עבור לתוכן העמוד
Menu

המאבק על השליטה באגן הים התיכון: טורקיה בלוב – חלק ב’

חלקו השני של סקירת העומק של פרדי איתן על המאבק על השליטה באגן הים התיכון והמעורבות של המעצמות בעבר ובהווה - האינטרסים הכלכלים על הפרק

לוב היא ארץ מדברית ענקית שהיא אחת מ-20 המדינות הגדולות ביותר בעולם. יש לה גבולות משותפים עם 6 ארצות: מצרים, טוניסיה,אלג’ריה, סודאן,דרום צ’אד וניז’ר. 

תמונה: מפת הגבולות של לוב
תמונה: מפת הגבולות של לוב

עם חוף המשתרע על פני 1770 ק”מ היא המדינה האפריקנית בעלת קו החוף הארוך ביותר עם הים התיכון. מקומה האסטרטגי ואוצרותיה מקדו לאורך ההיסטוריה התעניינות רבה של מנהיגי העולם.  

המניעים הכלכליים וניצול אוצרות הטבע היו בעיני מעצמות-על ואזוריות אמתלות מוצדקות גם כדי להתערב צבאית. תעשיות הזהב השחור והגז בלוב מהוות 30% מהתוצר הלאומי הגולמי. מעריכים כי ללוב יש רזרבות של 48 מיליארד חביות נפט ומרבצי גז טבעי  בכמות של 1548 מיליארד מטר קוב. רוב הגז ליצוא עבר עד היום לאיטליה דרך המוביל GREENSTREAM    . בלוב  גם חמישה בתי זיקוק המסוגלים לזקק כ-380000 חביות נפט ביום.  ההכנסות של חברת הנפט הממשלתית National Oil Corporation היו ב-2019 כ-22 מיליארד דולר.(8)

המאבק על השליטה באגן הים התיכון: טורקיה בלוב – חלק א’

עם הפלתו של קאדפי היו הרבה שחקני חוץ ששאפו להתערב במדינה. בסוף שנת 2019 החלה טורקיה לפזול לעבר מאגרי הגז הטבעי. ב-27 בנובמבר 2019   ערך ראש ממשלת ההסכמה הלאומית בלוב,-GNA פאיז אל סארג’ בקור רשמי באנקרה. במהלך פגישתו עם הנשיא ארדואן הוא חתם על הסכם לתיחומו של הגבול הימי בין שתי המדינות.(9)

תמונה: ראש ממשלת ההסכמה הלאומית בלוב,-GNA פאיז אל סארג’ בקור רשמי באנקרה. במהלך פגישתו עם הנשיא ארדואן הוא חתם על הסכם לתיחומו של הגבול הימי בין שתי המדינות.(9)

מדובר במסדרון ימי באורך של כ־700 קילומטרים וברוחב של כ־200 קילומטרים החוצה את הים התיכון בין קפריסין לכרתים שביוון.

התמונה: הגבול הימי בין טורקיה ללוב
התמונה: הגבול הימי בין טורקיה ללוב

לאור חתימת ההסכם הוקפאו במקביל הפרויקטים של BRITISH PETROLIUM ושל ENI חברת האנרגיה האיטלקית.

ההסכם עם טורקיה גורם כמובן לערעור הריבונות של קפריסין יוון ומצרים במים הכלכליים שממערב לאי כרתים. עוד ועוד זה יוצר מציאות גיאופוליטית חדשה גם על עתיד מסמך ההבנות שנחתם בין ישראל, יוון וקפריסין. מסמך ההבנות שנחתם בין ישראל, יוון וקפריסין ב-2 לינואר 2020 הוא על הנחת צינור באורך 1900 ק”מ שיחבר בין שדות הגז בים התיכון המזרחי, חלקם במים הכלכליים של ישראל, לבין אירופה דרך קפריסין יוון ואיטליה.

נציין כי “האזור הכלכלי הבלעדי” שנקבע בחוק הים הוא כעיקרון אזור ימי עד 370 ק”מ מחוף המדינה ובו למדינה זכויות מיוחדות לחיפושים ולשימוש במשאבים ימיים.

תפנית במאזן הכוחות

עם תום מלחמת העולם השנייה ותחילת המלחמה הקרה בין ארה”ב לברית המועצות החל הצי השישי האמריקני להתמקד באגן הים התיכון.

40 ספינות ומשחתות,175 כלי טייס ו-20000 חיילים עגנו בתחילה ב-נמל האם בסרדינה ולאחר מכן בנאפולי.  הצי השישי מורכב מכוחות משימה, תקיפה ונחתים, צוותי לחימה בטרור ולוחמה תת-ימית,יחידות הרכבת מוקשים, שירותי תחזוקה והספקה.(10)

יש לציין כי בסיס אינג’ירליק הנמצא בדרום טורקיה משרת את כוחות האוויר של ארה”ב ונאט”ו מאז שנות ה-50. הוא משמש כבסיס קדמי למבצעים צבאיים במזרח התיכון.

במהלך השנים וגם לאור מלחמות ישראל ובמיוחד במלחמת יום הכיפורים היה הצי השישי בכוננות ופעילות מירבית. עד שנת 2000 עם פרוץ האינתיפדה השנייה הפסיקו ספינות הצי לעגון בקביעות בנמל חיפה, להוציא כמה ביקורים. מעריכים כי במהלך כל השנים כמליון מלחים אמריקנים ביקרו בארץ והדבר תרם כמובן גם לכלכלה הישראלית. (11)

הצי השני בגודלו באגן הים התיכון הוא של צרפת כאשר נמל האם נמצא בעיר טולון. בניגוד לאיטליה וליוון שלהן אמנם מסורת ימית עתיקת ימים בעיקר בים התיכון, הצי הימי הצרפתי שט גם באוקינוס האטלנטי, בים סוף ובאוקינוס ההודי. הוא מורכב בין היתר ממשחתות, ספינות, צוללות גרעיניות ומנושאת המטוסים “שארל דה גול”. במסגרת הפעילות  הימית הענפה משתתפת צרפת בקביעות גם בתמרונים עם חיילות הים החברות בנא”טו ומספקת הגנה גם למדינות המגרב. ביוני 2020 ערך חיל הים הצרפתי תמרון נרחב משותף עם ארה”ב ואיטליה בלוחמה נגד הטרור הימי. (12)

ב-20 בינואר 2020 חתם נשיא צרפת מקרון על מזכר הבנה אסטרטגי עם ראש ממשלת קפרסין מיטסוטאקיס . צרפת הקימה בסיס ימי קבוע בקפרסין ובאי סקירוס שבים האיגאי נערכו תמרונים משותפים המדמיינים כיבוש מחדש של קפרסין על ידי טורקיה. (13)

המרחב הימי של יוון בים האיגאי מהווה יותר מ-43% בעוד שלטורקיה רק 8% ויתר המרחב מוגדרים כמים בינלאומיים. הנשיא ארדואן דורש לשנות את החלוקה כפי שהוגדרה בזמנו ב”הסכמי לוזאן” בשנת 1923.(14)

נזכיר כי ליוון יש הסכמים אסטרטגיים דומים ומקבילים עם מצרים וקפריסין ועם ישראל וקפרסין.

לאיטליה 27 כלי שייט באגן הים התיכון אך כמו  חיל הים הספרדי הוא מתעסק יותר בפקוח ושיטור של ספינות דייג והפלגות פירטיות של מהגרים. ההסלמה בלוב ושכנותיה גורמת בהכרח למנוסתם של מאות אלפי  פליטים הכמהים לעזוב את מולדתם ולהגר לאירופה.

חילי הים האיטלקי והספרדי אינם מסוגלים להתמודד עם משימות מבצעיות ביחס לארה”ב ולצרפת וכמובן מול רוסיה וסין שהגבירו בשנים האחרונות את נוכחותן הימית בעיקר לאור מלחמת האזרחים בסוריה ובלוב. הם גם נחותים מול טורקיה החברה בנאט”ו והחמושה בעיקר מנשק אמריקני, יש לרשותה בין היתר 24 ספינות ומשחתות ברמה מבצעית גבוהה, 20 ספינות טילים ו-14 צוללות גרמניות קלסיות…ועוד ידה נטויה לרכישת נשק מתקדם ומתוחכם לא רק מארה”ב…ביוני 2019 היא קבלה מרוסיה משלוח ראשון של מערכת נ”מ מתקדמת 400-S וזאת למרות מחאות חריפות של נאט”ו והפנטגון . החשש הכבד כי רכישת המערכת הרוסית תסכן את פעילות מטוסי החמקן 35-F שאמורה לקבל טורקיה מארה”ב. למרות המחאות והמתיחות בין שתי המדינות לאור גם הפלישה הטורקית לסוריה וההתקפות נגד הכורדים התקבל ארדואן בנובמבר 2019 בבית הלבן והנשיא טראמפ הכריז :”אני אוהד גדול של נשיא טורקיה”…(15)

בנוסף לנוכחות של כל חיילות הים באגן הים התיכון יש להזכיר את הנוכחות המצרית וכמובן זאת של חיל הים הישראלי. 

התמיכה הצבאית הישירה של מנהיג טורקיה ארדואן בממשל בטריפולי מהווה תפנית משמעותית ביחסי הכוחות. בסיוע ספינות, מטוסים,מל”טים, יועצים צבאיים ושכירי חרב, נלחם ארדואן למעשה נגד כוחותיו של ממשל הגנרל חפתר, הנתמך על ידי ארה”ב, צרפת, מצרים, סעודיה והאמירויות.

נדגיש כי  בקפריסין חצי  אי  נשלט על ידי טורקיה מאז  1974, ומוצבים שם 30000 חיילים טורקים.  מאז ועד היום הקהילה הבינלאומית  ממשיכה להחריש על הסיפוח. קפריסין היוונית חברה כאמור בקהילה האירופית.

בעוד איראן חותרת ביתר שאת להשתלט על לבנון וסוריה, עירק, ותימן בסיוע מיליציות,חותרת טורקיה להגמוניה בעולם הערבי הסוני ועוקבת מקרוב גם אחרי ההתפתחיות במגרב, במפרץ הפרסי, כמו בסודאן ובמדינות קרן אפריקה.

היא חתמה על הסכם הגנה עם קטר ורכשה את האי סואקין מול חופי סודאן שהיה בזמנו מפקדה של הצי העותומאני בים סוף.

למעשה ממשך ארדואן  את המדיניות האזורית החתרנית שנוהלה בזמנו על ידי הקולונל קאדפי. 

המלחמה האזרחית הנמשכת בלוב גורמת להברחת כמויות אדירות של  אמל”ח, להגברת פעולות הטרור ולאי יציבות של משטרים פרו-מערביים בצפון אפריקה במיוחד מרוקו,טוניסיה ומאוריטניה.

ב-30 ביוני 2020 נפגש בבירת מאוריטניה ,נואקשוט, נשיא צרפת, מקרון, עם שרי החוץ של ספרד, מאלי,  מרוקו וסנגל כדי לדון בצעדים דרסטיים ובהגברת הלוחמה נגד פעולות הטרור של ארגון אל קעידה במגרב,”אקמי”. (16)

התמיכה של איראן בחזית המורדים של הפוליסריו שבחבל הסהרה המערבי הועלתה גם היא בועידת נואקשוט. המעורבות של איראן מדאיגה במיוחד את מרוקו שניתקה בגלל זה את יחסיה הדיפלומטים עם טהרן. בתום הדיונים הוחלט שגנרל מאוריטני יתאם את הפעולות המבצעיות בתאום עם הפקוד הצבאי הצרפתי.

יש לציין כי המצב הגיאופולוטי והאסטרטגי החדש נוצר בעת שארה”ב אינה פועלת בצורה נמרצת נגד הפעילות ההגמונית של טורקיה. היא נוטשת הדרגתית את מעורבותה במזרח התיכון, נמנעת מלשלוח חיילים בזירת הקרבות ומעדיפה לא לפתור לבדה סכסוכים מקומיים.

גם הפעילות המבצעית של הצי השישי פחתה מאוד. הדבר משנה לחלוטין את יחסי הכוחות הצבאיים באגן הים התיכון ומקבל תפנית מדאיגה גם עבור מדינת ישראל .   

הידרדרות היחסים בין טורקיה לאירופה

מאז חודש נובמבר 2019 הגיעו היחסים בין טורקיה לאיחוד האירופי לשפל המדרגה. התקרית הימית שהתרחשה ב-10 ביוני 2020 בין אניה תובלה טורקית  לספינת טילים צרפתית גרמה לעימות חריף בין ארדואן לנשיא צרפת. מקרון האשים את ארדואן שהוא משחק באש ומסכן את כל האזור לדוגמת סוריה. “ארדואן חותר לסוריזיציה של לוב” טען נשיא צרפת בכעס. (17)  

 בעת שספינת הטילים COURBET שמשימתה במסגרת נאט”ו לפקח על אמברגו הנשק שהוטל על לוב, ביקשה לעצור את האניה הטורקית CERKIN נשלחה לעברה ספינת טילים טורקית ORUCREIS שאיימה לפתוח עליה באש אם המלחים הצרפתים  לא יאפשרו לאניית התובלה להמשיך לשוט בדרכה לטריפולי. לאור הגרסאות השונות והמחאות נמנעו הצרפתים מעימות עם הטורקים אך בקשו לפתוח בחקירת התקרית במטה נאט”ו. מאז נובמבר 2019 כאשר טורקיה החליטה להתערב צבאית בסכסוך בלוב היו תקריות נוספות בלב ים  גם בין ספינות בריטיות ויווניות לבין הצי הימי הטורקי וזאת למרות שכול המדינות האלו מחויבות להתנהג בהתאם למסגרת של אמנת הברית הצפון אטלנטית. עוד ועוד הממחיש את האבסורד של המצב שנוצר: טורקיה משתתפת בקביעות במשימות של כוחות נאט”ו בים התיכון עם איטליה,פורטוגל ויוון במסגרת מבצעRDIAN SEA GUA הוא אכן נועד מאז 2016 להבטיח שייט חופשי ופקוח על הברחות אמל”ח. בעקבות התקרית האחרונה עם הצרפתים החליט הנשיא מקרון להפסיק את שיתוף הפעולה.(18)

 

נציין כי כבר בינואר 2013 עצרו השלטונות היווניים אונייה טורקית בדרך ללוב עם מטען של נשק. מאז נסו הטורקים להעביר בדרכים שונות וגם בסיוע קטר נשק למיליציות בלוב. בדצמבר 2018 תפסו אנשי מכס לובים שני משלוחי נשק טורקיים בנמל מיסראטה ובנמל אל-חומס השוכן כמאה ק”מ ממזרח לטריפולי. בתחילת ינואר 2019 הודיעו שלטונות לוב על גילוי משלוח נשק על ספינה שעגנה בנמל מיסארטה. המטען כלל 20,000 אקדחים שהוסתרו במכולה של צעצועים . (ראה מאמרו של ז’ק נריה באתר המרכז הירושלמי)

המשך המשבר בלוב והמעורבות הטורקית בנוסף לרוסית מדאיגות מאוד את מדינות אירופה.  הממונה על יחסי החוף של האיחוד הארופי ג’וזף בורל הצהיר: “אין אנו מאושרים כלל שמול החוף הלובי הנמצא מול חופי איטליה תווצר טבעת של בסיסי צי טורקים ורוסיים.” 

ב-19 בינואר 2020 התקיימה ועידת פסגה בברלין כדי לדון במשבר הלובי. השתתפו בה הקאנצלרית מרקל, הנשיאים פוטין ומקרון, ראש ממשלת איטליה קונטה, מזכ”ל או”ם גוטרש ונשיאת הנציבות האירופית פון דר ליין. הוועידה החליטה על הטלת אמברגו נשק לכל הצדדים הנצים וקראה להפסקת אש ולהקמת מנגנוני פיקוח. אולם מאז הופרו כל ההחלטות והאיחוד האירופי משותק ועד היום אינו מסוגל לקדם הסדר בלוב שישים קץ למלחמת האזרחים ויביא ליציבות פוליטית ולממשל אחיד.(19)

חוסר האונים האירופי נובע גם מהמחלוקות הפנימיות והעדר מדיניות ביטחונית ודיפלומטית אחידה הן לגבי היחס לטורקיה והן בתמיכת הממשלים היריבים בלוב הנלחמים האחד בשני מאז נפילתו של קאדפי.

האיחוד האירופי במשבר חמור ונמשך שהחריף עוד יותר עם התפשטות הקורונה. מאז מלחמת העולם השניה לא הכירה הקהיליה האירופית שיתוק כה חמור, כמעט מוחלט, של הכלכלה והתחבורה והפסקה מלכת של חיי התרבות והחברה.

האיחוד לא הצליח לגבש עמדה אחידה בלוחמה נגד הוירוס ואף לא בא לעזרתן של איטליה וספרד שספגו את המכה הקשה ביותר. הוא חושש עתה מטורקיה ומהאיום של ארדואן ל”שחרר” למרחב האירופי מאות אלפי פליטים שהוא מחזיק כבני ערובה לאורך הגבול עם סוריה ובלוב.

 

הסולטאן נושך את לוב הקריקטוריסטית אַמְנַה אלחַמַּאדִי מתייחסת בעיתון 'אל-מֶזְמַאַה' של האמירויות למצב המתהווה בלוב (עליו טרם התפניתי לכתוב לעומק, במחילה). בקריקטורה עצמה אנו רואים את ארדואן (שלרוב משווים אותו מבקריו לקוף - בערבית קִרד - קרדואן) כנחש שנשך את לוב. קריקטורה זו נראית כשברקע שר לובי הצהיר כי יש להכריז מלחמה על איחוד האמירויות הערביות. קרדיט: נעם בנעט חלון למזרח התיכון המתחדש.
הסולטאן נושך את לוב
הקריקטוריסטית אַמְנַה אלחַמַּאדִי מתייחסת בעיתון ‘אל-מֶזְמַאַה’ של האמירויות למצב המתהווה בלוב (עליו טרם התפניתי לכתוב לעומק, במחילה). בקריקטורה עצמה אנו רואים את ארדואן (שלרוב משווים אותו מבקריו לקוף – בערבית קִרד – קרדואן) כנחש שנשך את לוב. קריקטורה זו נראית כשברקע שר לובי הצהיר כי יש להכריז מלחמה על איחוד האמירויות הערביות.
קרדיט: נעם בנעט חלון למזרח התיכון המתחדש.

הערכות ומסקנות

-מאז עליתו של ארדואן לשלטון (מ-2003 כראש ממשלה ומ-2014 ועד היום כנשיא) פועלת טורקיה בחשאיות ובגלוי במטרה  להחזיר עטרה ליושנה ולהחיות את מורשת המעצמה העותומאנית ששלטה במזרח התיכון, בבלקאן ובצפון אפריקה במשך חמש מאוד שנה עד תום מלחמת העולם הראשונה.

אין ספק כי המדיניות הזאת תמשך כל עוד ארדואן שולט ביד ברזל בארצו.

-במטרה לרכוש אהדה ולהצדיק את מדיניותו  הוא פועל בערמומיות ובנחישות בכמה מישורים:

-שיפור התדמית של טורקיה ובהסרת הכתם על אחריותה להשמדת העם הארמני.

-הצדקת חברותה בנאט”ו ובמקביל בנסיון להתקבל כחברה מן המניין  בקהיליה האירופית.

 -הפצת התרבות הטורקית דרך מנגנון SOFT POWER  של סרטים וסדרות בטלויזיה. הסדרה GUMUS נצפתה על יד 85 מליון בעולם הערבי היה זה שיא של צפיות בכל הזמנים. טורקיה הפיקה יותר ממאה סדרות דומות עבור הקהל הערבי הנצפות גם בישראל, בעזה וברשות הפלשתינית.

-עידוד התיירות הזרה .

-רכישת נכסים וקרקעות.

-הפצת האיסלם בתמיכת האחים המוסלמים וקטר במסווה של פעולות רווחה וצדקה.

-הקמת מפקדות, בסיסים צבאיים וראשי גשר.

-משלוחי נשק ובסיוע למיליציות שונות.

-המשך המלחמה נגד הכורדים.

-חתרנות ונסיון להפיל משטרים ערביים פרו-מערביים.

-תמיכה במאבק הפלשתיני ובסיוע לחמאס.

– אחיזה במזרח ירושלים ובהר הבית.

-ללא ספק המדיניות החתרנית של טורקיה ופעילותה הענפה מערערות לחלוטין את היציבות בכל המזרח התיכון והמגרב.  

-ארדואן הלך בעקבות פוטין. הוא בא לעזרת הממשל בטריפולי כשם שפוטין בא לעזרתו של אסד בסוריה. החשש של “סוריזציה” של לוב גובר מדי יום.

-המעורבות הצבאית של ארדואן מעוררות שאלות מדאיגות ומסבוכות על כוונות הגמוניות אמיתיות של מדינה מוסלמית סונית  התומכת ב”אחים המוסלמים”. הדבר אינו עולה בקנה אחד מאחר וטורקיה ממשיכה להיות חברה מן המנין בנא”טו ומאפשרת אחזקת בסיסים אמריקנים בארצה. 

-ההשלכות על המצב הגיאופוליטי החדש משפיעות במישרין ובעקיפין על מדינות אירופה במיוחד על יוון, וקפריסין. וכן על המדינות השכנות ללוב מצרים, טוניסיה,אלג’יריה, מרוקו ומאוריטניה.

-השתלטותה על לוב מעוררת שאלות רבות ביחס לעמדתה הרופפת של ארה”ב וחוסר האונים של אירופה  מצד אחד, והתגברות ציר רוסיה,איראן וסין מצד שני. ההתקרבות של סין  לאיראן והחתימה על הסכמים אסטרטגים משותפים וכן מעורבותה ההדרגתית של סין בבניית תשתיות וסלילת כבישים  בצפון אפריקה דוחקת את דריסת רגלה של אירופה. 

-ההשלכות על הכאוס השורר בלוב מאז שטורקיה השתלטתה על הנתיבים הימיים והתת-ימיים הן רבות ומגוונות ומתמקדות מול סעודיה ובמפרץ הפרסי עם הקמת בסיס טורקי בקטר וכן מול מצרים לאור הסכר החדש  הנבנה באתיופיה ושיפתח בקרוב. מצרים כבר הכריזה כי תפתח במלחמה אם יוטו מקורות המים של הנילוס.

-המשך החתרנות הטורקית באגן הים התיכון ובמפרץ הפרסי במיוחד התקרבותה לאיראן ולרוסיה מחייבות את ישראל לערוך הערכת מצב מחודשת.

-אתמול הייתה טורקיה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת היהודים. היום ישראל אינה יכולה לבטוח בטורקיה כי היא הפכה בשנים האחרונות מבת ברית אסטרטגית ליריבה עוינת העלולה לסכן את ביטחון המדינה לאור היחסים הרגישים שהיו בין הצבאות ושרותי המודיעין.

-היחסים עם אנקרה נמצאים היום בשפל ולמעשה לא השתפרו כלל מאז תקרית משט “המרמרה” במאי 2010. וזאת למרות כל הנסיונות הדיפלומטים להרגיע את המצב בין שתי המדינות והפצויים ששילמה ישראל למשפחות הטורקיות שנהרגו בעימות עם חיילי צה”ל.

בתוך כך וכל עוד שולט החמאס בעזה וישראל לא מסירה את הסגר הימי שהטילה ב-2007 ברור כי טורקיה תמשיך לתמוך בכל דרך בפלשתינים ולא תרתע מעימות חדש עם ישראל.

-לאור המתיחות השוררת בין קהיר לאנקרה  עם פלישתה של טורקיה  ללוב על ישראל לחזק את שיתוף הפעולה האסטרטגי  עם נשיא מצרים גם כדי לעמוד בחזית אחת נגד החמאס וארגוני הטרור.

-החתרנות של טורקיה במזרח ירושלים מדאיגה במיוחד את ישראל(ראה מחקר של נדב שרגאי שפורסם על ידי המרכז הירושלמי) ובוודאי את העדה הארמנית הנוצרית לאור דרמות העבר. בימים אלה, הפכה הכנסיה האורתודוקסית באיסטנבול “איה סופיה”-אתר מורשת עולמית של אונסק”ו- למסגד. (20)

לאור הסערה שפרצה בעולם הנוצרי, אין ספק כי העיתוי הוא נכון כדי לחשוף לעולם את המטרות האמיתיות של טורקיה:  הן הצבאיות והן הדתיות -איסלמיות.

בעת שהפלשתינים יוצאים במסע דיפלומטי והסברתי נגד “הסיפוח” ושואפים להקים את בירתם במזרח ירושלים יש לעורר את הסכנה הנשקפת מצד טורקיה והאחים המוסלמים על עתיד שמירת המקומות הקדושים לנוצרים.   

-החתרנות הטורקית מוכיחה שוב שאפשר לצפצף ואף לבטל לאור יום  חוקים,אמנות והסכמים בילטרלים ובינלאומיים וזאת בלי מפרע ומבלי שינקטו צעדים וסנקציות. ארה”ב הוכיחה לגבי איראן כי היא מסוגלת לנקוט ביד קשה.

-אם ימשך המצב קיימת בהחלט אפשרות שלוב תחולק לאזורי השפעה בין רוסיה לטורקיה. כבר עתה על ישראל לפעול כדי לרתום את צרפת, קפריסין, איטליה,מצרים ויוון נגד המהלך .

-ההחלטה של מדינות המערב להפיל את קאדפי בכוח הזרוע הצבאית ולהקים במקומו משטר דמוקרטי הייתה טעות בייסודה. היא נכשלה כפי שנכשלה בעבר ארה”ב בעירק ובסוריה וישראל במלחמת לבנון הראשונה. היא מוכיחה כי בלתי אפשרי לשנות משטרים בעולם הערבי על ידי פלישה צבאית גם בגלל מבנה החברה השבטית כפי שהיא קיימת בלוב. 

-עד היום לאור חוסר העיקביות והנחישות במדיניותה של ארה”ב בחלק זה של העולם ובעקבות כשלונותיה הצבאיים בסוריה ובעירק במטרה להנחיל סדר חדש במזה”ת, מרשות לעצמן מעצמות אזוריות- מוסלמיות ולא ערביות- כמו איראן וטורקיה, וכן ארגוני טרור “להשתולל” ולצבור נקודות בשטח בלי שמנהיג מערבי אחד או ארגון בינלאומי כמו מועצת הביטחון של האו”מ יעצור אותם.

הערות ,קשורים ומסמכים

https://www.aa.com.tr/en/middle-east/turkish-defense-minister-military-chief-visit-libya/1898599
https://www.lefigaro.fr/international/libye-berlin-paris-et-rome-menacent-de-sanctions-les-pays-soutenant-les-belligerants-20200718
https://www.wnycstudios.org/podcasts/takeaway/segments/116985-americas-long-history-north-africa
https://www.history.com/topics/westward-expansion/monroe-doctrine
https://www.history.com/topics/cold-war/eisenhower

-doctrine

https://www.britannica.com/event/Pan-Am-flight-103
https://www.parismatch.com/Actu/Politique/Decembre-2007-la-Republique-francaise-accueille-Kadhafi-1483955
https://noc.ly/index.php/en/
https://www.lemonde.fr/international/article/2019/12/10/un-accord-turco-libyen-de-delimitation-maritime-provoque-la-colere-de-la-grece_6022314_3210.html
https://www.c6f.navy.mil/

(11) https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2814754,00.html     

(12) http://www.assemblee-nationale.fr/14/rap-info/i4451.asp

(13) https://basedoc.diplomatie.gouv.fr/exl-php/cadcgp.php

(14) https://treaties.un.org/doc/publication/unts/lon/volume%2028/v28.pdf

(15) https://www.whitehouse.gov/briefings-statements/remarks-president-trump-president-erdogan-turkey-joint-press-conference/

(16) https://www.elysee.fr/emmanuel-macron/2020/06/30/declaration-du-president-emmanuel-macron-au-sommet-de-nouakchott

(17) https://www.lemonde.fr/idees/article/2020/07/09/l-erreur-serait-de-penser-que-la-france-peut-negliger-l-otan_6045675_3232.html

(18) https://www.navalnews.com/naval-news/2020/07/france-pulls-out-of-nato-operation-sea-guardian-amid-tensions-with-turkey/

(19) https://www.diplomatie.gouv.fr/en/country-files/libya/news/2020/article/the-berlin-conference-on-libya-conference-conclusions-19-jan-2020

(20) https://www.la-croix.com/Religion/basilique-Sainte-Sophie-redevient-mosquee-2020-07-10-1201104472