עבור לתוכן העמוד
Menu

“הם ממוטטים את הבית עלינו”

דן דייקר, מומחה ללוחמה מדינית נגד ה-BDS, מספר לקראת כנס הערב שידון בשאלה האם תנועת ה-BDS היא תנועה אנטישמית • לדבריו אותם אקדמים שיצאו נגד הצהרת הפרלמנט הגרמני כי "BDS היא אנטישמיות" לא מבינים מה מטרות התנועה

בירושלים התקיים ביום שלישי כנס מיוחד בנושא “כיצד הפכה האנטישמיות למיינסטרים בתקשורת הבינלאומית?”, ביוזמת ארגון CAMERA יחד עם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה והקרן לחדשנות ישראלית.

דן דייקר, חוקר בכיר במרכז הירושלמי, מנסה להסביר כיצד האנטישמיות מחלחלת לתוך השיח והופכת חלק ממנו, עד שהיא מרימה ראש בכל רחבי העולם כפי שהורגש בעת האחרונה.

“צריך להגדיר את האנטישמיות החדשה – שמשמעותה שלילת זכות הקיום של מדינת ישראל. מי שממתג את ישראל חלילה כ”מדינת גזענית” או “מדינת אפרטהייד” כמו אנשי ה-BDS – זה אקט אנטישמי בעליל. זו הגדרה בינלאומית שכבר התקבלה בשנת 2016″, אומר דייקר בראיון לערוץ 7.

לדבריו, “בישראל פחות נוח לדבר על זה כי הנרטיב הוא שאנטישמיות לא מתקיימת בתוך מדינת ישראל – ומה שה-BDS הצליח לשכנע, באופן אירוני, הוא שישראל גורמת לאנטישמיות. הבעיה שלנו היא שיש בלבול תודעתי שנוצר מלוחמה פסיכולוגית של ה-BDS. יש לא מעט אקדמאים ישראלים שקונים את זה ואומרים שה-BDS זו ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל בלי להבין שמדובר באנטישמיות. הרעיון שאנטישמיות מסתובבת כאן בתוך ישראל בלבוש של BDS לא מוכר לאנשים וזו המציאות”.

דייקר מציין כי יש גם תופעות חיובית של מאבק באנטישמיות החדשה. “באירופה ברמה ממשלתית ופרלמנטרית נלחמים נגד תופעת ה-BDS והאנטישמיות החדשה. הפרלמנט הגרמני קיבל החלטה חסרת תקדים והכריז שה-BDS זו תנועה גלובלית אנטישמית. זה קובע סטנדרט חדש נגד האנטישמיות ונגד ה-BDS באירופה”.

ומה ניתן לעשות כדי להילחם בתופעה ולגמד אותה? “צריך להילחם נגד הנורמליזציה של האנטישמיות, במיוחד בארה”ב ששם נסק מספר האירועים האנטישמיים ב-57% בשנה אחת ובניו יורק עצמה במעל 70% מינואר עד יוני השנה. יש בעיה של אנטישמיות קלאסית בארה”ב ואני טוען שאנחנו חייבים לראות את המצב כך: מדובר באנטישמיות נגד יהודים שבאים מהימין כתוצאה מהאקלים הפוליטי בשם ה-BDS שמגיע מהשמאל. הפרלמנט הגרמני כבר עשה את הקשר הזה ולכן הם גינו בצורה חד משמעית את ה-BDS והגדיר אותו כאנטישמי”.

.

חמאס ותומכי ה-BDS בשורה אחת

דייקר מסביר כי ישנם “יהודים המבקשים לבקר את ישראל וזה בסדר גמור, אבל הם צריכים להבין שהזדהות עם התנועה של ה-BDS שעומר ברגותי הוא חלק ממנה ומפיץ שקרים על ישראל היא אנטישמיות לכל דבר”.

דייקר העלאה את מכתב אנשי האקדמיה הישראלים שכתבו לבונדסטאג בעקבות ההחלטה כי “תנועת ה-BDS היא אנטישמיות”. ב”מקור ראשון” פורסם כי במכתב שהפיצו פרופ’ עמוס גולדברג מהאוניברסיטה העברית וד”ר יערה בנגר־אללוף, המלמדת בגרמניה, הם מתריעים על “הנטייה הגוברת, במיוחד בגרמניה, של בלבול בין יהדות לציונות, ותיוג התומכים בזכויות האדם לפלסטינים כאנטישמים”.

אנשי האקדמיה מציינים במסמך כמה מקרים שבהם הממסד הגרמני טיפל בחומרה בארגוני BDS ובפעילי הארגונים. אחת הדוגמאות שנתנו החוקרים היא אירוע שבו פעילי BDS, כמה מהם ישראלים, פוצצו מפגש של ח”כ עליזה לביא בשנת 2017 עם סטודנטים גרמנים. הפעילים האלו עומדים היום לדין בגרמניה על הפרעה לסדר הציבורי בעקבות תלונה שהגישו אגודת ישראל־גרמניה והאוניברסיטה שהמפגש נערך בה. במקרה אחר, אחד הבנקים הגרמניים סגר חשבון של ארגון התומך בחרם על ישראל.

מכתב האקדמאים נגד החלטת גרמניה להגדיר את ה-BDS כאנטישמיות
מכתב האקדמאים נגד החלטת גרמניה להגדיר את ה-BDS כאנטישמיות

לטענת פרופ’ גולדברג וד”ר בנגר-אל־אלוף, בית הנבחרים בברלין העביר החלטה שאימצה את ההגדרה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה לאנטישמיות. ההגדרה הזו כוללת, בין השאר, את העיקרון שגם פעולה המקדמת את ביטולה של מדינת ישראל היא ביטוי לאנטישמיות. כותבי המכתב טוענים שההחלטה גורמת לכך שפעילי BDS מוגדרים כאנטישמים, ולהשקפתם מדובר בהגדרה שקרית. “לא כל מי שחתם על המכתב תומך ב־BDS, אך כולנו דוחים את הטענה השקרית שהיא תנועה אנטישמית, ואנחנו מגינים בחוזקה על זכותו של כל יחיד או ארגון לתמוך בה”.

החוקרים קוראים לפעולה: “אנחנו דוחקים ברשויות, בתקשורת, ובמומחים במוסדות חינוך ואקדמיה לפעול באחריות, ולשים סוף לבלבול המניפולטיבי והמסוכן בין ביקורת על מדינת ישראל לאנטישמיות. עלינו להילחם באנטישמיות אמיתית בכל צורותיה בלי שנשחק לידי אינטרסים גזעניים”.

לדברי דייקר ישנם שתי הצהרות כתבות שנשלחו לבניין הבונדאסטג נגד אותה הצהרה – של תנועת החמאס ושל אנשי האקדמיה היהודים.” הם לא מבינים כי הם גורמים לקריסה של הבית עליהם ומחזקים במקביל את חמאס”.

פורסם גם באתר ערוץ 7.