עבור לתוכן העמוד
Menu

הסנקציות מכות שנית – עשרות חברות ובנקים כבר עזבו את איראן, אחרות בדרך

מספר חודשים לאחר שאיים כי הסנקציות הכלכליות על איראן תחודשנה, נדמה כי הכלכלה האיראנית נמצאת במשבר עמוד • פומפאו אמר כי המטרה אינה שינוי המשטר אלא שינוי ההתנהגות שלו

חתימת הסכם הגרעין בין איראן לשש מעצמות ב-14.7.2015, עודדה עשרות חברות בינלאומיות לחדש את קשרי העסקים עם איראן ולחתום על חוזים חדשים בשווי של עשרות מיליארדי דולרים. במקביל, חברות ובנקים נוספים, בעיקר במערב, נהלו  מגעים נמרצים עם טהראן במטרה להבטיח לעצמם נתח כלכלי ראוי בעידן החדש של הסרת הסנקציות מעל איראן. עשרות משלחות, שרי חוץ מערביים ובכירים נוספים  שפקדו את איראן מאז כדי לקדם עסקים וחוזים בתחומים שונים.

הודעתו של נשיא ארצות הברית  דונאלד טראמפ, לסגת מהסכם הגרעין (“ההסכם הגרוע שראיתי בחיי”) ב-8.5.2018 על יציאתה של ארה”ב ממנו טרפה את הקלפים. איראן עדין מהווה חלק מההסכם ומנסה לשמרו באמצעות מגעים אינטנסיביים שמנהל משה”ח האיראני עם שאר השותפות להסכם בעיקר גרמניה, צרפת ובריטניה אך גם עם רוסיה וסין. נשיא איראן אף העביר לאחרונה אגרת לראשי שלוש המדינות האירופאיות כי הזמן אוזל.

“מערכה עם מקסימום לחץ כלכלי ופוליטי”

בתחילת יולי  2018 קיים בריאן הוק, המנכ”ל לתכנון מדיני במשרד החוץ האמריקני, תדרוך מיוחד לגבי השפעת הצעדים שנקטה ארצות הברית עד כה בכל הקשור לקידום מדיניותו של הנשיא טראמפ מול איראן חודשיים לאחר החלטתו לסגת מהסכם הגרעין ו-12 הנקודות  – מפת הדרכים – שהציב מזכיר המדינה, פומפאו, בפני איראן להשגת הסכם טוב יותר[1].

הוק ציין כי “האסטרטגיה שהתווה פומפאו  (במפת דרכים) אינה עוסקת בשינוי המשטר באיראן, אלא בשינוי התנהגות של הנהגתה כך שיעלה בקנה אחד עם  מה שהעם האיראני באמת רוצה ממנה”. הוא הדגיש,  כי בלבה של אסטרטגיה זו ניצבת “מערכה עם מקסימום לחץ כלכלי ופוליטי”. החלק הראשון של הסנקציות יחזור ב-4 באוגוסט ויתמקד בתעשיית הרכב של איראן, המסחר בזהב ומתכות אחרות, שאר הסנקציות יוחזרו ב-6 בנובמבר ויתמקדו במגזר האנרגיה, בעסקאות הקשורות למגזר הנפט ולעסקאות הקשורות לבנק המרכזי באיראן.

המנכ”ל לתכנון סקר בהרחבה את הפעילות הדיפלומטית הענפה באמצעות צוותים משותפים שהוקמו, שקיימו משרדי החוץ והאוצר ברחבי העולם לקידום אסטרטגיה זו ואמר כי רבות מהן היו שותפות לתפיסותיה של ארצות הברית בכל הקשור לצורך במניעת טרור (מצד איראן), הפסקת פרוליפרציה של טילים וקידום שלום ויציבות במזרח התיכון (בו ממשיכה איראן להוות גורם שלילי וחתרני). הוא אמר כי בכל תחנה אליה הגיעו הבהירו הצוותים המשותפים את מלוא המשמעות של החזרת הסנקציות והזהירו ממשלות וגורמים עסקיים פרטיים מהסיכונים הטמונים בהמשך קיום קשרים עסקיים עם איראן.

בריאן הוק אמר כי עד כה הודיעו כבר 50 חברות בינלאומיות על כוונתן לעזוב את השוק  האיראני, בעיקר במגזרי האנרגיה והכספים “היינו חדים וברורים בכל הקשור לכוונותינו להשית לחץ כלכלי על איראן עד שהמשטר ישנה את מדיניותו מערערת היציבות. בימים הקרובים משרד האוצר תת שר האוצר ואנוכי נעמוד בראש משלחת למדינות המפרץ ולאירופה במסגרת המאמץ הגלובלי אותו אנו מנהלים”.

הוק התייחס בהרחבה לסנקציות המתוכננות על מגזר האנרגיה ואמר “מטרתנו היא לשכנע מדינות המייבאות נפט גולמי  מאיראן לצמצם בהקדם האפשרי את הייבוא לאפס. אנו עובדים גם עם גורמים נוספים בשוק הנפט, ובכלל זאת מפיקים וצרכנים, כדי להבטיח יציבות בשווקי הנפט. בתשובה לשאלה על כך שהודו ותורכיה ימשיכו לייבא נפט מאיראן אמר הוק כי “הממשל לא יעניק רישיונות או פטור waiver)) שכן אלה יחלישו את הלחץ על איראן…ללחצים יש חשיבות מכרעת בקידום מדיניות הביטחון הלאומי של הממשל…אנחנו מוכנים לעבוד עם כל מדינה שתפחית את ייבוא הנפט מאיראן על בסיס כל מקרה לגופו אך כאמור לא מעוניינים להעניק רישיונות ופטור”.

http://www.eghtesadonline.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF-%DA%A9%D9%84%D8%A7%D9%86-3/202720-%D8%AC%D8%B1%DB%8C%D9%85%D9%87-%D8%B3%D9%86%DA%AF%DB%8C%D9%86-%D8%B4%D8%B1%DA%A9%D8%AA-%D8%A8%DB%8C%D9%85%D9%87-%D8%A2%D9%85%D8%B1%DB%8C%DA%A9%D8%A7%DB%8C%DB%8C-%D8%A8%D8%AF%D9%84%DB%8C%D9%84-%D9%86%D9%82%D8%B6-%D8%AA%D8%AD%D8%B1%DB%8C%D9%85-%D8%A7%DB%8C%D8%B1%D8%A7%D9%86
http://www.eghtesadonline.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF-%DA%A9%D9%84%D8%A7%D9%86-3/202720-%D8%AC%D8%B1%DB%8C%D9%85%D9%87-%D8%B3%D9%86%DA%AF%DB%8C%D9%86-%D8%B4%D8%B1%DA%A9%D8%AA-%D8%A8%DB%8C%D9%85%D9%87-%D8%A2%D9%85%D8%B1%DB%8C%DA%A9%D8%A7%DB%8C%DB%8C-%D8%A8%D8%AF%D9%84%DB%8C%D9%84-%D9%86%D9%82%D8%B6-%D8%AA%D8%AD%D8%B1%DB%8C%D9%85-%D8%A7%DB%8C%D8%B1%D8%A7%D9%86

הוק אמר הסנקציות על הבנקים יוחזרו בנובמבר ואנו נאכוף בצורה אגרסיבית את הקפאת\חסימת נכסי איראן בחו”ל ונשלול מהמשטר האיראני גישה למטבע קשה”. יודגש, כי בימים האחרונים מנהל המשטר האיראני מאמץ רב כדי למנוע הברחת מטבע קשה וזהב לחו”ל[2]. הוא הדגיש כי הסנקציות לא יחולו על ייבוא מזון ותרופות לאיראן וחזר על עמדת שה”ח לפיה ארצות הברית עומדת לצידו של העם האיראני  שהינו “קורבן של המשטר…ומנהל מאבק יומיומי על צרכים בסיסיים דוגמת מים, לחם וביצים בעוד המשטר האיראני מפזר מיליוני דולרים בהרפתקאות אלימות בחו”ל (מעורבות צבאית של איראן בסוריה, תימן, סיוע לארגוני הטרור הפלסטיניים, בחריין מרוקו ועוד) שרק מאריכות את סבלו של העם האיראני ונשים גברים וילדים ברחבי המזרח התיכון”.

בהמשך סקירתו מתייחס המנכ”ל לתכנון מדיני למצב הכלכלי הקשה באיראן, לפיחות החד בערך המטבע מול הדולר. הוא גם קובע כי הכלכלה האיראנית “מעוותת” נוכח המעורבות המתמשכת , העמוקה והמושחתת של משמרות המהפכה במגזרים מרכזיים בה וכי “במקום ליצור כלכלה הפועלת לטובת האזרח האיראני, המשטר מסרב לקבל על עצמו את הנהלים הבנקאיים המקובלים בעולם ולפיכך, הוא נמצא ברשימה השחורה בשל כישלונו למנוע הלבנת הון ומימון טרור”. לדבריו, מנהיג איראן מודע היטב שרפורמות כלכליות יחשפו את עומק מעורבותה של הכלכלה האיראנית בחרחור מלחמות, בטרור ובפשיעה.

המנהל לתכנון במשרד החוץ האמריקני הוסיף כי העם האיראני מתוסכל, ובצדק, ומביא לידי ביטוי את תסכולו במחאה ובהתרסה ברחבי איראן בעוד המשטר מדכא בכוח ובאלימות גוברת גילויי מחאה לגיטימיים אלה כמו גם קריאות לרפורמות. הוא מציין, בהקשר זה, כי ארצות הברית “סמנה” מאז היציאה מהסכם הגרעין 53 אישים איראנים שהיו מעורבים בהפרת זכויות אדם ובהם צאדק לריג’אני, ראש הרשות השופטת והיא תמשיך במדיניות זו ותגיע לעד לדרגים הגבוהים ביותר במשטר האיראני.

איראן כבר נתונה במשבר כלכלי עמוק

הכרזתו של טראמפ על יציאה מהסכם הגרעין כבר הכניסה את המשק האיראני לסחרור ובמוקדו צניחה דרמטית בערך המטבע האיראני אל מול הדולר, שכבר הובילה למחאות ברחבי איראן ובעיקר בשכבת סוחרי הבזאר המסורתיים שהשחיקה המהירה בערך המטבע האיראני פגעה בעסקיהם.

המשבר הכלכלי שכבר פוקד את איראן צפוי להחמיר ולהביא גם לעליית מדרגה גם בגילויי המחאה האחרים : אבטלה, מחסור וזיהום מים, מחסור במוצרי יסוד פגיעה בזכויות אדם וחופש הביטוי הרעה בתנאי העבודה בתעשייה ובמגזרים נוספים ועוד. בחודשים הקרובים עם תחילת יישומן של הסנקציות האמריקניות בהדרגה  (אוגוסט ונובמבר ובתום תקופת ההתארגנות שהקצה הנשיא טראמפ לחברות המערביות) צפויות חברות רבות מערביות וממשלות זרות לבטל חוזים עם חברות איראניות ועם ממשלת איראן.

הכלכלה האיראנית צפויה שוב להיות מנותקת, ולו חלקית בשלב הראשון, מהשווקים הבינלאומיים. עשרות חברות בינלאומיות ובנקים יודיעו על הפסקת שיתוף הפעולה ומגעיהם עם איראן. משרד האוצר האמריקני מעדכן כל הזמן את הסנקציות שיושתו על איראן ואת העונשים שצפויות לקבל מדינות חברות שימשיכו לסחור עימה בניגוד למדיניות האמריקנית[3]. ארצות ברית ממשיכה לפנות גם לשותפות סחר גדולות של איראן דוגמת הודו, המייבאת נפט רב מאיראן,  ולשכנע אותם לצמצם באופן הדרגתי את קשריהן עם איראן[4]. שה”ח הטורקי הזדרז להודיע כי ארצו לא תצטרף לסנקציות על איראן בתחום הנפט “איראן היא שכנה טובה ואנו מנהלים איתה שת”פ כלכלי לא נפסיק אותן כי מדינות אחרות אמרו לנו לעשות כן”[5].”

המשטר האיראני מכין את העם לזמנים קשים

המשטר האיראני מודע היטב להשפעות הצפויות של הסנקציות הכלכליות על כלכלת ועל יציבות המשטר וכבר החל להכין את העם האיראני לקראת ההתמודדות איתן ובעיקר עם  ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית ועליות המחירים הצפויות. המונח “כלכלת התנגדות אותו טבע המנהיג בשנה שעברה חזר לככב בתקשורת ואילו הנשיא רוחאני, המשמש כתובת כמי שאחראי למצב הכלכלי הקשה, קרא לאחדות השורה לקראת ההתמודדות עם הסנקציות האמריקניות וקבע כי נחישות העם האיראני וגאוותו ימנעו מארצות ברית להשיג את מטרתה ואיראן תהיה זו שתוריד את ארצות ברית על ברכיה בקרב הרצונות[6].

הזרמים השונים בתוך איראן ינסו למנוע השפעה של הסנקציות על האזרח הפשוט אך יתקשו מאד לעשות כן גם לאור חילוקי הדעות, שכבר מאפיינים את יחסיהם ושבאו לידי ביטוי בביקורת החריפה על הנשיא רוחאני לאור הפיחות בשער המטבע האיראני ומחאת סוחרי הבזאר ברחבי איראן. כאשר יושתו הסנקציות במלואן צפוי הישגו המרשים של רוחאני להורדת האינפלציה לעשרה אחוז להישחק נוכח העלאת המשכורת שכבר בוצעה לנהגי המשאיות והמוניות והיא צפויה להיענות גם לבקשות מסקטורים אחרים, שידרשו תוספות שכר ועם סקטורים אחרים שיפגעו ישירות מעליית המחירים הצפויה. כל זאת צפוי להביא לגל מחאה נרחב באיראן בחודשים הקרובים ובמהלך 2019.

כדי להתמודד עם הסנקציות הקרבות צפויה טהראן לנסות ולהגביר את קשריה הכלכליים עם תורכיה, עיראק, הודו סין ורוסיה ותלותה בעיקר בסין צפויה להתחזק.

חברות בינלאומיות רבות כבר עזבו, רבות אחרות בדרך

 בינתיים מכל מקום הכרזתו של טראמפ על יציאה הסכם הגרעין כבר השפיעה על מקבלי החלטות באירופה ובאסיה. להחלטות אלה צפויה השפעה לטווח הבינוני והארוך בעיקר על תעשיית הנפט האיראנית. חברות ובנקים חשובים כבר הודיעו על סיום החוזים שלהם עם איראן. חלקם הדגישו כי שיתוף הפעולה שלהם עם איראן יגיע אל קיצו עד 4.11.2018, המועד להטלת סנקציות חדשות נגד איראן. להלן סיכום המידע על החברות והבנקים שכבר הודיעו כי בכוונתם להפסיק את עסקיהם עם איראן :

עסקאות ענק ברכישת מטוסים, הטלת סנקציות על מטוסים קיימים של איראן, כולל המטוס הנשיאותי

  • בוינג: Boeing החברה ביטלה את החוזים שלה בשווי 16 עד 20 מיליארד דולר למכירת מטוסים חדישים לאיראן. המטוסים הוזמנו ע”י שתי חברות תעופה איראניות: איראן אייר ואסמאן. לפי דובר בוינג, החברה לא סיפקה עד כה אף אחד מהמטוסים ומפני שהממשל לא העניק לה פטור שיאפשר לה את המשך העסקאות שנחתמו כבר עם איראן, אין היא יכולה לממש את החוזה. עפ”י החוזה, בוינג היתה מחויבת לספק לאיראן 80 מטוסים תוך 10 שנים, כולל 50 מטוסים מסוג 737 ו-30 מטוסי סוג 777. יודגשף כי זו אחת הסוגיות החשובות לאיראן שצי המטוסים שלה מיושן וכתוצאה מכך, לטענתה, מתרחשים הרבה אסונות תעופה.
  • בעקבות יציאת החברות הבינלאומיות מאיראן. בתוך הבועה הלבנה : בברכת האלוהים אחרי העסקים אתכם, הארנקים שלנו תפחו
    תרגום: מעלה מימין : בעקבות יציאת החברות הבינלאומיות מאיראן. בתוך הבועה הלבנה : בברכת האלוהים אחרי העסקים אתכם, הארנקים שלנו תפחו.

 

  • איירבוס: בכיר בחברה אמר כי איירבוס ממתינה לפרטי הסנקציות האמריקאיות החדשות על איראן אך העריך כי קטנים הסיכויים, שהחברה תוכל לספק 97 מהמטוסים שנותרו לה לספק לאיראן וכי החוזים שלה עם איראן יגיעו בעתיד הקרוב לסיומם. שתי חברות איראניות: איראן אייר וזאגרוס הזמינו סה”כ 100 מטוסים מאיירבוס האירופית ששלושה המטוסים הראשוניים נמסרו כבר בחודשים האחרונים לידי איראן.
  • משרד האוצר האמריקאי כלל ברשימת הסנקציות החדשות, 31 מטוסים ממספר חברות תעופה איראניות ובראשם המטוס הנשיאותי, בגלל חלקם בהעברת כוחות ואמל”ח לסוריה. המטוסים שייכים לחברות התעופה מאהאן (12 מטוסים), קספיין (9 מטוסים), מעראג’ (חמישה מטוסים) ופויא (5 מטוסים) והמטוס הנשיאותי, מסוג איירבוס אי 300-340 עם 19 שנות ותק, המקבל שירותים מדנא איירוייז. לפי כתבות בתקשורת איראנית, הכללת המטוס הנשיאותי של איראן ברשימה השחורה, עלולה ליצור קשיים בנסיעותיו העתידיות לחו”ל של הנשיא כי המטוס אמור לא לקבל יותר שירותים מחברות זרות, אלא אם כן הנשיא יטוס במטוס אחר.
  • גב’ פרזאנה שרפבאפי, מנכ”לית חברת התעופה הממלכתית, איראן אייר, העריכה, כי עם חזרת הסנקציות, מטוסים איראנים בטיסותיהם לחו”ל, לא יקבלו יותר דלק. היא הוסיפה כי איראן מבינה שכמעט כל החברות הבינלאומיות של יצרני מטוסים, אשר חתמו מאז הסכם הגרעין על חוזים למכירת מטוסים חדישים לאיראן, ייאלצו לבטל את ההסכמים ולא יספקו אף אחד מהמטוסים שאיראן מחכה לקבלם.
  • אחסן עלוי, יו”ר ועדת התחבורה בפרלמנט האיראני, קרא למשטר בטהראן שבעקבות ביטול ההסכמים בין איראן לחברות מערביות, טהראן לא תקנה גם מטוסים לתעופה אזרחית מרוסיה, כי לדבריו, מטוסים רוסיים, לא אמינים כלל ויש להם רקורד מבהיל בהתרסקות. הוא הוסיף כי מטוסי סוחו, אפילו החדישים ביותר של החברה הרוסית, לא יכולים לעולם להתחרות עם מטוסים מיצרניות כמו איירבוס או בוינג.

 

תעשיית רכב, חלקי חילוף לרכבים, רכבות, ציוד טכנולוגי ועוד:

  • חברת צרפתית פיז’ו-סיטרואן הודיעה כי היא מפסיקה את השקעותיה באיראן.

 

  • חברות מזדה והיונדאי ביטלו חוזים עם החברה האיראנית “בהמן מוטורס” (המייצרת מנועים לרכבים המורכבים של מזדה ויונדאי באיראן). חבר בועדת התעשייה של הפרלמנט האיראני הודיע כי בהמן מוטורס תעבוד עם חברת האבאל (חבר סינית ככל הנראה) לייצור מנועים במקום החוזים שלה עם מזדה והיונדאי. מזדה והיונדאי עבדו גם עם שתי חברות ענק איראניות לייצור והרכבת מכוניות: איראן חודרו וסאיפא.

 

  • כתב ה-WSJ שביקר בסוף מאי באיראן, חברת ג’נרל אלקטריק הודיעה כי היא סוגרת את משרדיה בטהראן ואמרה ללקוחותיה באיראן כי אין היא מקבלת הזמנות חדשות. ג’נרל אלקטריק היתה צריכה לספק ציוד בתחומי הנפט  וגז לאיראן. כמו כן, החברה הממוקמת בארה”ב, תכננה עם חזרתה לאיראן, החברה הייתה אמורה להשקיע 150 מיליון דולר בציוד וצינור וקומפרסורים, וכבר נהלה מו”מ עם יצרנים איראנים לסייע להם בציוד בתחום אנרגיה. ג’נרל אלקטריק צפויה לעזוב סופית את איראן ב-4.11.2018.

 

  • חברת שתדלר רייל Stadler Rail AG, also known as Stadler Rail Group משוויץ הודיעה על הקפאת החוזה השמן שלה למכירת קרונות של רכבות לאיראן. פיתוח המטרו של טהראן ועוד פרויקטים בתחום רכבות באיראן, היו בין היתר מותנים בקבלת קרונות מחברה שוויצרית זו.
  • דניאל מאייר, בכיר בחברת ייעוץ השקעות אירופית, N Z GROUPS אמר בראיון לעיתון תאג בלאט כי רובן מוחלט של עסקאות של חברות שוויצריות עם איראן, שנחתמו לאחר הסכם הגרעין, עומדות על סף קריסה וכמעט לא ניתן להזכיר חברה שוויצרית שתעדיף את שיתוף הפעולה עם איראן על פני ארה”ב. העיתון מתייחס לשתי חברות משוויץ שעובדות עם איראן עוד מתקופת השאה הפרסי בשנות ה-70, וכותב כי חברת בוהלר, המייצרת מכשירים וציוד ביתי, נכחה באיראן מאז 1976 ובנוסף למפעל המרכזי שלה בטהראן, יש לה גם מפעל בעיר אסתארא בצפון איראן, עוקבת מקרוב אחרי ההתפתחויות וחוששת כי תיאלץ לעזוב בקרוב את איראן. כמו כן, חברת סיקה משוויץ צמצמה את מספר העובדים שלה באיראן למינימום האפשרי והקפיאה את קבלת הזמנות גדולות מאיראנים.
  • ג’ו קייזר, מנכ”ל,סימנסSiemens ?  הודיע כי יציאתה של ארה”ב מהסכם הגרעין מהווה יציאת החברה שלו מהחוזים שלה עם איראן. בראיון לסי אן  אן, אמר קייזר כי, לא רק זימנץ, אלא יתר חברות בינלאומיות, לא יכולות לקבל הזמנות חדשות מאיראן, אם כי הוא הוסיף שההזמנות הקודמות צריכות להתבצע. זימנץ משתפת פעולה עם איראן בתחומי ציוד תקשורת, ציוד רפואי, מכשירי חשמל ביתיים, רכבות, ציוד ייצור חשמל ועוד.

בנקים

  • בנק השקעות של אירופה EIB, המהווה חלק חשוב במבנה הפיננסי של האיחוד האירופי והזרוע הביצועית של האיחוד (אינו בנק פרטי) הודיע כי בניגוד למאמצים הקדחתניים מטעם ראשי מדינות אירופה ובראשם שלוש המעצמות המנסות להציל את הסכם הגרעין עם איראן, לאחר יציאתה של ארה”ב ממנו, הבנק לא יוכל להתעלם מהשלכות הכבדות של חזרת הסנקציות האמריקאיות נגד איראן והסיכון הגדול שנשקף לבנק אירופי חשוב זה. הודעת הבנק פורסמה בשבוע ששרי החוץ והאוצר של בריטניה, צרפת וגרמניה יחד עם פדריקה מוגריני, העומדת בראש מערכת מדיניות החוץ של האיחוד, בפגישותיהם עם שרי החוץ והאוצר של ארה”ב וכמו כן במכתבים אליהם, דרשו שוושינגטון תיתן פטור לחברות אירופיות להמשך פעילותן באיראן בתחומי אנרגיה, תרופות, רכב ומטוסים, וכמו כן דרשו את המשך ההעברות הבנקאיות של איראן, וציינו כי הבנק המרכזי של אירן לא צריכה להיכלל בסנקציות החדשות מטעם ארה”ב.

 

  • אובר בנק של אוסטריה, שהיה בין הבנקים הראשונים שחידשו את שיתוף הפעולה שלהם עם איראן לאחר השגת הסכם הגרעין, הודיע על סגירת הסניף שלו באיראן, כי לדברי בכיריו, הבנק אינו יוכל להמשיך בשיתוף הפעולה כשמתנוסס מעל ראשו איומים של קנסות כבדים מטעם ארה”ב. בכירי אובר בנק הודיעו כי הם ימשיכו לטפל בנושאים מול איראן שהיו על סדר היום של הבנק עד לפני 8 במאי (יום שבו הנשיא טראמפ הכריז על יציאתה של ארה”ב מהסכם הגרעין). בכירי הבנק הוסיפו כי רביעי בנובמבר 2018, ייחשב יום סיום המגעים של הבנק עם איראן.

    https://www.iranntv.com/2018/06/13/%D8%AA%D8%AD%D8%B1%DB%8C%D9%85-%D8%A7%DB%8C%D8%B1%D8%A7%D9%86%D8%8C-%D8%A8%D8%A7%D9%86%DA%A9%D9%87%D8%A7-%D9%88-%D8%B4%D8%B1%DA%A9%D8%AA%D9%87%D8%A7-%D8%A7%D8%AA%D8%B1%DB%8C%D8%B4%DB%8C-%D8%A7%D8%B2/
    https://www.iranntv.com/2018/06/13/%D8%AA%D8%AD%D8%B1%DB%8C%D9%85-%D8%A7%DB%8C%D8%B1%D8%A7%D9%86%D8%8C-%D8%A8%D8%A7%D9%86%DA%A9%D9%87%D8%A7-%D9%88-%D8%B4%D8%B1%DA%A9%D8%AA%D9%87%D8%A7-%D8%A7%D8%AA%D8%B1%DB%8C%D8%B4%DB%8C-%D8%A7%D8%B2/

 

  • לפי רויטרס, הבנק שוויצרי Swiss lender Banque de Commerce et de Placements (BCP) יפסיק את קשריו עם איראן מסוף יולי 2018, בשעה שנתן שירותים לאיראנים משנת 1963 והיה אחד השחקנים הפעילים מול איראן. בכירי הבנק בג’נווה אמרו לרויטרס כי הבנק דואג לאינטרסים החיוניים שלו מול ארה”ב. לאחר גרמניה, שוויץ מהווה היצואנית הגדולה ביותר של סחורות לאיראן בין מדינות אירופה[7].
  • רויטרס הודיעה כי בנק ההלוואות השני בגודלו בגרמניה DZ Bank שמשרדיו המרכזיים נמצאים בפרנקפורט, הצטרף לרשימת הבנקים האירופיים והאסיאתיים המפסיקים את קשריהם עם איראן. בנק DZ יסיים את קשריו עם איראן לקראות סוף 2018. דובר הבנק אישר ב-19.5.2018 כי תשלומי מט”ח לאיראן יופסקו אם כי לדבריו, גם עד כה הבנק פעל בהחמרה יתרה כלפי איראן ו”בדק לעומק כל עסקה עם איראן”[8].
  • עיתון פייננשל טיימז הבריטי כתב ב-7.6.2018 כי ניתוק מחדש של איראן ממערכת הסוויפט Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication) (SWIFT ינתקה מחדש מהעורקים הכלכליים שלה ולא רק בנקים גדולים באיראן דוגמת , מלי, Bank Melli ספהBank Sepah  וצאדראת  Bank Saderat עלולים להתנתק ממנה  אלא גם הבנק המרכזי Bank Markazi של איראן ינותק. ניתוק זה  עלול להביא לקריסה של המערכת הבנקאית והפיננסית באיראן. איראן הייתה מנותקת SWIFT בין השנים 2012-2016, דבר שגרם לבעיות סבוכות ביותר עבורה בייחוד במכירת נפט ורכישת מוצרים חיוניים.
  • Source: https://tnews.ir/news/7054112604377.html
    Source: https://tnews.ir/news/7054112604377.html

 

  • בנק ממשלתי של הודו State Bank of India הודיע כי בסוף אוגוסט השנה, יפסיק את העברות בנקאיות הקשורות לרכישת נפט מאיראן, ולא יקיים יותר מגעים עם איראן. בכיר בחברת נפט של הודו, IOC  N אמר כי בנק הממשלתי של הודו, שהוא הבנק הגדול ביותר של מדינה זו, הודיע לחברת הנפט ההודית כי המועד האחרון לתשלום על רכישת הנפט האיראנית (שעד כה על בסיסי יור) תהיה ב-3.11.2018.

 

  • פדרציית היצואנים של הודו, הודיעה כי שני בנקים נוספים של הודו, אידוס אינד Idos Ind ויו סי או UCO שהגישו סיוע להקלה בייצוא של הודו לאיראן, יסיימו ב-6.8.2018 את מתן שירותים אלה.

 

  • חסימת חשבונות בנק של איראנים בגאורגיה – לפי הוראת ממשלת גאורגיה, נסגרו ונחסמו כל החשבונות הבנקאיים של כל אזרח איראני במדינה זו. אלפי תושבי איראן החוששים מפשיטת רגל כלכלית ופיננסית של המדינה, עקב יציאתה של ארה”ב מהסכם הגרעין, פתחו חשבונות בנקאיים בגאורגיה כדי להפקיד בהם אלפי דולרים (כמעט כל רכושם שנותר לאחר הפיחות של כמעט 150% בערך הריאל האיראני בחודש וחצי האחרון). אזרחים איראנים רבים העבירו את כספם לגאורגיה בעיקר במטרה לרכוש דירה קטנה כלשהי כדי לשמור על ערך הכסף שלהם שאם המצב באיראן תחמיר עוד יותר או בתנאי מלחמה, המשפחות יגיעו לגאורגיה. יש לציין כי גאורגיה נמצאת בין המדינות הבודדות בעולם שאיראנים לא צריכים ויזה כדי לנסוע אליה.

 

 

נפט, בתי זיקוק ואנרגיה:

  • חברת טוטאל הצרפתית הייתה בין חברות הענק הראשונות שהודיעה כבר בחודש מאי, שאם היא לא תקבל פטור מהממשל האמריקאי, תוותר על החוזה שלה עם איראן בנושא פיתוח שדה הגז ע”ש פארס הדרומי, בעסקה ששוויה כמה מיליארדי דולרים. החברה הסינית CNPCI והחברה האיראנית פטרו פארס, היו שותפות של טוטאל בפיתוח השלב ה-11 של שדה פארס הדרומי.
    (Total’s CEO Patrick Pouyanne said that it was unthinkable for any international company to risk being excluded from the U.S. financial system — the penalty for buying Iranian crude beyond Nov. 4. Total’s position illustrates the immediate danger to Iran’s crude exports, but also the long-term damage they could inflict on the country’s oil and gas industry. The company has started to pull out of the South Pars 11 natural gas project, the largest investment by an international energy company in the country)[9].
  • לוק אויל, חברת הנפט השנייה בגודלה ברוסיה, הודיעה כי אין בכוונתה לבצע את הפרויקטים שהיא חתומה עליהם מול איראן, מחשש מהשלכות הסנקציות האמריקאיות שבדרך. בכירי החברה אמרו כי כל המגעים ותוכניותיהם עם איראן הוקפאו לעת עתה עד שהחברה תכריז בקרוב את החלטתה הסופית. בנוסף, לוק אויל היה באמצע שיחות עם איראן על פיתוח שדה הנפט ע”ש אב-ה תימור (הממקום כ-25 קילומטר מערבית לעיר אהוואז, מרכז מחוז חוזסתאן) ושדה הנפט מנצורי (שגם הוא נמצא כ-50 קילומטרים בדרום מזרחה של אהוואז). זאת בשעה שיורי יושקוב, עוזרו של נשיא רוסיה, אמר בתחילת השנה כי חברות נפט וגז של רוסיה יכולות להשקיע יותר מ-50 מיליארד דולר בפיתוח שדות הנפט והגז של איראן. אז, הוא אמר כי חברות רוסיות חשובות, כמו גזפרום, גזפרום נפט, רוסנפט, לוק אויל, זאהובז’נפט ותאתנפט, בודקות באופן יסודי את הרחבת שיתוף הפעולה שלהן עם איראן במטרה לבנות מערכת חזקה של עבודה משותפת עם איראן שתוכל להחזיק מעמד שנים רבות.
  • סוכנות רויטרס הודיעה כי בתי זיקוק אירופיות יפסיקו תוך פרק זמן קצר את רכישת נפט מאיראן. בין היתר, בכיר בחברת בית הזיקוק של סאראס באיטליה, אמר לרויטרס כי “אין אנו יכולים לעמוד מול הלחצים הכבדים של ארה”ב בנושא האיראני”. חברות אירופיות אחרות, כמו רפסול וקפסא של ספרד, והחברה היוונית הלניק פטרוליום, אישרו בפני רויטרס כי הן עומדות בשלבי הפסקה של רכישת נפט מאיראן. כחמישית מהנפט הגולמי של איראן נמכרו לארבע חברות הנ”ל.
  • אינדיפנדנט הבריטי דיווח כי גם בריטיש פטרוליום תפסיק את שיתוף הפעולה עם חברת הנפט הלאומית של איראן בנושא פיתוח שדה הגז ע”ש רוהאם בים הצפוני. מניות השדה, מחולקות חצי חצי בין בריטיש פטרוליום וחברת הנפט הלאומית של איראן. בי פי הודיעה כי היא תעביר ככל הנראה את חלקה במנויות לחברה בריטית קטנה יותר בשם סריקה אנרג’י אם כי אין עדיין וודאות שהאחרונה תקבל את העסקה.
  • חברה בינלאומית אינג’י,ENGIE העובדת בתחום ייצור חשמל ושימוש באנרגיות ממוחזרות וגז טבעי, ומשרדיה הראשים נמצאים בפריס, הודיעה על סיום החוזים שלה עם איראן עד נובמבר 2018.
  • חברת הפלדה האיטלקית דנילי הודיעה על הפסקת קשריה העסקיים עם איראן בשווי של 1.8 מיליארד דולר. החברה חתמה בשנת 2016 על חזוה בשווי של 5.7 מיליארד דולר עם איראן בעת הנשיא חסן רוחאני ביקר ביקור רשמי באיטליה.
  • סאגא, חברה נורבווגית הפועלת בתחום אנרגית שמש, שהיה לה חוזה בשווי של 2.5 מיליארד יורו עם איראן, אשר נתחם באוקטובר 2017, הודיעה באמצעות האחראי לאגף הפיתוח שלה כי היא תסיים בעתיד הקרוב את שיתוף הפעולה שלה עם איראן.
  • חברת דיילים אינדסטריילס של דרום קוריאה, אשר עבדה שנים ארוכות עם איראן, הודיעה על ביטול החוזה שלה עם איראן ששוויו היה 1.9 מיליארד דולר בנושא שיתוף פעולה בתחום נפט ובתי זיקוק. החברה זכתה בחוזה להרחבת המבנים של בית זיקוק של איספהאן. החברה הודיעה כי החלטתה על הפסקת הקשרים עם איראן, הועברה כבר לידיעת חברת הנפט ובית הזיקוק של אספהאן.
  • חברת יונדאי, של דרום קוריאה, הודיעה שהיא בודקת את ביטול שיתוף הפעולה שלה עם “חברת ההשקעות במטרות של איראן”. לפי החוזה ששוויו היה 3.8 מיליארד דולר, יונדאי אמורה היתה לבנות שורה של בתי זיקוק חדשים באיראן. חוזה זה היה העסקה הכי גדולה של החברה עם מדינה במזה”ת. דרום קוריאה כבר הפחיתה את ייבוא הנפט שלה מאיראן.
  • ענקית האנרגיה איטלקית אני ENI הודיעה כי היא לא מבקשת שום פטור מארה”ב כי ברגע שוושינגטון תכריז על הסנקציות החדשות נגד איראן, החברה תוותר על עסקאותיה בתחום נפט עם איראן. לפי רויטרס, קלודיו דסקלזי, מנכ”ל ENI, הודיע כי איראן שילמה כבר את כל חובותיה לחברה והחוזה האחרון בין הצדדים לרכישת 2 מיליון חביות נפט מאיראן, הסתיים בסוף מאי 2018, והחברה תחפש מקורות אחרים לנפט. סוכנויות נוספות הודיעו כי חברת הנפט אוראל של רוסיה וחברת נפט סעודית, יהוו ככל הנראה תחליף לנפט האיראני עבור חברת ENI ועבור עוד ארבע חברות האירופיות אחרות (סאראס, רפסול, קפסא והלניק פטרוליום).
  • חברה Reliance Industries, בעלת תשלובת של בתי זיקוק גדולים בהודו, הודיעה כי בסוף אוקטובר או תחילת נובמבר השנה, החברה תפסיק לרכוש נפט מאיראן.
  • החברה הגדולה ביותר של יפן בתחום בתי הזיקוק הודיעה כי היא מחפשת חלופות לנפט האיראני לאחר שהיא תיאלץ להפסיק את קשריה עם איראן בעקבות  יציאת ארה”ב מהסכם הגרעין והסיכוי להתפוררות ההסכם.
  • מנהל המחלקה הפיננסית בחברה ההודית Indian Oil אמר לרויטרס כי החברה תפסיק את רכישת הנפט מאיראן בשעה שעד לפני הכרזת הנשיא טראמפ על יציאת ארה”ב מהסכם הגרעין, החברה התכוונה להגדיל את עסקאות הנפט שלה עם איראן ולרכוש עוד 40 אלף חביות יותר כדי שסה”כ של רכישת נפט שלה עם איראן יגיע ל-180 אלף חביות ביום. כמו כן, מנכ”ל החברה שגם הוא שוחח רויטרס, אמר כי אינדיין אויל עוד לא פרסה הוראה להפסקת רכישת נפט מאיראן, אך היא עוקבת אחרי המתיחות בין איראן לארה”ב ואם ייכנסו לתוקף סנקציות אמריקאיות חדשות נגד איראן, גם החברה תדאג לאינטרסים הכלכליים שלה. בכיר נוסף בחברה גם אמר לרויטרס כי אינדיין אויל, שהיתה הלקוחה מספר אחד ברשימת החברות ההודיות שהיו בקשרים עם איראן, עלולה לקנות כבר בעתיד הקרוב את הנפט שהיא זקוקה לה מארה”ב במקום מאיראן.
  • בשבוע בו בקר שר החוץ האיראני ביקור רשמי בסין והוא לווה ע”י סמנכ”ל משרד הנפט האיראני ועוד בכירים נוספים של החברה, ממשלת סין הודיעה כי אין היא יכולה לתת ערבויות לאיראן על המשך רכישת הנפט שלה. סין היא לקוחת נפט מספר ארבע של איראן.

 

במקביל, ארצות הברית הודיעה כי היא מוכנה לעבוד מול מדינות שונות on a case by case basis ולשכנע אותן להפחית את יבוא הנפט מאיראן.

ארצות ברית לוחצת על חברות אופ”ק OPEC להגדיל את התפוקה כדי למלא את החלל שמותיר חסרונו של הנפט האיראני. על רקע זה תאלץ איראן להגביר את המכירות לסין שתהפוך לקניינית הנפט הגדולה ביותר ממנה. In an interview with Bloomberg television Oil Minister Bijan Namdar Zanganeh said buyers including France’s Total SA and Royal Dutch Shell Plc have already halted purchases[10].

ספנות בינלאומית:

  • חברה דנית מרסק לייןLine Maersk, אחת החברות הגדולות בספנות, הודיעה שהיא שוקלת מחדש את שיתוף הפעולה שלה עם איראן מחשש לחזרת סנקציות אמריקאיות משתקות נגד איראן, העלולות להביא לקנסות כבדים לחברות בינלאומיות רבות שימשיכו לעבוד עם איראן. לפי הודעת החברה, מיכליות שלה הפסיקו כבר העברת סחורות ליעדים איראנים, שמופיעות ברשימה השחורה של משרד אוצר האמריקאי כמו גרפיט, אבני יסוד, אלומיניום, פלדה, פחם, תוכנות תעשייתיות ועוד. חברות ספנות כמו   CMA CGM  ו- Evergreenהודיעו על צעדים דומים.

 

  • MSC, חברת ספנות ענק נוספת, הודיעה בחודש מאי מייד לאחר הכרזת הנשיא טראמפ על יציאת ארה”ב מהסכם הגרעין כי שירותיה לאיראן להרשמת הזמנות חדשות הופסקו כבר אם כי החברה הוסיפה שהיא תמשיך להעביר מזון לאיראן עד ליום שסנקציות אמריקאיות חדשות ייכנסו לתוקף, ככל הנראה בתחילת נומבר השנה.

 

  • האפאג ליולד, חברה מהמבורג, הנחשבת חמישית בעולם בספנות מיכליות, וחברה מספר שלוש העובדת מול איראן, הודיעה על הפסקת שיתוף הפעולה עם איראן בעתיד הקרוב. בכירי החברה אישרו בפני רויטרס כי החברה הפסיקה כבר חלק משירותיה לאיראן, אם כי שירותים אלה לא היו ישירות אלא באמצעות שותפות של החברה. מהדי אעתסאם, מנכ”ל חברת Middle East Tide Water של איראן הודה כי המדינה שלו “עומדת בפני חזרה לתקופה הכי קשה של סנקציות” ו”כמעט כל החברות האירופיות ואחרות הפועלות בתחום ספנות והעברת סחורות יחששו להכניס את אוניותיהן למים של איראן”.

 

  • מתן שירותי נמל וספנות לאיראן, בייחוד לחברת הספנות הלאומית של איראן IRISL וחברה הלאומית של מיכליות נפט של איראן NITC, ייפסקו מ-4.11.2018. משרד האוצר האמריקאי הודיע גם על סנקציות נוספות על חברות ביטוח בינלאומיות שימשיכו לעבוד עם ספנות איראנית לאחר 4.11.2018.

 

  • חברת הביטוח אליאנס הודיעה על הצטרפותה לרשימת חברות שיפסיקו את קשריהן עם איראן.

 

  • לפי רויטרס, יציאתה של ארה”ב מהסכם הגרעין, פוגעת גם באפגניסטן כי ביצוע הפרויקט הענק של אי צ’אה בהאר, בדרום מזרח של איראן, במטרה לסייע גם שכנתה המזרחית הענייה של איראן, עומדת בפני קריסה. הודו אשר זכתה במכרז לביצוע הפרויקט לשיפור המסחר בין הודו, איראן ואפגניסטן, אמרה כי המצב מעורפל כאילו “חזרנו לנקודה הראשונה בשיחות לביצוע פרויקט זה”.

[1] https://www.state.gov/r/pa/prs/ps/2018/07/283669.htm

[2] https://jcpa.org.il/article/%d7%94%d7%91%d7%94%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%98%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%9e%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%91%d7%a8/

[3] https://www.treasury.gov/resource-center/sanctions/OFAC-Enforcement/Pages/20180627.aspx

[4] https://guardian.ng/news/uss-haley-tells-india-to-rethink-iran-ties/?utm_source=Eye+on+Iran%3A+U.S.+Move+May+Trigger+Iran+%27Exit%27+for+Foreign+Subsidiaries&utm_campaign=eye-on-iran&utm_medium=email

[5] https://www.reuters.com/article/us-usa-iran-turkey/turkey-says-will-not-cut-off-trade-ties-to-iran-at-behest-of-others-idUSKBN1JP11O?il=0&utm_source=Eye+on+Iran%3A+U.S.+Move+May+Trigger+Iran+%27Exit%27+for+Foreign+Subsidiaries&utm_campaign=eye-on-iran&utm_medium=email

[6] https://jcpa.org.il/article/%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%93%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%96%d7%a2-%d7%95%d7%94%d7%93%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%9d/

[7] https://www.reuters.com/article/us-switzerland-iran-bcp/swiss-bank-bcp-halts-all-new-business-with-iran-idUSKCN1IU19Q

[8] https://www.reuters.com/article/germany-iran-dz-bank/update-1-germanys-dz-bank-to-halt-iran-transactions-in-july-idUSL5N1SP5N8

[9] https://www.bloomberg.com/news/articles/2018-06-28/iran-pounded-on-all-sides-as-oil-buyers-flee-opec-bows-to-u-s?utm_source=Eye+on+Iran%3A+U.S.+Move+May+Trigger+Iran+%27Exit%27+for+Foreign+Subsidiaries&utm_campaign=eye-on-iran&utm_medium=email

[10] https://www.bloomberg.com/news/articles/2018-06-28/iran-pounded-on-all-sides-as-oil-buyers-flee-opec-bows-to-u-s?utm_source=Eye+on+Iran%3A+U.S.+Move+May+Trigger+Iran+%27Exit%27+for+Foreign+Subsidiaries&utm_campaign=eye-on-iran&utm_medium=email