מלכתחילה אין בה צורך. היא בבחינת אוטונומיה שנועדה לשרת את הכובש.

כל זה טוב ויפה. זאת דעה כמו דעות רבות נוספות שאין בה משום מניע לחיסול, אבל בהמשך הוא אומר כי יש לפרק את הבטחון הפלסטיני מכיוון שהוא בולם את ה”מוקאוומה”.

לצד היותו אנרכיסט הוא רואה ב”מוקאוומה” נגד ישראל את חזות הכל. מכיוון שהוא כל כולו מסור ל”מוקאוומה”, הוא נצמא כתומך נלהב של איראן, שרק היא מסוגלת להשמיד את ישראל.: “אני לא מבין מדוע הערבים פוחדים מהקשת השיעית? היא לא נגדם—היא נגד ישראל”, אמר.

מלחמתו בשחיתות היא לא כדי שלפלסטינים תהיה מדינה מתוקנת, אלא כדי לייעל את ה”מוקאוומה” ושלא תסטה מיעודה לשחרר את פלסטין כולה, קרי – נגד מדינה בגבולות 1967. “אני פליט מעג’ור”, אמר בריאיון, והחלום שלי להיות ראש עיריית עג’ור אחרי מימוש זכות השיבה. “עדיף שלא יהיה “כוחות בטחון פלסטיניים”, ואז 70 אלף כלי נשק ייצאו ממחבואם ויופנו נגד הכיבוש”, הוסיף.

אם כך, פה אפשר למצוא מניע אפשרי לחיסול – הביטחון הפלסטיני רצה לחנוק את הקול שקרא לפירוקו.

אבל זה לא מניע יחיד. בפרסומו האחרון בעמוד הפייסבוק שלו לפני שמת, הוא תקף את עסקת החיסונים עם ישראל, מכיוון שהרשות כל כך מושחתת, כך שגם העסקה הזאת נגועה בשחיתות, אבל הוא הרחיק לכת וקבע שמוחמד שתייה קיבל את משרתו להיות ראש ממשלה בזכות היותו מושחת, ולא רק זאת, הוא טען כי אש”ף, עוד מימיו בביירות, לא עודד את המלחמה בישראל, אלא בלם אותה.

הוא הביא כדוגמה מקרה של מתנגד שלטון סעודי שהצטרף לשורות אש”ף בלבנון, מלא להט להילחם בישראל, אבל אש”ף הסגיר אותו לביטחון הסעודי תמורת שלמונים.

האם מישהו במנגנוני הביטחון חש מאויים? האם זה האקדח העשן?

הכל השערות, אבל בחברה מתוחה כמו החברה הפלסטינית, שבה גם השערות הם עובדות, ויש בכוחם לחולל מהומות.