עבור לתוכן העמוד
Menu

“המצב של חיזבאללה בכי רע, הוא כנראה לא נערך כרגע לעימות רחב”

סא”ל מיכאל סגל על מצבו של ארגון הטרור לאחר חילופי האש בצפון: “לחיזבאללה יש בעיות פוליטיות וחברתיות בתוך לבנון, ובניגוד לעבר אין לו תמיכה בעולם הערבי”

האם אנו עומדים בפני הסלמה נוספת בצפון לאחר האירוע היום (ראשון) בו מחבלי חיזבאללה ירו שני טילים לעבר כוחות צה”ל סמוך למושב אביבים וישראל הגיבה בירי פגזים לשטח לבנון?

סא”ל (במיל’) מיכאל סגל, לשעבר ראש ענף איראן באמ”ן וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אומר בשיחה עם ‘מידה’ כי הוא מעריך שמדובר באירוע נקודתי שלא צפוי להתדרדר להסלמה. “לאחר התקיפות של ישראל בסוריה ובביירות בשבוע שעבר נסראללה אמר שהתגובה תהיה מדודה ובסוג של אירוע שניתן להכיל אותו ולא יוביל לסבב אלים, גם לאור מסרים שהועברו אליו מהרוסים ומהאמריקנים”, הוא מסביר ומוסיף: “אם אכן זו התגובה האיראנית באמצעות חיזבאללה אז היא נופלת להגדרה הזו. כרגע נראה כי לשני הצדדים יש אינטרס להכיל את האירוע – נסראללה יכול להגיד שהוא הגיב וישראל יכולה לומר שהפציצה בחזרה”.

איראן :"נצראללה נאמן למילתו"

להערכתו של סגל, חיזבאללה כרגע לא נערך לעימות רחב יותר מול ישראל מכמה סיבות. “בניגוד ל-2006, המצב של חיזבאללה כיום הוא בכי רע. יש לו הרבה בעיות פוליטיות וחברתיות בעיות בתוך לבנון ואין לו תמיכה בעולם הערבי ששבע מאבקים. אם פעם הארגון נתפס כמי שעומד במאבק מול ישראל, היום לכל שליט ערבי יש מאבק הישרדות משלו. לכן למעשה בחיזבאללה נתונים בין הפטיש לסדן ומתנהלים בזהירות רבה”.

איך איראן רואה את המצב באזור הצפון?

“המצב כיום הוא שישראל מכה באיראן והאיראנים כמעט ולא מצליחים להגיב בצורה רצינית. הם רצו להתבסס בסוריה ולהכין מערך פעולה מול ישראל וצה”ל סיכל את זה, וגם אחרי שלקחו צעד אחורה והעבירו את חלק מהטילים לעיראק כדי לשמור עליהם, גם שם הם נפגעו יחד עם מפקדים במליציות השיעיות שמפעילה איראן במדינה”.

 

“יש ויכוח בתוך איראן על המחיר הגבוה שהתמיכה בארגוני טרור והניסיון לפגוע בישראל גובה בהרוגים ובמשאבים, וכמובן תמיד ברקע מרחפת האפשרות של חידוש המשא ומתן מול ארה”ב. מפקד ‘כוח קודס’ קאסם סולימאני הוא איש סודו של המנהיג ח’אמנאי והוא המוציא לפועל של המדיניות שלו, ולממשלת איראן בראשות חסן רוחאני או למשרד החוץ של זריף אין בכלל אמירה בעניינים מבצעיים”.

האם קיים סיכוי להסלמה גם בגזרות אחרות?

“אחד המרכיבים המרכזים באסטרטגיה של איראן הוא ליצור חגורת אש מסביב לישראל –בלבנון, בסוריה וגם בעזה עם חמאס ובעיקר עם הג’יהאד האסלאמי שאותו אפשר לדחוף להסלמה במקרה שהמצוקה האיראנית תגבר. תכנית העל של האיראנים תמיד שאפה לנהל מאבקים רחוק מהבית, אבל עכשיו אולי הם מרגישים שזה מתחיל להתקרב אליהם. רק לפני שבוע היה כינוס גדול באיראן של כל ארגוני ההתנגדות שבטהרן מנסים להפוך אותם לצבא שיעי אחד גדול שישלוט בכל האזור, ולמעשה ישראל היא היחידה שנותנת לה כיום מענה צבאי ולא דיפלומטי”.

להוציא את איראן לאור

גם חוקר איראן ומומחה המזרח התיכון אלכס גרינברג אומר כי על פי המצב בשטח כרגע נראה שהסבב הנוכחי הסתיים לפחות לרגע זה. “על פניו נראה שחיזבאללה לא מתכוון למלחמה עכשיו. התגובה בירי הנ”ט הייתה כנראה לצאת לידי חובה ולהראות שלא עברו בשתיקה על האירוע בביירות, מכיוון שעימות רחב כרגע לא יהיה נוח עבור הארגון”, הוא מספר בשיחה עם ‘מידה’.

על פי גרינברג, המצב הפנימי של חיזבאללה מבחינת דעת הקהל בלבנון לא מיטיב כרגע, אבל מצד שני הוא לא יעשה דבר בלי הוראה מאיראן, שאולי דווקא לה יש אינטרס שתשומת הלב תעבור מהמפרץ הפרסי ללבנון. “האיראנים החלו להעביר את מפעלי הטילים לתוך לבנון מתוך מחשבה שישראל לא תעז לתקוף שם מפחד ממלחמה, אבל ברור שישראל לא יכולה להרשות הקמת מפעלים כאלה בלבנון. יש היגיון בהרחבת מעגל העימות שישראל עשתה כדי להוציא את איראן מהצל ולגרום לכך שלא יהיו עוד יכולים להתחבא מאחורי שליחים בסוריה ובעיראק”.

אך בכל זאת איראן ממשיכה במאמץ לפגוע בישראל

“למעשה יש פה עימות בין הצמרת הביטחונית והמדינית הישראלית לגנרל קאסם סולמיאני שמוביל את המהלכים בצד האיראני באישור של המנהיג העליון עלי ח’אמנאי. בתחום המדיני איראן גם נמצאת במלכוד כי היא רוצה לקבל יותר סיוע מהאירופאים ולתקוע טריז בינם לבין ארה”ב, אבל מבינה שאם תעשה פעולה צבאית בגלוי זה דווקא יקרב אותם לטראמפ”.

לדברי גרינברג, העימות עם ישראל הוא אבן יסוד של התעמולה האיראנית, אך השאלה היא מה מידת הנחיצות של עימות כזה עכשיו. “מבחינת הנשיא חסן רוחאני זה לא נמצא בעדיפות עליונה, וגם ח’אמנאי שהוא מהפכן אידיאולוגי היה רוצה שהעימות הזה יתנהל בלי סיכונים לאיראן, במיוחד אחרי הדיווחים על הפגיעות בעיראק. עבור קאסם סולימאני זה סוג של מפעל חיים. הוא לא איש דת אלא איש שכל חייו גדל בצבא. ח’אמנאי מתקשה לסרב לו אבל יודע שאם ייתן לו יד חופשית זה יהיה מסוכן, ושהוא אחר כך יהיה זה שיצטרך להציג את הכישלונות כהצלחה”.

 

פורסם באתר “מידה”.